מתני׳ מזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום:
They mixed for him the first cup. Bet Shammai says He recites the blessing on the day and after he recites the blessing on the wine. Bet Hillel says He recites the blessing on the wine and after he recites the blessing on the day.
גמ׳ תנו רבנן: דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין מפני שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא
The Rabbis taught: Matters between Bet Shammai and Bet Hillel concerning meals: Bet Shammai says He recites the blessing on the day and after he recites the blessing on the wine because it is the day that causes the wine to come. He already sanctified the day and yet the wine has not yet come.
ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום מפני שהיין גורם לקידוש שתאמר
Bet Hillel says He recites the blessing on the wine and after he recites the blessing on the day because it is the wine that causes the sanctification (kiddush) to be said.
וכבר קידש היום - טעם אחר נותן לדבריו דמשקיבלו עליו מיציאת הכוכבים קידש היום ועדיין לא בא יין לשלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה:
שהיין גורם לקידוש שתיאמר - שאם אין לו יין או פת אינו מקדש והמקדש על הפת כמקדש על היין וברכת הפת קודם:
דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והילכתא כדברי בית הלל
Another reason: The blessing of wine is frequent an the blessing of the day is not as frequent. Frequent vs. non-frequent, frequent takes precedence. And the law is like Bet Hillel.
מאי דבר אחר? וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו:
תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
What is the need for "another reason?" And if you will say There there are two (reasons) and here there is one (reason), here too there is now two (reasons). Frequent vs. non-frequent, frequent takes precedence.
והלכה כדברי ב"ה. פשיטא! דהא נפיק בת קול!
א"ר אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים הן והלכה כב"ה וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב"ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן
Rabbi Abba said in the name of Shmuel, For three years, the House of Hillel and the House of Shammai argued. One said, 'The halakha is like us,' and the other said, 'The halakha is like us.' A heavenly voice spoke: "These and these are the words of the living God, and the halakha is like the House of Hillel." A question was raised: Since the heavenly voice declared: "Both these and those are the words of the Living God," why was the halacha established to follow the opinion of Hillel? It is because the students of Hillel were kind and gracious. They taught their own ideas as well as the ideas from the students of Shammai. Not only for this reason, but they went so far as to teach Shammai's opinions first.
איבעית אימא קודם בת קול ואי בעית אימא לאחר בת קול. ורבי יהושע היא דאמר "אין משגיחין בבת קול:"
ור' יהושע היא - בב''מ בפרק הזהב גבי תנור שחתכו חוליות עמד ר' יהושע ואמר אין (משתמשין) בב''ק והלכך לדידיה הוצרך לומר בזו הילכתא כב''ה שבשאר מחלוקת דב''ש וב''ה שלא הוקבע בפירוש הלכה כב''ה ס''ל שהרוצה לעשות כדברי ב''ש עושה וכדברי ב''ה עושה כדתניא באלו טריפות (דף מד.) ומוקמינן לה אליבא דר' יהושע:
וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו אמר להם ר"ע אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את כל העולם כולו מה עשה ר"ע לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות אמר לו ר"א עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש בשעורים ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח
This is the “oven of Achnai.” What is Achnai? Said Rabbi Yehudah in the name of Shmuel: That they surrounded it with words [of debate] like an Achnai snake, and declared it impure. It was taught: On that day R. Eliezer answered all the answers on earth and they did not accept it from him. He said, “If the law is like me, the carob tree will prove it”; the carob tree was uprooted from its place one hundred Amah, some say four hundred Amah. They said: “We do not bring proof from a carob tree.”... He went and said “If the law is like me the water channel will prove it”; the water channel flowed in reverse direction. They said: “We do not bring proof from a water channel.” He went and said “If the law is as I say the walls of the House of Study will prove it”; the walls of the House of Study inclined to fall. R. Yehoshua protested at them, saying to them “If scholars defeat each other in the law, how does it better you?” They did not fall because of the honor of R.Yehoshua and they did not straighten, because of the honor of R. Eliezer, and they still incline and stand.... [R. Eliezer] went and said, “If the law is like me, from Heaven they will prove it”; a heavenly voice came out and said, “What have you with R. Eliezer, who the law is like him in every place?” R. Yehoshua stood on his feet and said “[The Torah] is not in heaven,” (Deuteronomy 30:12). What does "[The Torah] is not in heaven" mean? R. Yirmiyah said: “That the Torah was already given at Sinai, we do not pay attention to a heavenly voice, since You already wrote at Sinai in the Torah, “After the majority to incline,” (Exodus 23:2). R. Natan met the prophet Elijah and said to him, “What did the Holy One Blessed be He do in that hour?” He said to him: “He smiled and said, “My sons have defeated Me, My sons have defeated Me.” They said: On that day they burned all the pure things R. Eliezer had declared pure; they voted upon him and excommunicated him. They asked “Who will go and inform him?” R. Akiva said, “I will go, lest an improper person inform him and all the earth will be destroyed.” What did R. Akiva do? He dressed in black and sat before him at a distance of four Amot. R. Eliezer said: “Akiva, what is today from all days?” He said, “My master, it appears to me your friends distanced themselves from you.” R. Eliezer too tore his clothes, removed his shoes and sat on the ground his eyes flowed tears. The earth was stricken, a third in olives, a third in wheat, a third in barley. Some say: even dough in a woman’s hand spoiled....
(א) סֵדֶר עֲשִׂיַּת מִצְוֹת אֵלּוּ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּךְ הוּא. בַּתְּחִלָּה מוֹזְגִין כּוֹס לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם וּזְמַן וְשׁוֹתֶה. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם וְנוֹטֵל יָדָיו. וּמְבִיאִין שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָלָיו מָרוֹר וְיָרָק אַחֵר וּמַצָּה וַחֲרֹסֶת וְגוּפוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ הַפֶּסַח וּבְשַׂר חֲגִיגָה שֶׁל יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּבַזְּמַן הַזֶּה מְבִיאִין עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מִינֵי בָּשָׂר אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַחֲגִיגָה:
תניא דבי רבי ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון נקיה שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב... ובאשה לא כתיב בה מרכב? והכתיב {בראשית כד-סא} ״ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים״!
התם משום ביעתותא דגמלים אורחא היא.
והכתיב{שמות ד-כ} ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור!
התם משום בניו אורחא הוא.
והכתיב {שמואל א כה-כ} והיא רוכבת על החמור!
התם משום ביעתותא דליליא אורחא הוא. ואיבעית אימא משום ביעתותא דליליא ליכא משום ביעתותא דדוד איכא. ואיבעית אימא ביעתותא דדוד נמי ליכא משום ביעתותא דהר איכא.