Jakez מאת "The Mystery Of The Missing Book" :מקור התמונה
בשונה משאר החגים שבמעגל השנה היהודי, חנוכה בדרך כלל אינו מזוהה עם ספר מסוים. להלכות ראש השנה, יום הכיפורים, פסח וסוכות, מוקדשות מסכתות שלמות בתלמוד, נוסף לפסוקים. אך חנוכה לעומתם, מוזכר רק לאורך כמה דפים במסכת שבת.
בשאלה זו, מתעסק רבי צדוק הכהן. הוא בוחן את ייחודיותו של נס החג, ואת האדוות שהוא הותיר אחריו לאורך שנות הגלות:
נס דחנוכה הוא לבדו מהנסים שלא ניתנו לכתוב שנקבעו לדורות. כי הנסים שלא ניתנו לכתוב אין להם התגלות בפועל עדיין ואי אפשר שיקבעו לדורות כל אחד בפרט.
רק נס חנוכה הוא כללות כל הנסים דעֶת הגלות שלא ניתנו לכתוב. שיש בו קביעות לדורות רק בהארת נר שהוא הארה זו דהתגלות קדושת היסוד שבחיצוניות בפעל ממש להיות מאיר גם בפנימיות דהיינו בכל מיני ערבובים.
ואחר שנתברר בפעל שלא על ידי דברי תורה [לבדם] הוא הולך ומתגלה בכל פרטי הכחות בכל זמן המשך הגלות. [אלא] דבר זה הוא על ידי דברי תורה ומצותיה. כי נר מצוה ותורה אור שהם המאירים לאדם.
The miracle of Chanukah...is the only one of the miracles that were not allowed to be written that was [nonetheless] established for all generations. This is because the miracles that were not allowed to be written down have yet to be revealed in their full manifestation, and it is impossible to establish every one of them for all generations.
But the miracle of Chanukah is the sum total of all the miracles throughout the period of exile...And it is only through the light of a candle...that also shines its light inward into all manners of confusion.
And once this became clear through means other than [written] words of Torah, it continues to be revealed through the specifics of all the myriad forces throughout the entire duration of exile.
רבי צדוק מסביר, כי חנוכה אינו רק זכרונו של נס מסוים בהיסטוריה, שהתרחש במאה השנייה לפני הספירה. אלא, הוא מועד בו מציינים את כל הניסים אשר לא ניתן לכתוב. נסים אלו עדיין לא הסתיימו, ועל כן לא עברו הבנה ועיבוד כדרך כל החגים, ולפיכך לא ניתן לכותבם ולקובעם. יתרה מזאת, רבי צדוק מתאר כי מאחר ונסים אלו עוד נמשכים, הרי שנעיצה של נס אחד מסוים בציר הזמן היא בלתי אפשרית, ובוודאי תחטא לשאר הנסים. לכל דור שייך נס אחר.
אם כן, חנוכה הוא חג סגור-פתוח, יש לו זמן בלוח השנה, אך הוא לא קבוע לנס יחידי. הוא פתוח לקראת ניסים נוספים שיבואו.
מהסיבה הזאת, חנוכה לא מתבטא ומאיר על ידי דברי תורה גרידא. דרך התגלותו היא לאורך זמן, במשך השנים, במאורעות שבאים ובאלו העתידים לבוא. היותו 'פתוח' לנסים, להתרחשויות נוספות, פירושה הארה בחיי ההווה המתמשך, כאן ועכשיו. מתוך שכך, דברי התורה זקוקים לגורם משלים, שיחבר אותם ליום-יום, ויקשר אותם למעשה. תפקיד זה ממלאת המצווה.
את האורות הבלתי חתומים של דברי התורה של חנוכה, מחזיקה המצווה. היא מהווה נר לשלהבת התורה: 'כי נר מצוה ותורה אור. שהם המאירים לאדם'. כשהאדם מקיים את מצוות החנוכה של הדלקת הנר, הוא בעצם מדליק את אור הניסים שביום-יום ומנכיח אותם. בהעדר שפה מספקת לדבר אודות ניסי החיים, אפשר רק להדליק נר, שייתן למילים ממשות.
מקור: "חנוכה" מאת יאיר ארונשטם