במדרש לולי תורתך שעשועי כו' אבדתי בעניי כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה הקרב אליך כו' אהרן הרע לו. אמר לו תורה היתה לי ונתתיה לך שאלולי היא הייתי מאבד עולמי כו'.
פירוש הגם כי הי משה רבינו גדול מאהרן. מכל מקום הכהונה ניתנה לאהרן שהוא נבדל מן העם כמ"ש ויבדל אהרן כו'. אבל משה רבינו ע"ה שהוא שר התורה צריך להיות דבוק בכלל ישראל. ולכן לא הוריש משה רבינו ע"ה כתרו לבניו. רק מורשה קהלת יעקב. ואילו היה גם משה רבינו ע"ה נבדל. לא הה'ה חס וחלילה לנו תקומה.
אך זה כח התורה דכתיב בה יקרה מפנינים. ממי שנכנס לפני ולפנים. שהיא מעמדת ומקיימת כל העולם. ובזה ניחם הקב"ה למשה כי אי אפשר לו להתפרש מכלל ישראל. ולפי שמסר משה רבינו ע"ה נפשו על כלל ישראל שילם לו הקב"ה להיות כחו נשאר בכלל ישראל. וכמעט כל איש ישראל יש בו הארה וניצוץ ממשה רבינו ע"ה.
ולכן לא ניתן לו הכהונה. כי הכהן צריך להיות נבדל. וכן אמרו חז"ל כתר כהונה זכה אהרן ונטלו. כתר מלכות זכה דוד. אבל כתר תורה מונח לכל איש ישראל: