תורה
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב''ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה:
א (טז) וְהֵסִ֥יר אֶת־מֻרְאָת֖וֹ בְּנֹצָתָ֑הּ וְהִשְׁלִ֨יךְ אֹתָ֜הּ אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ קֵ֔דְמָה אֶל־מְק֖וֹם הַדָּֽשֶׁן׃
וְיַעֲדֵּי יָת זְפָקֵיהּ בְּאוּכְלֵיהּ וְיִרְמֵי יָתַהּ לִסְטַר מַדְבְּחָא קִידוּמָא לַאֲתַר דְּמוֹשְׁדִין קִטְמָא:
(יז) וְשִׁסַּ֨ע אֹת֣וֹ בִכְנָפָיו֮ לֹ֣א יַבְדִּיל֒ וְהִקְטִ֨יר אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {ס}
וִיפָרֵיק יָתֵיהּ בְּגַדְפוֹהִי לָא יַפְרֵישׁ וְיַסֵּק יָתֵיהּ כַּהֲנָא לְמַדְבְּחָא עַל אָעַיָּא דִּי עַל אֶשָּׁתָא עֲלָתָא הוּא קֻרְבָּן דְּמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:
ב (א) וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קׇרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קׇרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃
וֶאֱנַשׁ אֲרֵי יְקָרֵב קֻרְבַּן מִנְחָתָא קֳדָם יְיָ סוּלְתָּא יְהֵי קֻרְבָּנֵיהּ וִירִיק עֲלָהּ מִשְׁחָא וְיִתֵּן עֲלָהּ לְבוֹנְתָּא:
(ב) וֶֽהֱבִיאָ֗הּ אֶל־בְּנֵ֣י אַהֲרֹן֮ הַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ מִסׇּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כׇּל־לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
וְיַיְתִנָּהּ לְוָת בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא וְיִקְמוֹץ מִתַּמָּן מְלֵי קֻמְצֵיהּ מִסֻּלְתָּא וּמִמִּשְׁחַהּ עַל כָּל לְבוֹנְתָּהּ וְיַסֵּק כַּהֲנָא יָת אַדְכַּרְתָּהּ לְמַדְבְּחָא קֻרְבַּן דְּמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:
(ג) וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}
וּדְאִשְׁתָּאַר מִן מִנְחָתָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין מִקֻּרְבָּנַיָּא דַיְיָ:
(ד) וְכִ֥י תַקְרִ֛ב קׇרְבַּ֥ן מִנְחָ֖ה מַאֲפֵ֣ה תַנּ֑וּר סֹ֣לֶת חַלּ֤וֹת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֥ים בַּשָּֽׁמֶן׃ {ס}
וַאֲרֵי תְּקָרֵיב קֻרְבַּן מִנְחָתָא מַאֲפֵה תַנּוּרָא סוּלְתָּא גְּרִיצָן פַּטִּירָן דְּפִילָן בִּמְשַׁח וְאַסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִּמְשִׁיחִין בִּמְשָׁח:
1 (16) and he shall remove its crop with its feathers, and cast it beside the altar on the east part, by the place of the ashes:
(17) and he shall rend it by its wings, but shall not divide it asunder: and the priest shall burn it on the altar, on the wood that is on the fire: it is a burnt sacrifice, an offering made by fire, of a sweet savour to the Lord.
2 (1) And when any will offer a meal offering to the Lord, his offering shall be of fine flour; and he shall pour oil upon it, and put frankincense upon it:
(2) and he shall bring it to Aharon’s sons the priests: and he shall take from it his handful of its fine flour, and of its oil, with all its frankincense; and the priest shall burn the memorial part of it on the altar, to be an offering made by fire, a sweet savour to the Lord:
(3) and the remnant of the meal offering shall be Aharon’s and his sons’: it is a thing most holy of the offerings of the Lord made by fire.
(4) And if thou bring a sacrifice of meal offering baked in the oven, it shall be unleavened cakes of fine flour mingled with oil, or unleavened wafers anointed with oil.
נביאים
מד (ח) אַֽל־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל־תִּרְה֔וּ הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י הֲיֵ֤שׁ אֱל֙וֹהַּ֙ מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל־יָדָֽעְתִּי׃
לָא תִדַחֲלוּן וְלָא תִתַּבְּרוּן הֲלָא מִבְּכֵן בְסַרְתָּךְ וְחַוֵיתִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי הֲאִית אֱלָהָא בַּר מִנִי וְלֵית דְתַקִיף אֱלָהֵן דְמִן קֳדָמַי מִתְיְהַב לֵיהּ תְּקוֹף:
(ט) יֹצְרֵי־פֶ֤סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַחֲמוּדֵיהֶ֖ם בַּל־יוֹעִ֑ילוּ וְעֵדֵיהֶ֣ם הֵ֗ׄמָּׄהׄ בַּל־יִרְא֛וּ וּבַל־יֵדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֹֽשׁוּ׃
עַבְדֵי צַלְמַיָא כּוּלְהוֹן לְמָא וּפָלְחֵיהוֹן דְלָא יַהֲנוּן לְהוֹן וְסָהֲדִין אִינוּן בְּנַפְשָׁתֵיהוֹן דְלָא חָזָן וְלָא יָדְעִין בְּדִין דְיִבַּהֲתוּן:
(י) מִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃
מַן עֲבַד דַחֲלָא וְצַלְמָא אַתִיךְ בְּדִיל דְלָא לַהֲנָאָה:
(יא) הֵ֤ן כׇּל־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵאָדָ֑ם יִֽתְקַבְּצ֤וּ כֻלָּם֙ יַעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד׃
הָא כָּל פָּלְחֵיהוֹן יִבָּהֲתוּן וְאוּמָנִין עוּבְדָנִין מִבְּנֵי אֱנָשָׁא יִתְכַּנְסוּן כּוּלְהוֹן יְקוּמוּן יִתַּבְּרוּן יִבַהֲתוּן כַּחֲדָא:
(יב) חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף׃
נַפְחָא מִבַּרְזְלָא חֲצִינָא עָבֵיד וּנְפַח נוּר בְּשִׁיחוּרִין וּבְמַקוּבִין מַתְקֵיף לֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ בִּתְקוֹף חֵילֵהּ דְאִם יִכְפַּן עַבְדֵהּ וְלָא יֵיכוּל לָא יְהֵי בֵיהּ חֵיל וְאִם יִצְחֵי וְלָא יִשְׁתֵּי מַיָא יְהֵי מְשַׁלְהֵי:
(יג) חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתׇאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃
נַגָר אָעִין נָפֵיץ בְּחוּטָא מְסַר לֵיהּ בְּמַשְׁקוּלְתָּא מְגַזֵי לֵיהּ בְּאִזְמֵילַיָא וּבִנְצוּרִין מְאַחֵיד לֵיהּ וְעָבֵיד לֵיהּ כִּדְמוּת גְבַר כְּתוּשְׁבְּחַת אִתְּתָא לְמִיתַּב בְּבֵיתָא:
44 (8) Fear not, neither be afraid: have not I told thee from that time, and have declared it? for you are my witnesses. Is there a God beside me? indeed there is no Rock; I know not any.
(9) They that make a carved idol are all of them vanity; and the things they delight in, do not profit; and their witnesses see not, nor know; that they may be ashamed.
(10) Who has fashioned a god, or cast an idol? it is profitable for nothing.
(11) Behold, all his fellows shall be ashamed: and the workmen, they are but men: let them all be gathered together, let them stand up; they shall fear, they shall be ashamed together.
(12) The ironsmith makes an axe, and works in the coals, and fashions it with hammers, works it with the strength of his arms: if he is hungry, his strength fails: if he drinks no water, he is faint.
(13) The carpenter stretches out his rule; he marks it out with a pencil; he fits it with chisels, and he marks it out with the compass, and makes it after the figure of a man, according to the beauty of a man; that it may remain in the house.
כתובים
כא (ל) אֵ֣ין חׇ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד יְהֹוָֽה׃ {פ}
לֵית חָכְמְתָא וְלֵית בְּיוּנָא וְלֵית עֵצְתָא הֵיךְ דֵאלָהָא:
(לא) ס֗וּס מ֭וּכָן לְי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה וְ֝לַיהֹוָ֗ה הַתְּשׁוּעָֽה׃
סוּסְיָא מְתַקֵן לְיוֹמָא דִקְרָבָא וְלֵאלָהָא הוּא פוּרְקָנָא:
כב (א) נִבְחָ֣ר שֵׁ֭ם מֵעֹ֣שֶׁר רָ֑ב מִכֶּ֥סֶף וּ֝מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב׃
שְׁמָא טָבָא אִתְבְּחַר מִן עוּתְרָא סַגִיעָא וּמִכַּסְפָּא וּמִן דַהֲבָא שַׁפִּיר חִסְדָא:
(ב) עָשִׁ֣יר וָרָ֣שׁ נִפְגָּ֑שׁוּ עֹשֵׂ֖ה כֻלָּ֣ם יְהֹוָֽה׃
עַתִּירָא וּמִסְכְּנָא פָגְעָן חַד בְּחַד וְתַרְוֵיהוֹן אֱלָהָא בְרָא אִינוּן:
(ג) עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה (ויסתר) [וְנִסְתָּ֑ר] וּ֝פְתָיִ֗ים עָבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃
עֲרִימָא חָזֵי בִישְׁתָּא וּמִטְשֵׁי וְשַׁבְרֵי עָבְדִין וְחַסְרִין אִנוּן:
(ד) עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים׃
עֶקְבָא דְעִנְוְתָנוּתָא דְחַלְתָּא דַייָ עוּתְרָא וִיקָרָא וְחַיֵי:
21 (30) There is no wisdom or understanding or counsel against the Lord.
(31) The horse is prepared for the day of battle: but safety comes from the Lord.
22 (1) A good name is rather to be chosen than great riches, and amiable grace rather than silver or gold.
(2) The rich and poor meet together: the Lord is the maker of them all.
(3) A prudent man foresees evil, and hides himself: but the simple pass on, and are punished.
(4) The reward of humility and the fear of the Lord are riches, and honour, and life.
משנה
א. הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, לֹא מָכַר הַיָּצִיעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה לְתוֹכוֹ, וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ, וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מָכוּר:
ב. לֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַדּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עֻמְקָא וְרוּמָא. וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיך לִקַּח לוֹ דֶרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ:
ג. הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, מָכַר אֶת הַדֶּלֶת, אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִצְטְרֻבָּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת, וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר, וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין:
ד. הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר, מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר, לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר:
ה. הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת הַקּוֹרָה:
ו. הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ, לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַוִּילָאוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר אֶת הַמְּגֻרוֹת שֶׁל מַיִם וְלֹא אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים:
ז. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת, בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְּׁלָחִין, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֲפִלּוּ הָיוּ בָהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר:
ח. הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה, מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצָרְכָּהּ, וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצָרְכּוֹ, וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע, וְאֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְחוּתָה מִבֵּית רֹבַע, וְאֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְטִיט, וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מֻרְכָּב, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה:
ט. אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצָרְכָּהּ, וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצָרְכּוֹ, וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר לֹא אֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵית רֹבַע, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בְטִיט, וְלֹא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב, וְלֹא אֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה, וְלֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַגַּת, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, בֵּין חֲרֵבִין בֵּין יְשׁוּבִין. וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוֹכֵר. אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה, נוֹתֵן אֶת כֻּלָּם. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, זָכוּ בַשָּׂדֶה, זָכוּ בְכֻלָּם. הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר, הֶחֱזִיק בַּשָּׂדֶה, הֶחֱזִיק בְּכֻלָּם. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, הִקְדִּישׁ אֶת כֻּלָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב וְאֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה:
1. One who sells a house without specifying what is included in the sale has not sold the gallery, an extension built above or alongside the main building, and this is so even if the gallery is attached to the house and opens into it. Nor has he sold the room behind the house, even if it is accessible only from inside the house. He has also not sold the roof when it has a parapet ten handbreadths high, as such a roof is considered a separate entity and is therefore not included in the sale of the house. Rabbi Yehuda says: If the parapet has the form of a doorway, that is, if it consists of two upright posts with a beam crossing over them, then even if the parapet is not ten handbreadths high, the roof is not sold together with the house, unless it is specifically included in the sale.
2. One who sells a house without specification has sold neither the pit nor the cistern [dut], even if he writes for the buyer in the bill of sale that he is selling him the depth and the height of the house, as anything that is not part of the house, like pits and cisterns, must be explicitly mentioned in the contract or else they remain in the seller’s possession. And therefore the seller must purchase for himself a path through the buyer’s domain to reach whatever remains his, because he has sold the area of the house along with the house itself, and he no longer has permission to walk there. This is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: The seller need not purchase for himself a path through the buyer’s domain, as this is certainly included in what he has withheld for himself from the sale. And Rabbi Akiva concedes that when the seller says to the buyer in the bill of sale: I am selling you this house apart from the pit and the cistern, he need not purchase for himself a path through the buyer’s domain. Since the seller unnecessarily emphasized that the pit and the cistern are not included in the sale, he presumably intended to reserve for himself the right of access to them. If the seller kept the house, but sold the pit and the cistern to another, Rabbi Akiva says: The buyer need not purchase for himself a path through the seller’s domain to reach what he has bought. But the Rabbis say: He must purchase for himself a path through the seller’s domain.
3. One who sells a house has, as part of the sale, sold also the door, but not the key. He has sold the mortar that is fixed in the ground, but not the portable one. He has sold the immovable lower millstone [ha’itzterobil], but not the portable upper stone [hakelet], the funnel into which one pours the grain to be ground. And he has sold neither the oven nor the double stove, as they are deemed movable. When the seller says to the buyer: I am selling you it, and everything that is in it, all these components are sold as part of the sale of the house.
4. One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold with it the houses, pits, ditches, and caves found in the courtyard, but he has not sold the movable property. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the courtyard, even the movable property. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that includes the movable property, he has not sold the bathhouse, nor has he sold the olive press that is in the courtyard, as each is an entity with a discrete purpose and not an integral part of the courtyard. Rabbi Eliezer says: One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold only the airspace, i.e., the open space, of the courtyard, but nothing found in the courtyard, not even the houses.
5. One who sells an olive press without specifying what is included in the sale has sold with it the yam and the memel and the betulot, the immovable elements of the olive press. But he has not sold with it the avirim and the galgal and the kora, the movable utensils of the olive press. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the olive press, even the movable utensils. Rabbi Eliezer says: One who sells an olive press has sold the kora as well, as it is the most fundamental element of the olive press.
6. One who sells a bathhouse without specifying what is included in the sale has not sold with it the boards that are placed on the floor, nor has he sold the basins or the curtains [habilaniyot]. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the bathhouse. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the bathhouse, he has not sold the tanks of water, nor has he sold the storerooms for wood, as an explicit sales agreement is required for these matters.
7. One who sells a city without specifying what is included in the sale has sold with it the houses, the pits, the ditches and caves, the bathhouses and the dovecotes, and the olive presses and beit hashelaḥin, as will be explained in the Gemara, but he has not sold the movable property in the city. But when the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, even if there were cattle and Canaanite slaves in the city, all these entities are sold. Rabban Shimon ben Gamliel says: One who sells a city has sold with it the santar, the meaning of which will be explained in the Gemara.
8. One who sells a field without specifying what is included in the sale has sold the stones in the field that are for its use, and the reeds in the vineyard that are for its use, and the produce that is still attached to the ground, and the cluster of reeds that occupy less than the area required for sowing a quarter-kav of seed [beit rova], and the watch station that is not plastered with clay, and the young carob tree that has not yet been grafted, and the untrimmed sycamore that is still young.
9. But he has not sold along with the field the stones that are not designated for use in the field, and not the reeds in the vineyard that are not designated for its use, and not the produce that is already detached from the ground. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the field. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the field, he has not sold the cluster of reeds that occupy a beit rova or more, as they are considered a separate field, and he has not sold the watch station that is plastered with clay, and not the carob tree that has been grafted, and not the sycamore trunk. All of these entities are significant in their own right and have a status independent from that of the fields, and they are therefore not included in the sale of the field. In continuation of the previous mishna (68b) discussing one who sells a field, the mishna teaches that even if he says that he is selling it and everything that is in it, has sold neither the cistern, nor the winepress, nor the dovecote, whether it is abandoned or utilized, as these items are not part of the field itself. And the seller must purchase for himself a path through the buyer’s domain to reach whatever remains his. This is the statement of Rabbi Akiva, who holds that one who sells, sells generously; therefore, whatever is not explicitly excluded from the sale is assumed to be sold, and it is presumed that the seller did not retain for himself the right to the path that he requires to access his property. And the Rabbis say: The seller need not purchase a path through the buyer’s domain, as it is assumed that since the seller withholds these items for himself, he also reserves a path to reach them. And Rabbi Akiva concedes that when the seller says to the buyer in the bill of sale that he is selling the field apart from these things, i.e., the cistern and the winepress, he need not purchase for himself a path through the buyer’s domain. Since these items would have been excluded from the sale even if he had said nothing, it is assumed that he also meant to reserve for himself the right to access them. But if the seller kept the field but sold the cistern and winepress to another person, Rabbi Akiva says: The buyer need not purchase for himself a path through the seller’s domain to reach what he has bought, since a seller sells generously. But the Rabbis say: He must purchase for himself a path through the seller’s domain. In what case is this statement, that these items are excluded, said? It is said with regard to one who sells a field, but with regard to one who gives it away as a gift, it is assumed that he gives all of it, including everything found in the field. Similarly, with regard to brothers who divide their father’s estate among themselves, when they each acquire a field as part of their inheritance, they acquire all of it, including the items that would be excluded from a sale. So too, with regard to one who takes possession of the property of a convert, when he takes possession of a field, he takes possession of all of it. One who consecrates a field has consecrated all of it. Rabbi Shimon says: One who consecrates a field has not consecrated any of the items that are ordinarily excluded from a sale except for the grafted carob tree and the sycamore trunk.
גמרא
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי בַנָּאָה, בַּכֹּל שׁוּתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה חוּץ מִן הַכְּבִיסָה שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל הַכְּבִיסָה. (ישעי' ל''ג) וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. הֵיכִי דָמֵי, אִי דְּאִכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִיתִי רָשָׁע הוּא, אִי דְלֵיכָּא דַרְכָּא אַחֲרִיתִי אָנוּס הוּא. לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַרְכָּא אַחֲרִיתִי, וַאֲפִילּוּ הָכִי מִבְּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ. בָּעָא מִינֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מֵרִבִּי בַנָּאָה, חָלוּק שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו. טַלִּית שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח. שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גְדִיל וּשְׁלִישׁ גַּלָאי וְעָלָיו קְעָרוֹת וְיָרָק וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ. וְהַתַּנְיָא טַבַּעְתּוֹ מִבִּפְנִים, לָא קַשְׁיָא הָא דְאִיכָּא יָנוּקָא הָא דְלֵיכָּא יָנוּקָא. וְאִי בָּעִית אֵימָא, הָא וְהָא דְלֵיכָּא יָנוּקָא, וְלָא קַשְׁיָא הָא דְאִיכָּא שַׁמָעָא הָא דְלֵיכָּא שַׁמָעָא. וְאִי בָּעִית אֵימָא הָא וְהָא דְאִיכָּא שַׁמְעָא, וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּימָמָא הָא בְּלֵילְיָא. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמֶה לִמְדוֹרָה וּקְדֵרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ, מִטָּה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִין בִּימוֹת הַחַמָּה וּמַנְעָלִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמֶה לְאוֹצָר בָּלוּס:
Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Bena’a: Partners may prevent each other from using their courtyard for any purpose except for washing laundry. This is because it is not the way of Jewish women to be degraded over washing laundry by laundering their clothing in a public area. Therefore, they must be allowed to launder in the courtyard.
In connection with the matter of laundry being washed in public, the Gemara quotes the homiletic interpretation of a verse: “He that walks righteously, and speaks uprightly; he that despises the gain of oppressions, that shakes his hands from holding of bribes, that stops his ears from hearing of blood, and shuts his eyes from looking upon evil” (Isaiah 33:15). Rabbi Ḥiyya bar Abba says: This is referring to one who does not gaze at women while they are standing over the laundry, as it was common for them to stand in the water and raise the hems of their garments while laundering their clothing.
The Gemara clarifies: What are the circumstances? If it is referring to a case where there is another way by which the one walking could reach his destination, then one who walks past the women, consequently placing himself in a situation where he will be tempted to gaze at them, is wicked. Alternatively, if it is referring to a case where there is no other way by which he can reach his destination, then he is a victim of circumstance, so why is he required to shut his eyes? The Gemara explains: Actually, it is referring to a case where there is no other way by which he can reach his destination, and even so, he is required to compel himself to avoid gazing at the women.
§ The Gemara quotes additional matters that Rabbi Yoḥanan learned from Rabbi Bena’a. Rabbi Yoḥanan asked Rabbi Bena’a: How should the garment of a Torah scholar worn under his clothes be fashioned? He replied: He can wear any garment long enough that his flesh is not visible from beneath it. Rabbi Yoḥanan asked: How should the cloak of a Torah scholar be fashioned? He replied: He can wear any garment long enough that a handbreadth of his garment worn under his clothes is not visible from beneath it. Rabbi Yoḥanan asked: How should the table of a Torah scholar appear? He replied: Two-thirds of the table is covered with a cloth, and one-third is uncovered, and upon that third are dishes and vegetables. And its ring, used to hang the table, should be positioned on the outside, not on the side that faces the one who is eating.
The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that its ring should be positioned on the inside? The Gemara answers: This is not difficult. This baraita, which states that its ring should be positioned on the outside, is referring to a case where there is a child who may play with the ring and overturn the table, while that baraita, which states that its ring should be positioned on the inside, is referring to a case where there is no child present.
And if you wish, say instead that both this and that refer to a case where there is no child present, and this is not difficult: This baraita, which states that its ring should be positioned on the inside, is referring to a case where there is an attendant who may bump into the ring, while that baraita, which states that its ring should be positioned on the outside, is referring to a case where there is no attendant.
And if you wish, say instead that both this and that refer to a case where there is an attendant, and this is not difficult: This baraita, which states that its ring should be positioned on the outside, is referring to when the meal is eaten during the day, when the attendant can see the ring and avoid it, while that baraita, which states that its ring should be positioned on the inside, is referring to when the meal is eaten during the night.
The Gemara continues: All of the above is referring to the table of a Torah scholar, but the table of an ignoramus is similar
to a bonfire, where the fire is in the center and pots surround it. Similarly, the table of an ignoramus is arranged with the food in the center and is surrounded by plates.
Rabbi Yoḥanan asked: How should the bed of Torah scholars be kept? He replied: It is acceptable as long as there is nothing except sandals beneath it during the summer, and shoes beneath it during the rainy season, i.e., winter. And the bed of an ignoramus is similar to a cluttered [balus] storehouse, as he keeps a wide array of items beneath it.
זוהר
פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר (איוב ל''ה) וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה. תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְאִתְעַר רוּחַ צָפוֹן וְאִתְפְּלַג לֵילְיָא הָא אוּקְמוּהָ דְשַׁלְהוֹבָא חָד נָפִיק וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא וְאַקִּישׁ גַּדְפּוֹי וְקָארֵי וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא בְּזִמְנָא דְמָטֵי גַּבֵּיהּ וְאִתְעַר לְקָבְלֵיהּ אִסְתָּכֵי בֵיהּ וְאִזְדַּעְזַע וְקָארֵי וְאִסְתְּכֵי וְאַשְׁגֵּח בְּגִין יְקָרָא דְמָארֵיהּ לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ וְקָארֵי לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא וְעַל דָּא אִקְרֵי שֶׂכְוִי אַשְׁגָּחַא. וְאִקְרֵי גֶבֶר בְּגִין דְּאִתְעַר בְּשַׁלְהוֹבָא דִגְבוּרָה בְּסִטְרָא דִגְבוּרָה קָא אַתְיָיא לְאַתְעָרָא בְּעָלְמָא כְּדֵין אִינוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא קַיְימִין וְיַהֲבִין גְּבוּרָה וְחֵילָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּכְדֵין אִקְרֵי רִנָּה דְאוֹרַיְיתָא וְעַל דָּא יָרִית דָּוִד מַלְכוּתָא הוּא וּבְנוֹי לְעָלְמִין וּלְדָרֵי דָרִין. וְכַד תַּרְנְגוֹלָא קָארֵי וּבְנֵי נְשָׁא נַיְימֵי בְעַרְסַיְיהוּ וְלָא מִתְעֲרִי תַּרְנְגוֹלָא קָארֵי לְבָתַר וְאָמַר מַה דְאָמַר וְהָא אוּקְמוּהָ. לְבָתַר בָּטַשׁ בְּגַדְפּוֹי וְאָמַר וָוי לִפְלַנְיָּיא נָזִיף דְּמָארֵיהּ שַׁבְקָא דְמָארֵיהּ דְּלָא אַתְעַר רוּחֵיהּ וְלָא אַשְׁגַּח לִיקָרָא דְמָארֵיהּ כַּד נָהִיר יְמָמָא כָּרוֹזָא קָרֵי עֲלֵיהּ וְאָמַר וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נֹתֵן זְמִירוֹת בַּלַּיְלָה לְסַיְּיעָא לֵיהּ בְּאִינוּן תּוּשְׁבְּחָן וּלְמֶהֱוֵי כֹלָּא בְסִיּוּעָא חָדָא. עוֹשָׂי. עוֹשָׂנִי מִבָּעֵי לֵיהּ. מָהוּ עוֹשָׂי אֶלָּא בְשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתְּדַל בְּרִנָּה דְאוֹרַיְיתָא דְרִנָּה דְאוֹרַיְיתָא לָא אִתְקְרֵי אֶלָּא בְלֵילְיָא. וְכַד אִיהוּ אִשְׁתְּכַח בְּאוֹרַיְיתָא. כַּד נָהִיר יְמָמָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ בְּחָד חוּטָא דְחֶסֶד לְאִשְׁתְּזָבָא מִכֹּלָּא וּלְאַנְהָרָא לֵיהּ בֵּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲנָא שְׁמַעְנָא דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא הָאי קְרָא אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי עוֹשֶׂה לִי מִבְּעֵי לֵיהּ מַהוּ עוֹשָׂי אֶלָּא כְמָה דְאַמְרַת בְּשַׁעְתָּא דְאִיהוּ קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא כַּד נָהַר יְמָמָא אַתְעַר אַבְרָהָם בְּהַהוּא חוּטָא דִילֵיהּ דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית י''ד) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְגוֹמֵר וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ וְעַבְדֵי לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא בִרְיָה חֲדָשָׁה הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי וְהָא אוּקְמוּהָ א''ל ו''ה. א''ל דָּא אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בֵּיהּ) הָאֵל הַגָּדוֹל. ו' דָּא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. ה' דָּא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְדָא הוּא אֱלוֹהַּ. וְאִינוּן עַבְדִין לֵיהּ לְבַר נַשׁ וּמְתַקְּנִין לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב עוֹשָׂי כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים קמ''ט) יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי כַּךְ הוּא וְכֹלָּא חָד מִלָּה:
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְעוֹרֵר רוּחַ צָפוֹן וְנֶחֱלָק הַלַּיְלָה, הֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ, שֶׁשַּׁלְהֶבֶת אַחַת יוֹצֵאת וּמַכָּה תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל הַתַּרְנְּגוֹל, וְהוּא דּוֹפֵק בִּכְנָפָיו וְקוֹרֵא. וְשַׁלְהֶבֶת הַהִיא כְּשֶׁמַּגַּעַת אֵלָיו וּמִתְעוֹרֶרֶת כְּנֶגְדוֹ, מַבִּיט בָּהּ וּמִזְדַּעְזֵעַ וְקוֹרֵא, שֶׁמַּבִּיט וּמִסְתַּכֵּל בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אֲדוֹנָיו, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְקוֹרֵא לִבְנֵי אָדָם. וְעַל כֵּן נִקְרָא שֶׂכְוִי, שֶׁהוּא לָשׁוֹן הַבָּטָה. וְנִקְרָא גֶּבֶר, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרָה, וּבְצַד הַגְּבוּרָה בָּא לְעוֹרֵר בָּעוֹלָם. אָז אֵלּוּ בְּנֵי הָאֱמוּנָה עוֹמְדִים, וְנוֹתְנִים גְּבוּרָה וְכֹחַ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה נִקְרָא רִנָּה שֶׁל הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה, שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, זָכָה דָּוִד בַּמַּלְכוּת, הוּא וּבָנָיו לְעוֹלָמִים וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. וּכְשֶׁהַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא, וּבְנֵי אָדָם יְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם וְאֵינָם מִתְעוֹרְרִים, קוֹרֵא הַתַּרְנְגוֹל אַחַר כָּךְ וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר, וּכְבָר הֶעֱמַדְנוּ, וְאַחַר כָּךְ מַכֶּה בִּכְנָפָיו וְאוֹמֵר, אוֹי לִפְלוֹנִי, מְגוּדָף מֵאֲדוֹנוֹ, עָזוּב מֵאֲדוֹנוֹ, שֶׁלֹּא נִתְעוֹרֵר רוּחוֹ, וְלֹא הִבִּיט לְכָבוֹד הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁהֵאִיר הַיוֹם, כָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה, כְּדֵי לַעֲזֹר אוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַתִּשְׁבָּחוֹת, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּעֶזְרָה אַחַת, שׁוֹאֵל. עוֹשָׂי, עוֹשָׂנִי הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ עוֹשָׂי. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת לָיְלָה, וְעוֹסֵק בְּרִנָּה שֶׁל תּוֹרָה, כִּי רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֵינָהּ נִקְרֵאת אֶלָּא בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים אוֹתוֹ בְּחוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנִּצָל מִכֹּל, וּלְהָאִיר אוֹתוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲנִי שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא מִקְרָא הַזֶּה, שֶׁאוֹמֵר, אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי, עוֹשֶׂה לִי הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ עוֹשָׂי. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם מִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם בְּחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְגוֹ'. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים אוֹתוֹ וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. זֶה שֶׁנֶאֱמַר אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי. וַהֲרֵי הֶעֱמַדְנוּהוּ אֲשֶׁר אֱלוֹהַּ, הוּא אוֹתִיּוֹת א''ל ו''ה, אֵל, זֶה אַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ, הָאֵל הַגָּדוֹל. ו', זֶהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ה', זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הוּא אֱלוֹהַּ. וְהֵם עוֹשִׂים אֶת הָאָדָם וּמְתַקְּנִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם, וְעַל כֵּן כָּתוּב, עוֹשָׂי, כְּמוֹ יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו. שֶׁסּוֹבֵב עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ הוּא. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
הלכה פסוקה
א. הַשְׁלָמִים בָּאִים מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים וּמִן הַבָּקָר מִזְּכָרִים וּמִנְקֵבוֹת מִן הַגְּדוֹלִים וּמִן הַקְּטַנִּים וְאֵין הָעוֹף בָּא שְׁלָמִים. הַקְּטַנִּים הֵם מִבֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים עַד שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם לְיוֹם. אִם נִתְעַבְּרָה שָׁנָה נִתְעַבְּרָה לוֹ וְהַגְּדוֹלִים בַּבָּקָר עַד שָׁלשׁ שָׁנִים שְׁלֵימוֹת מִיּוֹם לְיוֹם וּבַצֹאן עַד שְׁתֵּי שָׁנִים שְׁלֵימוֹת מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר עַל זֶה הֲרֵי הוּא זָקֵן וְאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ:
ב. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּשֵׁרִין מִיּוֹם הַשְׁמִינִי וָהָלְאָה אֵין מַקְרִיבִין לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא מִיּוֹם שְׁלשִׁים וָהָלְאָה חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַפֶּסַח וּמִן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁאִם רָצָה לְהַקְרִיבָן בַּשְּׁמִינִי לְכַתְּחִלָּה מַקְרִיב:
מוסר
הֶחָנֵף הוּא מִן אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה לְפִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בְּהַחֲנִיפוֹ אֶת הָרָשָׁע וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ''ד) אוֹמֵר לָרָשָׁע צַדִּיק אַתָּה יִקְּבוּהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִים. וַאֲפִלּוּ שֶׁמַּחֲנִיף לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָשָׁע הֲרֵי הוּא כְּמִתְיָירֵא וּבוֹטֵחַ בָּאָדָם וּכְתִיב (ירמי' י''ז) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וּכְתִיב (איוב י''ג) לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבֹא וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעוֹבָדָא דְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהֶחֱנִיפוּ לוֹ הַסַּנְהֶדְרִין בְּדָבָר מוּעָט שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּהוּ בִּשְׁעַת הַדִּין וּבָא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בְּקַרְקַע וּמֵתוּ. גַּם כְּשֶׁהֶחְנִיפוּ לְאַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה צַדִּיק נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן הַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָה נוֹפֵל בְּגֵהִינָם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ה') הוֹי הָאוֹמְרִים לַטּוֹב רָע וְגוֹ' לָכֵן כֶּאֱכוֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וְגוֹ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל עֵדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲנוּפָה מְאוּסָה כְּנִדָּה שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט''ו) כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ נִקְרָא תּוֹעֵבָה. וְאָמְרוּ רַבוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָה מֵבִיא אַף לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (שם ל''ו) וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אַף וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת וְכוּ':