Episode 72 - Understanding The Yahrtzeit The Thinking Jew Podcast

ByMoshe Segal

The Thinking Jew Podcast Source Sheets

Check out The Thinking Jew Podcast episode 72 for the accompanying audio to this source sheet.

You can listen at thethinkingjew.com or find a link to your podcasting app at linktr.ee/thethinkingjew

Michtav Me'Eliyahu Vol. 1 Pg. 103

(Time as a helix rather than a line)

דברים י״א:י״ט-כ״א

(יט) וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ (כ) וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ (כא) לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע ה' לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}

Deuteronomy 11:19-21

(19) and teach them to your children—reciting them when you stay at home and when you are away, when you lie down and when you get up; (20) and inscribe them on the doorposts of your house and on your gates— (21) to the end that you and your children may endure, in the land that ה' swore to your fathers to assign to them, as long as there is a heaven over the earth.

משלי כ׳:כ״ז

(כז) נֵ֣ר ה' נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כׇּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

Proverbs 20:27

(27) The lifebreath of man is the lamp of the LORD
Revealing all his inmost parts.

יורה דעה ת״ב:י״ב

מי שמת לו מת ולא נודע לו אינו חובה שיאמרו לו ואפילו באביו ואמו ועל זה נאמר מוציא דבה הוא כסיל ומותר להזמינו לסעודת אירוסין ונישואין וכל שמחה כיון שאינו יודע מיהו אם שואל עליו אין לו לשקר ולומר חי הוא שנאמר מדבר שקר תרחק: הגה ומ"מ בבנים זכרים נהגו להודיע כדי שיאמר קדיש אבל בבנות אין מנהג כלל להודיעם (מהרי"ו סי' י"ג) מצוה להתענות יום שמת בו אביו או אמו (כל בו בשם הר"מ וע"פ) ומתענין יום המיתה ולא יום הקבורה (מהרי"ו סי' קכ"א ומהרא"י סי' רצ"ו והאחרונים) אם לא מי שהיה אצל הקבורה ולא אצל המיתה (בקבלה מפי זקן מופלג מוהר"ם לנדא) ואם אירע יום זה ביום שאין אומרים בו תחנון אין מתענין כלל ואם מתו באדר ונתעברה השנה העיקר להתענות באדר הראשון (ת"ה סימן רצ"ד ומהר"י מינ"ץ) אע"פ שיש חולקין כך הוא עיקר ואם מתו בשנת העיבור באדר הב' מתענה גם כן בעיבור באדר השני (ג"ז שם) ועיין באורח חיים סי' תקס"ח סעיף ז' ועיין לעיל סימן שצ"א דאין לאכול בסעודה בליל יום שמת בו אב ואם. ואם חל תענית זה בערב שבת דינו כשאר תענית ועיין בא"ח סימן רמ"ט מיהו אם בפעם ראשון השלים ינהוג כן כל ימיו :

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 402:12

One who suffered a bereavement and it was not known to him, — [the law is that] it is not obligatory that they inform him [thereof], even in [the case of] his father and/or mother [who died], and regarding such a one, [i.e., who does inform], it is said, 'And he that uttereth a slander is a fool'; and it is permissible to invite him to a feast of betrothal and marriage and [likewise to] every [type of] festivity, since he knows not thereof. However, if he asks about him, one should not lie and say that he is alive, for it is written, 'Keep thee far from a false matter.' Gloss: Nevertheless, in [the case of surviving] male children it is customary to inform [them thereof] so that Kaddish be recited, but in [the case of surviving] daughters it is not customary to inform them at all. It is a religious duty to fast [on] the day that one's father or mother died, and one fasts on the day of death and not on the day of burial, unless one was present at the burial and not at the death. If this day occurred on a day during which Taḥanun is not recited, one does not fast at all. If they died during [the month of] Adar and the year was a leap year, — the fundamental principle is to fast [and observe Yahrzeit] during [the month of] Adar I, although there are some who differ with [this], — yet, thus is the fundamental principle. However, if they died in a leap year during Adar II, one likewise fasts in a [subsequent] leap year during Adar II and O.H. § 568, 8. supra § 391 that one should not eat at a feast on the night of [which the following] day is the death anniversary of one's father or/and mother. [If] this fast falls on the eve of the Sabbath, the law is as [on] other fastday[s]. O.H. § 249. In any case, — [the law is that] if the first time one fasted the whole day, one should adopt this practice all the days of his life.

שם משמואל, שמיני ב׳:ז׳

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה', בת"כ, אמר להם משה לישראל אותו יצה"ר העבירו מלבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום כשם שהוא יחידי בעולם כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם מפני מה כי אני ה' אלקיכם הוא אלקי אלקים ואדוני האדונים עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה', ופירש זקיני אדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק כי כתיב ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה', היינו שקרבו והעמידו את עצמם לקבל המדריגות, ואמר להם משה מדריגות אתם חפצים עשו אתם את שלכם אותו יצה"ר העבירו מלבכם וכו', עשיתם כן אז ממילא וירא אליכם כבוד ה' עכדה"ק, ביאור הדברים דבודאי ישראל שהי' לבם נשבר בקרבם מחמת חטא העגל ועשו תשובה גדולה מאד בודאי העבירו את יצה"ר מלבם, אלא דידוע דכל מה שאדם עומד במעלה גבוה, כן צריך לנקות עצמו ביותר, ויש דברים הרבה שאינם נחשבים כלל לחטא לרוב בני אדם אלא לאנשי מעלה לעומת מעלתם גם זה נחשב לחטא וכן כתיב וסביביו נשערה מאד, ואמרו ז"ל מלמד שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, וידוע מה שכתבו הספרים בטעם היא"צ שבאשר אז הנשמה הולכת למקום גבוה אז נתעוררו דברים שבמקום הראשון לא הי' נחשב לחטא ובמקום גבוה זה גם זה נחשב לחטא וצריך מירוק, ולפעמים פוסקים עליו גהינם אף שכבר זה מנוקה מכמה שנים ויושב ברום המעלה, ומספרים על הרס"ק מראפשיץ זצללה"ה שהלך ר"ה לתשליך ופגע בהרבי מלובלין זצללה"ה בחזירתו מתשליך, ושאל לו הרבי אנה אתה הולך והשיב שהולך להגביה מה שהשליך הרבי, ולא לבד בדרך צחות אמר כן אלא שכן הוא באמת:

Shem MiShmuel, Shmini 2:7

...