משנה אבות פרק ה א ואילך

Byיוסף ברוך פרומר

משנה אבות ה׳:א׳

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם.

וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת,

אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת,

וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת:

Pirkei Avot 5:1

With ten utterances the world was created. And what does this teach, for surely it could have been created with one utterance? But this was so in order to punish the wicked who destroy the world that was created with ten utterances, And to give a good reward to the righteous who maintain the world that was created with ten utterances.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:א׳:ב׳

שֶׁמְּאַבְּדִים אֶת הָעוֹלָם. שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא, וְהָרְשָׁעִים שֶׁבַּעֲוֹנָם מְאַבְּדִים אֶת נַפְשָׁם כְּאִלּוּ מְאַבְּדִים אֶת הָעוֹלָם. כָּךְ מָצָאתִי. וְלִי נִרְאֶה, שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם מַמָּשׁ, שֶׁמַּכְרִיעִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, וְנִמְצָא הָעוֹלָם אָבֵד בִּשְׁבִילָם:

Bartenura on Pirkei Avot 5:1:2

who destroy the world: Since 'anyone that destroys one soul of Israel is as if they destroyed an entire world,' and [since] the wicked destroy their souls because of their sins, it is as if they destroy the world. So have I found. And it appears to me that they literally destroy the world, as they tip the scales of the whole world towards guilt, and it comes out that the world is destroyed on their account.

מגן אבות ה׳:א׳:ג׳

אלא להפרע מן הרשעים. זה למדנו ממה שנברא בעשרה מאמרות שאינו דומה המאבד מלאכת יום אחד למאבד מלאכת הרבה ימים והרשעים יש עליהם דין מאבד דבר הנעשה ביגיעה כשהן מאבדין העולם לא שהעולם אובד אלא שהן מאבדין עצמם ממנו:

Magen Avot on Avot 5:1:3

...

רמב"ם משנה אבות ה׳:א׳:א׳

בעשרה מאמרות כשתסתכל בכל מה שבא במעשה בראשית ויאמר תמצאם תשעה ובראשית עשירי

ואף ע"פ שלא התבאר בו מלת ויאמר הענין מורה עליו וכאילו אמר ויאמר אלהים יהיו השמים והארץ כי לא נהיו מבלתי מאמר

והיה יכול לספר בריאה כולה במאמר אחד כשיאמר ויאמר אלהים יהיו שמים וארץ ויהי רקיע ויקוו המים וגו' ואמנם ייחד מאמר לכל ענין להודיע גודל זה המציאות וטוב סדרו ושמפסידו מפסיד דבר גדול ומתקנו יתקן דבר גדול רוצה לומר שמפסידו מי שיפסיד נפשו אשר בידו לתקנה ולהפסידה וכאילו הוא התכלית האחרון מכלל המציאות אשר אמר בו עשרה מאמרות כמו שבארנו בפתיחת חבורנו זה:

Rambam on Pirkei Avot 5:1:1

With ten utterances: When you observe everything that comes in the story of creation, you will find, "and He said," nine times. And "In the beginning" is the tenth [utterance]. And even though the word, "and He said," does not elucidate this, the content indicates it. And it as if it said, "And God said, 'Let there be the heavens and the earth.'" As they could not have been without an utterance. And He could have spoken the entire creation with one utterance by saying, "And God said, 'Let there be the heavens and the earth and let there be the firmament and let the waters gather, etc.'" Instead, He designated a [separate] utterance for each matter, to make known the greatness of this existence and the goodness of its order; and that one who destroys it destroys something great and that one who refines it refines something great. He means to say that the one who destroys his soul - which is in his hand to refine or to destroy - destroys [the world]; since it is as if he is the final purpose from all of existence, for which He said ten utterances - as we elucidated in the introduction of this essay of ours.

פרקי דרבי אליעזר ג׳:י״ב

בעשרה מאמרות נברא העולם (משנה אבות, פרק ה, משנה א), ואלו הן:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", (בראשית א, ו):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ", (בראשית א, ט):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם", (בראשית א, יא):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ", (בראשית א, יד):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת", (בראשית א, כ):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם", (בראשית א, כד):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ", (בראשית א, כו):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם", (בראשית א, כט):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם", (בראשית ב, יח):
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ".

ובשלשה כוללו, ואלו הן: בחכמה, בתבונה ובדעת, שנאמר

ה' בחכמה יסד ארץ
כונן שמים בתבונה
בדעתו תהומות נבקעו.

ובשלשתן נעשה המשכן, שנאמר (שמות לא, ג): "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת".

ובשלשתן נעשה בית המקדש, שנאמר (מ"א ז, יד): "בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת".

ובשלשתן עתיד להבנות, שנאמר (משלי כד, ג): "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ".

Pirkei DeRabbi Eliezer 3:12

There (in the north) is the abode of the destroying spirits, earthquakes, winds, demons, lightnings and thunders; thence evil issues forth into the world, as it is said, "Out of the north evil shall break forth upon all the inhabitants of the earth" (Jer. 1:14). Some say by ten Sayings was the world created || and in three (Divine attributes) are these (ten Sayings) comprised, as it is said, "The Lord by wisdom founded the earth; by understanding he established the heavens, by his knowledge the depths were broken up" (Prov. 3:19, 20). By these three (attributes) was the Tabernacle made, as it is said, "And I have filled him with the spirit of God, with wisdom, with understanding, and with knowledge" (Ex. 31:3). Likewise with these three (attributes) was the Temple made, as it is said, "He was the son of a widow woman of the tribe of Naphtali, and his father was a man of Tyre, a worker in brass; and he was filled with wisdom and understanding and knowledge" (1 Kings 7:14). By these three attributes it will be rebuilt in the future, as it is said, "Through wisdom is an house builded; and by understanding it is established; and by knowledge are the chambers filled" (Prov. 24:3, 4).

הגיוני עוזיאל, שער ה; הבחירה ה׳:כ״ח

מבחינות אלה האדם הוא המצווה והגמול, נדון הוא עצמו על כל מעשיו, וכל העולם כלו נדון לפי מעשיו לשבט או לחסד. וזהו עומק מאמר רז״ל: ״בעשרה מאמרות נברא העולם, והלא במאמר אחד יכול היה להבראות, אלא להפרע מן הרשעים… ולתת שכר לצדיקים שמקיימים את העולם״ (אבות ה, מ״א).

Hegyonei Uziel, Gate V 5:28

...

הגיוני עוזיאל, שער ה; הבחירה ג׳:ה׳

קהלת, ככל הפילוסופים האחרונים, חוקר ומהפך בשאלה זו, לא מפני נטית הכפירה – להרוס מופתים סופיסטיים, אלא הוא עומד בתחלת חקירתו, בראשית התחלת עיונו על יסוד דברי תורה המאומתים והמקובלים:

״מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש?״, אין יתרון לאדם בעולם השפל העכור מצד עצמו ומקבל אורה מאחרים שלמעלה ממנו,

אבל יש יתרון לאדם למעלה מהשמש, זאת אומרת לפני יצירת השמש, רוח אלקים שקדמה לבריאת עולם ומהוה אצילות נשמתו, מוכרחה להיות מיותרת ומעולה בכושר בחירתה ומדעה, וכדרכה של כל דעת אמת, שסופה נעוץ בתחלתה, אף דברי קהלת ראשם וסופם הם דברי תורה, היסוד שכל התורה עומדת עליו: ״כי זה כל האדם״, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, והאדם עומד ומעמיד לדין את כל העולם עמו. בדברים יותר בהירים הביעו רז״ל רעיון זה לאמר: בעשרה מאמרות נברא העולם – להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות (אבות ה, א).

Hegyonei Uziel, Gate V 3:5

...

בת עין, דרושים לשבת הגדול ד׳

ושמעתי בשם אחד שפירש מאמר חז"ל (אבות פ"ה מ"א) בעשרה מאמרות נברא העולם כו' כדי כו'. ופירש על דרך מאמר חז"ל (סנהדרין לח.) יתוש קדמך במעשה בראשית, היינו שעל ידי שיזכור האדם שיתוש הוא קודם לפניו במעשה בראשית עי"ז לא יתגאה האדם, ואם היה נברא העולם במאמר אחד היו כל הנבראים בפעם אחת בהשוואה ולא היה קדימת היתוש, וכשנברא בעשרה מאמרות היה קדימת היתוש, ועל ידי זה יגיע שפלות לאדם ולא יתגאה ויהיה שכר טוב לצדיקים.

Bat Ayin, Shabbat HaGadol 4

...

פרי הארץ, תולדות ג׳

אבל הענין הוא אומרם זכרונם לברכה: בעשרה מאמרות נברא העולם והם כנגד עשרת הדברות כארז״ל שהסתכל בתורה וברא את העולם

Peri HaAretz, Toldot 3

However, the matter is as they stated, may their memory be for blessing: "With Ten Utterances was the world created and they are juxtaposed to the Ten Commandments, as out Sages of blessed memory stated, that He looked into the Torah and created the world.

משנה אבות ה׳:ב׳

עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל.

עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם:

Pirkei Avot 5:2

[There were] ten generations from Adam to Noah, in order to make known what long-suffering is His; for all those generations kept on provoking Him, until He brought upon them the waters of the flood. [There were] ten generations from Noah to Abraham, in order to make known what long-suffering is His; for all those generations kept on provoking Him, until Abraham, came and received the reward of all of them.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ב׳:ב׳

וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם. עָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהָיָה רָאוּי שֶׁיַּעֲשׂוּ כֻּלָּם, לְפִיכָךְ נִצּוֹלוּ כֻּלָּם בִּזְכוּתוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁנָּטַל עָלָיו עֹל מִצְוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּנֶגֶד כֻּלָּם כָּךְ קִבֵּל בָּעוֹלָם הַבָּא שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם, שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, אֶחָד בְּגַן עֵדֶן וְאֶחָד בַּגֵּיהִנֹם, זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, נִתְחַיֵּב, נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בַּגֵּיהִנֹם (חגיגה טו:):

Bartenura on Pirkei Avot 5:2:2

and received the reward of them all: He did good deeds corresponding to what was fitting for all of them to do, hence they were all saved in his merit. And just like he took upon himself the yoke of the commandments in this world corresponding to all of them, so did receive reward in the world to come corresponding to all of them. As each person has two portions, one in the Garden of Eden and one in gehinnom - if he merits, he takes his portion and the portion of his fellow in the Garden of Eden; if he is guilty, he takes his portion and the portion of his fellow in gehinnom. (Chagigah 15b)

רמב"ם משנה אבות ה׳:ב׳:א׳

אלו הדורות הם דברי התורה פלוני הוליד פלוני על הסדר וזכר זה ומה שאחריו

מפני זכרו עשרה מאמרות שבהן מוסר לאדם לזרז אותו ולתקן נפשו במעלות המדות ובמעלות השכליות שזהו כוונת זאת המסכתא:

Rambam on Pirkei Avot 5:2:1

These generations are the words of the Torah, "x begot y," according to its order. And it mentioned this and that which is after it because of its mentioning [the] ten utterances, which has reproach in them for man; to arouse him and to refine his soul with the dispositional virtues and the intellectual virtues, which is the intention of this tractate.

אבות דרבי נתן ל״ב:א׳

עשרה דורות מאדם ועד נח וכי מה הוצרך לבאי עולם לכך אלא ללמדך שכל הדורות היו מכעיסין ובאין ולא הביא הקב״ה עליהם את מי המבול בשביל צדיקים וחסידים שהיו בהם.

וי״א כל זמן שהיה מתושלח חי לא ירד מבול לעולם וכשמת מתושלח עוד נתלה להם שבעת ימים לאחר מיתתו שנא׳ (בראשית ז׳:י׳) ויהי לשבעת הימים מה טיבן של שבעת הימים הללו? אלו ימי אבלו של צדיק שעיכב את הפורענות.

לפיכך נאמר ויהי לשבעת הימים.

ד"א ויהי לשבעת הימים מלמד שקבע הקב״ה להם זמן לאחר ק״כ שנה שמא יעשו תשובה ולא עשו ולכך נאמר ויהי לשבעת הימים.

ד״א מלמד ששינה עליהם הקב״ה סידורו של עולם והיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח שמא יבינו ויתייראו ויעשו תשובה ולא עשו לכך נאמר ויהי לשבעת הימים.

Avot DeRabbi Natan 32:1

There were ten generations from Adam until Noah.
And why was it necessary to bring all those people into the world? This teaches you that even as all those generations continued to anger the Holy Blessed One, He did not bring the flood upon them because of the righteous and saintly among them. And some say that as long as Methuselah was alive, the flood did not come upon the world; and even when Methuselah died, it was still held off for another seven days, as it says (Genesis 7:10), “And it was seven days, [and the waters of the flood were on the earth].” What was happening during those seven days? These were the [seven] days of mourning for that righteous man, who had prevented the punishment. That is why it says, “And it was seven days.”
Another interpretation of, “And it was seven days”: This teaches that the Holy Blessed One fixed a specific time, after 120 years, hoping that they might repent. But they did not, and so it says, “And it was seven days” [i.e., the final seven days of the countdown].
Another interpretation of, “And it was seven days”: This teaches that the Holy Blessed One changed the order of the world [which was created in seven days] for them, and had the sun rise from the west and set in the east, hoping that maybe they would understand and become afraid and repent. But they did not, and so it says, “And it was seven days.”

משנה אבות ה׳:ג׳

עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

Pirkei Avot 5:3

With ten trials was Abraham, our father (may he rest in peace), tried, and he withstood them all; to make known how great was the love of Abraham, our father (peace be upon him).

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ג׳:א׳

עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת.

אֶחָד, אוּר כַּשְׂדִים, שֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ.

שֵׁנִי, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ.

שְׁלִישִׁי, וַיְהִי רָעָב.

רְבִיעִי, וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה.

חֲמִישִׁי, מִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים.

שִׁשִּׁי, מַעֲמַד בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁהֶרְאָהוּ שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת.

שְׁבִיעִי, הַמִּילָה.

שְׁמִינִי, וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ וַיִקַּח אֶת שָׂרָה.

תְּשִׁיעִי, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ.

עֲשִׂירִי, הָעֲקֵדָה:

Bartenura on Pirkei Avot 5:3:1

Ten tests: One - Ur Kasdim, when Nimrod cast him into the fiery furnace; the second - "'Go out from your land'" (Genesis 12:1); the third - "and there was a famine" (Genesis 12:10); the fourth - "and the woman was taken to the house of Pharaoh" (Genesis 12:15); the fifth - the war of the kings; the sixth - the stand between the pieces, where he was shown the subjugation of [his descendants by] the nations; the seventh - the circumcision; the eighth - "and Avimelekh sent... and he took Sarah" (Genesis 20:2); the ninth - "'Expel this maidservant and her son'" (Genesis 21:10); the tenth - the binding [of Isaac].

גר"א על פרקי אבות ה׳:ג׳:ב׳

וברמב״ם המה מנויים כך: א' לך לך מארצך. ב' ויה' רעב בארץ. ג' ותלקח שרה. ד' בהלחמו במלכים. ה' לקיחת הגר לאשה. ו' מילה. ז' לקיחת שרה לאבימלר. ח' גרוש הגר. ט' גרוש ישמעאל. י' העקידה:

Gra on Pirkei Avot 5:3:2

...

וְכוּשׁ יָלַד אֶת־נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: הוּא־הָיָה גִבֹּר־צַיִד לִפְנֵי ה' עַל־כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה': (בראשית י ח-ט).
בראשית רבה לח יג, פרשת נח
אמר ר' חייא בנו של ר' אדא מיפו: תרח עובד צלמים היה. פעם אחת יצא למקום אחד, הושיב אברהם מוכר תחתיו … (נשברו הפסלים).
(אמר אברהם:) עמד הגדול שבהם ונטל את המקל ושברם.
אמר לו: מה אתה משטה בי? וכי יודעים הם?
אמר לו: ולא ישמעו אוזניך מה שפיך אומר?
נטלו ומסרו לנמרוד,
אמר לו נמרוד: נשתחווה לאש. אמר לו אברהם: נשתחווה למים שמכבים את האש.
אמר לו נמרוד: נשתחווה למים. אמר לו: נשתחווה לענן שהוא טעון מים.
אמר לו: נשתחווה לענן. אמר לו: נשתחווה לרוח שהוא מפזר את העננים.
אמר לו: נשתחווה לרוח. אמר לו: נשתחווה לאדם הסובל את הרוח.
אמר לו: דברים אתה מספר, אני איני משתחווה אלא לָאוּר.
הרי אני משליכך בתוכו, ויבוא אלוה שאתה משתחווה לו ויצילך הימנו.
^{מקור: מחלקי המים.}

עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ה׳:ג׳:א׳

אָבִינוּ. שֶׁאָנוּ זוֹכִים וּמְקַבְּלִים טוֹבָה בִּזְכוּתוֹ זֶה שֶׁעָמַד בְּכָל נִסְיוֹנוֹתָיו, לְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַתַּנָּא בְּכָאן אָבִינוּ. נִרְאֶה לִי:

Ikar Tosafot Yom Tov on Pirkei Avot 5:3:1

Our father: Since we merit and receive good in the merit of this one who withstood all of his tests, therefore the teacher [of this mishnah] called him "our father" here. [So does it] appear to me.

פרקי דרבי אליעזר כ״ו:א׳

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולן. הנס הראשון, כשנולד אברהם בקשו כל גדולי מלכות והקוסמים להרגו ונחבא בבית הרן שלש עשרה שנה

ולאחר שלש עשרה שנה יצא מבית הרן מדבר בלשון הקדש ומאס באלילים ומשקץ את הפסילים ובטח בשם יוצרו ואמר אשרי אדם בוטח בך.

Pirkei DeRabbi Eliezer 26:1

THE TRIALS OF ABRAHAM
OUR father Abraham was tried with ten trials, || and he stood firm in them all. The first trial was when our father Abraham was born; all the magnates of the kingdom and the magicians sought to kill him, and he was hidden under the earth for thirteen years without seeing sun or moon. After thirteen years he went forth from beneath the earth, speaking the holy language; and he despised idols and held in abomination the graven images, and he trusted in the shadow of his Creator, and said: "Blessed is the man who trusts in thee" (Ps. 84:12).

משנה אבות ה׳:ד׳

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם.

עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם.

עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי":

Pirkei Avot 5:4

Ten miracles were wrought for our ancestors in Egypt, and ten at the sea. Ten plagues did the Holy one, blessed be He, bring upon the Egyptians in Egypt and ten at the sea. [With] ten trials did our ancestors try God, blessed be He, as it is said, “and they have tried Me these ten times and they have not listened to my voice” (Numbers 14:22).

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ד׳:א׳

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם. שֶׁנִּצּוֹלוּ מֵעֶשֶׂר מַכּוֹת. וְכֻלָּם הָיוּ בַּמִּצְרִיִּים וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל:

Bartenura on Pirkei Avot 5:4:1

Ten miracles were performed for our ancestors in Egypt: as they were spared from the ten plagues. And they were all against the Egyptians and not against Israel.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ד׳:ב׳

וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם.

אֶחָד, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם.

שֵׁנִי, שֶׁנַּעֲשָׂה הַיָּם כְּמִין אֹהֶל וְנִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹכוֹ, דִּכְתִיב (חבקוק ג) נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָיו.

שְׁלִישִׁי, שֶׁנַּעֲשָׂה קַרְקָעִית הַיָּם יָבֵשׁ בְּלֹא חֹמֶר וְטִיט, דִּכְתִיב (שמות יד) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה.

רְבִיעִי, שֶׁקַּרְקָעִית הַיָּם שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ הַמִּצְרִיִּים שֶׁהָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל נִתְחַלְחֵל וְנַעֲשָׂה חֹמֶר וְטִיט, דִּכְתִיב (חבקוק ג) חֹמֶר מַיִם רַבִּים.

חֲמִישִׁי, שֶׁהַמַּיִם הַנִּקְפָּאִים בְּקַרְקַע הַיָּם לֹא הָיוּ חֲתִיכָה אַחַת אֶלָּא חֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, כְּעֵין לְבֵנִים וְאַבְנֵי הַבִּנְיָן מְסֻדָּרִים זֶה אֵצֶל זֶה, כְּדִכְתִיב (תהלים עד) אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שֶׁנַּעֲשָׂה כְּעֵין פֵּרוּרִים.

שִׁשִּׁי, שֶׁנִּתְקַשּׁוּ הַמַּיִם הַנִּקְפָּאִים וְנַעֲשׂוּ קָשִׁים כִּסְלָעִים, כְּדִכְתִיב (שם) שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם, וְהַמִּצְרִיִּים נִקְרְאוּ תַּנִּינִים.

שְׁבִיעִי, שֶׁנִּגְזַר הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (שם קלו) לְגוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים.

שְׁמִינִי, שֶׁקָּפְאוּ הַמַּיִם כְּסַפִּיר וְשֹׁהַם וּזְכוּכִית, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַשְּׁבָטִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, שֶׁעַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח) חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים, כְּלוֹמַר קִבּוּץ הַמַּיִם הָיָה כָּעֳבִי שְׁחָקִים כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

תְּשִׁיעִי, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ מַיִם מְתוּקִים שֶׁהָיוּ שׁוֹתִים אוֹתָם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר נוֹזְלִים.

עֲשִׂירִי, שֶׁלְּאַחַר שֶׁשָּׁתוּ מֵהֶם מַה שֶּׁרָצוּ, הַנּוֹתָרִים מֵהֶם הָיוּ נִקְפָּאִים וְנַעֲשִׂים עֲרֵמוֹת, דִּכְתִיב (שמות טו) נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נוֹזְלִים:

Bartenura on Pirkei Avot 5:4:2

And ten [miracles were performed] at the [Reed] Sea: One - "and the water split" (Exodus 14:21); the second - that the sea turned into a type of of tent and Israel went into it, as it is written (Habakuk 3:14), "You have pierced with his rods, the head of his rulers"; the third - that the sea floor became dry without clay and mud, as it is written (Exodus 14:29), "And the children of Israel walked on dry land"; the fourth - that the sea floor, that the Egyptians that chased after Israel trod upon, dampened and became clay and mud, as it is written (Habakuk 3:14), "the clay of great waters"; the fifth - that the water that congealed on the sea floor did not become one piece, but rather [many] small pieces, similar to bricks and building stones arranged one next to the other, as it is written (Psalms 74:13), "You crumbled the sea with Your power," [meaning] that it turned into a type of [surface made up of] crumbs; the sixth - that the water that congealed hardened and became as hard as boulders, as it is written (Psalms 74:13), "you broke the head of the 'sea monsters' upon the waters," and the Egyptians were called sea monsters; the seventh - that the sea was split into twelve pieces so that each and every tribe could cross by itself in [its own] path, and that is [the meaning] of that which is written (Psalms 136:13), "To tear the Reed Sea into pieces"; the eighth - that the waters congealed [with the appearance of] sapphire and onyx and glass, so that the tribes would see each other, since the pillar of fire was giving them light, and this is what is stated (Psalms 18:12), "the darkness of the waters, the clouds of the sky," which is to say that the gathering of waters was like clouds of the sky, 'like the essence of the sky in purity'; the ninth - that sweet water would come out from it, such that they would drink it, and this is what is stated (Exodus 15:8), "flowing"; the tenth - that after they drank what they wanted from it, the remainder would congeal and turn into piles, as it is written (Exodus 15:8), "the waters piled up, they stood up like a flowing stack."

שמות ט״ו

(א) אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (ב) עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ (ג) יְהֹוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהֹוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃ (ד) מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃ (ה) תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃ (ו) יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃ (ז) וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃ (ח) וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃ (ט) אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃ (י) נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלְלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ (יא) מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ (יב) נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃ (יג) נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קׇדְשֶֽׁךָ׃ (יד) שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ (טו) אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ (טז) תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ (יז) תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהֹוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ (יח) יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (יט) כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהֹוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ {פ}
(כ) וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ (כא) וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ {ס} (כב) וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ (כג) וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ (כד) וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃ (כה) וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהֹוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהֹוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ (כו) וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס} (כז) וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃

Exodus 15

(1) Then Moses and the Israelites sang this song to יהוה. They said:
I will sing to יהוה, for He has triumphed gloriously;
Horse and driver He has hurled into the sea.
(2) יהוה is my strength and might;
He is become my deliverance.
This is my God and I will enshrine Him;
The God of my father’s [house], and I will exalt Him.
(3) יהוה, the Warrior—
יהוה is His name!
(4) Pharaoh’s chariots and his army
He has cast into the sea;
And the pick of his officers
Are drowned in the Sea of Reeds.
(5) The deeps covered them;
They went down into the depths like a stone.
(6) Your right hand, יהוה, glorious in power,
Your right hand, יהוה, shatters the foe!
(7) In Your great triumph You break Your opponents;
You send forth Your fury, it consumes them like straw.
(8) At the blast of Your nostrils the waters piled up,
The floods stood straight like a wall;
The deeps froze in the heart of the sea.
(9) The foe said,
“I will pursue, I will overtake,
I will divide the spoil;
My desire shall have its fill of them.
I will bare my sword—
My hand shall subdue them.”
(10) You made Your wind blow, the sea covered them;
They sank like lead in the majestic waters.
(11) Who is like You, יהוה, among the celestials;
Who is like You, majestic in holiness,
Awesome in splendor, working wonders!
(12) You put out Your right hand,
The earth swallowed them.
(13) In Your love You lead the people You redeemed;
In Your strength You guide them to Your holy abode.
(14) The peoples hear, they tremble;
Agony grips the dwellers in Philistia.
(15) Now are the clans of Edom dismayed;
The tribes of Moab—trembling grips them;
All the dwellers in Canaan are aghast.
(16) Terror and dread descend upon them;
Through the might of Your arm they are still as stone—
Till Your people cross over, יהוה,
Till Your people cross whom You have ransomed.
(17) You will bring them and plant them in Your own mountain,
The place You made to dwell in, יהוה,
The sanctuary, O my lord, which Your hands established.
(18) יהוה will reign for ever and ever! (19) For the horses of Pharaoh, with his chariots and riders, went into the sea; and יהוה turned back on them the waters of the sea; but the Israelites marched on dry ground in the midst of the sea. (20) Then Miriam the prophet, Aaron’s sister, picked up a hand-drum, and all the women went out after her in dance with hand-drums. (21) And Miriam chanted for them:
Sing to יהוה, for He has triumphed gloriously;
Horse and driver He has hurled into the sea. (22) Then Moses caused Israel to set out from the Sea of Reeds. They went on into the wilderness of Shur; they traveled three days in the wilderness and found no water. (23) They came to Marah, but they could not drink the water of Marah because it was bitter; that is why it was named Marah. (24) And the people grumbled against Moses, saying, “What shall we drink?” (25) So he cried out to יהוה, and יהוה showed him a piece of wood; he threw it into the water and the water became sweet. There [God] made for them a fixed rule; there they were put to the test. (26) [God] said, “If you will heed your God יהוה diligently, doing what is upright in God’s sight, giving ear to God’s commandments and keeping all God’s laws, then I will not bring upon you any of the diseases that I brought upon the Egyptians, for I יהוה am your healer.” (27) And they came to Elim, where there were twelve springs of water and seventy palm trees; and they encamped there beside the water.

פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות ה׳:ד׳:י״ג

עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי" (במדבר יד, כב). בניגוד למתואר במשנה הקודמת, העוסקת בעשרת הניסים שאירעו לעם ישראל במצרים ועל ים סוף, מזכירה משנה זו את התנהגותו כפויית הטובה של העם. לא רק שלא הודה על כל הניסים שזכה להם, אלא אף הטריח על הקב"ה וניסה לבדוק את כוחותיו, יכולותיו ובעיקר את סבלנותו ואורך רוחו בהציגו בפניו כל פעם אתגר אחר, כגון הוצאת מים מסלע והספקת מזון במדבר, או דברי תלונה ותואנות שונות.

אמת, אפשר ש"עשר" שבפסוק הוא מספר עגול בלבד (ראו לעיל ה, א) – וכך אמנם פירשו הרשב"ם ("עשר: הרבה") ואבן עזרא ("עשר: רבים. והזכיר 'עשר' בעבור היותו סך חשבון [=מספר עגול], כי הוא סוף האחדים וראש העשרות") – אך המדרשים (ראו להלן) יודעים לפרט באלו ניסיונות המדובר.

A New Israeli Commentary on Pirkei Avot 5:4:13

...

משנה אבות ה׳:ה׳

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:

Pirkei Avot 5:5

Ten wonders were wrought for our ancestors in the Temple: [1] no woman miscarried from the odor of the sacred flesh; [2] the sacred flesh never became putrid; [3] no fly was ever seen in the slaughterhouse; [4] no emission occurred to the high priest on the Day of Atonement; [5] the rains did not extinguish the fire of the woodpile; [6] the wind did not prevail against the column of smoke; [7] no defect was found in the omer, or in the two loaves, or in the showbread; [8] the people stood pressed together, yet bowed down and had room enough; [9] never did a serpent or a scorpion harm anyone in Jerusalem; [10] and no man said to his fellow: the place is too congested for me to lodge overnight in Jerusalem.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ה׳:ב׳

וְלֹא כִּבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּזְבֵּחַ בְּמָקוֹם מְגֻלֶּה הָיָה:

Bartenura on Pirkei Avot 5:5:2

and rain did not extinguish the fire of the wood pile: and even though the altar was in an exposed place.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ה׳:ג׳

וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן. שֶׁלֹּא יְהֵא מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה:

Bartenura on Pirkei Avot 5:5:3

and the wind did not overpower the pillar of smoke: that it should not asecnd and go up [vertically].

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ה׳:ו׳

וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. בִּשְׁעַת הִשְׁתַּחֲוָיָה נַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וּמִשְׁתַּחֲוִים בְּרֶוַח כָּל אֶחָד רָחוֹק מֵחֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְוַדֶּה וּמַזְכִּיר עֲוֹנוֹתָיו:

Bartenura on Pirkei Avot 5:5:6

and bow down with [enough] space: At the time of bowing down, a miracle was performed for them and they would bow down with space, [such that] each one was a distance of four amot from his fellow; so that he not hear his friend when [the latter] was confessing and mentioning his sins.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ה׳:ז׳

צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם. גָּרְסִינַן. לְפִי שֶׁהָיָה הַמָּקוֹם מַזְמִין לָהֶם פַּרְנָסָתָן וְלֹא הֻצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לָצֵאת מִשָּׁם וְלוֹמַר פַּרְנָסָתִי [דְּחוּקָה] וְאֵינִי יָכוֹל לָדוּר בִּירוּשָׁלַיִם. וְיֵשׁ סְפָרִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶן כְּשֶׁאָלִין. וְעַל הָעוֹלִים לָרֶגֶל נֶאֱמָר, שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מֵהֶם מֵצֵר כְּשֶׁהָיָה לָן בִּירוּשָׁלַיִם מֵחֲמַת דֹּחַק הַמָּקוֹם. כְּמוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִי וְאֵשֵׁבָה (ישעיה מט):

Bartenura on Pirkei Avot 5:5:7

"The place is too cramped that I should lodge in Jerusalem": is the textual variant that we [follow]. As the Omnipresent would provide for their livelihood and none of them would have to leave from there and say, "My livelihood (is tight) and I cannot live in Jerusalem." And there are books that have written in them, "when I lodge." And it is said about the holiday pilgrims; such that none of them was cramped when he was lodging in Jerusalem because of the tightness of the place - as in (Isaiah 49:20), "The place is tight for me, give me and I will dwell."

אבות דרבי נתן ל״ה:ה׳

עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש מעולם לא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים חוץ מרבי ישמעאל בן קמחית שיצא להסיח עם שר אחד ונתזה צינורא מפיו ונפל על בגדיו ונכנס אחיו ושמש בכהונה גדולה תחתיו וראתה אותן אמן בו ביום שני כהנים גדולים. ראוה חכמים ואמרו מה זכות היה בידך ואמרה מעולם לא ראו קורות ביתי שער ראשי.

Avot DeRabbi Natan 35:5

Ten miracles were performed for our ancestors in the Holy Temple: 1. Flies were never seen in the slaughterhouse. 2. No high priest ever had an emission on Yom Kippur – except for Rabbi Yishmael ben Kimkhit, who went out to speak with a certain official, and some saliva came out of [the official’s] mouth and fell on the clothes [of Rabbi Yishmael], and so his brother went in to serve as the high priest in his place. So his mother was able to see two of her sons serve as the high priest on the same day. The sages saw her and asked her, “How did you merit this honor?” She replied, “Because the walls of my house never saw my hair uncovered.”

אבות דרבי נתן ל״ה:א׳

עשרה נסים נעשו לאבותינו בבהמ״ק [מעולם לא הסריח בשר הקדש] ולא הפילה אשה מריח בשר הקודש [(עשרה נסים נעשו לאבותינו בירושלים) לא ניזוק אדם בירושלים מעולם] ולא נפגע אדם בירושלים ולא נכשל אדם בירושלים מעולם ולא נפלה דליקה בירושלים מעולם לא היתה מפולת בירושלים מעולם לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי תנור לצלות פסחים בירושלים. מעולם לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים. מעולם לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים:

Avot DeRabbi Natan 35:1

Ten miracles were performed for our ancestors in the Holy Temple: [The sanctified meat never spoiled;] no woman ever miscarried after smelling the sanctified meat; [(Ten miracles were performed for our ancestors in Jerusalem:) no one was ever injured in Jerusalem;] no one stumbled and fell in Jerusalem; the fires of the altar were never extinguished in Jerusalem; no building ever collapsed in Jerusalem; no one in Jerusalem ever said: I cannot find an oven to cook the Passover offering; no one in Jerusalem ever said: I cannot find [an affordable] bed to sleep in; no one in Jerusalem ever said: This place is too cramped for me to stay in.

משנה אבות ה׳:ו׳

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן,

פִּי הָאָרֶץ,

וּפִי הַבְּאֵר,

וּפִי הָאָתוֹן,

וְהַקֶּשֶׁת,

וְהַמָּן,

וְהַמַּטֶּה,

וְהַשָּׁמִיר,

וְהַכְּתָב,

וְהַמִּכְתָּב,

וְהַלּוּחוֹת.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים:

אַף הַמַּזִּיקִין,

וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה,

וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה:

Pirkei Avot 5:6

Ten things were created on the eve of the Sabbath at twilight, and these are they:

[1] the mouth of the earth,

[2] the mouth of the well,

[3] the mouth of the donkey,

[4] the rainbow,

[5] the manna,

[6] the staff [of Moses],

[7] the shamir,

[8] the letters,

[9] the writing,

[10] and the tablets.

And some say:

also the demons,

the grave of Moses,

and the ram of Abraham, our father.

And some say:

and also tongs, made with tongs.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ו׳:ב׳

פִּי הָאָרֶץ. לִבְלֹעַ קֹרַח וַעֲדָתוֹ:

Bartenura on Pirkei Avot 5:6:2

The mouth of the earth: to swallow Korach and his congregation.

עבודת ישראל, פרקי אבות, פרק חמישי ו׳:ג׳

פי הארץ. היינו שנברא ג"כ בששת ימי בראשית שיצא בעתו כי עת לכל חפץ וכולם נבראו על אופן זה שיהיה סתים וגנוז עד שיבא עתו (חסר):

Avodat Yisrael, Pirkei Avot, Chapter 5 6:3

...

עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ה׳:ו׳:ג׳

שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים הַבְּאֵר עוֹלֶה וְנוֹבֵעַ מַיִם, וְנִבְרָא אֶל הַבְּאֵר הַזֶּה פֶּה שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלְכִין. דֶּרֶךְ חַיִּים. וְזֶהוּ גַּם כֵּן כַּוָּנַת רַשִׁ"י שֶׁהַסֶּלַע הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל. דְּאִי כִּפְשׁוּטוֹ הָיָה לוֹ כָּאן לְהַזְכִּיר הַנֵּס שֶׁהַסֶּלַע נָתַן מַיִם בְּתָלוּשׁ:

Ikar Tosafot Yom Tov on Pirkei Avot 5:6:3

As in every place that they would go, the well would rise and spring forth water. And for this well was created a mouth (an opening) that the water would come out from in every place that they would go - Derekh Chaim. And this is also the intention of Rashi [when he writes], "that the boulder would go and roll with them." As, if it is like the simple understanding [of his words], it should have mentioned the miracle that the boulder gave water unattached [to any spring or well].

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ו׳:ד׳

פִּי הָאָתוֹן. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נִגְזַר עָלֶיהָ שֶׁתְּדַבֵּר עִם בִּלְעָם:

Bartenura on Pirkei Avot 5:6:4

and the mouth of the donkey: At twilight it was decreed about it that it should speak with Bilaam.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ו׳:ט׳

הַכְּתָב. צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ חֲקוּקִים בַּלּוּחוֹת:

Bartenura on Pirkei Avot 5:6:9

the letters: The shape of the letters that were engraved on the tablets;

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ו׳:י׳

וְהַמִּכְתָּב. שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים מִכָּל הָאַרְבָּעָה צְדָדִים:

Bartenura on Pirkei Avot 5:6:10

the writing: that they could be read from all four sides.

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ו׳:י״א

וְהַלּוּחוֹת. שֶׁל סְנַפִּרִינוֹן הָיוּ, אָרְכָּן שִׁשָּׁה, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָן שְׁלֹשָׁה.

כְּאֶבֶן אַחַת שֶׁאָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְעָבְיָהּ שָׁוִין, וְנֶחְלְקָה לִשְׁתַּיִם.

וְנִגְלָלִים הָיוּ, וַחֲצוּבִים מִגַּלְגַּל חַמָּה:

Bartenura on Pirkei Avot 5:6:11

the tablets: were [made] of sapphire. Their length was six and their width was six and their thickness was three, l

ike a stone whose length, width and thickness are equal and it was split into two.

And they were soft and they were quarried from the ball of the sun.

סידור ספרד, יוצרות, יוצר לפרשת שקלים מ״ט

יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat Sekalim 49

...

ספר הזהר, פנחס צ״ב

בְגִין דָּא, שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְלָא בְּיָדָיו.

Zohar, Pinchas 92

...

לחם שמים על פרקי אבות ה׳:ו׳:י״א

והלוחות. חצובים מגלגל חמה. כלומר לפיכך היו נגללים. תמה אני היכן ראו זה שהיו נגללים. וההפך מבואר בגמרא. שמניח חשבון ארכן רחבן ועבין. לפרנס בהן ארכו רחבו ועביו של ארון. ואם היו בגלילה. לא יבוא החשבון מכוון.

אם שמענו בס"ת שנגלל. לא שמענו בלוחות. כי אם שהיה להם ארבע רוחות. שהיו בצורת מעוקב גם גלגל חמה עם היותו מתגלגל. אינו נגלל.

Lechem Shamayim on Pirkei Avot 5:6:11

...

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ו׳:י״ב

אַף הַמַּזִּיקִין. אֵלּוּ הַשֵּׁדִים. שֶׁלְּאַחַר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם וְחַוָּה הָיָה מִתְעַסֵּק בִּבְרִיאָתָן, וּכְשֶׁבָּרָא רוּחוֹתֵיהֶן לֹא הִסְפִּיק לִבְרֹא גּוּפֵיהֶן עַד שֶׁקִּדַּשׁ הַיּוֹם, וְנִשְׁאֲרוּ רוּחוֹת בְּלֹא גּוּף:

Bartenura on Pirkei Avot 5:6:12

also the destructive spirits: These are the shedim (demons). As after the Holy One, blessed be He, created Adam and Chava, he was involved in their creation. And when He created their spirits, He did not suffice to create their bodies before the [Shabbat] day was sanctified (began), and they remained spirits without a body.

פרקי דרבי אליעזר ג׳:ו׳

שמונה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, ואור, וחושך, ותהו ובהו, ורוח ומים...

ושמונה ביום השני, ואלו הן: הבאר והמן והמטה והקשת והכתב והמכתב והכתונת והמזיקין.
ועשרה דברים עלו במחשבה: ירושלים

ורוחות אבות

ואורחות הצדיקים

וגיהנום

ומי המבול ולוחות השניים,

והשבת והמקדש והארון

ואור לעולם הבא.

Pirkei DeRabbi Eliezer 3:6

Eight things were created on the first day, namely, Heaven, Earth, Light, Darkness, Tohu (Chaos), Bohu (Void), Wind (or Spirit), and Water, as it is said, "And the wind of God was moving upon the face of the waters" (Gen. 1:2).

דברים ל״ד:ו׳

(ו) וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר
וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 34:6

(6) [God] buried him in the valley in the land of Moab, near Beth-peor;
and no one knows his burial place to this day.

מגן אבות ה׳:ו׳:י״ג

וקברו של משה. שלא חצב הקב"ה קבר בשעת מיתתו שלא עשה הקב"ה מעשה אחר ששת ימי בראשית ולא מצינו שנכתבה בו בריאה בששת ימי בראשית אם כן מתי נברא ודאי בין השמשות נברא

וזה על דעת מי שאמר בראשון מסוטה שהקב"ה קבר אותו

שנא' ויקבור אותו בגי ויש רמז בדבר ויקבור אותו בגי חסר אל"ף בגימטריא י"ה שמו של הקב"ה

\\ (בגי <=> י"ה)

ואף לדברי האומר הוא קבר את עצמו הקבר כבר היה עשוי

Magen Avot on Avot 5:6:13

...

פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות ה׳:ו׳:א׳-ט״ו

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
כלומר, בערב השבת הראשונה של בריאת העולם, ממש ברגע שבו נכנסה השבת (ורגע זה שבין יום ללילה קרוי "בין השמשות"). בבריאת דברים אלו תמה מלאכתו של האלוהים, שעליה נאמר "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א, לא).
משנתנו קובעת כי בששת ימי הבריאה נבראה כל המציאות הפיסית, גם זו שעתידה להתרחש או להתחדש במהלך ההיסטוריה, וכי גם מה שנראה כנס, כשינוי סדרי הטבע, או כדבר חדש שטרם היה כמותו, גם הוא חלק ממעשה האלוהים בבריאת העולם, בכוח אם לא בפועל.

הַשָּׁמִיר. היא תולעת פלאית שבעזרתה, על פי האגדה, בנה שלמה את המקדש, תולעת שהיה בכוחה לבקע ולסתת אבנים, וזאת כיוון שנאסר לבנות את המקום המקודש תוך שימוש בברזל (שמות כ, כא; מלכים א ו, ז), וְהַכְּתָב. צורת אותיות האל"ף־בי"ת,
וְהַמִּכְתָּב. (ויש מנקדים: מַכְתֵב, על משקל כלי מלאכה כגון מגהץ או מסמר, אף שהתורה מדברת על "מִכְתַּב אלוהים" החרות על הלוחות [שמות לא, יח]) הוא הכלי שבו נכתבו עשרת הדיברות על לוחות הברית

A New Israeli Commentary on Pirkei Avot 5:6:1-15

...

ברטנורא על משנה אבות ה׳:ו׳:י״ד

אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה. תַּרְגּוּם מֶלְקָחֶיהָ צִבְיָתָהָא. הַצְּבָת אֵינָהּ נַעֲשֵׂית אֶלָּא בִּצְבָת אַחֶרֶת, וְרִאשׁוֹנָה מִי עֲשָׂאָהּ, עַל כָּרְחֲךָ מֵאֵלֶיהָ נַעֲשֵׂית בִּידֵי שָׁמַיִם, וְנִבְרֵאת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְזֶה נִדְחָה בַּגְּמָרָא בְּפֶרֶק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ (פסחים דף נד), וְאָמְרוּ, אֶפְשָׁר שֶׁהַצְּבָת הָרִאשׁוֹנָה נַעֲשֵׂית בִּדְפוּס, שֶׁהִתִּיכוּ הַנְּחֹשֶׁת בָּאֵשׁ וְהִצִּיקוּהוּ בְּתוֹךְ הַדְּפוּס וְנַעֲשֵׂית הַצְּבָת מִיָּד:

Bartenura on Pirkei Avot 5:6:14

also the tongs (tsevat), made with tongs: The [Aramaic] translation of (Numbers 4:9) "its tongs" is tsivtaha. The tongs can only be made with other tongs - and [so,] who made the first ones? Perforce they were made by themselves by the hand of Heaven; and they were created at twilight. And this was pushed off in the gemara in the chapter [entitled] Makom she'Nahagu (Pesachim 54a); and they said it is possible that the first tongs were made in a mold, as they cut the copper [for the tongs] with fire and cast it into the mold and it immediately became tongs.