But is one permitted to hate a fellow Jew? But isn’t it written: “You shall not hate your brother in your heart” (Leviticus 19:17), which clearly prohibits the hatred of another Jew? Rather, perhaps you will say that the verse is referring to a situation where there are witnesses that he performed a sin. However, in that case, everyone else should also hate him. What is different about this particular person who hates him? Rather, is it not referring to a case like this, when he saw him perform a licentious matter? He is therefore permitted to hate him for his evil behavior, whereas others who are unaware of his actions may not hate him. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Not only is this permitted, it is even a mitzva to hate him, as it is stated: “The fear of God is to hate evil” (Proverbs 8:13).
הַשּׂוֹנֵא שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה לֹא מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם הוּא אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל. וְהֵיאַךְ יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא מִיִּשְׂרָאֵל וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (ויקרא יט יז) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". אָמְרוּ חֲכָמִים כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה אִם מְצָאוֹ נִבְהָל בְּמַשָּׂאוֹ מִצְוָה לִטְעֹן וְלִפְרֹק עִמּוֹ [...]
The enemy mentioned in the Torah (Exodus 23:5) is of Jewish origin, and not a foreign enemy [...] If one finds him aghast with his load, one must help him load or unload and not leave him there to die. He may possibly stay on because of his property and be exposed to danger, and the Torah insists on saving Jewish lives, whether they are wicked or upright, since they are attached to the Lord and believe in the principles of religion, as it is written: "Tell them: By my life, says the Lord God, I have no desire for the death of the wicked man, but for him to live by giving up his evil course" (Ezekiel 33:11).
שור אויבך. בחירק תחת היו"ד. והוא פועל. כי מלת "ואיבתי" מהפעלים היוצאים. והטעם אע"פ שתדע שהוא אויבך וככה "שונאך."
THINE ENEMY’S OX. Oyivkha (thine enemy’s) is spelled with a chirik beneath the yod. Oyivkha is a verb, for the word ve-ayavti (then I will be an enemy) (v. 22) is a transitive verb. Its meaning is, even though you know that he is your enemy. The same is true of the word sona’akha (him that hateth thee) (v. 5).
לא תשנא את אחיך בלבבך בעבור שדרך השונאים לכסות את שנאתם בלבם כמו שאמר (משלי כו כד) בשפתיו ינכר שונא הזכיר הכתוב בהווה ואמר הוכח תוכיח את עמיתך מצוה אחרת ללמדו תוכחת מוסר "ולא תשא עליו חטא" שיהיה עליך אשם כאשר יחטא ולא הוכחת אותו. ולזה יטה לשון אונקלוס (תרגום אונקלוס על ויקרא י״ט:י״ז) שאמר ולא תקבל על דיליה חובא שלא תקבל אתה עונש בחטא שלו ואחרי כן צוה שתאהוב אותו והנה השונא את רעהו עובר בלאו והאוהב לו מקיים עשה והנכון בעיני כי "הוכח תוכיח" כמו והוכיח אברהם את אבימלך (בראשית כא כה) ויאמר הכתוב אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך אבל תוכיחנו מדוע ככה עשית עמדי ולא תשא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו כי בהוכיחך אותו יתנצל לך או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו ולא תטור בלבבך מה שעשה לך כי יתכן שלא ישנא אותו אבל יזכור החטא בלבו ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו ואחרי כן יצוה שיאהב לו כמוהו:
The correct interpretation appears to me to be that the expression ‘hochei’ach tochiach’ (thou shalt surely rebuke), is similar to ‘V’hochiach Avraham’ (And Abraham reproved) Abimelech. The verse here is thus stating: “do not hate your brother in your heart when he does something to you against your will, but instead you are to reprove him, saying, ‘Why did you do thus to me?’ and you will not bear sin because of him by covering up your hatred of him in your heart and not telling him, for when you will reprove him, he will justify himself before you [so that you will have no cause to hate him], or he will regret his action and admit his sin, and you will forgive him.” After that He admonishes [in the following verse] that you are not to take vengeance of him, nor bear a grudge in your heart against him because of what he has done to you, for it is possible that he will not hate him, but yet he will remember in his heart his neighbor’s sin against him; therefore He admonished him that he is to erase his brother’s sin and transgression against him from his heart. Following that admonition, He commanded that he love him as himself.
מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר (ויקרא יט, יז) הוכח תוכיח הוכיחו ולא קבל מנין שיחזור ויוכיחנו תלמוד לומר תוכיח מכל מקום יכול אפי' משתנים פניו ת"ל לא תשא עליו חטא.
תניא א"ר טרפון (תמיהני) אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח ואמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן (שמעון ברבי) וכל שכן שהוספתי בו אהבה לקיים מה שנאמר (משלי ט, ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך.
And Rabbi Ile’a said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Just as it is a mitzva for a person to say that which will be heeded, so is it a mitzva for a person not to say that which will not be heeded. One should not rebuke those who will be unreceptive to his message. Rabbi Abba says: It is obligatory for him to refrain from speaking, as it is stated: “Do not reprove a scorner lest he hate you; reprove a wise man and he will love you” (Proverbs 9:8).
R. Tarfon said: I swear that there is no one in this generation who is able to reprove, (for the one he reproves is likely to attribute even worse faults to him). R. Elazar b. Azaryah said: I swear that there is no one in this generation who is able to accept reproof. R. Akiva said: I swear that there is no one in this generation who knows how to give reproof. R. Yochanan b. Nuri said: I call heaven and earth as witness for me that more than four or five times Akiva was beaten because of me before R. Gamliel, to whom I would complain about him, and he loved me all the more for it, in keeping with (Mishlei 9:8) "Do not reprove a scoffer lest he hate you."