Save "Sefat Emet on Beshalach #4"
Sefat Emet on Beshalach #4

מפרשת המן. איתא במדרש "שזכו בני ישראל אל המן בזכות שהאכיל אברהם אבינו לחם אל מלאכי השרת. באלוש ניתנה להם בזכות ״לושי ועשי עוגות.״ הרמז הוא כי זכו ונזדככו נפשות בני ישראל להיות ניזונין מלחם שמלאכי השרת ניזונים בו בזכות אברהם שנזדכך כל כך שהכין לחם למלאכים. כמו שכתוב ״והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו.״ שכל כך היו מעשי האבות בקדושה והשכינה שורה במעשי ידיהם. לכן אכלו המלאכים הלחם שלו.

וכתוב לכו לחמו בלחמי. ״שיש לחם מן הארץ הם התיקונים שצדיקים מתקנים בעולם הזה.״ ויש להם עליה למעלה. וכמו כן הלחם יורד להם מן השמים. ולכן בשבת לחם משנה רומז על שני לחם. כדאיתא בזוהר הקדוש ״ביני ובין בני ישראל״ שסעודת שבת מתענגים בו עליונים ותחתונים עיין שם פרשת ויקהל:

(ד) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
(4) And the LORD said to Moses, “I will rain down bread for you from the sky, and the people shall go out and gather each day that day’s portion—that I may thus test them, to see whether they will follow My instructions or not.
(ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃ (ז) וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃ (ח) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃
(6) Abraham hastened into the tent to Sarah, and said, “Quick, three seahs of choice flour! Knead and make cakes!” (7) Then Abraham ran to the herd, took a calf, tender and choice, and gave it to a servant-boy, who hastened to prepare it. (8) He took curds and milk and the calf that had been prepared and set these before them; and he waited on them under the tree as they ate.
(יז) בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ {ס}
(17) it shall be a sign for all time between Me and the people of Israel. For in six days the LORD made heaven and earth, and on the seventh day He ceased from work and was refreshed.