004 AP - The Four Cups & Simchat Yom Tov 108b-109a

תנו רבנן: הכל חייבין בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות.

אמר רבי יהודה, וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין?

אלא מחלקין להן קליות ואגוזין בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו.

אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו.

The Rabbis taught us: Everyone is obligated in drinking four glasses of wine, be it men, women and children.

Rav Yehuda says, What purpose is their in that children should drink the four cups of wine?

Rather, we distribute to them (the children) grain and walnuts on Erev Pesach in order that they should not fall asleep and they should ask.

They said about Rabbi Akiva that he would distribute to the children grain and walnuts on Erev Pesach so that they should not fall asleep and they should ask.

ואחד התינוקות - שגם הם נגאלו:

וכי מה תועלת יש לתינוקות - הלא פטורין מן המצות:

(יד) גַּם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת וּבְכָל מִצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּאוֹתוֹ לַיְלָה.

(טו) תִּינוֹקוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, מִצְוָה לִתֵּן לְכָל אֶחָד כּוֹסוֹ לְפָנָיו. הַגָּה: וְאֵין לִקַּח כּוֹס שֶׁפִּיו צַר כְּעֵין קרו''ג גלא''ז, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית כְּאֶחָד (מהרי''ב). וּבַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלָאו הָכֵי אֵין לוֹקְחִים אוֹתוֹ, וְעַיִּןִ לְעֵיל סִימָן קפ''ג (סָעִיף ד' בְּהַגָּה), וְכֵן הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רע''א (סָעִיף י') (בֵּית יוֹסֵף).

(טז) מִצְוָה לְחַלֵּק לַתִּינוֹקוֹת קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ שִׁנּוּי וְיִשְׁאֲלוּ.

(14) Women are also obligated in the four cups and in all the mitzvot performed on that night.

תניא

רבי אליעזר אומר חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו

It was taught in a Beraita.

Rabbi Eliezer says: We snatch Matzot on the night of Pesach in order that the children do not sleep.

חוטפין מצה - מגביהין את הקערה בשביל תינוקות שישאלו ואית דמפרשי חוטפין מצה אוכלין מהר שני לשונות הללו פירש רבינו ויש גורסין מצות מגביהין את הקערה שיש בה מצה ומרור וב' תבשילין ולי נראה חוטפין מסלקין את הלחם מיד התינוקות שלא יהו ישנים מתוך מאכל הרבה כדרך התינוק אחר אכילתו ושוב לא ישאלו אבל עכשיו כשחוטפים מהן לא ישנו וישאלו כלומר לא ישנו שלא אכלו כדי שבען וישאלו כשיראו השינויים שאנו עושין היכירא לתינוקות כדלקמן וכן מוכח לשון התוספתא דתניא רבי אליעזר אומר חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן רבי יהודה אומר משמו אפילו לא אכל אלא חזרת אחת ולא טיבל אלא פרפרת אחת חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן כלומר גוזלין ורבינו פי' שכן עיקר אותו הלשון שפירשתי חוטפין ממהרין לאכול מדקתני הא דר''ע בתרה ואיכא למימר דאגב גררא דקאמר כדי שלא יישן קא מייתי נמי להא עובדא דר' עקיבא דחייש שלא ישנו ותרי מילי נינהו רבי אליעזר איירי לחטוף מן התינוקות אחר שאכלו מעט כדי שלא יישנו ור''ע איירי שצריך למהר לעשות הסדר טרם יישנו:

(ג) וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַבָּנִים וְיִשְׁאֲלוּ וְיֹאמְרוּ מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת עַד שֶׁיָּשִׁיב לָהֶם וְיֹאמַר לָהֶם כָּךְ וְכָךְ אֵרַע וְכָךְ וְכָךְ הָיָה. וְכֵיצַד מְשַׁנֶּה. מְחַלֵּק לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וְעוֹקְרִים הַשֻּׁלְחָן מִלִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁיֹּאכְלוּ וְחוֹטְפִין מַצָּה זֶה מִיַּד זֶה וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ. אֵין לוֹ בֵּן אִשְׁתּוֹ שׁוֹאַלְתּוֹ. אֵין לוֹ אִשָּׁה שׁוֹאֲלִין זֶה אֶת זֶה מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה. וַאֲפִלּוּ הָיוּ כֻּלָּן חֲכָמִים. הָיָה לְבַדּוֹ שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה:

(3) And it's necessary to make changes on this night so that the children will see and will ask and will say, 'What makes this night different from all other nights?' So he should answer and say to them, 'Such and such happened and such and such was.' And how should he make it different? Pass out grains and nuts to them and clear the table from in front of them before they have eaten and grab matzah from each others' hands, and things like these. If he doesn't have a son, his wife asks his. If he doesn't have a wife, they ask each other 'What makes this night different?' And even if they were all wise. If he is alone, he asks himself, 'What makes this night different.'

תניא: אמרו עליו על רבי עקיבא

מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערב פסח בשביל תינוקות כדי שלא ישנו וערב יום הכיפורים כדי שיאכילו את בניהם.

It was taught in a Beraita.

They said about Rabbi Akiva In all his days he never said "It is time to get up from the House of Study" except for Erev Pesach and Erev Yom Kippur.

On Erev Pesach, in order that the children don't sleep and on Erev Yom Kippur in order that they should feed their children.

חוץ מערבי פסחים - כדי שיישנו את התינוקות ביום ולא בלילה בשעת הגדה אי נמי כשמעכבין עד הלילה לאחר שהחשיך ישנים התינוקות:

ת"ר: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' (דברים טז, יד) ושמחת בחגך במה משמחם ביין רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן.

אנשים בראוי להם ביין.

ונשים במאי?

תני רב יוסף, בבבל בבגדי צבעונין, בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין.

Our Rabbis Taught: A person must celebrate with his sons and the members of his household on a festival, as it says (Devarim 16:14) "you shall celebrate on your festivals". ... What should people celebrate with? with wine ... Rabbi Yehudah says ... Men with what is suitable for them and women with what is suitable for them. ...

For men what is suitable - with wine.

And what for women? ...

Rabbi Yosef taught, In Bavel, buying women coloured clothes. In Eretz Yisrael, buying women ironed linen clothes.

תניא: רבי יהודה בן בתירא אומר,

בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כז, ז) "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך"

ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין. שנאמר (תהלים קד, טו) "ויין ישמח לבב אנוש."

It was taught: R' Yehuda b. Beteira says: "While the Temple was standing, there is no joy unless there is meat, as it says (Deut. 27) 'And you shall sacrifice peace-offerings and eat them there, and you will be joyful before the Lord, your God'.

Now that the Temple is not standing, there is no joy without wine, as it says (Psalms 104) ' And wine will rejoice the heart of man.'"

במה משמחו ביין - היינו בזמן הזה. אבל בזמן בית המקדש אין שמחה אלא בבשר:

(ב) חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו. כֵּיצַד מְשַׂמְּחָן, הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְחַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר עֲנִיִּים. דִּין תַּעֲנִית בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רפ''ח.

(ג) אָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל. וְלֹא יִמְשֹׁךְ בְּבָשָׂר וּבְיַיִן וּבִשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, לְפִי שֶׁאֵין הַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ שִׂמְחָה אֶלָּא הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת, וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הַהוֹלֵלוּת וְהַסִכְלוּת אֶלָּא עַל שִׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת הַיּוֹצֵר.