מידות הראי"ה:
יש לעיין בדרכי בני אדם כשרוצים להוכיח איזה איש להסירו מדרכו, אולי זה הדרך לפי ענינו טובה היא אע"פ שיש בה חסרונות, אבל בחסרונותיה מגינות עליו בעד חסרונות יותר עצומות. והשי"ת ידריכנו במעגלי צדק, שלפעמים פיתוי היצר הוא להשתקע בתוכחות לכ"א, ואין זה כי-אם רוע לב. והמרחם רחום יכפר.
יש לעיין בדרכי בני אדם כשרוצים להוכיח איזה איש להסירו מדרכו, אולי זה הדרך לפי ענינו טובה היא אע"פ שיש בה חסרונות, אבל בחסרונותיה מגינות עליו בעד חסרונות יותר עצומות. והשי"ת ידריכנו במעגלי צדק, שלפעמים פיתוי היצר הוא להשתקע בתוכחות לכ"א, ואין זה כי-אם רוע לב. והמרחם רחום יכפר.
א אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ט:י״ז): הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ערכין טז:): תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְאִם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר זֹאת בְּדוֹרוֹ, כָּל־שֶׁכֵּן בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁו. כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע; כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל־כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת.
Although tokhachah (moral guidance and reproof) is extremely important, and it is incumbent upon every Jew to reprove his fellow Jew when he sees him acting incorrectly, as it is written (Leviticus 19:17), “You shall surely reprove your fellow,” nevertheless, not everyone is fit to offer moral guidance. As Rabbi Akiva said: I doubt if there is anyone in this generation who is capable of giving reproof (Arakhin 16b). And if Rabbi Akiva said this in his era, then it is all the more so now, in this current era. When the one who gives moral guidance is unfit to give it, not only does he not help with his reproof, but he even causes the souls which hear it to raise a bad odor. For his reproof arouses the stench of the wicked deeds and bad traits of the people he reproves. This is akin to when something that has an unpleasant odor is at rest. As long as we don’t move the object, the foul odor is undetected. But when one starts to move that object, the stench is stirred up. Likewise the reproof given by someone who is unfit to give it; it moves and stirs the stench of the wicked deeds and bad traits of the people he reproves. He causes them to raise a bad odor and, through this, weakens their souls. Consequently, the flow of bounty is suspended from all the worlds which are dependent upon these souls.
אחרי שהסתיימה תפילת שמונה עשרה הנאמרת בעמידה ובלחש, ניגש רבי לוי יצחק מבַּרדיטשוֹב אל כמה מן המתפללים ובירך אותם לשלום. תמהו בקהל על דבר זה.
לאחר מכן הסביר הרבי:
"אל תתפלאו על מעשיי. הלוא אנשים אלה שוטטו בזמן התפילה במחשבותיהם במקומות אחרים. עסוקים היו במחשבות על הסחורה שלהם, הנמצאת בירידים שבערים אחרות. רק כשסיימו את ברכת 'עושה שלום' שבסוף תפילת הלחש, הם יצאו מן היריד ובאו לכאן. לכן מיהרתי ובירכתי אותם לשלום, כפי שצריך לברך אדם שבא מן הדרך."
לאחר מכן הסביר הרבי:
"אל תתפלאו על מעשיי. הלוא אנשים אלה שוטטו בזמן התפילה במחשבותיהם במקומות אחרים. עסוקים היו במחשבות על הסחורה שלהם, הנמצאת בירידים שבערים אחרות. רק כשסיימו את ברכת 'עושה שלום' שבסוף תפילת הלחש, הם יצאו מן היריד ובאו לכאן. לכן מיהרתי ובירכתי אותם לשלום, כפי שצריך לברך אדם שבא מן הדרך."
|
שו"ת הרב שרלו: חז"ל אמרו דבר חריף, כי אין מי שיודע כיצד להוכיח וכן אין מי שיודע כיצד לקבל תוכחה. דברים אשר מובן מהם כי המצווה בטלה בימינו. מה גם שבמציאות שלנו דבריהם נכונים כל כך.... כיצד אם כן ניתן להסביר את דבריהם, שהרי מצוות תוכחה קיימת (כמובן בתנאים המפורטים במקורות חז'ל נוספים) |
| התשובה: האם מצוות תוכחה לא קיימת היום ? | |||||
|
|||||
| שלום וברכה א. בראש ובראשונה מצוות תוכחה באה להתמודד עם מתח קשה שבין בני אדם. התורה אומרת ''לא תשנא את אחיך בלבבך (אלא) הוכח תוכיח את עמיתך''. בהיבט הזה המצווה קיימת גם היום, שכן החושש שמא הוא לא יוכיח נכון ובשל כך אינו מדבר עם חבירו על המתח הקיים ביניהם - עובר מהצד השני על ''לא תשנא את אחיך בלבבך''. חלק מהראשונים ביארו שזו משמעות הצלע השלישית שבפסוק ''ולא תישא עליו חטא'', ואם כן יש להוכיח בדרך ראויה ומתוך מוטיבציה ראויה כדי לפורר את ההר שנוצר בין איש ובין רעהו. ב. גם בתחום שבין אדם למקום - אמנם התוכחה כתוכחה מעוקרת היום בשל ההערכה שאין איש היודע להוכיח היום, אולם זה לא פותר את האחריות שלנו לנסות לקדם את העולם הרוחני בעולם. אם לא ניתן לעשות זאת בדרך של תוכחה - פתוחות בפנינו דרכים רבות אחרות, וחובה ללכת בהן כדי לקדם את העולם. כל טוב |
|||||