(א) וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ (ב) וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ (ג) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ (ד) הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָ֘רֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ {פ}
(1) When men began to increase on earth and daughters were born to them, (2) the divine beings saw how beautiful the daughters of men were and took wives from among those that pleased them.— (3) The LORD said, “My breath shall not abide in man forever, since he too is flesh; let the days allowed him be one hundred and twenty years.”— (4) It was then, and later too, that the Nephilim appeared on earth—when the divine beings cohabited with the daughters of men, who bore them offspring. They were the heroes of old, the men of renown.
בני האלהים. בְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים. דָּבָר אַחֵר בְּנֵי הָאֱלֹהִים, הֵם הַשָּׂרִים הַהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, אַף הֵם הָיוּ מִתְעָרְבִים בָּהֶם; כָּל אֱלֹהִים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן מָרוּת, וְזֶה יוֹכִיחַ וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים (שמות ד'), רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים (שם ז'):
בני האלהים THE SONS OF ELOHIM — The sons of princes and rulers (Genesis Rabbah 26:15). Another explanation of בני האלהים is that these were princely angels who came as messengers from God: they, too, intermingled with them (the daughters of men). Wherever the word אלהים occurs in the Scriptures it signifies authority, and the following passages prove this: (Exodus 4:16) “and thou shalt be his (אלהים) master”, and (Exodus 7:1) “See, I have made the (אלהים) a master.”
אנשי השם. אוֹתָן שֶׁנִּקְּבוּ בְשֵׁמוֹת עִירָד מְחוּיָאֵל מְתוּשָׁאֵל שֶׁנִּקְּבוּ עַל שֵׁם אָבְדָּן, שֶׁנִּמֹּחוּ וְהֻתְּשׁוּ. דָּבָר אַחֵר אַנְשֵׁי שִׁמָּמוֹן, שֶׁשִּׁמְּמוּ אֶת הָעוֹלָם:
אנשי שם MEN OF RENOWN (literally, men of name) — Men who bore distinctive names: עירד, מחויאל, מתושאל being so named because these names have reference to their destruction, for they were wiped out and torn out from the world (מחוי-אל would signify “wiped-out-by-God”, מתושאל “Torn-out-by-God). Another explanation is that they were men of devastation (אנשי שם-מון) — who devastated the world (Genesis Rabbah 26:7).
מכל אשר בחרו. אַף בְּעוּלַת בַּעַל, אַף הַזָּכָר וְהַבְּהֵמָה:
מכל אשר בחרו OF ALL WHOM THEY CHOOSE — even if it were a married woman or a man or an animal (Genesis Rabbah 26:5).
הנפלים. עַל שֵׁם שֶׁנָּפְלוּ וְהִפִּילוּ אֶת הָעוֹלָם, וּבְלָשׁוֹן עִבְרִית לְשׁוֹן עֲנָקִים הוּא:
הנפילים THE GIANTS — Thy were called נפילים because they fell (נפלו) and caused the downfall of (הפילו) the world (Genesis Rabbah 26:7).
אשר יבאו. הָיוּ יוֹלְדוֹת עֲנָקִים כְּמוֹתָם:
אשר יבאו WHEN [THE SONS OF GOD] CAME IN, they (the women) bore children, giants like them (the fathers) (Genesis Rabbah 26:7).
הגבורים. לִמְרֹד בַּמָּקוֹם:
הגבורים MIGHTY — in rebellion against God.
בני האלהים. בני השופטים שהיו עושים בארץ משפט אלהים. ויש אומרים כי האלהים במקום הזה קודש. והבנים הם הקדושים אשר בארץ כטעם בנים אתם. ויש אומרים כי בני האלהים בני שת ובנות האדם בנות משפחת קין. והישר בעיני להיות בני האלהי' היודעי' דעת עליון בחרו להם נשים שהיתה מערכת שמים כל אחת נמשלת לכל אחד והתולדות כתולדות על כן יצאו מהם גבורים ויתכן שלקחו הנשים גם בחזקה:
THE SONS OF GOD. The term bene Elohim (the sons of god) refers to the sons of the judges who dispensed God’s (Elohim) justice. Others say that Elohim refers to God Himself and the sons of God are holy ones (saints) living on earth. They are called sons of God in the sense of Ye are the children of the Lord your God (Deut. 14:1). Others say that the sons of God refers to the children of Seth and that the daughters of man refers to women of Cain’s family. However, it appears to me that the sons of God refers to those who know the will of the most High. These men chose women who matched them astrologically and physically. Hence they produced mighty men. It is possible that they took women even against their will.
ופי' נפלים. שיפול לב הרואה אותם שיתמה מגובה קומתם:
[THE NEPHILIM.] They were so named because anyone who saw them lost heart at their huge stature.
וטעם אחרי כן. אחר המבול והנה בני ענק בתחלה היו ממשפחת בני האלהים:
[AFTER THAT.] After the flood. Behold, the sons of Anak (Num. 13:33) were originally from the family of the sons of God.
הנפלים לשון רש"י (רש"י על בראשית ו׳:ד׳) על שם שנפלו והפילו את העולם והוא בבראשית רבה (בראשית רבה כ״ו:ז׳) ובעלי הלשון אמרו (הראב"ע והרד"ק) שנקראו כן בעבור שיפול לב אדם עליו מפחדם וכן האימים (בראשית י״ד:ה׳):
THE NEPHILIM. Rashi comments: “[They were called nephilim because] they fell (naphlu) and caused the downfall (hipilu) of the world.” This is found in Bereshith Rabbah. The masters of language say that they [the Nephilim] were so called because the heart of man fell from fear of them. The same applies to the word ha’eimim.
הנפלים לשון רש"י (רש"י על בראשית ו׳:ד׳) על שם שנפלו והפילו את העולם והוא בבראשית רבה (בראשית רבה כ״ו:ז׳) ובעלי הלשון אמרו (הראב"ע והרד"ק) שנקראו כן בעבור שיפול לב אדם עליו מפחדם וכן האימים (בראשית י״ד:ה׳):
THE NEPHILIM. Rashi comments: “[They were called nephilim because] they fell (naphlu) and caused the downfall (hipilu) of the world.” This is found in Bereshith Rabbah. The masters of language say that they [the Nephilim] were so called because the heart of man fell from fear of them. The same applies to the word ha’eimim.
בני האלהים רבי שמעון בן יוחאי קרי להו בני דיינא ולייט למאן דקרי להו בני אלקים ולמה קרי אותם בני אלהים ר׳ יוחנן ור״ל אמרו שהרבו שנים בלא צער ובלא יסורין.
בני אלהים, according to Rabbi Shimon bar Yochai,(in B’reshit Rabbah 26,5) the word אלהים here is to be understood as: “judges.” He was very angry at people who translated this expression as “sons of G-d.” The question remains why, the other Rabbis translated the word as they did? The answer given by both Rabbi Shimon ben Lakish and Rabbi Yochanan is that these people lived untroubled lives of tremendous length, so that they could easily have been confused with children whom G-d Himself had sired.
מכל אשר בחרו חכמים היו בחכמה העליונים ובחרו להם נשים דומות להם כתולדותם להוליד מהן גבורים כמותם ולקחום בחזקה ולכך כעסו להקב״ה.
מכל אשר בחרו, as they were extremely intelligent, they selected for themselves wives who were equally intelligent or almost so, so that their children would enjoy the genetic benefits of their superior intelligence and physical strength.
הנפלים. נפלאים בגובה חסר אל״ף דוגמא ונפלינו אני ועמך.
הנפלים, “of outstanding stature;” the absence of the letter א in this word which we would have expected to have been spelled הנפלאים, is not unique; we find it also in Exodus 33,16: ונפלינו אני ועמך, “and we, Your people will be outstanding;”
היו בארץ בימים ההם. הנזכרים למעלה, ויהי כי החל וגו׳ ויראו בני האלהים וגו׳ .
היו בארץ בימים ההם, “were prominent on earth at that time.” This is a reference to conditions discussed by the Torah previously, which had been introduced with the words: ויהי כי החל האדם in 6,1.
ויראו בני האלהים. חול וכן אשר יבואו בני האלהים שבסמוך:
הנפילים: ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש
הנפילים וגו': הנפילים היו גבוהי קומה, כמ"ש (במדבר י"ג ל"ג) ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים, ומכאן נראה ג"כ שגם אחר המבול היו נפילים, ולפיכך נ"ל, כי וגם אחרי כן חוזר למעלה, הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן, וזה ע"י שבאו בני האלהים אל בנות האדם, וזה היה גם אחר המבול, כי גם אז נמצאו בתחילת היישוב אנשים פראים גבוהי קומה, שבאו אל בנות היישוב, אלא שלפי זה היה ראוי להטעים הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי-כן. והנה מציאות קצת ענקים או אנשים גבוהי קומה יותר משאר בני אדם לא ייתכן להכחישה, כי משה הזכיר עוג (דברים ג' י"א) והמרגלים הזכירו אחימן ששי ותלמי (במדבר י"ג כ"ה) ובשמואל (ש"א י"ז ד') מצאנו גלית ואחרים; ומלבד עדות ספרי הקודש הנה עינינו הרואות במעי האדמה עצמות פילים ושאר בעלי חיים, שהחוקרים אומרים שהיו בעלי העצמות ההמה גדולים כפילים ויותר מאותם בעלי חיים עצמם הנמצאים עתה, והנה איננו מן הנמנע, שיימצאו כמו כן קצת בני אדם גדולים כפילים במדתנו.
המה הגבורים וגו': הם שנעשו אח"כ אלוהות או חצי אלהים (Semidei) ורצה הקב"ה להודיע את ישראל, שאינם מזרע אלהי, כי לא אמר שבאו האלהים אל בנות האדם, אלא בני האלהים, והם יבינו כי הואיל והזכיר עניין זה ולא הזכיר קודם לכן שבאו האלהים עצמם אל בנות האדם, א"כ בהכרח אינם בני אלהים ממש, ואם יטעו ויחשבו, כי בני האלהים הם המלאכים, לא תצא מזה תקלה. ובענין גזרת מלת נפילים רבו הדעות, ואין להכריע. ראב"ע ורד"ק כתבו שנקראו כן, כי יפול לב אדם עליו בראותו אותם, כי יפחד מהם. קליריקוס מפרש לסטים מן ותפול שבא ותקחם (איוב א' י"ד) וכיוצא בזה תירגם עקילס. ולתרגום ירושלמי ורוז' ואחרים הכוונה שנפלו וגורשו מן השמים. ואולי אפשר לומר, כי נפילים כמו נפלאים, והיה השורש מתחילתו פל מורה פלא, ואח"כ מצאתי, כי כן ג"כ דעת המעמר.