(ז) אִישׁ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ, צַדִּיק וּמֻמְחֶה, שֶׁכָּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה נֹחַ נוֹטֵעַ אֲרָזִים וְקוֹצְצָן, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה כְדֵין, אֲמַר לְהוֹן כָּךְ אָמַר מָארֵיהּ דְעָלְמָא דְּהוּא מַיְתֵי מַבּוּלָא עַל עַלְמָא, אָמְרוּ לֵיהּ אִין אֵיתֵי מַבּוּלָא לָא אָתֵי אֶלָּא עַל בֵּיתֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, כֵּיוָן שֶׁמֵּת מְתוּשֶׁלַח אָמְרוּ לוֹ הָא לָא אָתֵי מַבּוּלָא אֶלָּא עַל בֵּיתֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יב, ה): לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כָּרוֹז אֶחָד עָמַד לִי בְּדוֹר הַמַּבּוּל, זֶה נֹחַ, תַּמָּן אָמְרִין כָּרוֹז לֵיהּ לַפִּיד לֵיהּ, בּוּז, שֶׁהָיוּ מְבַזִּים עָלָיו וְקָרוֹ לֵיהּ בִּיזַיָא סָבָא, לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן, שֶׁהָיוּ קָשִׁים כַּעֲשָׁתוֹת. נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל, שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לִשְׁנֵי שְׁבָרִים לְשֶׁבֶר מִלְּמַעְלָה וּלְשֶׁבֶר מִלְּמַטָּה.
(7) ... For one hundred and twenty years Noach planted cedars and cut them down