See here for Common Kashrut Conundrums Part I:
www.sefaria.org/sheets/12063
(א) צְנוֹן אוֹ סִלְקָא שֶׁחֲתָכָם בְּסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר בֶּן יוֹמוֹ, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקֻנָּח, אָסוּר לְאָכְלָם בְּחָלָב עַד שֶׁיִּטֹּל מִמְּקוֹם הַחֲתָךְ כְּדֵי נְטִילַת מָקוֹם, שֶׁהוּא כָּעֳבִי אֶצְבַּע, אוֹ שֶׁיִּטְעֲמֶנּוּ וְלֹא יְהֵא בּוֹ טַעַם בָּשָׂר, שֶׁאָז מֻתָּר בַּהֲדָחָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין לְאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ וְהוּא מְקֻנָּח. וְאִם לֹא נָטַל מֵהֶם כְּדֵי נְטִילַת מָקוֹם וְגַם לֹא טְעָמָם וּבִשְּׁלָם בְּחָלָב, צָרִיךְ שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד מַה שֶּׁנָּגַע מֵהַסַכִּין בָּהֶם. וְהוּא הַדִּין לְחָתְכָם בְּסַכִּין שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. הַגָּה: וְאִם חֲתָכָן דַּק דַּק, צָרִיךְ לְשַׁעֵר ס' נֶגֶד כָּל הַצְּנוֹן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סמ''ק). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם חָתַךְ צְנוֹן בְּסַכִּין שֶׁל אִסּוּר, כֻּלּוֹ אָסוּר (רַשְׁבָּ''א ור''ן וְכֵן מַשְׁמָע בְּאָרֹךְ כְּלָל ל''ה). וְכֵן אִם חֲתָכוֹ בְּסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר, אָסוּר כֻּלּוֹ בְּחָלָב. וְכֵן נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד אֵין לֶאֱסֹר רַק כְּדֵי נְטִילָה (בֵּית יוֹסֵף וְאו''ה). וְכָל זֶה אִם חָתַךְ הַצְּנוֹן עַצְמוֹ, אֲבָל אִם חָתַךְ הַיָּרָק שֶׁעַל הַצְּנוֹן, אֵין לָחוּשׁ. וְאִם יֵשׁ סָפֵק אִם נֶחְתַּךְ בְּסַכִּין שֶׁל אִסּוּר, אַזְלִינָן לְקֻלָּא (שָׁם), לָכֵן קוֹנִים הַצְּנוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חִתּוּכִין לְצַד זַנְבוֹתֵיהֶן, כִּי תָּלִינָן שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמָרָא וַחֲצִינָא (שָׁם בְּהג''ה וּמהרא''י בְּהַגָּהַת ש''ד). וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין נִמְצָא לִקְנוֹת רַק הַחֲתוּכִים בְּסַכִּין, נוֹהֲגִין לִקְנוֹתוֹ וּלְהַתִּיר עַל יְדֵי נְטִילַת מָקוֹם.
(ב) אִם חָתַךְ בּוֹ שׁוּמִין וּבְצָלִים וּכְרִישִין וְתָמְכָא שֶׁקּוֹרִין קרי''ן (הַגָּהַת ש''ד וְהַגָּהַת או''ה שָׁם) וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים הַחֲרִיפִים וּפֵרוֹת חֲמוּצִים (אָרְחוֹת חַיִּים) וְדָגִים מְלוּחִים, דִּינָם שָׁוֶה לְחָתַךְ בּוֹ צְנוֹן. (שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט) הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לֶאֱכֹל מִרְקָחוֹת חֲרִיפִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כְּגוֹן זַנְגְּבִיל וְכַיּוֹצֵא בוֹ, דְּיֵשׁ לָהֶם כֵּלִים מְיֻחָדִים לְכָךְ אוֹ תּוֹלְשִׁין אוֹתוֹ (מָרְדְּכַי וַאֲגֻדָּה פֶּרֶק כֵּיצַד מְבָרְכִין).
(ג) תַּבְלִין שֶׁנָּדוֹכוּ בִּמְדוֹכָה שֶׁל בָּשָׂר בֶּן יוֹמוֹ, אָסוּר לְאָכְלָם בְּחָלָב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ אֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ. (רַשְׁבָּ''א סִימָן תמ''ט וּבְאָרֹךְ וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ''ה סוֹף ס''ב בְּהג''ה).
(ד) מֵי לימוני''ש שֶׁמְּבִיאִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְכֵן חֲתִיכוֹת דָּג מָלִיחַ שֶׁמְּבִיאִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּחָבִיוֹת, מֻתָּרִים. הַגָּה: מִפְּנֵי שֶׁמְּבִיאִים הַרְבֵּה בְּיַחַד, וְאַף אִם נֶאֶסְרוּ מִקְּצָתָן שֶׁנֶּחְתְּכוּ בָּרִאשׁוֹנָה עִם סַכִּין שֶׁל גּוֹיִים, נִתְבַּטְּלוּ בָּאֲחֵרִים הַנֶּחְתָּכִים אַחַר כֵּן, שֶׁאֵינָן נֶאֱסָרִין, כִּי כְּבַר נִתְבַּטֵּל טַעַם הַסַּכִּין בָּרִאשׁוֹנִים וְלָכֵן כֻּלָּם מֻתָּרִים. וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה (בַּיִת יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט). וְלָכֵן אוֹכְלִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת הַכְּרוּב שֶׁקּוֹרִין קומפש''ט, אַף עַל גַּב דְּפָרוּס וְחָתוּךְ. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּחְמִירִין בָּזֶה, וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג (מהרי''ו סִימָן מ''ט), אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵין חֲרִיפִין, כְּגוֹן תַּפּוּחִים אוֹ לְפָתוֹת יְבֵשִׁים וְכַדּוֹמֶה, נוֹהֲגִין בָּהֶן הֶתֵּר כְּמוֹ בלימוני''ש וְאֵין לְהַחְמִיר כְּלָל (בְּאָרֹךְ).
(ה) חָתַךְ קִשּׁוּאִים בְּסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר, מֻתָּר לְאָכְלָם בְּחָלָב בִּגְרִידָה בִּלְבַד, שֶּׁיִּגְרֹד מִמְּקוֹם הַחֲתָךְ. וְאִם חָתַךְ בּוֹ לֶפֶת, אֲפִלּוּ גְּרִידָה אֵינוֹ צָרִיךְ, אֶלָּא הֲדָחָה בְּעָלְמָא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ צְנוֹן שֶׁחָתַךְ אַחַר הַלֶּפֶת, שָׁרֵי בַּהֲדָחָה כְּמוֹ הַלֶּפֶת, לְפִי שֶׁטַּעַם הַלֶּפֶת מְשֻׁנֶּה וּמְבַטֵּל טַעַם הַנִּפְלָט מֵהַסַכִּין. הַגָּה: וְדַוְקָא לֶפֶת, שֶׁטַּעֲמוֹ מְשֻׁנֶּה, אֲבָל יָרָק אוֹ לֶחֶם וּשְׁאָר דְּבָרִים, לֹא. וַאֲפִלּוּ בְּלֶפֶת אֵין לְהַתִּיר לַחְתֹּךְ צְנוֹן רַק פַּעַם אַחַת, אֲבָל לֹא הַרְבֵּה פְּעָמִים, אִם לֹא שֶׁחָתַךְ כָּל פַּעַם לֶפֶת בֵּין חֲתִיכַת צְנוֹן לִצְנוֹן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ''ג).
(1) Radish or beets that were cut with a meat knife, used that day or that was not cleaned off are not allowed to be eaten with dairy, until a slice is removed from the location of the cutting that is an "amount to be taken." This amount is equivalent to the width of a thumb. Or let it be tasted, and if it does not have the taste of meat it can be eaten with dairy with mere rinsing. There are those who say that this is also the rule with a knife that was not used that day and was cleaned off. And if you did not take the "amount to be taken" and you did not taste it and you cooked it with Milk, you need 60 times the amount that the knife touched, and this is the rule for something that was cut with a knife of a Non-Jew. Rema: If one cuts [a radish] very finely [i.e., dicing], one needs 60 times against the entire radish.And some say the same is true if it is cut with a meat knife the entire radish is prohibited with dairy. And this is our practice ab initio, however after the fact only an "amount to be taken" is rendered forbidden. And this is only true if the radish itself was cut, but if the radish greens were cut there is no cause for concern. And if there is doubt if the radish was cut with a non-kosher knife, we are lenient. And so too we purchase radishes that were cut on their tops for we can assume they were cut with garden tools.And in a place where only knife-cut radishes can be found, the practice is to permit them through removing an "amount to be taken."
(2) If one cut garlic, onions, kerishin, and tamcha (known as krayn) and other things that are similarly sharp, or pickled fruits, or salted fish, they all have the same laws as one who cuts a radish. Rema: And it isnonetheless permissible to eat spice mixtures made by gentiles like ginger since they use special tools to prepare it our pull it out of the ground without cutting.
(3)Spices that are ground in a meat mortar that had been used within 24 hours should not be eaten together with dairy. Rema: And some say even if it was not used within 24 hours.
(4) Lemon juice made by gentiles and cut pieces of salted fish that are brought by gentiles in barrels are permitted. Rema: Because they bring large quantities at once and even if some of them are prohibited, for they were cut first with a non-kosher knife, they are nullified amidst the others that are subsequently cut, for the ones cut later do not become prohibited for the taste in the knife was nullified in the first items cut and so the entire group is permitted. And so too all cases of this sort. Therefore in some places they eat cabbage called kompast, even though it is cut open and chopped. And there are some places where they are strick about that and one should not change the practice. But other things that are not sharp, like apples or dry turnips, the practice is to permit just like lemons and one should not be strict at all.
(5) If one cuts squash with a meat knife can eat it with dairy if he merely scrapes away the place of cutting. And if he cuts a turnip, even that scraping is not required, rather mere rinsing suffices. Not only that, but even a radish cut after a turnip can be eaten with dairy after mere rinsing just like the turnip itself because the taste of the turnip changes and nullifies the taste absorbed from the knife. Rema: This is only true about turnips for its taste is changes, but vegetables or bread or other things do not accomplish this. And even after cutting a turnip one should not cut a radish more than once, unless he cuts turnip between each cut of the radish.
פתחי תשובה יורה דעה סימן צו ס"ק ד
ד) מלוחים - עבה"ט לענין בארש"ט אי הוי ד"ח ועיין פמ"ג שהכריע דאם אינו יכול לשתותו חי הוי ד"ח כצנון וכשיכולין לשתותו חי הוי כפירות חמוצים דשרי במקום הפסד ואם הוא מלובן בביצים שוב לא הוי ד"ח (וכ"כ בס' ח"ד) והכל לפי ראות עיני המורה. וכתב עוד בדבר מי סובין שדרך לחמם מים בכ"ר על האש ונותנין על סובין בחבית על ידי עירוי ושוהה שם יום או יומים ונעשה מחומץ אם הוחמו המים בקדרה חולבת ב"י לכתחלה אסור ובדיעבד שרי דהוי נ"ט בר נ"ט ואף דבד"ח לא שייך זה מ"מ הרי בשעה שקבלו המים טעם לא היו חריפין וכשנתחמץ אח"כ כבר חלף לו הטעם. ואם הוחמו בקדרה חדשה רק שעירו לחבית חולבת מותר לכתחלה עם בשר כדין עלו. ודוקא שנטלו משם המי סובין קודם חימוצן ואף בכלי איסור בן יומו יש להתיר דעירוי מבשל כ"ק ויש ס' נגד הקליפה של הכלי. ואם נשתהה שם עד שנתחמץ ושהה כדי שיתן על האש וירתיח אחר שנתחמץ אז אסור בין בחולבת וכ"ש בכלי איסור דנ"ט לפגם ונ"ט בר נ"ט לא שייך בד"ח ואפילו בדיעבד אסור. ואם נשתהה מעל"ע וקודם החימוץ לקחו משם אם בכלי חולבת מותר בדיעבד. ואם בכלי איסור אפילו אב"י אסור דכיון שנשתהה מעל"ע בלע וכשנתחמץ הוי כפוגם ולסוף השביח. דלא כח"י בסי' תמ"ז שכתב אף כשנתחמצו אח"כ לא אמרינן תו מחליא לשבח דליתא דמידי דהוי אפוגם ולסוף השביח עכ"ד בקצרה ועיין בתשובת פרי תבואה סימן כ"ב שהשיג על כל דבריו