וארא: ואני אקשה את לב פרעה

וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃

Exodus 7:3-5

But I will harden Pharaoh’s heart, that I may multiply My signs and marvels in the land of Egypt. When Pharaoh does not heed you, I will lay My hand upon Egypt and deliver My ranks, My people the Israelites, from the land of Egypt with extraordinary chastisements. And the Egyptians shall know that I am the LORD, when I stretch out My hand over Egypt and bring out the Israelites from their midst.”

שמות רבה י״ג:ג׳

דָּבָר אַחֵר, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ יִסָּתֵם פִּיהֶם שֶׁל מִינִים, אֶלָּא (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בּוֹ בָּאָדָם פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, וְהוּא נוֹעֵל לִבּוֹ מִן הַתְּשׁוּבָה כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחָטָא. אַף כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁשִּׁגֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָמֵשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עָרְפְּךָ וְהִכְבַּדְתָּ אֶת לִבְּךָ, הֲרֵינִי מוֹסִיף לְךָ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתְךָ.

Shemot Rabbah 13:3

Another explanation: For I have hardened his heart - Rabbi Yochanan said: Does this not provide heretics with an opportunity to open their mouths to say that he had no means of repenting, as it says: "For I have hardened his heart?"

Rabbi Shimon ben Lakish said to him: Let the mouths of the heretics be stopped up. Rather, (Mishlei 3:34) If it concerns the scorners, he scorns them. When the Holy One Blessed be He warns a man once, twice, thrice and he doesn't repent, G-d closes his heart from repentance so that He should exact vengeance on him for his sins. So too with the wicked Pharaoh, since Hashem sent five times to him and he took no notice, G-d then said: "You have stiffened your neck and hardened your heart; I will now add impurity to your impurity".

רש"י על שמות ז׳:ג׳:א׳

ואני אקשה. מֵאַחַר שֶׁהִרְשִׁיעַ וְהִתְרִיס כְּנֶגְדִּי, וְגָלוּי לְפָנַי שֶׁאֵין נַחַת רוּחַ בָּאֻמּוֹת לָתֵת לֵב שָׁלֵם לָשׁוּב, טוֹב שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לִבּוֹ, לְמַעַן הַרְבּוֹת בּוֹ אוֹתוֹתַי, וְתַכִּירוּ אַתֶּם אֶת גְּבוּרָתִי. וְכֵן מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, מֵבִיא פֻּרְעָנוּת עַל הָאֻמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וְיִירְאוּ, שֶׁנֶּאֱ' "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם … אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר" (צפניה ג'); וְאַעַפִּ"כֵ בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, אֶלָּא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה (תנחומא):

Rashi on Exodus 7:3:1

ואני אקשה AND I WILL ALLOW [PHARAOH’S HEART] TO HARDEN — Since he has wickedly resisted Me, and it is manifest to Me that the heathen nations find no spiritual satisfaction in setting their whole heart to return to Me penitently, it is better that his heart should be hardened in order that My signs may be multiplied against him so that ye may recognize My divine power. Such, indeed, is the method of the Holy One, blessed be He: He brings punishment upon the nations so that Israel may hear of it and fear Him, as it is said, (Zephaniah 3:6, 3:7) “I have cut off nations, their corners are desolate etc. … I said: Surely thou wilt fear Me, thou wilt receive correction”.

רמב"ן על שמות ז׳:ג׳:א׳

ואני אקשה את לב פרעה [...]
והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל, אם השם הקשה את לבו מה פשעו, ויש בו שני טעמים ושניהם אמת האחד, כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם, נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה, כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים, ולפי מעשיו הראשונים נדון. והטעם השני, כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (להלן פסוק יג, כב, ח טו), ויכבד פרעה את לבו (להלן ח כח, ט ז). הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם, רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו. ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו, כענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' (יחזקאל לח כג):
ואשר אמר קודם המכות (שמות ד׳:כ״א) ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם, יודיע למשה העתיד לעשות בו במכות האחרונות, כענין שאמר (שמות ג׳:י״ט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי, כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים. כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה' (שמות י״ד:ח׳), כי לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א):

Ramban on Exodus 7:3:1

AND I WILL HARDEN PHARAOH’S HEART ... The Rabbis [in the above Midrash] have thus discussed the question which all ask: “If G-d hardened his heart, what then was Pharaoh’s sin?” For this there are two explanations, and both of them are true. One is that Pharaoh in his wickedness had unjustifiably perpetrated such great evils against Israel that justice required that the ways of repentance be withheld from him, as is so indicated in many places in the Torah and in the Writings. He was judged according to his wickedness which he had originally committed of his own will. The second explanation is that half of the plagues came upon him because of his transgressions, for in connection with them it is only said: And Pharaoh’s heart was hardened; And Pharaoh hardened his heart. Thus Pharaoh refused to let the children of Israel go for the glory of G-d. But when the plagues began bearing down upon him and he became weary to suffer them, his heart softened and he bethought himself to send them out on account of the onslaught of the plagues, not in order to do the will of his Creator. Then G-d hardened his spirit and made his heart obstinate, so that His name may be declared [throughout all the earth]. Similar in meaning is the verse, Thus will I magnify Myself, and sanctify Myself, and I will make Myself known in the eyes of many nations, and they shall know that I am the Eternal. And that which He said before the plagues, And I will harden his heart, and he will not let the people go, was merely His warning to Moses of that which He was destined to do to Pharaoh in the last [five] plagues, it being similar to that which He said, And I know that the king of Egypt will not give you leave to go. This then is the meaning of the verse [before us], And I will harden Pharaoh’s heart, and multiply My signs. That is to say, “I will harden his heart so that My wonders may be multiplied in the land of Egypt,” since in the last five plagues, as well as at the drowning in the sea, it is said, And the Eternal hardened the heart of Pharaoh, for the king’s heart is in the hand of the Eternal; He turneth it whithersoever He will.

משנה תורה, הלכות תשובה ו׳:ג׳

וְאֶפְשָׁר שֶׁיֶּחְטָא אָדָם חֵטְא גָּדוֹל אוֹ חֲטָאִים רַבִּים עַד שֶׁיִּתֵּן הַדִּין לִפְנֵי דַּיַן הָאֱמֶת שֶׁיְּהֵא הַפֵּרָעוֹן מִזֶּה הַחוֹטֵא עַל חֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה וְאֵין מַנִּיחִין לוֹ רְשׁוּת לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְיֹאבַד בְּחֶטְאוֹ שֶׁעָשָׂה. הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ (ישעיה ו י) "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" וְגוֹ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דה"ב לו טז) "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת ה' בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא". כְּלוֹמַר חָטְאוּ בִּרְצוֹנָם וְהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא הַמַּרְפֵּא. לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות ד כא) "וַאֲנִי (אֲחַזֵּק) [אַקְשֶׁה] אֶת לֵב פַּרְעֹה". לְפִי שֶׁחָטָא מֵעַצְמוֹ תְּחִלָּה וְהֵרֵעַ לְיִשְׂרָאֵל הַגָּרִים בְּאַרְצוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א י) "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ". נָתַן הַדִּין לִמְנֹעַ הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ עַד שֶׁנִּפְרַע מִמֶּנּוּ. לְפִיכָךְ חִזֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לִבּוֹ. וְלָמָּה הָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּיַד משֶׁה וְאוֹמֵר שְׁלַח וַעֲשֵׂה תְּשׁוּבָה וּכְבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אַתָּה מְשַׁלֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט ל) "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי" וְגוֹ' (שמות ט טז) "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ". כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי הָעוֹלָם שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹנֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתְּשׁוּבָה לַחוֹטֵא אֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב אֶלָּא יָמוּת בְּרִשְׁעוֹ שֶׁעָשָׂה בִּתְחִלָּה בִּרְצוֹנוֹ. וְכֵן סִיחוֹן לְפִי עֲוֹנוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ נִתְחַיֵּב לְמָנְעוֹ מִן הַתְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב ל) "כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ". וְכֵן הַכְּנַעֲנִים לְפִי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶן מָנַע מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יא כ) "כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם". וְכֵן יִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ לְפִי שֶׁהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ מָנַע מֵאוֹתָן הַמַּרְבִּים לִפְשֹׁעַ תְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח לז) "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" כְּלוֹמַר מָנַעְתָּ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁלֹּא גָּזַר הָאֵל עַל פַּרְעֹה לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא עַל סִיחוֹן לַחֲטֹא בְּאַרְצוֹ. וְלֹא עַל הַכְּנַעֲנִים לְהַתְעִיב. וְלֹא עַל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. אֶלָּא כֻּלָּן חָטְאוּ מֵעַצְמָן וְכֻלָּן נִתְחַיְּבוּ לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה:

Mishneh Torah, Repentance 6:3

And, it is possible that a man should commit either one grievous iniquity or a multitude of sins so that the Judge of Truth will decree against him that, whereas this sinner committed those sins of his own free will and consciously, repentance should be witheld from him altogether, and grant him no leave to repent, so that he might die and perish in the iniquity he committed. Even this is what the Holy One, blessed is He! said through Isaiah: "Make the heart of this people fat, and make their eyes heavy, and shut their eyes; lest they, seeing with their eyes, and hearing with their ears, and understanding with their heart will return and be healed" (Is. 6.10). It is, moreover, said: "But they mocked the messengers of God, and despised His words and scoffed at His prophets, until the wrath of the Lord arose against His people till there was no remedy". (II Chro. 36.16)—as if saying: "They sinned of their own free will and they have multiplied iniquities, until their guilt carried the punishment to withold repentance from them, which is the remedy". It is, therefore, written in the Torah; "And I will harden Pharaoh's heart" (Ex. 14.4), because at the beginning he sinned of his own free will, and meted out evil to Israel who sojourned in his land, even as it is said: "Come, let us deal wisely with them" (Ibid. 1.10). Thereat justice demanded to withold repentance from him, so that due punishment might be visited upon him. Wherefor, the Holy One, blessed is He! hardened his heart. If it be so, then why did He delegate Moses to him, charging him to let Israel go forth and turn to repentance seeing that the Holy One, blessed is He! long since told him thou wilt not let them go forth, saying: "But as for thee and thy servants, I know that ye will not yet fear the Lord God" (Ibid. 9.30), and again saying: "But in very deed for this cause have I made thee to stand, to show thee My power, and that My name be declared throughout all the earth"(Ibid. –16)? To demonstrate to the future generations whenever the Holy One, blessed is He! witholds repentance from a sinner he can not repent, but must die in the original evil which he perpetrated of his own free will. Sihon, too, by the measure of his iniquity became guilty of an offence which carried the punishment to have repentance witheld from him, even as it is said: "For the Lord thy God hardened his spirit, and made his heart obstinate" (Deut. 2.30). Likewise the Canaanites, according to their abominations, did He withold repentance from them so that they engaged Israel in battle, even as it is said: "For it was of the Lord, to harden their hearts, to come against Israel in battle, that they might be utterly destroyed" (Joshua, 11.20). Even so was with Israel in the days of Elijah, because of the multiplied iniquity repentance was witheld from the gross evildoers, for it is said: "For Thou didst turn their heart backward" (I. Kings, 18.37)—as if saying: "Thou didst withold repentance from them". Thus, as a consequence hereof, we must say: God's predestination prompted not Pharaoh to wrong Israel, nor Sihon to sin in his land, nor the Canaanites to be abominable, nor Israel to worship idolatry; for they all sinned of their own free will and accord, and, therefore, were they all guilty of an offence which carries along the punishment to withold repentance from them.

ספר העקרים, מאמר ד כ״ה:ט׳-י׳

ועל זה הדרך יתפרש מה שנמצא בכתוב שהשם יתברך מחזק לב הרשעים או מקשה ערפם ומונע מהם דרכי התשובה, וזה שהרשע בבא עליו המכה הוא מתחסד ושב אל השם מיראת עונש המוטל עליו, כמו שאמר פרעה חטאתי הפעם ה׳ הצדיק וגו׳, ובעבור שזה הפעל דומה לאונס ואינו בחיריי, הנה השם יתברך מחזק את לבו כשנותן לו צד או צדדין לתלות בהן המכה ולומר שבאה במקרה ולא על צד ההשגחה האלהית, וזה כדי שיסור מלבו המורך שקנה מחמת המכה וישאר על טבעו ובחירתו מבלי מכריח, ואז יבחן אם היתה תשובתו בחיריית, ומאשר בחירת פרעה כשסר מעליו עול המכה היתה לרע, אמר השם יתברך אני הכבדתי את לבו, כלומר כשהסירותי מלבו המורך שקנה מחמת המכה, וישאר על טבעו ובחירתו, והוא לרוע בחירתו בקש עלות ותואנות לתלות בהן ענין המכות ולומר שהיו במקרה. ועל זה אמר הכתוב ואם תלכו עמי קרי, כלומר שתיחסו דברים אל המקרה, והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי וגו׳, ובזה הצד ננעלים שערי התשובה בפני הרשעים, לא שהשם יתברך ימנע מן האדם טוב בחירתו חלילה, אמר הכתוב כי לא אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכיו וחיה, אלא שהשם יתברך משאירו על בחירתו בלבד מבלי מכריח מחוץ, והוא בוחר דרך לעצמו.

Sefer HaIkkarim, Maamar 4 25:9-10

In this way we must explain the statements in the Bible that God hardens the heart of the wicked, or makes them stiff-necked, and prevents them from repenting. The wicked man, when misfortune comes upon him, pretends to become pious, and returns to God from the fear of the punishment which is upon him, as Pharaoh said: “I have sinned this time; the Lord is righteous.” Now, since this act is like one that is forced and not free, God hardens his heart, by suggesting to him other causes to which he can attribute the misfortune, accident, for example, rather than divine providence. This is done in order to remove from his heart the softening effect which came from the misfortune, so that he may return to his natural state, and act freely without compulsion. Then it may be found out whether his repentance was free or not. Now since, when the yoke of the plague was removed from Pharaoh, his choice was evil, God said: “I hardened his heart,” i. e. I removed from his heart the softening effect which came from the plague and restored him to the natural state of freedom; while he, owing to his wicked attitude, when in a state of freedom, sought for various causes and excuses to which he might ascribe the plagues so that they might seem accidental. This is the meaning of the words: “If you will walk with me keri (קרי),” i. e. if you ascribe events to chance (mikreh), “Then will I also walk with you with the wrath of Keri, etc.” It is in this way that the gates of repentance are closed before the wicked. God does not prevent a person from making a good choice, Heaven forbid! As the Bible says: “For I have no pleasure in the death of the wicked, but rather that he should return from his ways and live.” But God leaves him to his freedom without any external compulsion, and he chooses his own way. This was also the case with Sihon, concerning whom the Bible says: “For the Lord thy God hardened his spirit, and made his heart obstinate.” Sihon was guilty before God for his wickedness, but he was afraid to come into conflict with Israel because he feared God’s punishment, therefore God introduced various remote circumstances in order to remove from his heart the softening effect due to what he had heard of the miracles that were done for Israel, and to leave him solely to his freedom.

ספורנו על שמות ז׳:ג׳:א׳

ואני אקשה הנה בהיות האל חפץ בתשובת רשעים ולא במיתתם, כאמרו חי אני נאם ה', אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב הרשע מדרכו וחיה, אמר שירבה את אותותיו ואת מופתיו, וזה להשיב את המצרים בתשובה, בהודיע להם גדלו וחסדו באותות ובמופתים, כאמרו בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראותך את כחי ועם זה היתה הכונה שישראל יראו וייראו, כאמרו למען שיתי אותותי אלה בקרבו, ולמען תספר, ואין ספק שלולא הכבדת הלב היה פרעה משלח את ישראל בלי ספק, לא על צד תשובה והכנעה לאל יתברך, שיתנחם מהיות מורד, אף על פי שהכיר גדלו וטובו, אלא על צד היותו בלתי יכול לסבול עוד את צרת המכות, כמו שהגידו עבדיו באמרם הטרם תדע כי אבדה מצרים וזאת לא היתה תשובה כלל. אבל אם היה פרעה חפץ להכנע לאל יתברך, ולשוב אליו בתשובה שלמה, לא היה לו מזה שום מונע. והנה אמר האל יתברך ואני אקשה את לב פרעה, שיתאמץ לסבול המכות ולא ישלח מיראת המכות את ישראל, למען שיתי אותותי אלה בקרבו, שמהם יכירו גדלי וטובי וישובו המצרים באיזו תשובה אמתית. ולמען תספר אתה ישראל הרואה בצרתם, באזני בנך להודיע שכל אלה יפעל אל עם גכר להשיבו אליו, וזה כשיפשפשו במעשיהם בבוא עליהם איזה פורענות:

באר מים חיים, שמות ז׳:ג׳:א׳

ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאותי וידעו מצרים כי אני ה' וגו'. להבין כפל הלשון בפסוקים האלה, נראה כי הנה על שני דרכים הקשה ה' את לב פרעה למאן לשלח להכותו עשר מכות גדולות ונוראות. האחד, כמו שאמרו חז"ל (שמות רבה ט', ט' במכת דם וכן להלן בשאר המכות עיין שם) שהקב"ה פרעם מדה כנגד מדה בכל מה שעשו לישראל לעומתם נלקו כל העשר מכות, כמו דם לפי שלא הניחו את בנות ישראל לטבול מטומאתן שלא יהיו פרין ורבין לפיכך נהפך מימיהם לדם, צפרדע לפי שהיו אומרין לישראל צאו והביאו לנו שקצים ורמשים לשחוק בהם לפיכך הביא עליהן צפרדעים וכו' (שם י' ד')). והשנית הוא, לפי שהיה פרעה הרשע כופר בה' ואמר מי ה' לא ידעתי את ה' לפיכך הקשה את לבו והביא עליו כל המכות האלה. בכדי שעל ידי זה ידעו שמו בכל העולם ותתרבה ידיעתו בכל הארץ אשר לזה היתה עיקר כוונת הבריאה בגין דישתמודעין ליה וכאשר נאמר כמה פעמים למען תדע כי אין כה' ונודע ה' משפט עשה כשהקב"ה עושה דין ברשעים שמו מתעלה ומתגדל כמאמר חז"ל (מכילתא מובא בילקוט יחזקאל רמז שע"ח) בפסוק (יחזקאל ל"ח, כ"ב) ונשפטתי אתם בדבר ובדם אמר ר' שמעון בן יוחאי אין שמו של הקב"ה מתגדל בעולם אלא כשהוא עושה משפט ברשעים ואית לן קריין סגיאין וכו' עד כאן.

Be'er Mayim Chaim, Exodus 7:3:1

...