(כג) וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
(כד) וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַה'׃
(כה) וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י ה' אֱלֹקֵיכֶֽם׃
(23) When you enter the land and plant any tree for food, you shall regard its fruit as forbidden. Three years it shall be forbidden for you, not to be eaten.
(24) In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD;
(25) and only in the fifth year may you use its fruit—that its yield to you may be increased: I the LORD am your God.
ערלה נוהגת בכל מקום ובכל זמן בין בשל עובד כוכבים בין בשל ישראל אלא שבשל ארץ ישראל היא מן התורה ובחוצה לארץ הלכה למשה מסיני:
Orlah applies everywhere, at all times, for non-Jews' and Jews' trees. But in Israel it is a Torah prohibition, and outside Israel it is a "halacha l'moshe misinai."
(ח) הַנּוֹטֵעַ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב חַיָּב בְּעָרְלָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כְּאֶרֶץ לִזְרָעִים הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ לְאִילָנוֹת:
One who plants a tree in an unperforated pot is still subject to the laws of Orlah; while the pot is not 'land' for the purpose of seeds, it is considered 'land' for the purpose of trees
...וידוע כי הפרי הבא עד שלש שנים אין בו תועלת ומזיק כאשר יזיק לגוף כל דג שאין לו סנפיר וקשקשת ויזיק לנפש החכמה בשר כל עוף דורס והבהמות הטמאות והמשכיל יבין:
It is well known that fruit which grows on trees less than three years old is harmful and contains no nutrition (just as fish that do not have fins and scales are harmful, and meat from birds of prey and from the non-kosher beasts is detrimental to the intelligence).
וטעם המצוה הזאת, לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו ....והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד לפי שהוא מועט ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש שנים ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית ולכך נמתין לכולן ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה'
The reason for this mitzvah is to honor Hashem...The fruit from the three years is not worthy to offer to Hashem, the Honored One, since it is negligible, and the tree does not provide its fruit with taste or scent during the three years. Most of them do not even produce fruit at all until the fourth year. Therefore we wait for them all and we will not eat from them until we bring from the orchard we have planted all its first good fruit, “holy, praises to Hashem.” shall eat them and praise the name of Hashem.
The ancient pagans...wanted this to be readied by each person, such that when he planted a fruit tree, he would scatter some rotten remains of that same fruit, and then the tree would grow quickly and produce fruit in a shorter time than usual. They maintained that this was a wondrous matter, belonging to the realm of sorcery, to accelerate the bearing of fruit. And we have already explained and stated that the Torah keeps distant from all of those acts of sorcery. Therefore the Torah forbids all that the fruit trees' produce for three years from the time of their planting, such that there is no need to accelerate their growth… By the end of three years, most fruit trees in Eretz Yisrael produce fruit on their own, and they have no need for that act of sorcery…
כלי יקר ויקרא יט:כג
שלש שנים יהיה לכם ערלים...מצוה זו היא כדי לעשות זכרון למעשה בראשית כי כולם נבראו ביום ראשון, וכל אחד הוציא ביומו וכן כל צמח האדמה היו מכוסים עד יום ג', ואע"פ שצמחו בג' מ"מ לא נראו עד יום ד' שבו נתלו המאורות המבשלים כל הפירות כי כולם תלוין בשמש.... נמצא שהיו מכוסים ובלתי נראין לאכילה עד יום ד' ע"כ צוה לעשות זכרון למעשה בראשית שיהיו מכוסים ואטומים שלש שנים כי הערלה ענינה כסוי ואטימה. וביום הרביעי אע"פ שנגמר בשולם מ"מ לא היה עדיין בעולם שום בעל חי ולא היה כאן שום פה לאכלם, כאילו לא היה מציאתם ביום רביעי כי אם להודות ולהלל בוראו אשר בראם על כן נאמר כאן לזכרון מעשה בראשית ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'. וביום החמישי נבראו קצת מן הבעלי חיים אשר היו צריכין אל מאכל הצמחים ע"כ נאמר ובשנה החמישית תאכלו את פריו....
Commentary of Klei Yakar Leviticus 19:23
The reason is to remember the process of the creation of the world. We know that everything was created on the first day of creation but only emerged from the earth on the day that the Torah says it was created. Fruits, the Torah tells us were created on the third day. Even so, they were not yet visible until the fourth day when the sun and moon were hung in the sky and ripened the fruit. Fruits are therefore forbidden for three years as a remembrance of the three days that they were covered in the ground and not visible in the creation. The word Orlah means to be covered.
On the fourth day, they were clearly visible but by whom There were no animals or people created yet to enjoy them. As such, their entire existence was solely to declare God's praise. This is why the fourth year of growth is still considered sacred, as it sings the praise of God and may only be eaten in Jerusalem.
By the fifth day, the animals were created and were able to enjoy the fruits. Therefore during the fifth year, the fruits are permitted to enjoy without any restrictions of Orlah.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (דברים יג, ה): אַחֲרֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְכִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַהֲלֹךְ אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים, וְאַתָּה אוֹמֵר אַחֲרֵי ה' תֵּלֵכוּ. ... אֶלָּא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' אֱלֹקִים גַּן בְּעֵדֶן, אַף אַתֶּם כְּשֶׁנִכְנָסִין לָאָרֶץ לֹא תִתְעַסְּקוּ אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם.
Rabbi Yehudah ben Shimon began, "'After the Lord your God shall you walk' (Deuteronomy 12:5). But is it possible for a man of flesh and blood to walk after the Holy One, blessed be He, the One about Whom it is written (Psalms 77:20), 'Your way is in the sea and Your path is in many waters?' But rather, the Holy One, blessed be He, from the very beginning of the creation of the world, only occupied Himself with plantation first. Hence it is written (Genesis 2:8), 'And the Lord God planted a garden in Eden.' You also, when you enter into the land, only occupy yourselves with plantation first. Hence it is written, 'When you shall come to the land.'"
דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד עַל צִוּוּיְךָ שָׁעָה אֶחָת, וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מַמְתִּינִין לְעָרְלָה שָׁלשׁ שָׁנִים.
Rabbi Yehuda ben Pazi expounded: Who will remove the dust from your eyes, Adam, as you were not able to comply with what you were commanded for even one hour? It will surely be your children who will patiently observe the Orlah prohibitions for three years.