במדבר טו:יד–טז פרשת שלח
14) וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַה׳ כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה:
15) הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י ה׳:
16) תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם:"
Numbers 15:14-16 Parshas Shelach
14) And if a stranger sojourns with you, or those among you throughout your generations, and he will offer up a fire offering of pleasing fragrance to the Lord, as you do, so shall he do.
15) As for the congregation, there shall be one statute for you and for the stranger that sojourns with you, a statute forever throughout your generations; like you, so too a convert shall be before the Lord.
16) One teaching and one ordinance shall be for you and for the stranger that sojourns with you.
משנה תורה, הלכות איסורי ביאה
פרק יג, הלכות א-ד
הלכה א
בִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִבְרִית: בְּמִילָה וּטְבִילָה וְקָרְבָּן.
הלכה ב
מִילָה הָיְתָה בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר
(שמות יב:מח) "וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֮ לַה' הִמּ֧וֹלל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וכָל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:"
הלכה ג
וּטְבִילָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט:י) "וַיֹּ֨אמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ
שִׂמְלֹתָֽם׃"
וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד:ה) "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עלֹת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַה׳ פָּרִֽים:" עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם:
הלכה ד
וכֵן לְדוֹרוֹת כְּשֶׁיִּרְצֶה הָעַכּוּ''ם לְהִכָּנֵס לִבְרִית וּלְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וִיקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן. וְאִם נְקֵבָה הִיא טְבִילָה וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו:טו) "כָּכֶם כַּגֵּר". מָה אַתֶּם בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן אַף הַגֵּר לְדוֹרוֹת בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן:
Mishneh Torah, Hilchos Isurei Biah
Chapter 13, Laws 1-4
Law 1
The Jewish people entered the covenant with three things:
circumcision, immersion and an offering.
Law 2
Circumcision was in Egypt, as it says (Exodus 12:48) “And when a stranger will sojourn with you and will make the Passover offering to the Lord, each of his males shall be circumcised, and then he may come near and do it; and he shall be like a native of the land; but no uncircumcised person shall eat of it.”
Law 3
Immersion was performed in the desert before the giving of the Torah as it states (Exodus 19:10) "And the Lord said to Moses, go to the people and sanctify them today and tomorrow they shall wash their clothing."
An offering as it states (Exodus 24:5) "And he sent the youth of the people of Israel and they brought offerings and sacrificed peace-offerings of oxen unto the Lord." These offerings were brought on behalf of the entire Jewish people.
Law 4
The same applies in all generations, when a non-Jew wants to enter the covenant and to settle under the wings of the Shechinah and accept upon himself the yoke of the Torah, he requires circumcision, immersion and offering a sacrifice and if she is a female, immersion and sacrifice, as it states (Numbers 15:15) "like you, so too a convert." Just look like you [converted] with circumcision, immersion and offering a sacrifice, so too, all generations of converts do so with circumcision, immersion and offering a sacrifice.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מז.–מז:
תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו "מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים, ומטורפין, ויסורין באין עליהם?"
אם אומר "יודע אני ואיני כדאי" - מקבלין אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות...
...ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו.
קיבל – מלין אותו מיד.
Yevamos
47a-47b
The Rabbis taught in a Brayta: A convert who comes to convert [to Judaism] in the present era, we say to him "What did you see that prompted you to come to convert?
Don't you know that nowadays Jews are afflicted, oppressed, downtrodden and harassed and that hardships are frequently visited upon them?
If he says "I know and I am unworthy" - we accept him immediately and we inform him of some of the minor mitzvot and some of the major mitzvot...
...and we do not overwhelm him and we are not strict with him.
If he accepts [to convert] - we circumcise him immediately.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מז:
ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו.
אמר רבי אלעזר "מאי קראה?"
דכתיב (רות א, יח) "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה."
אמרה לה "אסיר לן תחום שבת."
(רות א, טז) "אל אשר תלכי אלך."
"אסיר לן יחוד."
(רות א, טז) "באשר תליני אלין."
"מפקדינן שש מאות וי"ג מצות."
(רות א, טז) "עמך עמי."
"אסיר לן עבודת כוכבים."
(רות א, טז) "ואלהיך אלהי."
"ארבע מיתות נמסרו לבית דין."
(רות א, יז) "באשר תמותי אמות."
"שני קברים נמסרו לבית דין."
(רות א, יז) "ושם אקבר."
מיד "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה."
Yevamos
47b
We do not overwhelm him [the convert] and we we are not strict with him.
Rebbi Elazar said "What is the textual source for this?"
It is written "When she [Naomi] saw that she [Ruth] was determined to go with her, she [Naomi] stopped arguing with her."
She [Naomi] said to her [Ruth] "It is forbidden for us to go beyond. the Techum Shabbat. [Ruth replied] "Wherever you will go, I will go."
[Naomi said] "It is forbidden for us to be in seclusion with someone of the opposite gender. [Ruth replied] "Wherever you will lodge, I will lodge."
[Naomi said] "We are commanded six hundred and thirteen mitzvot."
[Ruth replied] "Your people is my people."
[Naomi said] "It is forbidden for us to engage in idolatry."
[Ruth replied] "Your God is my God."
[Naomi said] "Four types of capital punishment were submitted to Beit Din."
[Ruth replied] "Wherever you will die, I will die."
[Naomi said] "Two types of cemeteries were submitted to Beit Din."
[Ruth replied] "And there I will be buried."
Immediately "when she [Naomi] saw that she [Ruth] was determined to go with her, she [Naomi] stopped arguing with her."
Throughout history we find gentiles who decided that the only way for them to come close to HaShem was to convert to Judaism. Some of the more famous early converts include Yisro, Rus, the Navi Ovadia, Onkelos, Bulan, king of the Khazars, to name just a few. Converting to Judaism is not a step to be taken lightly, and may have many repercussions for the individual as well as his relatives. The conversion of Warder Cresson to Judaism most certainly had wide ranging implications for him and those associated with him.
Life as a Gentile
The second of eight children, Warder was born in Philadelphia on July 13, 1798 to John Elliot Cresson and Mary nee Warder. Apparently his family wanted to preserve his mother’s maiden name, and therefore gave him the unusual first name of Warder. The Cressons were prominent Quakers and Warder was raised according to strict Quaker principles. At age 17 he was sent to work on the family farms in Darby and Chester. “He worked hard, saved his money and learned a great deal about agriculture. In 1819, when twenty-one, he rejoined his family, then residing in Byberry Township, north of Philadelphia. Two years later, he married Elizabeth Townsend of Bensalem.” Within a few years he became the head of a very successful farming enterprise.
Warder was not content with limiting his interests to farming, and, by 1827, began to question some of the fundamental tenets of Quakerism. “In his first religious tract, entitled An Humble and Affectionate Address to the Select Members of the Abington Quarterly Meeting, he displayed a mind steeped in Scriptures as well as in the social issues of the day. He criticized religious leaders who based their teachings on an ‘outward form, order or discipline,’ attempting ‘to make an inward man as they would lay out a barn.’”
Cresson eventually broke with the faith of his fathers. By the 1840s, he had become, in turn, a Shaker, a Mormon, a Seventh Day Adventist and a Campbellite. The latter two denominations believed that the Second Coming of Christ was close at hand. He alsobecame notorious in Philadelphia for religious “haranguing in the streets,” where he warned all within earshot of an approaching apocalypse.
In about 1840 Warder became acquainted with Reverend Isaac Leeser, the Hazan of Philadelphia’s Mikvah Israel Synagogue. In his Discoursespublished in 1836 Leeser wrote about the time of the messianic redemption “when the Israelites will be assembled from all the countries where they are now scattered.” Cresson was influenced by Leeser’s writings and also by those of Mordecai Manuel Noah. Noah espoused the belief that the Jews would soon return to Palestine to live in their former national homeland.
By 1844 Cresson became convinced that G-d was about to gather the Jewish people in Jerusalem as a prelude to the “end of days.” He wrote, “God must choose some medium to manifest and act through, in order to bring about his designs and promises in this visible world; ...This medium or recipient is the present poor, despised, outcast Jew ... G-d is about gathering them again [in Jerusalem].” He decided he had to move to Jerusalem to personally witness this great event.
"In the spring of 1844 I left everything near and dear to me on earth. I left the wife of my youth and six lovely children, (dearer to me than my natural life), and an excellent farm, with everything comfortable around me. I left all these in the pursuit of truth, and for the sake of Truth alone." (Introduction to the Key of David, by W. Cresson, 1852. Available at http://theoccident.org/Cresson/cresson01.html )
"...
"...Inspired by the writings of some of the rabbis of his time, his heart began to pine for avira d’arah. Before embarking on this journey he somehow convinced the American government to give him the official title of American Consul to Israel. There were men who knew of Warder, and viewed him as a religious fanatic (we can only imagine how many faiths he had angered by this point!). One man, Samule D. Ingham, who had served as President Jackson’s Secretary of Treasury ten years earlier and who knew Warder wrote to President Tyler’s administration to have Warder’s title revoked. They concurred. But it was too late for Warder to find out before his arrival.
"He also strongly criticized the church’s overt desire to convert Jews. He wrote a parody titled 'The Society Formed in England and America for Promoting Sawdust, Instead of good Old Cheese, amongst the Jews in Jerusalem’
"In it he compared Cheese to Judaism and sawdust to his and the missionaries’ faith that may look like shredded cheese and be sold as such but was a ruse and not the real thing.
"A few years after, and now almost fifty years of age, Warder Cresson became a ger.
"He wrote: 'When I became fully satisfied that I could never obtain Strength and Rest, but by doing as Ruth did, and saying to her Mother-in-Law, or Naomi ‘Entreat me not to leave thee … for whither thou goest I will go’…. In short, upon the 28th day of March, 1848, I was circumcised, entered the Holy Covenant and became a Jew….'
"After a short visit to America, he returned to Israel under the name Michael Boaz Yisroel Ben Abraham, married, had two children and lived the life of a sefardi. He died in 1864 and was buried on har zeisim. His burial spot was only discovered last year.
"While Warder Cresson’s life still had even more fascinating turns –his autobiography detailing his life choices titled ‘Key of David’, his divorce from his first wife and loss of much of his American estate, his likely 1857 meeting with Herman Mellville, author of Moby Dick – it is his halachic legacy that I wish to share."
ב"ה אלטאנא, יום ו' כ"ו אייר תר"ט לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה אשר לעמיל נ"י הגאב"ד דק"ק גאלין וכעת משכן כבודו בירושלם עיה"ק תוב"ב.
כתב מעכ"ת נ"י וז"ל - ילמדנו רבינו בעובדא דאתא לידן פעה"ק ירושלם ת"ו יום ג' כ"ג לירח אדר שני שנת תר"ח העבר לפ"ק נימול א"י אחד שבא הנה ממדינת מאראקא לשם גירות בפנינו בד"צ דקהל אשכנזים הי"ו וקיבל עליו המצות כדין וכדתה"ק ובש"ק שלאחריו עדן /עדין/ לא היה נתרפא ממילתו ולא טבל עודנה הגידו לי לאמר מזריזתו במצות איך הוא נזהר בשביתת שבת הגם שהוא עודנה /עודנו/ בכלל חולה שאב"ס =שאין בו סכנה= אינו מניח לגוי להבעיר אש בביתו והשבתי להם לדעתי לא מבעי' שמותר לו לעשות מלאכה בשבת אלא אפילו מחויב ומוזהר על יום ולילה לא ישבותו וחייב לעשות מלאכה בשבת כ"ז שלא טבל לשם גירות וכה עשו השומעים למשמעתי והלכו אצל הגר והגידו לו בשמי כן בש"ק לאחר תפלת המנחה וכן עשה כי כתב איזה אותיות ויהי ביום המחרת כאשר נשמע הדבר בעה"ק ת"ו פה צווחו עלי חכמי ספרד וחכמי אשכנזים הי"ו על דבר חדש הלזו אשר לא נשמע מעולם אחרי שכבר קבל עליו כל המצות בשעת מילה וכבר נימול ועומד ומצפה בכל יום לטבול לכשיתרפא שיהי' מותר לו לחלל וכש"כ שיהי' עליו חיובא ומצוה לחלל ש"ק והמה זוכרים כמה גרים שנימולו פעה"ק ת"ו ולא נשמע כזאת ומנין לי לחדש דבר אשר לא שערום הראשונים והשבתי להם אולי מקום הניחו לי להתגדר בו
“Here in Jerusalem on Tuesday the twenty third day of the month of Adar Sheni of the year (5)608, a non Jew came from Morocco and was circumcised for the sake of conversion, and accepted all the mitzvoth. On the following Shabbat, he had not fully recovered from the circumcision and thus not entered the Mikvah (ritual bath to finalize the conversion). A rabbi was informed that the convert is very careful in his observance of the Sabbath. However another rabbi claimed that due to the fact that he did not yet enter the Mikvah he must not observe the Sabbath and must perform one of the prohibited acts. It was late in the day and the convert was told what he must do. Consequently he violated the Sabbath by writing a few letters. After the Sabbath when the Rabbis in town heard of the ruling they disagreed claiming that after circumcision he is considered a Jew and must not violate the Sabbath.”
ת"ר גר שמל ולא טבל ר"א אומר הרי זה גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו טבל ולא מל ר' יהושע אומר הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו וחכמים אומרים טבל ולא מל מל ולא טבל אין גר עד שימול ויטבול
נתגיירה מעוברת
(כא) ויאמר ה' אל משה ראה החלותי וגו' - הלכה: אדם מישראל שהיה מהלך בדרך ערב שבת וחשכה לו והיו בידיו מעות או דבר אחר, היאך צריך לעשות? כך שנו חכמים: מי שהחשיך לו [ בדרך] נותן כיסו לנכרי ולמה מותר לו שיתן אותו לנכרי. אמר רבי לוי: כשנצטוו בני נח לא נצטוו אלא על ז' דברים ואין השבת מהן, לפיכך התירו שיתן אותו לנכרי. ואמר ר' יוסי בר חנינא: עובד כוכבים ששמר את השבת עד שלא קבל עליו את המילה, חייב מיתה. למה? שלא נצטוו עליה. ומה ראית לומר עובד כוכבים ששמר את השבת חייב מיתה? אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: בנוהג שבעולם, מלך ומטרונה יושבין ומסיחין זה עם זה, מי שבא ומכניס עצמו ביניהם, אינו חייב מיתה?! כך השבת הזו בין ישראל ובין הקב"ה, שנאמר (שמות לא) ביני ובין בני ישראל לפיכך, כל עובד כוכבים שבא ומכניס עצמו ביניהם, עד שלא קבל עליו לימול, חייב מיתה. רבנן אמרי: אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע! לפי שלא נצטוו עובד כוכבים על השבת, תאמר אם הם עושים אותה, אתה נושא להם פנים?! א"ל הקב"ה: מן הדבר הזה אתה מתיירא?! חייך! אפילו הם עושים כל מצות שבתורה, אני מפילן בפניכם! מנין? ממה שקרינן בענין: ראה החלותי תת לפניך:
(כא) ויאמר ה' אל משה ראה החלותי וגו' - הלכה: אדם מישראל שהיה מהלך בדרך ערב שבת וחשכה לו והיו בידיו מעות או דבר אחר, היאך צריך לעשות? כך שנו חכמים: מי שהחשיך לו [ בדרך] נותן כיסו לנכרי ולמה מותר לו שיתן אותו לנכרי. אמר רבי לוי: כשנצטוו בני נח לא נצטוו אלא על ז' דברים ואין השבת מהן, לפיכך התירו שיתן אותו לנכרי. ואמר ר' יוסי בר חנינא: עובד כוכבים ששמר את השבת עד שלא קבל עליו את המילה, חייב מיתה. למה? שלא נצטוו עליה. ומה ראית לומר עובד כוכבים ששמר את השבת חייב מיתה? אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: בנוהג שבעולם, מלך ומטרונה יושבין ומסיחין זה עם זה, מי שבא ומכניס עצמו ביניהם, אינו חייב מיתה?! כך השבת הזו בין ישראל ובין הקב"ה, שנאמר (שמות לא) ביני ובין בני ישראל לפיכך, כל עובד כוכבים שבא ומכניס עצמו ביניהם, עד שלא קבל עליו לימול, חייב מיתה. רבנן אמרי: אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע! לפי שלא נצטוו עובד כוכבים על השבת, תאמר אם הם עושים אותה, אתה נושא להם פנים?! א"ל הקב"ה: מן הדבר הזה אתה מתיירא?! חייך! אפילו הם עושים כל מצות שבתורה, אני מפילן בפניכם! מנין? ממה שקרינן בענין: ראה החלותי תת לפניך:
Rabbi Moshe Taub
Best,
Efraim
Sitting next to R Hillel Danziger of Artscroll at a kiddush this past shabbos, I mentioned your criticism to him. He responded that he thought of it on his own and verified the date via Google calendar and was unaware of R milevskis article until later. As I know him quite well as a Talmid Chochom, an Ehrlicher Yid and also learned in "mili dealma",I would not doubt it.
Best regards,
Efraim Lesser
732.330.0074