Did Yoseph Forgive His Brothers?

(ד) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ (ה) וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ (ו) כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר׃ (ז) וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ (ח) וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכׇל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

Genesis 45:4-8

(4) Then Joseph said to his brothers, “Come forward to me.” And when they came forward, he said, “I am your brother Joseph, he whom you sold into Egypt. (5) Now, do not be distressed or reproach yourselves because you sold me hither; it was to save life that God sent me ahead of you. (6) It is now two years that there has been famine in the land, and there are still five years to come in which there shall be no yield from tilling. (7) God has sent me ahead of you to ensure your survival on earth, and to save your lives in an extraordinary deliverance. (8) So, it was not you who sent me here, but God; and He has made me a father to Pharaoh, lord of all his household, and ruler over the whole land of Egypt.

בראשית מ״ה:כ״ד

(כד) וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃

Genesis 45:24

(24) As he sent his brothers off on their way, he told them, “Do not be quarrelsome on the way.”

רש"י על בראשית מ״ה:כ״ד:א׳

(א) אל תרגזו בדרך. אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁלֹּא תִרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, דָּ"אַ אַל תַּפְסִיעוּ פְסִיעָה גַסָּה וְהִכָּנְסוּ בַחַמָּה לָעִיר; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ:

Rashi on Genesis 45:24:1

(1) אל תרגזו בדרך BE NOT AGITATED BY THE WAY — Do not busy yourselves with Halachic discussions lest the road become unsteady for you (i.e. lest you lose your way). Another explanation is: Do not take very long steps and enter the town where you will stay over night while the sun is still shining (Taanit 10b). According to the plain sense of the verse, however, it must be explained thus: Because they felt ashamed he feared that they might quarrel on the way about his having been sold, arguing one with another. One would say: “It was through you he was sold”. Another: “It was you who made slanderous statements about him and caused us to hate him”.

בראשית נ׳:ט״ו

(טו) וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃

Genesis 50:15

(15) When Joseph’s brothers saw that their father was dead, they said, “What if Joseph still bears a grudge against us and pays us back for all the wrong that we did him!”

תרגום יונתן על בראשית נ׳:ט״ו

(טו) וְחָמוּ אֲחֵי יוֹסֵף אֲרוּם מַיִית אֲבוּהוֹן וְלָא הֲוָה מִסְתְּחַר עִמְהוֹן כַּחֲדָא לְמֵיכוּל לַחֲדָא וַאֲמַרוּ מַה דִילְמָא נָטַר לָנָא סָנָא יוֹסֵף וַאֲתָבָא יָתֵיב לָנָא יַת כָּל בִּישָׁא דִגְמַלְנָא יָתֵיהּ

Targum Jonathan on Genesis 50:15

(15) And Joseph's brethren saw that their father was dead, and that he (Joseph) did not return to eat together with them, and they said, Perhaps Joseph ill bring upon us all retaineth enmity against us, and will bring upon us all the evil that we did him.

בראשית רבה ק׳:ח׳

(ח) וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה וגו' (בראשית נ, יד), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, [רבי לוי] אָמַר שֶׁלֹא זִמְנָן לִסְעוּדָה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אָמַר, לְשֶׁעָבַר אַבָּא מוֹשִׁיב לִי לְמַעְלָה מִיהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ וּלְמַעְלָה מֵרְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְעַכְשָׁיו אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֵשֵׁב לְמַעְלָה מֵהֶן, וְהֵן לֹא אָמְרוּ כֵן אֶלָּא (בראשית נ, טו): לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. רַבִּי יִצְחָק אָמַר הָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהֵם לֹא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. (בראשית נ, טז): וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַשְּׁבָטִים דִּבְּרוּ דְבָרִים בְּדוּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר וגו', וְהֵיכָן צִוָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁצִּוָּה. (בראשית נ, יז): כֹּה תֹאמְרוּ אֶל יוֹסֵף וגו', אָמַר כָּךְ אַחַי חוֹשְׁדִין אוֹתִי. (בראשית נ, יח): וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, אָמְרוּ לֵיהּ חַד בְּעֵית לָךְ לְעַבְדָא הָא כֻּלָּנָא לָךְ לַעֲבָדִין.

Bereshit Rabbah 100:8

(8) (8) "And Joseph returned to Egypt" (Genesis 50:14) [...they said, "What if Joseph still bears a grudge against us and pays us back for all the wrong that we did him?" (Genesis 50:15)] - Rabbi Levi and Rabbi Yitzchak [disagreed on the interpretation]: Rabbi Levi said: "He did not invite them to dine [with him]" Rabbi Tanchuma said: "He intended nothing other than for the sake of Heaven [by his actions] in that [he thought] 'in the past, father seated me above Judah and he is [to be the ancestor of] a king and above Reuvein who is the firstborn. And now, is it not reasonable that I should sit above them?' But they did not say such, but rather "What if Joseph still bears a grudge (Genesis 50:14)" -- Rabbi Yitzchak said "He went and peered into that pit [while in Canaan to bury their father]." 'And they commanded to Joseph saying, "Your father commanded..."' (Genesis 50:16)" It was taught: Rabban Shimon Gamliel says, "Peace is great, as even the tribes [i.e. brothers] spoke invented words in order to bring peace between Joseph and the tribes. This is what is written (in Genesis 50:16), 'And they commanded to Joseph saying... [Your father commanded before his death]'. And where did he command? We do not find that he commanded!" "Such you shall say to Joseph..." (Genesis 50:17) He said: "Thus my brothers suspect me." "And his brothers also went" (Genesis 50:18) They said to him: "You wanted one [i.e. Benjamin] to be yours for a slave - here, all of us are yours for slaves!"

רש"י על בראשית נ׳:ט״ו:א׳-ב׳

(א) ויראו אחי יוסף כי מת אביהם. מַהוּ וַיִּרְאוּ? הִכִּירוּ בְּמִיתָתוֹ אֵצֶל יוֹסֵף, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְהָיָה מְקָרְבָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיו, וּמִשֶּׁמֵּת יַעֲקֹב לֹא קֵרְבָן (בראשית רבה): (ב) לו ישטמנו. שֶׁמָּא יִשְׂטְמֵנוּ; לוּ מִתְחַלֵּק לְעִנְיָנִים הַרְבֵּה; יֵשׁ לוּ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה וּלְשׁוֹן הַלְוַאי, כְּגוֹן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ, לוּ שְׁמָעֵנִי, וְלוּ הוֹאַלְנוּ, לוּ מַתְנוּ, וְיֵשׁ לוּ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אִם וְאוּלַי, כְּגוֹן לוּ חָכְמוּ (דברים ל"ב), לוּ הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי (ישעיהו מ"ח), וְלוּ אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל כַּפַּי (שמואל ב י"ח); וְיֵשׁ לוּ מְשַׁמֵשׁ בִּלְשׁוֹן שֶׁמָּא, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ, וְאֵין לוֹ עוֹד דּוֹמֶה בַמִּקְרָא, וְהוּא לְשׁוֹן אוּלַי, כְּמוֹ אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי, לְשׁוֹן שֶׁמָּא הוּא; וְיֵשׁ אוּלַי לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּגוֹן אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי (שמואל ב ט"ז), אוּלַי ה' אוֹתִי (יהושע י"ד), הֲרֵי הוּא כְּמוֹ לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ, וְיֵשׁ אוּלַי לְשׁוֹן אִם, אוּלַי יֵשׁ נ' צַדִּיקִם:

Rashi on Genesis 50:15:1-2

(1) ויראו אחי יוסף כי מת אביהם AND WHEN JOSEPH S BRETHREN SAW THAT THEIR FATHER WAS DEAD — What is the meaning of “and they saw”? They could perceive that he was dead through the conduct of Joseph. Previously they used to dine at Joseph’s table and he used to receive them with open arms out of respect to his father; after Jacob’s death, however, he no longer treated them in a friendly manner (Tanchuma Yashan 2:1:2; Genesis Rabbah 100:8).

(2) לו ישטמנו means PERHAPS HE WILL HATE US. The word has many different meanings. There are examples of לו used to denote a petition, having the meaning of “Oh that!” as for instance: (Genesis 30:34) “Would (לו) it might be according to thy word”; (Genesis 23:13) “Oh that thou wouldst (לו) only hear me”; (Joshua 7:7) “Would that (לו) we had been content”; (Numbers 14:2) “Would that (לו) we had died”. ,There are examples of לו used in the sense of “if” and “אולי” as, (Deuteronomy 32:29) “If (לו) they were wise [they would understand this]”; (Isaiah 48:18) “If (לוא) thou wouldst hearken to my commandments, [then would thy peace be as a river]”; (2 Samuel 18:12) “If (לו) I would receive [a thousand pieces of silver] in my hands, [yet would I not put forth my hand etc.]”. There is an example of לו used in the sense of “perhaps”, — in our verse — “Perhaps he will hate us”, but there is no other example of its usage in this sense in Scripture. Here it corresponds in sense with the word אולי, “perhaps”,

גור אריה על בראשית נ׳:ט״ו:א׳

(א) ומשמת אביו לא קרבו. פירוש כי קודם לכן היה מקרב אותם יותר מן השעור אשר ראוי, עד שיהיו אוכלים על שלחנו תמיד (רש"י כאן), ועכשיו לא קרבן כל כך. אבל אין לפרש דלא קרבן כלל, דאיך יתכן שלא יהיה יוסף הצדיק מקרב את אחיו. ועוד יש לומר שלא קרבן כלל, וזה מפני כי קודם שמת יעקב לא היה שעבוד עליהם, ולא היה שעבוד רק אחר מיתת יעקב (רש"י לעיל מז, כח), והיה מתירא שיאמרו מצרים 'הבה נתחכמה להם' (עפ"י שמות א, י) כאשר יהיה יוסף עמהם, שהוא מלך חשוב, ויהיו נלחמים עמהם, ולפיכך לא קרבן, שנראה שאין ליוסף שום עסק עמהם. אבל כאשר היה יעקב חי לא היו חושבים המצרים כך עליהם, שהרי לא היה שעבוד עליהם עד שמת יעקב ואז חשבו עליהם המצרים, ויוסף חכם היה ולא רצה לקרב את אחיו כמו בראשונה:

Gur Aryeh on Bereishit 50:15:1

...

אור החיים על בראשית נ׳:ט״ו:ב׳

(ב) ונראה כי הכתוב דברי עצמו קאמר לו, והכוונה בזה שהם יראו על דבר שהלואי שיהיה כן שיהיה משיב להם והוא אומרו ישיב לנו את כל הרעה והיו מצטערים השבטים כשיעור שנצטער יוסף מצדם ובזה לא היו מתחייבים לבסוף מהגלויות ומהצרות בעד חטא זה כאומרם ז"ל (שבת י:) גלות מצרים וגם בגלות האחרון, וצא ולמד מה היה לעשרה עמודי עולם:

Or HaChaim on Genesis 50:15:2

(2) It seems that the Torah has the brothers express a subconscious desire for Joseph to pay them back for all they had done to him. If Joseph were to do that now and the brothers would experience a similar agony to that which they had subjected him to, they would no longer have to worry about paying for their sin against him at the end of the exile. Yalkut Mishley 929 describes that the 10 martyrs executed by Hadrian were in retribution for the failure to punish the brothers who had sold Joseph at the time. Shabbat 10 attributes the exile in Egypt to the coloured coat Jacob had made for Joseph and which resulted in the jealousy of his brothers.

שבת י׳ ב:ז׳

וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילָת שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם.

Shabbat 10b:7

And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: A person should never distinguish one of his sons from among the other sons by giving him preferential treatment. As, due to the weight of two sela of fine wool [meilat] that Jacob gave to Joseph, beyond what he gave the rest of his sons, in making him the striped coat, his brothers became jealous of him and the matter unfolded and our forefathers descended to Egypt.

תוספות על שבת י׳ ב

ה"ג נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים - ואע"ג דבלאו הכי נגזר דכתיב (בראשית ט״ו:י״ג) ועבדום וענו אותם שמא לא היה נגזר עליהם עינוי כ"כ אלא ע"י זה שהרי ארבע מאות שנה התחילו קודם שנולד יצחק ל' שנים:

Tosafot on Shabbat 10b

Even though at any rate it was decreed (that the children of Israel would go down to Egypt) as it says (Berieshit 15-in the covenant with Avraham) "and they will enslave them and oppress them" perhaps such great oppression was not decreed upon them. Rather the fact that the 4oo years began 3o years before Yitzchak was born demonstrates (that the length and harshness of the decree was not preordained)

בראשית ל״ז:ג׳

(ג) וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכׇּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃

Genesis 37:3

(3) Now Israel loved Joseph best of all his sons, for he was the child of his old age; and he had made him an ornamented tunic.

רש"י על בראשית ל״ז:ג׳:ב׳

(ב) פסים. לְשׁוֹן כְּלִי מֵילָת, כְּמוֹ כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, וּכְמוֹ כְּתֹנֶת הַפַּסִּים דְּתָמָר וְאַמְנוֹן, וּמִ"אַ עַ"שֵׁ צָרוֹתָיו, שֶׁנִּמְכַּר לְפוֹטִיפַר וְלַסּוֹחֲרִים וְלַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלַמִּדְיָנִים:

Rashi on Genesis 37:3:2

(2) פסים is a term for raiment of fine wool (Shabbat 10b). Similar is (Ester 1:6) כרפס “Fine linen and blue”. The same garment כתנת הפסים is mentioned (2 Samuel 13:18) in the story of Amnon and Tamar and we may therefore gather that it was made of very fine material. There is a Midrashic statement that in the word פסים we may find an allusion to all his misfortunes: he was sold to Potiphar (פוטיפר), to the merchants (סוחרים), to the Ishmaelites (ישמעאלים), and to the Midianites (מדינים) (Genesis Rabbah 84:8).

גור אריה על בראשית ל״ז:ג׳:ב׳

(ב) על שם צרותיו. דאם לא כן למה הוצרך למכתב מה שעשה לו, ולא הוי למכתב רק "וישראל אהב את יוסף מכל אחיו", אלא בא לומר לך בשביל שהיה מוסיף לו את כתונת הפסים - ולא היה לו לעשות זה, שלא ישנה אדם בנו בין הבנים - הביא לו צרות אלו, ולמדך התורה שלא ישנה את בנו בין הבנים (שבת י ע"ב). אי נמי דהוי למכתב 'וילביש אותו כתונת פסים', מאי "ועשה", אלא לומר לך שעל ידי זה עשה לו צרותיו:

Gur Aryeh on Bereishit 37:3:2

...

בראשית נ׳:י״ט-כ׳

(יט) וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃ (כ) וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃

Genesis 50:19-20

(19) But Joseph said to them, “Have no fear! Am I a substitute for God? (20) Besides, although you intended me harm, God intended it for good, so as to bring about the present result—the survival of many people.

רש"י על בראשית נ׳:י״ט:א׳

(א) כי התחת אלהים אני. שֶׁמָּא בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי? בִּתְמִיהָ, אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהָרַע לָכֶם, כְּלוּם אֲנִי יָכוֹל? וַהֲלֹא אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה וְהֵיאַךְ אֲנִי לְבַדִּי יָכוֹל לְהָרַע לָכֶם?

Rashi on Genesis 50:19:1

(1) כי התחת אלהים אני FOR AM I INSTEAD OF GOD — Am I perhaps (do you think that I am) in His stead? The ה of התחת expresses a question. Even if I wished to do you harm would I at all be able to do so? For did you not all design evil against me, and you did not succeed because the Holy One, blessed be He, designed it for good. How, then, can I alone, without God’s consent, do evil to you.

רש"י על בראשית נ׳:כ״א:א׳

(א) וידבר על לבם. דְּבָרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב – עַד שֶׁלֹּא יְרַדְתֶּם לְכָאן הָיוּ מְרַנְּנִים עָלַי שֶׁאֲנִי עֶבֶד, עַל יְדֵיכֶם נוֹדַע שֶׁאֲנִי בֶן חֹרִין, וְאִם אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, מָה הַבְּרִיוֹת אוֹמְרוֹת? כַּת שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה וְנִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם וְאָמַר אַחַי הֵם, וּלְבַסּוֹף הָרַג אוֹתָם; יֵשׁ לְךָ אָח שֶׁהוֹרֵג אֶת אֶחָיו? דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶ' וְכוּ':

Rashi on Genesis 50:21:1

(1) וידבר אל לבם means HE SPOKE words that found ready entrance INTO THEIR HEART: Before you came down hither people spread rumours about me that I was born a slave; through you it became public that I am a free-man by birth. If I were to kill you what would people say? “He saw a party of fine young men and he prided himself on his relationship with them, saying “These are my brothers”, but afterwards he killed them. Have you ever heard of a man killing his brothers?!” (Genesis Rabbah 100:9) Another interpretation is: He said to them, “Ten lights could not extinguish one light; how, then, can one light extinguish ten lights?” (Megillah 16b).

אור החיים על בראשית נ׳:י״ט:א׳

(א) כי התחת אלהים וגו' פירוש אם אתם חייבים עונש על הדבר אלהים שופט ולא אקום ולא אטור. וטעם שלא מחל להם, אפשר לצד שבני נח אין הדבר תלוי במחילתם כי יחטא אדם לחבירו כמו שתאמר גזלו ומחל הנגזל אינו פטור הגזלן ממיתה, או אפילו ישראל אם גנב ישראל ומכרו אין ביד הנגנב לפוטרו לגנב ממות. ואמר עוד להם כי יש לדון להם משפט זכות:

Or HaChaim on Genesis 50:19:1

(1) כי התחת אלוקים אני, "Am I then in G'd's place?" Joseph meant: "if you are guilty it is up to G'd to punish you; it is not up to me to revenge myself or to hold a grudge against you." Joseph may not have told the brothers that he had forgiven them because under Noachide law the matter did not depend on his forgiveness at all. Under Noachide law, once a person has committed the sin of kidnapping or robbery, he is guilty of the death penalty. The fact that the victim forgave the criminal is irrelevant to the penalty. Joseph added that he had to interpret the brothers' actions in a manner which reflected credit upon them.

אור החיים על בראשית נ׳:כ׳:א׳

(א) ואתם חשבתם וגו' אלהים חשבה לטובה. והרי זה דומה למתכוון להשקות חבירו כוס מות והשקהו כוס יין שאינו מתחייב כלום והרי הם פטורים וזכאים גם בדיני שמים:

Or HaChaim on Genesis 50:20:1

(1) ואתם חשבתם עלי רעה, והאלוקים חשבה לטובה, "what you had planned as harm for me, G'd planned it for good, etc." The whole matter is comparable to that of a person who plans to give his friend a poisoned drink in order to kill him, but who mistakenly pours him a cup of wine. Legally speaking, such a person is not guilty before a human tribunal. Similarly, the brothers were not guilty before Joseph though they were guilty before a Heavenly Tribunal. It is possible that the forgiveness of the victim even to a Jewish criminal would not free the criminal from the death penalty if the deed had been committed under circumstances warranting such a verdict.