In שמוא'ל א', כ:כה-לד Shaul is furious, but actually rational. With Shakespearean fury, Shaul rages not only against David, but at his own son.
רש"י, שמואל א, כ:ל
נעות המרדות. לשון נע, אשה נעה ונדה, יוצאנית,
רלב"ג
ר''ל מעוותת המוסר כאילו יאמר שלא הוכיחתו אמו בקטנותו ולזה לא קבל מוסר כראוי
נעות המרדות. לשון נע, אשה נעה ונדה, יוצאנית,
רלב"ג
ר''ל מעוותת המוסר כאילו יאמר שלא הוכיחתו אמו בקטנותו ולזה לא קבל מוסר כראוי
אברבנל, שמואל א' כ: ל
(ל) וספר שחרה על זה אף שאול ביונתן בנו ואמר לו בן נעות המרדות, רוצה לומר בן האשה המעוותת ופורעת מוסר אתה, ואליה נמשלת בהיותך אוהב שונאי ושונא אוהבי, או יהיה מרדות מענין ממשלה, כמו (תהלים ע"ב ה') וירד מים ועד ים, יאמר שהוא בן אשה שאינה ראויה לממשלה, אבל היא מעוותת מהשררה ואינה נאותה לאדנות, והיה יונתן דומה אליה בתכונותיו, כי בהיותו בוחר בבן ישי יורה שהיה מואס בשררה ובשלטנות...
וחזר לגעור ליהונתן ואמר הלא ידעתי כי בוחר אתה לבן ישי, רוצה לומר איך נתת לו רשות לילך מכאן? אין זה כי אם להצילו מידי, כי כבר ידעתי זה ימים שבוחר אתה בבן ישי והוא באמת לבשתך ולבשת ערות אמך, רוצה לומר שיאמרו שאינך בני ושאמך זנתה עלי, אחרי אשר אהבת את שונאי ואינך מסכים עמי ולא חושש לכבודי, וזהו לבשתך ולבשת ערות אמך. ואפשר עוד אצלי לפרש לבשתך ולבשת ערות אמך, שאמר שאול שבחירתו בדוד לא יהיה לבשתו של שאול, כי דוד לא ימלוך בחייו והוא שאול יתקיים במלכותו עד יום מותו, אבל יהיה לבשת יהונתן ואמו, שישארו חיים אחרי שאול וימלוך דוד בחייהם והם יהיו לבשת וגם לחרפה להסרת המלוכה מהם (
(ל) וספר שחרה על זה אף שאול ביונתן בנו ואמר לו בן נעות המרדות, רוצה לומר בן האשה המעוותת ופורעת מוסר אתה, ואליה נמשלת בהיותך אוהב שונאי ושונא אוהבי, או יהיה מרדות מענין ממשלה, כמו (תהלים ע"ב ה') וירד מים ועד ים, יאמר שהוא בן אשה שאינה ראויה לממשלה, אבל היא מעוותת מהשררה ואינה נאותה לאדנות, והיה יונתן דומה אליה בתכונותיו, כי בהיותו בוחר בבן ישי יורה שהיה מואס בשררה ובשלטנות...
וחזר לגעור ליהונתן ואמר הלא ידעתי כי בוחר אתה לבן ישי, רוצה לומר איך נתת לו רשות לילך מכאן? אין זה כי אם להצילו מידי, כי כבר ידעתי זה ימים שבוחר אתה בבן ישי והוא באמת לבשתך ולבשת ערות אמך, רוצה לומר שיאמרו שאינך בני ושאמך זנתה עלי, אחרי אשר אהבת את שונאי ואינך מסכים עמי ולא חושש לכבודי, וזהו לבשתך ולבשת ערות אמך. ואפשר עוד אצלי לפרש לבשתך ולבשת ערות אמך, שאמר שאול שבחירתו בדוד לא יהיה לבשתו של שאול, כי דוד לא ימלוך בחייו והוא שאול יתקיים במלכותו עד יום מותו, אבל יהיה לבשת יהונתן ואמו, שישארו חיים אחרי שאול וימלוך דוד בחייהם והם יהיו לבשת וגם לחרפה להסרת המלוכה מהם (
The connection to David, Ruth, Moav--maybe Doeg's words hit their mark?
חומת אנך
יש מי שפירש במשז"ל דמואביות מותרות דכתיב על דבר אשר לא קדמו וכו' ואין דרכה של אשה לקדם אפילו לקראת נשים דכל כבודה בת מלך פנימה ואמרו ז"ל דכשהלכו שבט בנימין לחטוף להם נשים מן המחוללות שאול הוה צניע ומעלי ולא פשט ידו...
יש מי שפירש במשז"ל דמואביות מותרות דכתיב על דבר אשר לא קדמו וכו' ואין דרכה של אשה לקדם אפילו לקראת נשים דכל כבודה בת מלך פנימה ואמרו ז"ל דכשהלכו שבט בנימין לחטוף להם נשים מן המחוללות שאול הוה צניע ומעלי ולא פשט ידו...
Through the lens of the Malbim, Shaul's words are incredibly ironic.
מלבים, שמואל א, כ:ל
בן נעות המרדות מציין במליצה את המרד בעצם מופשט, ודרך המרד, שימרוד עבד על אדוניו לפרוק עול או למלוך תחתיו, אבל לא שימרוד בן באביו להמליך תחתיו איש נכרי, ואם יקרה זה הוא מרד של שגעון ועוות השכל, רצה לומר אתה מורד נעוות ומשוגע, הלא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי על תכלית זה למרוד בי, וזכר נא כי הוא לבשתך ולבשת ערות אמך, שתוסר המלוכה מזרעה אל איש נכרי:
בן נעות המרדות מציין במליצה את המרד בעצם מופשט, ודרך המרד, שימרוד עבד על אדוניו לפרוק עול או למלוך תחתיו, אבל לא שימרוד בן באביו להמליך תחתיו איש נכרי, ואם יקרה זה הוא מרד של שגעון ועוות השכל, רצה לומר אתה מורד נעוות ומשוגע, הלא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי על תכלית זה למרוד בי, וזכר נא כי הוא לבשתך ולבשת ערות אמך, שתוסר המלוכה מזרעה אל איש נכרי:
אברבנל, כ:לג
(לג) ושאול נתכעס כל כך שהטיל את החנית על יהונתן להכותו, ואז ידע יהונתן כי כלה היא ונגמר הדבר מעם אביו להרוג את דוד, וזה כי אם הוא היה רוצה להרוג את יהונתן לפי שהיה אוהבו, כל שכן וכל שכן שירצה להרוג את דוד עצמו.
(לג) ושאול נתכעס כל כך שהטיל את החנית על יהונתן להכותו, ואז ידע יהונתן כי כלה היא ונגמר הדבר מעם אביו להרוג את דוד, וזה כי אם הוא היה רוצה להרוג את יהונתן לפי שהיה אוהבו, כל שכן וכל שכן שירצה להרוג את דוד עצמו.
And in case we were in doubt as to Shaul's rage...Perek 21: The massacre of Nov.
שמואל א, כא:א
אברבנל
ויבא דוד נבה וגו'. זכר שאחרי שנפרד דוד מיהונתן אוהבו הלך דוד אל נוב שנקרא נבה (ושניהם אחד) אל אחימלך הכהן הגדול, לפי שהיה אז ארון האלקים בנוב, ורצה להתפלל שם ולהשתחוות לפני השם ולשאול על עניניו קודם שילך, ואחימלך חרד מאד בראותו לבדו כי אין ראוי לשר וגדול בישראל שילך לבדו,
אברבנל
ויבא דוד נבה וגו'. זכר שאחרי שנפרד דוד מיהונתן אוהבו הלך דוד אל נוב שנקרא נבה (ושניהם אחד) אל אחימלך הכהן הגדול, לפי שהיה אז ארון האלקים בנוב, ורצה להתפלל שם ולהשתחוות לפני השם ולשאול על עניניו קודם שילך, ואחימלך חרד מאד בראותו לבדו כי אין ראוי לשר וגדול בישראל שילך לבדו,
כא:ח
אברבנל שואל:
השאלה הטרביעית מה היה חטא דואג האדומי? כי הוא ספר האמת כלו לשאול, באמרו שבא דוד אל בית אחימלך ושצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי וששאל לו באלקים, ואחימלך עצמו הודה אחרי כן בכל זה כאשר הוכיחו שאול עליו, והנה לא היה יודע דואג שיהרוג שאול על זה את כהני השם, ולמה אם כן אמר דוד עליו (תהלים נ"ב ג' - ז') מה תתהלל ברעה הגבור וגו',
כא:ח
רש"י
נעצר לפני יקוק. עוצר עצמו לפני אהל מועד, לעסוק בתורה:
אביר הרועים. אב בית דין:
מ"ד
נעצר. מעוכב שם, להתבודד בעבודת ה׳:
אביר הרועים. גדול וממונה על רועי מקנה המלך:
אברבנל
ואני אחשוב שהיה אביר וגדול האנשים הממונים על העם, והם הנקראים רועים לא רועי צאן ובקר כי אם רועי העם
רש"י
נעצר לפני יקוק. עוצר עצמו לפני אהל מועד, לעסוק בתורה:
אביר הרועים. אב בית דין:
מ"ד
נעצר. מעוכב שם, להתבודד בעבודת ה׳:
אביר הרועים. גדול וממונה על רועי מקנה המלך:
אברבנל
ואני אחשוב שהיה אביר וגדול האנשים הממונים על העם, והם הנקראים רועים לא רועי צאן ובקר כי אם רועי העם
תשובתו של אברבנל
כב:י
(י) וישאל לו ביקוק', ר"ל ראיתי ששאל לו במשפט האורים והתומים, ולא זכר השאלה כי לא היה יודע אותה, ואז אחימלך צידה נתן לו והוא לחם הפנים ואת חרב גלית הפלשתי גם כן נתן לו. והנה בדברים האלה היה מרוע לבבו, לפי שכבר סופר שאחימלך לא היה יודע ענין דוד ושהוא חרד בבואו לבדו ושדוד אמר לו שהיה הולך במצות המלך בסתר רב, ואין ספק שכל זה ידע דואג אחרי שראה מתנת הלחם והחרב, ולכן היה מפשעו שאמר הדברים המזיקים ממה שנתן אבימלך לדוד, ולא זכר מה שנאמר שם ביניהם שהוא כפי האמת התנצלות גדול לאחימלך. וגם אמרו חכמינו זכרונם לברכה במדרש תהלים, (מזמור כ"ב) מהו ויגד לשאול? אמרו לו עשה אחימלך את דוד מלך בחייך, שאין נשאלין באורים ותומים אלא למלך וגו', הנה הסכימו שדואג כוון להזיק, ומפני זה קללו דוד בשירו...(תהלים נ"ב) ...וכמו שאמרו חכמינו ז"ל במדרש תנחומא (ריש פרשת מצורע) שארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא מפני דבור פיהם, בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי...
כב:י
(י) וישאל לו ביקוק', ר"ל ראיתי ששאל לו במשפט האורים והתומים, ולא זכר השאלה כי לא היה יודע אותה, ואז אחימלך צידה נתן לו והוא לחם הפנים ואת חרב גלית הפלשתי גם כן נתן לו. והנה בדברים האלה היה מרוע לבבו, לפי שכבר סופר שאחימלך לא היה יודע ענין דוד ושהוא חרד בבואו לבדו ושדוד אמר לו שהיה הולך במצות המלך בסתר רב, ואין ספק שכל זה ידע דואג אחרי שראה מתנת הלחם והחרב, ולכן היה מפשעו שאמר הדברים המזיקים ממה שנתן אבימלך לדוד, ולא זכר מה שנאמר שם ביניהם שהוא כפי האמת התנצלות גדול לאחימלך. וגם אמרו חכמינו זכרונם לברכה במדרש תהלים, (מזמור כ"ב) מהו ויגד לשאול? אמרו לו עשה אחימלך את דוד מלך בחייך, שאין נשאלין באורים ותומים אלא למלך וגו', הנה הסכימו שדואג כוון להזיק, ומפני זה קללו דוד בשירו...(תהלים נ"ב) ...וכמו שאמרו חכמינו ז"ל במדרש תנחומא (ריש פרשת מצורע) שארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא מפני דבור פיהם, בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי...
1. In this massacre we learn an invaluable object lesson about the dangers of being a witness, and not telling the whole truth, and psak halacha without proper procedure.
2. The Shaul tragedy comes full circle--with the cruel Shaul was merciful, with the merciful Shaul was cruel.
כב:יט
אברבנל
והנה צוה עוד שאול שיכה את העיר לפי חרב מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה, כדי שכל ישראל ישמעו ויראו ויפחדו אם יבא דוד עוד ביניהם שיתפשו אותו ואת אנשיו חיים ויביאום אל שאול, כדי שלא ימיתם כאשר המית לאנשי נוב עם היותם כהנים להשם. והנראה שהיו גבעונים דרים בנוב חוטבי עצים ושואבי מים לבית השם, כמו שהתנה יהושע עמהם (יהושע ט׳:כ״ג) וכמו שיתבאר בסוף זה הספר (שמואל ב' כ"א) שנענשו בני ישראל על שצוה להרגם שם, והיה זה במה שצוה להרוג את אנשי נוב כלם. והנכון הוא ששאול חשב שהיו הכהנים האלה מזרע בית עלי, ושלכן חטאו בדבר דוד בהיותם רעים וחטאים להשם מאד, ושלכן היה מהצדק שימותו כלם אחרי היותם מקוללים מפי השם, ושגם הגבעונים אשר היו בנוב הערימו נגדו כאשר עשו אל יהושע ולכן צוה להרגם כלם יחד, וצוה שיחרימו כל אשר להם לפי שלא יחשוב אדם שעשה זה שאול לשלול שללם, כי אם להיותם מורדים במלך ולכן היה ראוי שימותו. ואמרו חכמינו ז"ל במדרש קהלת (דף ק"ג ע"ג) בדבר עמלק כתיב ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן וגו', יצתה בת קול ואמרה אל תהי צדיק הרבה, ובנוב עיר הכהנים כתיב מעולל ועד יונק, יצתה בת קול ואמרה אל תרשע הרבה, ר' שמעון בן לקיש אמר כל מי שעושה עצמו רחמן במקום אכזרים סופו שיהיה אכזרי במקום רחמנים.
אברבנל
והנה צוה עוד שאול שיכה את העיר לפי חרב מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה, כדי שכל ישראל ישמעו ויראו ויפחדו אם יבא דוד עוד ביניהם שיתפשו אותו ואת אנשיו חיים ויביאום אל שאול, כדי שלא ימיתם כאשר המית לאנשי נוב עם היותם כהנים להשם. והנראה שהיו גבעונים דרים בנוב חוטבי עצים ושואבי מים לבית השם, כמו שהתנה יהושע עמהם (יהושע ט׳:כ״ג) וכמו שיתבאר בסוף זה הספר (שמואל ב' כ"א) שנענשו בני ישראל על שצוה להרגם שם, והיה זה במה שצוה להרוג את אנשי נוב כלם. והנכון הוא ששאול חשב שהיו הכהנים האלה מזרע בית עלי, ושלכן חטאו בדבר דוד בהיותם רעים וחטאים להשם מאד, ושלכן היה מהצדק שימותו כלם אחרי היותם מקוללים מפי השם, ושגם הגבעונים אשר היו בנוב הערימו נגדו כאשר עשו אל יהושע ולכן צוה להרגם כלם יחד, וצוה שיחרימו כל אשר להם לפי שלא יחשוב אדם שעשה זה שאול לשלול שללם, כי אם להיותם מורדים במלך ולכן היה ראוי שימותו. ואמרו חכמינו ז"ל במדרש קהלת (דף ק"ג ע"ג) בדבר עמלק כתיב ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן וגו', יצתה בת קול ואמרה אל תהי צדיק הרבה, ובנוב עיר הכהנים כתיב מעולל ועד יונק, יצתה בת קול ואמרה אל תרשע הרבה, ר' שמעון בן לקיש אמר כל מי שעושה עצמו רחמן במקום אכזרים סופו שיהיה אכזרי במקום רחמנים.