בזמר האר"י ז"ל אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין. וקשה מאי גו פתחין היה צריך לומר ״למיעל בחקל תפוחין״.
אבל האמת כי חקל תפוחין הוא בכל מקום כמו שכתוב מלא כל הארץ כבודו וכדאיתא ראה ריח בני כריח שדה.
רק שעיקר העבודה לפתוח נקודה זאת. ובשבת נפתח זה השער כמו שכתוב שער החצר הפנימית... ששת ימי המעשה יהיה סגור וביום השבת יפתח. וכמו שראינו קדושת שבת בין הימים. אף שהוא תוך הזמן אף על פי כן הוא מעין עולם הבא. וההפרש בין ימות החול לשבת שנפתח בו הפנימיות ואין דומה מאור פניו של אדם בשבת כבחול שבנקל להרגיש הקדושה בשבת.
וכמו כן יכולין להבין כי כבוד מלכותו יתברך הוא בכל מקום אף שאינו נגלה וזה האמונה של כל איש ישראל יי אחד. פירוש ״אחד״ שאין דבר רק השם יתברך בעצמו הוא הכל. ואף שאין יכולין להשיג את זה כראוי צריכין להאמין בזה. ועל ידי אמונה באין אל האמת.
וכמו שכתוב במקום אחר כי אמת ואמונה הם שתי מדריגות והוא ענין יוסף ויהודה דכתיב במדרש אחד באחד יגשו. כענין שנאמר יי אחד ושמו אחד. ולעתיד יתברר זה האחדות שיש בתוך הבריאה וזה נקרא רזא דאחד כי הוא עתה בסוד נסתר. יי אחד הוא למעלה מהשגת הנבראים כמו שכתוב כל הנקרא בשמי... כי העולם הזה נברא בשמו יתברך.
וזה שכתוב בי אדוני ופירוש האר״י ז"ל יי בי באותיות יהודה. והפירוש שעל ידי זה יכול כל אדם לתקן עצמו אף בעת ההסתר על ידי האמונה שהשם יתברך משגיח בכל. ויאמין כי יש בו נשמת אל חי כמו שכתוב כל אחד מישראל נשמה שנתת בי טהורה היא.
ועל ידי שמבטל עצמו לנקודה חיות מהשם יתברך ורוצה להכיר את האמת. מתגלה לו כמו שמצינו ביהודה ולא יכול יוסף להתאפק
(1) Joseph could no longer control himself before all his attendants, and he cried out, “Have everyone withdraw from me!” So there was no one else about when Joseph made himself known to his brothers.
(יח) וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאׇזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃