Savta Shiur: Language of Prayer

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳:א׳

... וְאֵין מִשְׁנֶה הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה.

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 1:1

...No form of prayer is prescribed in the Torah.

הַהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אָמַר: ״הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הָאַדִּיר וְהֶחָזָק וְהָאַמִּיץ״. אֲמַר לֵיהּ: סַיֵּימְתִּינְהוּ לִשְׁבָחֵיהּ דְּמָרָךְ? הַשְׁתָּא הָנֵי תְּלָתָא, אִי לָאו דְּכַתְבִינְהוּ מֹשֶׁה בְּאוֹרָיְיתָא, וַאֲתוֹ כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְתַקְּנִינְהוּ — אֲנַן לָא אָמְרִינַן לְהוּ. וְאַתְּ אָמְרַתְּ כּוּלֵּי הַאי! מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, וְהָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ (בְּאֶלֶף) דִּינְרֵי כֶסֶף. לֹא גְּנַאי הוּא לוֹ?

Megillah 25a:8

When he finished, Rabbi Ḥanina said to him: Have you concluded all of the praises of your Master? Even these three praises that we recite: The great, the mighty, and the awesome, had Moses our teacher not written them in the Torah (Deuteronomy 10:17), and had the members of the Great Assembly not come and incorporated them into the Amida prayer (see Nehemiah 9:32), we would not be permitted to recite them. And you went on and recited all of these. It is comparable to a man who possessed many thousands of golden dinars, yet they were praising him for owning a thousand silver ones. Isn’t that deprecatory toward him? All of the praises one can lavish upon the Lord are nothing but a few silver dinars relative to many thousands of gold dinars. Reciting a litany of praise does not enhance God’s honor.

דברים י׳:י״ז

כִּ֚י ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹקֵ֣י הָֽאֱלֹקִ֔ים וַאדושם הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃

Deuteronomy 10:17

For the LORD your God is God supreme and Lord supreme,^-d the great, the mighty, and the awesome God, who shows no favor and takes no bribe,

משנה תמיד ה׳:א׳

(א) אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אֶחַת, וְהֵן בֵּרְכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וַיֹּאמֶר. בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא:

Mishnah Tamid 5:1

(1) The superintendent said to them: Bless one blessing [before Shema], And they blessed. They then read the Ten Commandments, the Shema, the “Vehaya im shemoa” “And it will be if you hearken” (the second paragraph of Shema) and Vayomer (the third paragraph of Shema), and they blessed the people with three blessings: Emet veYatziv [blessing following Shema in the morning], and Avodah [found in Amidah], and the priestly benediction. On Shabbat they added a blessing to be said by the watch which was leaving.

מגילה י״ז ב:ח׳

תְּפִלָּה מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הַפָּקוֹלִי הִסְדִּיר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַל הַסֵּדֶר בְּיַבְנֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים, וּבָהֶם כַּמָּה נְבִיאִים, תִּיקְּנוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת עַל הַסֵּדֶר.

Megillah 17b:8

§ The baraita cited previously taught that the halakha against reciting a text out of order applies to the Amida prayer as well. The Gemara asks: From where do we derive this? As it is taught in a baraita: Shimon HaPakuli arranged the eighteen blessings of the Amida prayer before Rabban Gamliel in their fixed order in Yavne, which indicates that there is a specific order to these blessings that must not be changed. Rabbi Yoḥanan said, and some say that it was taught in a baraita: A hundred and twenty Elders, i.e., the Men of the Great Assembly, and among them several prophets, established the eighteen blessings of the Amida in their fixed order, which also shows that the order of these blessings may not be changed.

אבודרהם, השער השני; תקון התפילות ג׳

וכאשר ראו אנשי כנסת הגדולה זאת ... ולתקן התפלה הנקראת עבודה אשר על הלשון כבדה בשפה ברורה ובלשון קצרה זכה וברה וישרה מחלאת לשון נכריה מטוהרה כדי שתהיה על הלשון קלה ובפה שגורה עד שנהיה כלנו יחד מתפללין בשפה א' ובלשון אחד ונתקבצו כלם ותקנו להתפלל לפני חי העולמים י"ח ברכות בכל יום שלש פעמים. ... וכן תקנו ברכות רבות ותפלות אחרות אשר הם בפי כל ישראל סדורות כדי שיהיה ענין כל ברכה ערוך בפי כל הדורות בלשון צחה מאושרה ונכוחה. ויש לך לדעת כי לשון התפלה הוא מיוסד על לשון המקרא, ולכן תמצא כתוב בפי' הזה על כל מלה ומלה פסוק כמוה או מענינה. ומלות מעטים יש שלא נמצא להם יסוד במקרא ולכן אביא להם יסוד מהגמרא.

Abudarham, Second Gate; Prayer 3

...

מגילה י״ז ב:ט׳

תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים אָבוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים״. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים גְּבוּרוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעוֹז״. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים קְדוּשּׁוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבוּ לַה׳ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה׳ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ״.

Megillah 17b:9

The Gemara proceeds to explain this order: The Sages taught in a baraita: From where is it derived that one says the blessing of the Patriarchs, the first blessing of the Amida? As it is stated: “Ascribe to the Lord, mighty ones” (Psalms 29:1), which means that one should mention before the Lord the mighty ones of the world, i.e., the Patriarchs. And from where is it derived that one then says the blessing of mighty deeds? As it is stated in the continuation of that verse: “Ascribe to the Lord glory and strength” (Psalms 29:1). And from where is it derived that one then says the blessing of holiness? As it is stated in the next verse: “Give to the Lord the glory due to His name; worship the Lord in the beauty of holiness” (Psalms 29:2).

טור, אורח חיים נ״א:א׳

ברוך שאמר וכו' צריך לאומרו בניגון ובנעימה כי הוא שיר נאה ונחמד וכתב בספר היכלות שיש בו פ"ז תיבות וסי' ראשו כתם פז וכן הוא נוסח אשכנזים ונתקנה ברכה זו משום הא דאיתא בפרק כל כתבי יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום ומסקינן כי קאמר בפסוקי דזמרה ומאי ניהו תהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה ותו גרסינן בפ"ק דברכות (ד:) א"ר אלעזר כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג"פ מובטח לו שהוא בן העוה"ב וכן דרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחרי כן יתפלל לכן תקנו לאומרם קודם תפלה וקבעו ברכה זו לפניהם ואחת לאחריהם והיא ישתבח ...ובתקון הגאונים יש נוהגין לומר ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל עד ומהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר עזרא ושירת הים והטעם לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורים בברכת ישתבח דורש במכילתין מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דויד:

Tur, Orach Chayim 51:1

...

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, פסוקי דזמרה, ויברך דוד א׳

הטעם שנהגו לומר ויברך דוד ושירת הים לפי שכל אותם חמשה עשר לשונות של שבח הסדורין בברכת ישתבח דורש במכלתין מתוך שירת הים ומתוך פסוקים של ויברך דוד (אבודרהם).

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Vayevarech David 1

The following selections are additions to the Pesukei Dezimrah. The custom of reciting them is mentioned as early as the Gaonic era, specifically by Rav Amram Gaon. The first four verses (1 Chronicles 29:10-13) relate David’s blessing to God, when he presented the gold, silver, and jewels he amassed for the construction of the Holy Temple. It was a day of great rejoicing as, following David’s example, the leaders and princes also presented generous gifts for the construction of the Temple. These verses were incorporated into our daily prayers because they speak so eloquently of God’s majesty, and of the Divine providence which is the source of the power, riches, might, and honor of all human beings.

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, פסוקי דזמרה, יהי כבוד ג׳

...

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Yehi Chevod 3

Rav S.R. Hirsch writes that the six concluding chapters of the Book of Psalms are the most important gift of David’s Divinely-inspired hymns that Israel treasures so greatly. These six psalms, 145-150, are an essential component of our daily prayers. Our Sages attach much significance to Psalm 145 in particular, and stated: “Whoever recites ‘A praise by David’ three times a day is assuredly worthy of a share in the world to come” (Maseches Berachos 4b). When recited in prayer this psalm is always introduced with two verses from other Psalms (84:5 and 144:15). These verses contain the word fortunate three times, an allusion to this psalm being recited three times a day. These verses are so closely identified with Psalm 145 that it is commonly referred to as Ashrei (Fortunate).

דברי הימים א כ״ט:י׳-כ׳

(י) וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־ה' לְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה ה' אֱלֹקֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ (יא) לְךָ֣ ה' הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ ה' הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃ (יב) וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃ (יג) וְעַתָּ֣ה אֱלֹקֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ ...(כ) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל בָּֽרְכוּ־נָ֖א אֶת־ה' אֱלֹקֵיכֶ֑ם וַיְבָרֲכ֣וּ כָֽל־הַקָּהָ֗ל לַה' אֱלֹקֵ֣י אֲבֹֽתֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַה' וְלַמֶּֽלֶךְ׃

I Chronicles 29:10-20

(10) David blessed the LORD in front of all the assemblage; David said, “Blessed are You, LORD, God of Israel our father, from eternity to eternity. (11) Yours, LORD, are greatness, might, splendor, triumph, and majesty—yes, all that is in heaven and on earth; to You, LORD, belong kingship and preeminence above all. (12) Riches and honor are Yours to dispense; You have dominion over all; with You are strength and might, and it is in Your power to make anyone great and strong. (13) Now, God, we praise You and extol Your glorious name....(20) David said to the whole assemblage, “Now bless the LORD your God.” All the assemblage blessed the LORD God of their fathers, and bowed their heads low to the LORD and the king.

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, פסוקי דזמרה, ישתבח א׳

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה ה' אֱלֹקֵֽינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵֽינוּ.(1) שִׁיר (2) וּשְׁבָחָה (3) הַלֵּל (4) וְזִמְרָה.(5) עֹז (6) וּמֶמְשָׁלָה. (7) נֶֽצַח (8) גְּדֻלָּה (9) וּגְבוּרָה. (10) תְּהִלָּה (11) וְתִפְאֶֽרֶת. (12) קְדֻשָּׁה (13) וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה. מֶֽלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים.

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Yishtabach 1

Praised be Your Name forever, our King, Almighty the great and holy King in heaven and on earth. For to You it is fitting [to offer] Adonoy, our God, and God of our fathers, song and praise, glorification and hymns, [to proclaim Your] strength and dominion, victory, grandeur, and might, praise and glory, holiness and sovereignty, blessings and thanksgivings, from now and forever. Blessed are You, Adonoy, Almighty, King [Who is] great in [our] praise Almighty, of [to Whom we offer our] thanksgiving, Master of [Whom we praise for His] wonders, the Selector of song-hymns, You are the King, Almighty, Life of [all] the worlds.

משנה ברורה ק״א:י״ג

(יג) (יג) בכל לשון - ומצוה מן המובחר הוא דוקא בלשון הקודש ועיין בסימן ס"ב ס"ב ובמשנה ברורה שם מה שכתבנו בשם האחרונים בזה וגם עיין בתשובת ח"ס או"ח סי' פ"ד ופ"ו שהאריך בכמה ראיות דמה שהתירו להתפלל בכל לשון היינו דוקא באקראי אבל לקבוע בקביעה תמידית ולהעמיד ש"ץ ולהשכיח לה"ק לגמרי זה א"א בשום אופן עי"ש ועוד מחמת כמה וכמה טעמים נכוחים האריכו כל גאוני הזמן בספר דברי הברית והסכימו שאיסור גמור הוא לעשות כן ולאפוקי מכתות חדשות שנתפרצו מחוץ למדינה בזה והעתיקו את כל נוסח התפלה ללשון העמים ועבירה גוררת עבירה שדלגו הברכה של קבוץ גליות וברכת ולירושלים עירך וכשם שרוצים להשכיח זכרון ירושלים כן רוצים להשכיח לשה"ק מישראל פן יגאלו בזכות שלא שינו את לשונם הקב"ה ישמרנו מדיעות אפיקורסות כאלו ועיין בבה"ל:

Mishnah Berurah 101:13

...

משנה ברורה ס״ב:ג׳

(ג) (ג) בכל לשון - ודוקא שמבין באותו הלשון. וה"ה בתפלה ובה"מ ובקידוש וברכת המצות והפירות והלל [אחרונים ועיין בבה"ל] וכ"ז מצד הדין אבל למצוה מן המובחר הוא דוקא בלשה"ק ... כי יש כמה וכמה תיבות שאין אנו יודעים איך להעתיקם היטב ... וכן כמה וכמה תיבות שבק"ש שאין אנו יודעין היטב ביאורו על לשון אחר כגון תיבת ... לטוטפות וכדומה אבל כשאנו קוראין שמע בלשה"ק וכן בתפלה וברכת המזון וקידוש ושארי ברכות אפילו אם אינו מבין הלשון יצא דזה אינו מצוי שבן ישראל לא ידע ביאור הפסוק ראשון שבק"ש שהכונה בו לעיכובא וכמו שכתוב בסימן ס"ג ס"ד:

Mishnah Berurah 62:3

...

ביאור הלכה ק״א:ד׳

(א) יכול להתפלל בכל וכו' - עיין במ"ב וכתב במגן אברהם בשם הספר חסידים דמוטב להתפלל בלשון שמבין אם אינו מבין בלשה"ק ומוכח בספר חסידים סימן תקפ"ח דהיינו דוקא אם הוא י"ש ורצונו בזה הוא רק כדי שיתפלל בכונה אבל אם אינו בכי האי גוונא יתפלל בלה"ק והטעם כי לה"ק יש לו סגולות רבות מכל לשונות והוא הלשון שהקב"ה מדבר בו עם נביאיו כמו שכתב הרמב"ן בפ' תשא וחז"ל אמרו בלה"ק נברא העולם כדכתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וגם כשתקנו כנה"ג את נוסח התפלה היו ק"ך זקנים ומהם כמה נביאים והמה נימנו על כל ברכה בתיבותיה ובצירופי אותיותיה בכמה סודות נעלמות ונשגבות וכשאנו אומרין דברים אלו כלשונם של כנה"ג אף שאין אנו יודעין לכוין מ"מ עלתה לנו תפלתינו כהוגן כי התיבות בעצמן פועלין קדושתן למעלה משא"כ כשמתפללין בלע"ז:

Biur Halacha 101:4

...