כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה וּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ
The residents of a city can compel each inhabitant of that city to contribute to the building of a wall, double doors, and a crossbar for the city.
כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת לקנות להן ספר תורה ונביאים
The residents of a town can force one another to build a synagogue and to buy a book of the Torah, and Prophets.
פסק רבינו מאיר דהוא הדין להכניס אורחים ולחלק להם צדקה וכן אם אין מנין בעיר ורוצים להשכיר מנין......נראה ודאי דאם אין להם מנין אלא עם שמעון דכופין אותו או לישאר או להשכיר אחר במקומו דאמרי' בתוספתא דב"מ כופין בני עיר זה את זה לבנות להם ביהכ"נ ולקנות בהם ס"ת נביאים וכתובים אלמא דכופין זה את זה לכל צורך שלהם שיש להם צורך גדול הכא נמי כיון שמנהג הוא בכל תפוצות הגולה במקום שיש להם א' או שנים פחות ממנין שמשכירין להשלים את המנין בימים הנוראים שאין דרכם לצאת מביתם יכולין לכופם או לישאר או להשכיר אחר בחריקיהם.
And the same is true (one can compel community members) to host guests and to distribute charity and also if there is no minyan in the city and some want to hire a minyan.......It seems certain that if they don't have a minyan without Shimon he may be compelled to remain or to hire another person in his place. Since it says in a Tosefta “The residents of a town can force one another to build a synagogue and to buy a book of the Torah, and Prophets” consequently they can force one another for all their needs of importance. here too, because it is a custom in all the Diaspora, where they are missing one or two from a minyan, that they hire one or two in order complete the minyan for the High Holidays, and they do not leave their hometown. Therefore they can force him to stay.
כופין בני העיר זה את זה (אפי' מיעוט כופין את המרובין) (רבי ירוחם נל"א ח"ו) לעשות חומה דלתים ובריח לעיר ולבנות להם בית הכנסת ולקנות ספר תורה נביאים וכתובים כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הצבור: הגה וה"ה לכל צרכי העיר.....וכופין בני העיר זה את זה להכניס אורחים ולחלק להם צדקה וליתן בתוך כיס של צדקה
The residents of a town can force one another (even the minority can force the majority - Rabbneu Yerucham 6:31) to put up a wall with gates and a bolt for the town; and to build a synagogue and to buy a book of the Torah, Prophets and Writings so that anyone from the community may read from them. Gloss/Rema: And the same is true for all the needs of the town......And the residents of the town can force one another to provide hospitality for guests, distribute charity to them and to contribute to the charity container
שלחן ערוך אדמו"ר
עִיר שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא עֲשָׂרָה וְאֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה לָצֵאת בְּיָמִים נוֹרָאִים כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשָּׁאֵר אוֹ לִשְׂכֹּר אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁכֵּיוָן שֶׁמִּנְהָג הוּא בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן שָׁלֵם כָּל הַשָּׁנָה שׂוֹכְרִים לָהֶם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּיָמִים נוֹרָאִים אוֹ הוֹלְכִים לִמְקוֹם מִנְיָן הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְסֵפֶר תּוֹרָה וּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּנֵי הָעִיר כּוֹפִין זֶה אֶת זֶה
If there are only ten [male inhabitants] in a town and one of them desires to go elsewhere for the Days of Awe, he may be compelled to remain or to hire another person in his place. For it is an established custom throughout all the dispersed communities of the Diaspora that even where the townsmen do not have a complete minyan through the year, they hire one or two people during the Days of Awe or travel to a place where there is a minyan. [Hence it is considered to be a communal responsibility], like having a Torah scroll or a synagogue, which townsmen can compel each other [to discharge].
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין לְפִי נְפָשׁוֹת גּוֹבִין אוֹ דִילְמָא לְפִי שֶׁבַח מָמוֹן גּוֹבִין אֲמַר לֵיהּ לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין וְאֶלְעָזָר בְּנִי קָבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין אוֹ דִילְמָא לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין אֲמַר לֵיהּ לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין וְאֶלְעָזָר בְּנִי קָבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת
With regard to this issue, Rabbi Elazar asked Rabbi Yoḥanan: When the residents of the city collect money to build a wall, do they collect based on the number of people living in each house, or perhaps they collect based on the net worth of each person? Rabbi Yoḥanan said to him: They collect based on the net worth of each person, and Elazar, my son, you shall fix nails in this, i.e., this is an established halakha, and you must not veer from it. There are those who say that Rabbi Elazar asked Rabbi Yoḥanan: When they collect money to build a wall, do they collect based on the proximity of the houses to the wall, so that those people who live closer to the wall pay more? Or perhaps they collect based on the net worth of each person. Rabbi Yoḥanan said to him: They collect based on the proximity of the houses to the wall, and Elazar, my son, you shall fix nails in this.
ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות ואם שכרו תייר ההולך לפניהם מחשבין אף לפי נפשות ולא ישנו ממנהג החמרין
The Sages taught in a baraita: In the case of a caravan that was traveling in the desert and a troop of bandits stood over it in order to attack and pillage it, and the members of the caravan agreed to pay ransom to the bandits, they calculate each traveler’s contribution according to the amount of money he is carrying, and they do not calculate according to the number of souls in the caravan, i.e., the expense is not divided equally among the travelers. But if they hired a scout who travels in front of them and leads them safely through the desert, the travelers calculate each one’s contribution to paying the scout’s wages even according to the number of souls. And they should not differ from the usual custom of donkey drivers, who often have set procedures for such situations.
לפי שבח ממון הן גובין. כיון דאין סכנת נפשות לא אזלינן אלא בתר ממון והכי נמי אמר בהגוזל בתרא (ב"ק דף קטז:) שיירא ההולכת במדבר ועמד עליה גייס מחשבין לפי ממון דליכא סכנת נפשות כיון דאין הגייס בא רק בשביל ממון .......לפיכך אם יעמדו עליהם לסטים ונתפשרו עמהם גובין לפי ממון אבל היכי דטעו במדבר אמר התם דמחשבינן אף לפי הנפשות משום כיון דטעו איכא סכנת נפשות:
They collect according to the wealth of each individual: Since there is no life-threatening danger, we do not assess according to wealth. And this is also true in the last chapter of Bava Kamma (116b): A caravan is traveling through the desert, and a troop of bandits stood over it to pillage, we assess according to wealth, for there is no danger to life since the troop is attacking only for money......Therefore, this is not considered a dangerous situation.
Therefore in the case of bandits, if the caravan comes to terms with them, the amount is assessed by wealth.
But when people get lost in the wilderness, it says there, that the assessment is per capita, since when people get lost, there is danger to life.
כל מקום שאין בו סכנה מחשבין לפי ממון יש בו סכנת נפשות מחשבין לפי נפשות. ד"ה לפי שבח:
Wherever there is no danger the assessment is by wealth. When there is a danger the assessment is per capita.
כל צרכי העיר אע"פ שמקצתן אינן צריכין כגון בית חתנות או מקוה וכדומה אפ"ה צריכין ליתן חלקן (מהר"י מינץ):
Even inhabitants who demonstrably have no need for a particular amenity, e.g., a mikvah or a wedding hall, must contribute to the levies assessed for such purposes.
וששאלת על מקצת הקהל שעשו הוצאה שיתקיימו שטרי חובותיהן דבר פשוט הוא שאותם שאינם נושאין ונותנין בשטרות שלא יתנו עמהם כי אין להם עסק בדבר זה אלא אותם הצריכים לדבר ומה שאומרים אם לא יפרעו להם השטרות יהא רוב המס מוטל עליהם אינה טענה אטו אם ישנו בעיר עשיר אחד משופע בנכסים והעליל המלך עליו ליטול מנכסיו יתנו האחרים עמו מטעם זה שיתרבה מס שלהם בהפסדו אלא ודאי לאו טענה היא ובעלי השטרות יתנו ולא אחרים.
כל צרכי העיר אע"פ שמקצתן אינן צריכין כגון בית חתנות כו' נר' דוקא כל כהני דכל ישראל צריכין לבית חתנות או מקוה אף אם אירע שיחיד א"צ לו מחמת זקנה או איזה טעם אפ"ה צריך ליתן משא"כ כשהוציאו הוצאה שיעזור להן השר בענין שט"ח שאינו ענין כללי מ"ה כ' מור"ם בס"ס זה והוא מתשו' הרא"ש דאין אחרים צריכין ליתן להם לסיוע:
וכופין בני העיר זא"ז להכניס אורחים ולחלק להם צדקה וליתן בתוך כיס של צדקה ולשכור מלמדים ללמד תורה לבני עניים ולעשות בית החולים בשביל חולאים עניים וכן נהוג בכל תפוצות ישראל