Check out The Thinking Jew Podcast episode 58 for the audio that this source sheet accompanies.
You can find a link to it at linktr.ee/thethinkingjew or thethinkingjew.com
You are aware already that the expression דבור is a deeper form of communication than אמירה. Whereas אמירה describes the oral Torah, דבור describes the written Torah [with its multifaceted ways of interpretations. Ed.] The experts of Kabbalah were thoroughly familiar with this. This is what prompted Eicha Rabbah to translate the words בצע אמרתו In Lamentations 2,17 as בזע פרפורין שלו, “He tore His purple curtain (allowed the Temple curtain to be destroyed).” [The standard translation of the words is: “He carried out His decree.” Ed.]
We have to ask ourselves what made the author of this Midrash translate these words in this fashion? The word אמרא, as cloak, i.e. or better “a fringed garment,” is well known. In this instance the word פרפורין may be understood as a euphemism for the edge of such a cloak. Our sages understood the verse in Lamentations as explaining the reason why the Temple was destroyed. First the Jews had despised the תורת ה' צבאות (Isaiah 5,24). This was a reference to the written Torah. Then (same verse) ואת קדוש ישראל נאצו, “and the Holy One of Israel they spurned.” This is a reference to the oral Torah.
To get back to our verse here. The word ויאמר or לאמור is derived from אמרא, the edge of a cloak a person wears on his left side. We have a verse in Samuel I 28,14 illustrating this: “he is wrapped in a cloak.” We also have a verse symbolically depicting G’d Himself as wrapped in such a cloak, i.e. עוטה אור כשלמה, “He wraps light around Himself as a man would wrap a cloak around himself” (Psalms 104,2). The cloak referred to in that verse is the attribute of Justice. On the other hand, the word דבור, and therefore וידבר, when employed by the Torah is derived from the word דבורה, the bee, which though providing honey, i.e. sweetness, also harbors a deadly sting. The bee therefore symbolizes an attribute of G’d which combines both the attribute of Mercy and the attribute of Justice. The oral Torah is emanated from that attribute, seeing it is a derivative of the written Torah and the written Torah itself is based on the combination of the attribute of Justice and the attribute of Mercy.
...רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּתִיב (במדבר ז׳:פ״ו) עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה לְמַאי קָא אַתְיָא. אֶלָּא, עֲשָׂרָה לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וַעֲשָׂרָה לְמַתַּן תּוֹרָה. עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה. בְּמַאי קָא מַיְירֵי. בְּגִין דְּעָלְמָא לָא אִתְבְּרֵי אֶלָּא בְּגִין אוֹרַיְיתָא, וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עָלְמָא מִתְקַיְּימָא. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבַּטְלֵי מֵאוֹרַיְיתָא, מַה כְּתִיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי.
To see the full explanation of the Zohar and how he connects each Ma'amer and Dibrah, click on the link as it continues for the next bunch of paragraphs.
(יד) ועוד יש לך לדעת גם כן, כי כאשר הביא הקב"ה על המצרים המכות, הכה אותם בכל חלקי העולם. שכמו שאמרנו שבאו עליהם מכות למטה, ולמעלה, ובחלל העולם, כך היו באים עליהם המכות בכל חלקי העולם גם כן. וחלקי העולם הם עשרה, והם עשרה חלקים שברא הקב"ה בששת ימי בראשית, ולכל חלק אחד מאמר אחד בפני עצמו, והם עשרה מאמרות שבהם ברא עולמו, כי "בראשית" (בראשית א, א) גם כן מאמר הוא, כדאיתא במסכת ראש השנה (לב.). ואף על גב שלא היו המכות באות עליהם כסדר מאמרות שבהם ברא הקב"ה את עולמו, מפני שכל אחד ואחד סדר מיוחד. וזה כי לענין הכאת המכָּה, תמיד המכָּה שהיא מלמעלה יותר קשה, ואין להביא מכָּה קשה, ואחר כך שאינה קשה כל כך. ולפיכך היו עולים מלמטה למעלה, וזה שגורם שנוי בסדר מאמרות.
(טו) ומכל מקום תמצא מבואר שכל אלו המכות היו נגד עשרה* מאמרות. וזה שתמצא במאמר האחרון (בראשית א, כט) "ויאמר ה' הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' לאכלה", וזהו המאמר העשירי, שנתן השם יתברך לבעלי חיים פרנסתם ומזונם על ידי שהמזונות באכילתם שבים לדם, וכאשר הם דם מהם יתפרנס הבעל חי, שישוב הדם חלק בשר, ומן הדם יתפרנס הבעל חי, והוא חיותו. ושינה הקב"ה מאמר הזה שיהא כל היאור דם. וכמו שהיה בטל להם המאמר אם היה חסר בריאת* דם מה שראוי להיות פרנסתם, כן נחשב הפסד וקלקול כאשר היה תוספת דם, שכל תוספת וכל גרעון שוה הוא.
(14) 5 And furthermore you should know, that when the Holy One brought the plagues upon Egypt, he struck them in all divisions of the world, for just as we have said that the plagues came upon them from below, above, and in the hollow (on the surface) of the world, so too they came upon them in all the divisions of the world. There are ten divisions to the world and they are the ten divisions that the Holy One created in the six days of creation. Each division had its own statement and these are the ten statements with which the world was created, for "Bereishit" was also a statement as is stated in Masechet Rosh Hashana (32a). Even though the plagues did not come upon them in the order fo the statement with which the Holy One created the world for each one has its own order, that is because with regards to the plagues, each plague was always more severe than the previous on for you wouldn't make one severe plague followed by one that is not as severe. Therefore they went from least to most (severe) and this is what causes the change in the order of the statements.
(15) Still, you will find clearly that all of these plagues corresponded to the ten statements. Because of this you will find in the final statement (Bereishit 1:29) "And G-d said, Behold I have given you all seed bearing herbs... to eat." This is the tenth statement that G-d gave living beings their sustenance and food since food upon consumption becomes blood, and when they become blood, the animal is sustained. G-d altered this statement by making the river blood for just as this statement would have been nullified if the creation of blood, their sustenance, had been removed, so too it is considered lost and destroyed when there is an increase in blood for all addition and all subtraction are equal.
CLICK ON SOURCE TO VIEW FULL EXPLANATION OF ALL PLAGUES