ברכת הרואה נרות חנוכה

אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הַמַּדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַב יִרְמְיָה אָמַר: הָרוֹאֶה נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רַב יְהוּדָה: יוֹם רִאשׁוֹן, הָרוֹאֶה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, וּמַדְלִיק מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ. מִכָּאן וְאֵילָךְ, מַדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, וְרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת. מַאי מְמַעֵט? מְמַעֵט זְמַן: וְנִימְעוֹט נֵס! — נֵס כׇּל יוֹמֵי אִיתֵיהּ.

Shabbat 23a:6

Rav Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: One who lights a Hanukkah light must recite a blessing. And Rabbi Yirmeya said: One who sees a burning Hanukkah light must recite a blessing because the mitzva is not only to kindle the light but to see the light as well. Therefore, there is room to recite a blessing even when seeing them. Rav Yehuda said: On the first day of Hanukkah, the one who sees burning lights recites two blessings, and the one who lights recites three blessings. From there on, from the second day of Hanukkah, the one who lights recites two blessings, and the one who sees recites one blessing. The Gemara asks: What blessing does he omit on the other days? The Gemara answers: He omits the blessing of time: Who has given us life, sustained us, and brought us to this time. The Gemara asks: And let us omit the blessing of the miracle: Who has performed miracles. The Gemara answers: The miracle is relevant on all of the days, whereas the blessing: Who has given us life, is only pertinent to the first time he performs the mitzva each year.

רש"י על שבת כ״ג א:ו׳:א׳

הרואה - העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ':

Rashi on Shabbat 23a:6:1

...

מאירי על שבת כ״ג א:ה׳

המדליק נר חנוכה לילה הראשונה מברך שלש להדליק ושעשה נסים ושהחיינו והרואה מברך שתים שעשה נסים ושהחיינו מלילה ראשונה ואילך המדליק מברך שתים להדליק ושעשה נסים והרואה מברך אחת ר"ל שעשה נסים רואה זה שאנו מחייבים לברך אם בירך כבר בביתו אין ספק שאינו חייב לברך אבל אם לא בירך עדיין בביתו אם אינו עתיד לברך כגון בן בבית אביו או אורח בבית אושפיזו מברך ואם עתיד לברך עדיין אינו צריך לברך בראייתו עכשיו ומ"מ מי שלא בירך ואינו עתיד לברך אלא שמדליקין עליו בתוך ביתו יש פוטרין אותו מלברך ולא יראה לי כן:

Meiri on Shabbat 23a:5

...

מאירי על שבת כ״ג א:ו׳

מי שאין לו להדליק ואינו במקום שיהא אפשר לו לראות יש אומרים שמברך לעצמו שעשה נסים ושהחיינו בלילה ראשונה ושעשה נסים בכל הלילות והדברים נראין וכן ראיתי מי שכתב שמי שלא הדליק עדיין ובא לו בתוך ימי חנוכה שלילה ראשונה שהוא מדליק מברך זמן:

Meiri on Shabbat 23a:6

...

סוכה מ״ו א:ח׳

דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הַמַּדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: הָרוֹאֶה נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה: יוֹם רִאשׁוֹן, הַמַּדְלִיק מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ, הָרוֹאֶה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. מִכָּאן וְאֵילָךְ, מַדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, וְרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת.

Sukkah 46a:8

The Gemara notes: And Rav also held that the blessing over the mitzva of lulav is recited all seven days, and one recites the blessing even on the six days when the mitzva is by rabbinic law, as Rabbi Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: One who lights a Hanukkah light must recite a blessing. Rabbi Yirmeya said: One who sees a burning Hanukkah light must recite a blessing. What blessings does one recite? Rav Yehuda said: On the first day of Hanukkah, the one who lights recites three blessings: To light the Hanukkah light, Who has performed miracles, and the blessing of time. The one who sees burning lights recites two blessings. From this point onward, from the second day of Hanukkah, the one who lights recites two blessings, and the one who sees recites one blessing.

רש"י על סוכה מ״ו א:ח׳:ג׳

הרואה נר חנוכה - קאי על שלא הדליק בביתו ועובר ברשות הרבים ורואה אותה בפתחי ישראל שמצוה להניח בפתח צריך לברך על הראשונה:

Rashi on Sukkah 46a:8:3

...

תוספות על סוכה מ״ו א:ח׳:א׳

הרואה נר של חנוכה צריך לברך. בשאר מצות כגון אלולב וסוכה לא תקינו לברך לרואה אלא גבי נר חנוכה משום חביבות הנס וגם משום שיש כמה בני אדם שאין להם בתים ואין בידם לקיים המצוה וטעם ראשון ניחא דלא תיקשי ליה מזוזה ועוד יש לפרש דאין שייך לתקן לרואה ברכה שאין העושה מברך:

Tosafot on Sukkah 46a:8:1

...

פסקי תוספות על סוכה קכ״ח:א׳

הרואה נר חנוכה מברך ולא הרואה שאר מצות. ד"ה הרואה:

Piskei Tosafot on Sukkah 128:1

...

משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ג׳:ד׳

כָּל שֶׁחַיָּב בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה חַיָּב בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְהַמַּדְלִיק אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וְאֵלּוּ הֵן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה וְשֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְכוּ'. וְשֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְכוּ'. וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ וְלֹא בֵּרֵךְ מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּבִשְׁאָר הַלֵּילוֹת הַמַּדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם וְהָרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ אֶלָּא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן:

Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 3:4

Anyone obligated to read the Scroll is obligated to light the Chanukah lamp. And the one who lights on the first night recites three blessings — and these are them: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has sanctified us with His commandments, and commanded us to light the Chanukah lamp; who made miracles for our ancestors, etc.; and who has kept us alive, and preserved us, etc. And anyone who sees it and did not [yet] recite the blessing, recites two blessings: Who made miracles for our ancestors; and who has kept us alive. And on the other nights: The one who lights recites two blessings and the one who sees recites one blessing. For we only recite the blessing, "who has kept us alive," on the first night.

תוספות רי"ד על שבת כ״ג א:א׳

הרואה נר חנוכה צריך לברך נראה לי לומר דהאי דמחייבין לרואה לברך כגון שאין בדעתו להדליק באותו הלילה כגון שהיה עובר בספינה והי' יודע שלא יגיע הלילה לביתו או שהיה הולך מעיר לעיר ולא היה יכול להגיע לעירו ולא לן באותה העיר התם מיחייב לברך מפני שראה אבל אם הוא עומד בעירו שעתיד להדליק וראה כשהדליק חבירו קודם ממנו אינו חייב לברך על אותם הראייה כיון שהוא עתיד להדליק:

Tosafot Rid on Shabbat 23a:1

...

אור זרוע, חלק ב שכ״ה:א׳

אמר רב חייא בר אשי אמר רב המדליק נר של חנוכה צריך לברך ורב ירמיה (בר אבא דידיה) אמר הרואה נ"ח דולק צריך לברך פירש"י העובר בשוק ורואה באחת מחצירות דולק. ומצאתי בשם רבינו יצחק בר' יהודה שאמר משום רבי' יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה. מאי מברך א"ר יהודה יום ראשון מדליק מברך שלש אקבו"ץ להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים לאבותינו ושהחיינו והרואה מברך שתים שעשה נסים ושהחיינו שאין עליו לברך להדליק נר דהא לא אדלקה איהו. מיכן ואילך מדליק מברך שתים והרואה מברך אחת מאי ממעט זמן ולימעט נס נס כל יומא איתיה. שהרי כל שמונה הדליקו מן הפך וזמן כולהו כחד יומא אריכא דמי. והרואה כשבירך כשיבוא לביתו להדליק לאח"כ מברך להדליק ותו לא שהרי כבר בירך כשראה:

Ohr Zarua, Volume II 325:1

...

רשב״א על שבת כ״ג א:ב׳

הרואה מברך שתים. מסתברא בשלא הדליק ולא הדליקו עליו בתוך ביתו ואינו עתיד להדליק אותה הלילה, הא לאו הכי א"צ לברך, דלא מצינו יוצא מן המצוה וחוזר ומברך על הראיה. ויש מרבוותא ז"ל דפירשו אע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו צריך לברך על הראיה. ואין להם על מה שיסמוכו.

Rashba on Shabbat 23a:2

...

אבודרהם, חנוכה ח׳

המדליק נר חנוכה בליל ראשון מברך שלש ברכות בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים לאבותינו ושהחיינו. ואם לא בירך זמן בליל ראשון כתב הרא"ש בתשובה שמברך בליל שני או אימתי שיזכור. ומליל ראשון ואילך מברך שתים להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים לאבותינו. והרואה הנרות מברך בליל ראשון שתים. שעשה נסים ושהחיינו מכאן ואילך אינו מברך אלא שעשה נסים בלבד. ודוקא שאינו עתיד להדליק בביתו ולא מדליקין עליו כגון שהולך בדרך ורואה הנרות בעיר אבל בענין אחר אין צריך לברך. ואם תאמר למה תקנו לברך על ראיית נר חנוכה יותר משאר מצות. ויש לומר משום פרסומי ניסא. אי נמי שיש אנשים רבים שאין להם בית ולכך תקנו להם חכמים לברך.

Abudarham, Chanukah 8

...

בית יוסף, אורח חיים תער״ו:ב׳:א׳

ומ"ש ודוקא שאינו עתיד להדליק ואין מדליקין עליו שם כ' רש"י בשם רבותיו דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ' וכ"כ הר"ן וז"ל מסתבר' שלא הוזקקה ברכ' זו אלא למי שלא הדליק עליו ולא הדליקו בתוך ביתו ואינו עתיד להדליק בלילה שלא מצינו יוצא במצוה שיתחייב לחזור ולברך על הראיה וכ"כ המרדכי וכ"כ הרא"ש הרואה נר חנוכה צריך לברך פי' המהלך בספינה ורואה נרות שהדליקו בעיר והוא אינו מדליק: ומ"ש בשם תשובת הרא"ש שאם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל ב' או כשיזכור כ"כ בא"ח ובשבלי הלקט והביא ראיה מדאמרינן בפ' בכל מערבין ה"נ מסתברא דאי ס"ד זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליומא אחרינא עכ"ל מצאתי כתוב בתשוב' אשכנזי' הרואה שבירך זמן בליל א' ולא הדליק ובליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך זמן דקי"ל (עירובין מ:) זמן אומרו אפי' בשוק וא"צ לחזור ולאומרו על הכוס:

Beit Yosef, Orach Chayim 676:2:1

...

אורח חיים תער״ו:ג׳

מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אחר כך בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 676:3

Whoever didn't light, and isn't going to be lighting that night, and also their household didn't light on their behalf, when they see a chanukah candle they should make the single blessing of "sh'asah nissim (who made miracles)" and if it's on the first night, they should also say the blessing of "shehechiyanu (for sustaining us)" and if on the second or third night they can light themselves, they do not repeat the blessing of "shehchiyanu (for sustaining us)"

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תער״ו:ג׳

ואינו עתיד להדליק כו'. ברש"י כתו' מצאתי בשם ר"י ב"ר יהודה שאמר משום רבינו יעקב דלא הוזקק' ברכ' זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ' עכ"ל מל' עדיין משמע לכאורה אע"פ שאח"כ ידליק בביתו אבל הטור לא פי' כך דבריו אלא לשון עדיין לאו דוקא דגם אח"כ לא ידליק וע"כ מדמה אותו ליושב בספינ' דמסתמא לא ידליק כל הלילה אבל אם ידליק אח"כ באותה לילה לא יברך אראיי' כיון דיוכל לברך אח"כ על ההדלקה:

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim 676:3

...

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תער״ו:ד׳

וגם אין מדליקין עליו משמע דאם אשתו מדלקת עליו בביתו אין מברך על הראיי' אבל במרדכי כתוב וז"ל קא מדלקי עלי בגו ביתאי ומ"מ צריך לראות כדאמר בסמוך הרואה יומא קמא כו' עכ"ל והר"ן כ' כדברי רבינו מטעם שלא מצינו יוצא במצו' שיתחייב לחזור ולברך על הראיי' והב"י כ' ע"ז וכ"כ המרדכי והוא תימא שהוא חולק ע"ז במי שהדליק' אשתו עליו ומ"מ לענין הלכה ודאי קי"ל בספק ברכות להקל מכ"ש בזה שהמרדכי הוא יחיד נגדם וכפסק הש"ע:

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim 676:4

...

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים תער״ו:ד׳

[ד] ואין מדליקין וכו'. הב"ח תמה ופסק דאף שמדליקין בביתו צריך לברך כל שאינו שומע הברכה וכן כתב המרדכי, והט"ז חולק דמרדכי יחיד הוא לגבי הטור ור"ן וכן פסקו שיירי כנסת הגדולה ומגן אברהם. ותמיהני שהרי כתב הב"ח שכן משמע ברי"ף ורמב"ם והרא"ש וסמ"ג ואגודה וכן פסק רש"ל, ועוד מצאתי שכן פסק הכלבו ושלטי גיבורים דף ק"ו בשם ריא"ז, ובשלטי גיבורים שסביב המרדכי בשם העיטור ורשב"א וכן משמע בתשובת רמ"א סימן צ"ט ואין ספק אילו ראו הגדולים הנזכרים לעיל דברי פוסקים שהבאתי לעיל לא היה חולקים על הב"ח, ועוד אני אומר שגם דעת הטור כן שהרי כתב ואין מדליקין עליו ולא כתב בביתו כדכתב בסימן תרע"ז אלא כוונתו לאפוקי כששומע הברכות דאף שאין מדליקין ומברך בעצמו אין צריך לברך על הראייה ומה שכתב בסימן תרע"ז ואם מדליקין עליו בביתו אין צריך יותר. נראה לי דאין צריך להדליק ואין צריך להשתתף שקאי שם עלה אבל ברכה על הראייה בעי. והשולחן ערוך ורמ"א וכל הגדולים הבינו בטור דאין צריך ברכה ונדחקו בדבריו ולעניות דעתי נכון כדפירשתי:

Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 676:4

...

חדושי הלכות על סוכה מ״ו א:ג׳

בד"ה הרואה נר של חנוכה כו' דאין שייך לתקן לרואה ברכה שאין העושה מברך עכ"ל מפי' מהרש"ל דלעשות ברכה אחרת שאין העושה מברך זה לא יתכן וברכת שהחיינו לק"מ אע"פ שעושה כו' כי אין שייך שהחיינו היכא דלא שייך ברכה אחרת ועוד כו' עכ"ל ודאי דמצינו ברכת שהחיינו שפיר בלאו ברכה אחרת וכגון ברואה חבירו לאחר ל' יום גם לא ידענא מאי קשיא ליה משהחיינו דהא באחר הרואה קיימינן ודומיא דהכי אפילו אחר העושה אינו מברך שהחיינו אלא בעושה לעצמו וק"ל:

Chidushei Halachot on Sukkah 46a:3

...

ערוך השולחן, אורח חיים תער״ו:ו׳

הא דאמרינן: הרואה צריך לברך – פירש רש"י דזהו למי שלא הדליק בביתו עדיין, או למי שיושב בספינה, עיין שם. ומלשונו משמע: דכל שלא בירך עדיין בביתו, אף על גב שעוד ידליק בביתו, מכל מקום חייב לברך על הראייה. ואפשר דאז אחר כך כשידליק בביתו – לא יברך רק "להדליק". אבל הטור והשולחן ערוך סעיף ג כתבו: מי שלא הדליק, ואינו עתיד להדליק באותה הלילה, וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו – מברך "שעשה נסים", ובליל ראשון מברך גם "שהחיינו". ואם אחר כך בליל שני או ליל שלישי כשבא להדליק – אינו חוזר ומברך "שהחיינו". עד כאן לשונם. וסבירא להו דמי שעתיד להדליק באותה לילה – אינו מברך על הראייה, וכן כתבו הרא"ש, והר"ן, והמרדכי. והוסיף הר"ן ז"ל לומר דלא מצינו דמי שיצא במצוה – שיתחייב לחזור ולברך על הראייה, עיין שם. (ומתוספות סוכה מו א דיבור המתחיל "הרואה" משמע: דאפילו אם יצא כבר – צריך לברך, משום דחנוכה שאני, ואינה דומה לכל המצות, עיין שם. ולהלכה קיימא לן כהטור והשולחן ערוך.)

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 676:6

...

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים תער״ו:כ״ג:א׳

כג) [סעיף ג'] מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק וכו' אבל אם ידליק אח"כ באותו לילה לא יברך אראייה כיון דיוכל לברך אח"כ על ההדלקה. ט"ז סק"ג. מ"ב או' ה':

Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 676:23:1

...

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים תער״ו:כ״ד:א׳

כד) שם. וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו וכו' הב"ח והפר"ח והא"ר פסקו דאף אם מדליקין בתוך ביתו יברך על הראייה ולי נראה דכיון דהסמ"ג והרשב"א והר"ן וסיעתם פסקו כסברת מרן הכי נקטינן דספק ברכות להקל ומה גם דהרשב"א כתב בחי' דסברת רבוותא דפליגי אין להם על מה שיסמוכו. ברכ"י או' ג' וכן הסכים הט"ז סק"ד כפסק הש"ע משום דק"ל סב"ל. וכ"כ שכנה"ג סי' תרע"ז בהגה"ט או' ג' וכ"כ המ"א סק"א. שו"ג או' ה' מ"ב או' ו':

Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 676:24:1

...

מגן אברהם תער״ו:א׳

שלחנוכה תיבה א' (רש"ל) וע' הטעם בשל"ה וכ"כ מט"מ, בזמן הזה ולא ובזמן, לזמן הזה למ"ד בחיר"ק [רש"ל מט"מ], אם שכח והדליק נר א' פחו' מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעשה בתחלה על חיוב כל הנרות עשה [ב"י סי' תרע"ב א"ח ד"מ] ועמ"ש ססי' תרנ"א: אין מדליקין עליו. ורש"ל פסק דאע"פ שהדליקו עליו צריך לברך אבל המשתתף בפריטי ושומע ברכה מבע"ה א"צ לברך (ב"ח וכ"מ ברא"ש) ומ"מ נ"ל דספק ברכות להקל וכ"מ בתוס' (סוכה דף מ"ו) שהקשו למה תקנו בחנוכה ברכה לרואה (ולמה לא תירצו דשאני נ"ח דאיכא מצוה בראיה) משא"כ בלולב וסוכ' דאין מצוה בראייתן אלא בישיבתן בה:

Magen Avraham 676:1

...

משנה ברורה תער״ו:ו׳

(ו) וגם אין מדליקין וכו' - ויש פוסקים דסברי דאפילו יודע שמדליקין עליו בביתו כיון דהוא בעצמו אינו מדליק וגם אינו משתתף עם אחרים בפריטי צריך לברך על הראיה להודות על הנס וגם לברך אז שהחיינו ומ"מ אינו כדאי לעשות כן למעשה דספק ברכות להקל:

Mishnah Berurah 676:6

...

משפטי עוזיאל, חלק א, אורח חיים ז׳:ט״ז

והנה ר"ת ז"ל (תוס' שם) סובר שמצות הנר בשבת היא בהדלקת הנר ולכן אם היה הנר מודלק ועומד צריך לכבות ולחזור ולהדליק כדאמר ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, וכן פסק הטור (ה' שבת סי' רס"ג) ויהא זהיר לעשות נר יפה דאמר ר' הונא הרגיל בנר שבת להשתדל בו לעשותו יפה הויין ליה בנים תלמידי חכמים וכו' ולא ימהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת, וגם לא יאחר, וכשידליק יברך להדליק נר של שבת ע"כ (עי' במג"א שם ס"ק י"א). וראיה גדולה לדבריו נלע"ד מדגרסינן בגמ' (שבת כב ב) איבעיא להו הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה? מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה, ש"מ הדלקה עושה מצוה, דון מינה לענין שבת הואיל ומברכינן להדליק נר של שבת או לכבוד שבת (עי' הגה"מ ה' שבת פ"ה אות א' ובאוצר הגאונים לד"ר מ' לוין מס' שבת ח' התשובות ס' פ"ג - פ"ה) מזה מוכח שהדלקת הנר בשבת היא גופה מצוה, שאין לברך להדליק על מציאות הנר בבית וכמו שאמרו (שבת כ"ג) בדין ברכת נר חנוכה, יום ראשון הרואה מברך שנים (שעשה נסים ושהחיינו) ומדליק מברך שלשה (להדליק שעשה נסים ושהחיינו) ע"כ, הא למדת שאין הרואה מברך להדליק אפילו במצות חנוכה ומכל שכן לענין שבת שמציאות הנר אינה מצוה אלא מכשירי מצוה לשלום הבית ותענוג בשעת סעודה ודאי שאין הרואה מברך אלא המדליק, משום שבהדלקתו מקיים המצוה גם בשבת ויום טוב וגם בחנוכה.

Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 7:16

...