משפטים: אם כסף תלוה את עמי

אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃ אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃ כִּ֣י הִ֤וא כְסוּתֹה֙ לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ {ס}

Exodus 22:24-26

If you lend money to My people, to the poor among you, do not act toward them as a creditor; exact no interest from them. If you take your neighbor’s garment in pledge, you must return it to him before the sun sets; it is his only clothing, the sole covering for his skin. In what else shall he sleep? Therefore, if he cries out to Me, I will pay heed, for I am compassionate.

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי כ״ב:כ״ד

אם כסף תלוה יכול רשות? ת"ל (דברים ט"ו ח') והעבט תעביטנו. חובה לא רשות. משום ר' ישמעאל אמרו: כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה שהן חובה, זו אחת מהן:

Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai 22:24

...

רש"י על שמות כ״ב:כ״ד:ב׳

את עמי. עַמִּי וְגוֹי עַמִּי קוֹדֵם, עָנִי וְעָשִׁיר עָנִי קוֹדֵם, עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ עֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִין, עֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין; וְזֶה מַשְׁמָעוֹ: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה – אֶת עַמִּי תַּלְוֵהוּ וְלֹא לְגוֹי, וּלְאֵיזֶה מֵעַמִּי? אֶת הֶעָנִי, וּלְאֵיזֶה עָנִי? לְאוֹתוֹ שֶׁעִמָּךְ. דָּ"אַ, אֶת עַמִּי, שֶׁלֹּא תִנְהַג בּוֹ בִּזָּיוֹן בְּהַלְוָאָה שֶׁהוּא עַמִּי:

Rashi on Exodus 22:24:2

את עמי TO ANY OF MY PEOPLE — If thou hast to choose between lending money to My people and a heathen, My people come first; if between a poor man and one who is better off, the poor man comes first; if between thine own poor (poor relatives) and other poor of thy city, thine own poor come first; if between the poor of thine own city and the poor of another city, the poor of thine own city come first (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 22:24:3; Bava Metzia 71a). And this is how the above explanation is implied in the text: “If thou lend money” — את עמי “lend it to My people”, and not to a heathen; and to which one of My people? את העני, to the poor; and to which poor? עמך to him that is with thee (i. e. who is with thee in relationship and is with thee in thy city). [Another explanation of את עמי is: Thou shalt not treat him disrespectfully when lending him money, for he is עמי — though in need he is still “My people”!

רמב"ן על שמות כ״ב:כ״ד:א׳

לא תהיה לו כנושה הוא המלוה, יאמר שלא תהיה לו כמלוה שהוא כמושל ללוה כענין שכתוב ועבד לוה לאיש מלוה (משלי כב ז), אבל תהיה לו בכל דבר כאלו לא לוה ממך לעולם, ולא תשים עליו נשך, שהוא נשך כסף נשך אוכל (דברים כג כ), אבל תהיה ההלואה אליו חסד, לא תטול ממנו תועלת כבוד ולא תועלת ממון:

Ramban on Exodus 22:24:1

THOU SHALT NOT BE TO HIM AS AN EXACTOR — that is, a creditor. He is saying that the lender should not behave to the borrower like a creditor who is a sort of lord over the borrower, as it is written, and the borrower is a servant to the lender, but instead you should behave to him exactly as if he had never borrowed from you; neither shall you lay upon him interest, whether interest of money, interest of victuals. Rather, the loan to him should be an act of goodness; you should not take from him any mark of honor because of it, nor are you to derive any monetary benefit from it.

אבן עזרא על שמות כ״ב:כ״ד:א׳

אם כסף תלוה. אם נתן לך השם הון שתוכל להלות העני והזכיר זאת הפרשה. כי העני כמו הגר והיתום והאלמנה וקרא העניים עמי. כי החסידים לא יבקשו עושר בעולם הזה. והעד אליהו ואלישע. שלא רצה לקבל מנחת נעמן. גם שמואל הרמתי.

Ibn Ezra on Exodus 22:24:1

IF THOU LEND MONEY. If the Lord gave you enough wealth so that you are able to lend to the poor. This section is mentioned here because the poor are like the stranger, the orphan, and the widow. God calls the poor My people because the pious do not seek to acquire wealth in this world, as can be seen from Elijah’s behavior. Elisha, who did not want to accept Naaman’s gift (II Kings 5:16), also proves this point. So does Samuel from Ramah.

מדרש תנחומא, משפטים ט׳:ה׳

תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָם, יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים (תהלים סא, ח). תְּיַשֵּׁב עוֹלָמְךָ בְּשָׁוֶה, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ (תהלים סא, ח). אִם יִהְיוּ כֻּלָּם עֲשִׁירִים אוֹ עֲנִיִּים, מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת חָסֶד.

Midrash Tanchuma, Mishpatim 9:5

If thou lend money to any of My people (Exod. 22:24). David said to the Holy One, blessed be He: Lord of the Universe, May the world be (made equal) before God (Ps. 61:8), that is, make Thy world either rich or poor. But He answered: If I do so, Why need I appoint mercy and truth, that they may preserve him? (ibid.). For if all men are either rich or poor, who will perform acts of mercy?

מדרש תנחומא, משפטים י״ב:א׳

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט וְגוֹ' (תהלים קיב ה, ו) כָּל בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹוִין זֶה מִזֶּה. הַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה וְלַיְלָה לֹוֶה מִן הַיּוֹם וְאֵינָן דָּנִין זֶה עִם זֶה כְּמוֹ הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְגוֹ', אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם (תהלים יט ג, ד).

Midrash Tanchuma, Mishpatim 12:1

If thou lend money to any of my people (Exod. 22:24). Scripture states elsewhere in reference to this verse: Well is it with the man that dealeth graciously and lendeth, that ordereth his affairs rightfully, for he shall never be moved (Ps. 112:5). All of God’s creations borrow from each other; day borrows from night, and night from day, but they do not bring charges against each other in court as mortals do, for it is said: Day unto day uttereth speech, and night unto night revealeth knowledge; there is no speech, there are no words (Ps. 19:3).

שמות רבה ל״א:א׳

אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קיב, ה): טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, אֵין בְּרִיָּה שֶׁאֵינָה חַיֶּבֶת לֵאלֹהִים, אֶלָּא שֶׁהוּא חַנּוּן וְרַחוּם וּמוֹחֵל עַל כָּל הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט, ח): אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשׁוֹנִים, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן דְּיוֹסְטוֹס וּשְׁכָחוֹ, לְאַחַר זְמַן בָּא וְעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לְךָ, אָמַר לוֹ לָמָּה הִזְכַּרְתָּ, חוֹב הָרִאשׁוֹן כְּבָר בָּטֵל הוּא מִלִּבִּי. כָּךְ אֲדוֹן הָעוֹלָם, הַבְּרִיּוֹת חוֹטְאִין לְפָנָיו וְהוּא מִסְתַּכֵּל שֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְהוּא מַנִּיחַ לָהֶם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים בָּאִין לְהַזְכִּיר הַחוֹב שֶׁעָשׂוּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם (ישעיה מג, יח): אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת. מִנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁב אָדָם וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹנוֹת הַרְבֵּה הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן זְכֻיּוֹת, דִּכְתִיב (יחזקאל לג, יט): וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה, כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ, לְכָךְ הוּא מַזְהִיר עַל הֶעָנִי (שמות כב, כד): לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה, לֹא תַעֲמִידֶנּוּ עָרוֹם, (שמות כב, כו): וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים לד, יח): צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ.

Shemot Rabbah 31:1

2 Rabi Abahu says it says (Exodus 23,4): 'Three pilgrimages you will celebrate for me in the year,' The Holy One established three pilgrimages and in the merit of the fathers that don't come before The Holy One empty-handed, and even in these generations even though they are troubled (narrow, stressed), the Torah has not moved from them as it says (Isiah 59,21): 'Should not be removed from your lips or your offspring lips, or your offspring's offsprings lips...'.

דגל מחנה אפרים, משפטים ח׳

ר' משה חיים אפרים מסדליקוב (אוקראינה, 1742-1800)

אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה י"ל בדרך רמז מוסר כסף לשון תאוה כמו נכסוף נכספת תלוה לשון לוויה וחיבור כמו כי לוית חן הם לראש' והיינו אם כסף היינו להתאוות גופניות תלוה היינו תחבר עצמך להם הוי זכור את העני עמך ע"ד שאמרו חז"ל כל החוטא דוחק ח"ו את רגלי השכינה שהיא עניא בגלותא והוא שאמר את העני היינו השכינה הוא עמך כפי עסקך שאתה כונה אליו אתה מושך השכינה ג"כ לשם ובזה הוא דוחק רגליה כביכול וזהו אל תהיה לו כנושה לשון שכחה כמו כי נשני אלקים והיינו שאל תשכח בו רק הוי דכיר שהחטא והפגם נמשך גם לשכינה כביכול כנ"ל וק"ל:

Degel Machaneh Ephraim, Mishpatim 8

...