מתני׳ אלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של עובדי כוכבים שהיה מתחלתו יין וחרס הדרייני ועורות לבובין רשב"ג אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור משוך מותר
MISHNA: This mishna discusses the halakhic status of various items that belong to gentiles. These are items that belong to gentiles and are prohibited to Jews, and their prohibition is that of an item from which deriving benefit is prohibited: Wine, and vinegar belonging to gentiles that was originally wine, and Hadrianic earthenware, and hides with a tear opposite the heart. Rabban Shimon ben Gamliel says: A hide is prohibited only when the tear around its heart is circular, but if it is elongated it is permitted, as gentiles will sacrifice a heart only when it has been removed by a circular laceration.
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לא עמוד ב
השולח חבית של יין ביד כותי, ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים, אם מכיר חותמו וסתמו - מותר, אם לאו - אסור! אמר רבי זירא, לא קשיא: כאן בעיר, כאן בדרך. מתקיף לה רבי ירמיה: מידי הנך דעיר לא בדרך אתו? אלא אמר רבי ירמיה: בין הגיתות שנינו, כיון דכולי עלמא אפכי מירתת, אמר: השתא אי חזי לי מפסדו לי. אתמר: מפני מה אסרו שכר של עובדי כוכבים? רמי בר חמא אמר רבי יצחק: משום חתנות
השולח חבית של יין ביד כותי, ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים, אם מכיר חותמו וסתמו - מותר, אם לאו - אסור! אמר רבי זירא, לא קשיא: כאן בעיר, כאן בדרך. מתקיף לה רבי ירמיה: מידי הנך דעיר לא בדרך אתו? אלא אמר רבי ירמיה: בין הגיתות שנינו, כיון דכולי עלמא אפכי מירתת, אמר: השתא אי חזי לי מפסדו לי. אתמר: מפני מה אסרו שכר של עובדי כוכבים? רמי בר חמא אמר רבי יצחק: משום חתנות
רש"י מסכת עבודה זרה דף לא עמוד ב
משום חתנות - שלא ירגיל לעשות משתאות אצל עובד כוכבים ויתן עיניו בבתו.
משום חתנות - שלא ירגיל לעשות משתאות אצל עובד כוכבים ויתן עיניו בבתו.
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יא
א יין שנתנסך לעכו"ם אסור בהנייה והשותה ממנו כל שהוא לוקה מן התורה, וכן האוכל כל שהוא מתקרובת עכו"ם מבשר או מפירות אפילו מים ומלח האוכל מהן כל שהוא לוקה שנאמר אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו וגו'.
ז גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצות כמו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה, ומייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין, וכן כל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון אלו הישמעאלים יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה וכן הורו כל הגאונים, אבל אותם העובדים עכו"ם סתם יינם אסור בהנייה.
א יין שנתנסך לעכו"ם אסור בהנייה והשותה ממנו כל שהוא לוקה מן התורה, וכן האוכל כל שהוא מתקרובת עכו"ם מבשר או מפירות אפילו מים ומלח האוכל מהן כל שהוא לוקה שנאמר אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו וגו'.
ז גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצות כמו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה, ומייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין, וכן כל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון אלו הישמעאלים יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה וכן הורו כל הגאונים, אבל אותם העובדים עכו"ם סתם יינם אסור בהנייה.
(א) כמה דינין מיין נסך (ואיזו יין נאסור משום יין נסך) ובו כ"ו סעיפים:
סתם יינם של עממים עובדי כוכבים אסור בהנאה וה"ה למגעם ביין שלנו: הגה משום גזרת יין שנתנסך לאלילים ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובד כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו ולכן מותר לגבות בחובו מן עובד כוכבים סתם יינם מפני דהוי כמציל מידם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ומרדכי) וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר וקנה או מכר אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו (הגהות מיי' פ"ח דמאכלות אסורות והגה' אשיר"י ומהר"ם פדואה סי' מ"ו) ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר וע"ל סימן קל"ב (שם בשם סמ"ג ואגור בשם הגאונים):
(א) מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ו סעיפים:
תינוק עובד כוכבים שאינו מזכיר עבודת כוכבים ומשמשיה אינו אוסר יין במגעו אלא בשתייה:
(ב) גר תושב דהיינו שקבל עליו שבע מצו' וכן גר שמל ולא טבל מגען אוסר בשתייה: הגה וכל זמן שלא טבל כראוי מיקרי לא טבל (ר"ן פ' השוכר והגהות מרדכי דיבמות פרק החולץ) ויש מקילין אפילו במגע גר תושב (טור בשם הרא"ש ותוס' ומרדכי) אבל יין שלו ודאי אסור (ב"י):
נקודות הכסף סימן קכד
א] [ט"ז ס"ק ב] וכתב רש"ל דהקראים דינם כגר תושב ומותר לשתות עמו יין של ישראל, כצ"ל. ובספרי הארכתי בדין הקראים וכאן אכתוב בקצרה, דעת מהרש"ל והב"ח [סוף עמוד קיא] דמותר, ומשמע מדבריהם דעדיפי מגר תושב, וכן כתוב (באורח) [בארחות] חיים [תקונים והוספות שבסוף ח"ג עמוד 622] על שם תשובת הרמב"ם [מהדורת בלאו סימן תמט] ומביאו בבדק הבית [עמוד קיא]. אך בתשובת מבי"ט חלק (ב') [א] סימן ל"ח הועתקה תשובת רבי שמשון וז"ל, ואלו הקראים המחללין את המועדות, כאלו מחללין שבתות וכאלו כופרים בכל התורה כולה, ויינם יין נסך כעובדי כוכבים, עכ"ל, משמע לכאורה דאוסרים נמי יין במגען כעובדי כוכבים. וכן משמע לכאורה בתשובת רשב"א [ח"א סימן תל ותרפז] שהביא ב"י בסימן קי"ט [עמוד נז ד"ה עוד], וכן דעת הב"י בבדק הבית [סוף] סימן קכ"ח דמגען אסור, ויינם אפילו נשבעו שלא נגעו בהן אינן נאמנים, ע"ש. וכן בתשובת רבי בצלאל [אשכנזי] סימן ג' האריך מאד בדיני הקראים וכתב שהן ממש כעובדי כוכבים גמורים, ומשמע מדבריו שם שאוסרין גם כן יין במגעם, וכתב שם דהרמב"ם בתשובה מיירי דוקא בקראים שבזמנו, מה שאין כן בקראים שבזמן הזה שקלקלו מעשיהם, ע"ש. מיהו נראה דאין לאסור יינם אלא בשתיה, אבל בהנאה לכולי עלמא שרי, דכיון דלא פלחי לעבודת כוכבים לא גריעי מגר תושב:
א] [ט"ז ס"ק ב] וכתב רש"ל דהקראים דינם כגר תושב ומותר לשתות עמו יין של ישראל, כצ"ל. ובספרי הארכתי בדין הקראים וכאן אכתוב בקצרה, דעת מהרש"ל והב"ח [סוף עמוד קיא] דמותר, ומשמע מדבריהם דעדיפי מגר תושב, וכן כתוב (באורח) [בארחות] חיים [תקונים והוספות שבסוף ח"ג עמוד 622] על שם תשובת הרמב"ם [מהדורת בלאו סימן תמט] ומביאו בבדק הבית [עמוד קיא]. אך בתשובת מבי"ט חלק (ב') [א] סימן ל"ח הועתקה תשובת רבי שמשון וז"ל, ואלו הקראים המחללין את המועדות, כאלו מחללין שבתות וכאלו כופרים בכל התורה כולה, ויינם יין נסך כעובדי כוכבים, עכ"ל, משמע לכאורה דאוסרים נמי יין במגען כעובדי כוכבים. וכן משמע לכאורה בתשובת רשב"א [ח"א סימן תל ותרפז] שהביא ב"י בסימן קי"ט [עמוד נז ד"ה עוד], וכן דעת הב"י בבדק הבית [סוף] סימן קכ"ח דמגען אסור, ויינם אפילו נשבעו שלא נגעו בהן אינן נאמנים, ע"ש. וכן בתשובת רבי בצלאל [אשכנזי] סימן ג' האריך מאד בדיני הקראים וכתב שהן ממש כעובדי כוכבים גמורים, ומשמע מדבריו שם שאוסרין גם כן יין במגעם, וכתב שם דהרמב"ם בתשובה מיירי דוקא בקראים שבזמנו, מה שאין כן בקראים שבזמן הזה שקלקלו מעשיהם, ע"ש. מיהו נראה דאין לאסור יינם אלא בשתיה, אבל בהנאה לכולי עלמא שרי, דכיון דלא פלחי לעבודת כוכבים לא גריעי מגר תושב:
שו"ת בנין ציון החדשות סימן כג
פסקים שלא להלכה למעשה.
ב"ה אלטאנא יום ד' כ"ט מרחשון תרכ"א לפ"ק. לידידי מחותני הרב המופ' מו"ה שמריהו צוקערמאן נ"י.
מה שכ' מעכ"ת נ"י שהוא הי' נוהג לאסור בשתיית יין שנגע בו ישראל מחלל שבת בפרהסיא מפני שהוא מומר לכל התורה כולה והוכיח כן משו"ת המבי"ט שהביא בנקודת הכסף י"ד (סי' קכ"ד) לאסור בשתיית יין שנגעו בו קראים מפני שהם מחללים את המועדות והמה כמחללי שבתות. אמנם יש מי שחולק עליו ולכן שאל אותי איך דעתי בזה.
לענ"ד הדין עמו דכיון דמחלל שבת בפרהסיא הוא כמומר לכל התורה דינו כעובד ככבים /כוכבים/ ואפשר שאפילו המהרש"ל שהביא בנקודת הכסף שם שס"ל דקראים אינם אוסרים מודה בזה דקראים אינם מחללין שבתות רק מועדות מפני שחולקים על קביעות שלנו וששוה מחלל מועדות למחלל שבתות לא ס"ל. אבל במחלל שבת ממש דלכ"ע הוי מומר לכל התורה אפשר שגם המהרש"ל מודה. וא"ל כיון דגזירת יינם הוא משום בנותיהם והרי בנות מחללי שבתות לא נאסרו. ז"א דא"כ מומר לעבודת ככבים לא יאסור יין בשתיי' ולפי מה דאמרינן בחולין (דף ד') אוסר וצ"ל כמש"כ הר"ן בחידושיו שם וכמו שהעתיק גם מעכ"ת נ"י כיון דהוי ככותי גמור הוא בכלל גזירתן אעפ"י שאין בבנותיו איסור חתנות וא"כ ה"ה במומר לחלל שבת בפרהסיא. וכ"כ הרשב"א בשו"ת הביאו הב"י (סי' קי"ט) דמומר לחלל שבת בפרהסיא יינו יי"נ. והנה עד כה דברנו מעיקר הדין איך לדון מחלל שבת בפרהסיא אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם אחר שבעו"ה פשתה הבהרת לרוב עד שברובם חלול שבת נעשה כהיתר אם לא יש להם דין אומר מותר שרק קרוב למזיד הוא ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואח"כ מחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא וזה מודה ע"י תפילה וקידוש ומה גם בבניהם אשר קמו תחתיהן אשר לא ידעו ולא שמעו דיני שבת שדומין ממש לצדוקין דלא נחשבו כמומרים אעפ"י שמחללין שבת מפני שמעשה אבותיהן בידיהם והם כתינוק שנשבה לבין עובדי ככבים כמבואר (סי' שפ"ה) וכ"כ גם המבי"ט (סי' ל"ז) ואפשר נמי דצדוקין שלא הורגלו בתוך ישראל ולא ידעו לעיקרי הדת ואינם מעיזין פניהם נגד חכמי הדור לא חשבי מזידין וכו' יע"ש. והרבה מפושעי הדור דומין להם ועדיפי מהם שמה שמחמיר הר"ש בקראים להחשיב יינם יי"נ אינו מפני חילול מועדות שדומה לשבת בלבד אלא מפני שכפרו גם בעיקרי הדת שמלין ולא פורעין ואין להם דיני גיטין וקדושין שעי"ז בניהם ממזרים. ובזה רוב הפושעים שבזמנינו לא פרצו. ולכן לענ"ד המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם תבוא עליו ברכה. אכן גם למקילים יש להם על מה שיסמכו אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד שזה ודאי כמומר גמור ונגיעת יינו אסור. כנלענ"ד הקטן יעקב.
פסקים שלא להלכה למעשה.
ב"ה אלטאנא יום ד' כ"ט מרחשון תרכ"א לפ"ק. לידידי מחותני הרב המופ' מו"ה שמריהו צוקערמאן נ"י.
מה שכ' מעכ"ת נ"י שהוא הי' נוהג לאסור בשתיית יין שנגע בו ישראל מחלל שבת בפרהסיא מפני שהוא מומר לכל התורה כולה והוכיח כן משו"ת המבי"ט שהביא בנקודת הכסף י"ד (סי' קכ"ד) לאסור בשתיית יין שנגעו בו קראים מפני שהם מחללים את המועדות והמה כמחללי שבתות. אמנם יש מי שחולק עליו ולכן שאל אותי איך דעתי בזה.
לענ"ד הדין עמו דכיון דמחלל שבת בפרהסיא הוא כמומר לכל התורה דינו כעובד ככבים /כוכבים/ ואפשר שאפילו המהרש"ל שהביא בנקודת הכסף שם שס"ל דקראים אינם אוסרים מודה בזה דקראים אינם מחללין שבתות רק מועדות מפני שחולקים על קביעות שלנו וששוה מחלל מועדות למחלל שבתות לא ס"ל. אבל במחלל שבת ממש דלכ"ע הוי מומר לכל התורה אפשר שגם המהרש"ל מודה. וא"ל כיון דגזירת יינם הוא משום בנותיהם והרי בנות מחללי שבתות לא נאסרו. ז"א דא"כ מומר לעבודת ככבים לא יאסור יין בשתיי' ולפי מה דאמרינן בחולין (דף ד') אוסר וצ"ל כמש"כ הר"ן בחידושיו שם וכמו שהעתיק גם מעכ"ת נ"י כיון דהוי ככותי גמור הוא בכלל גזירתן אעפ"י שאין בבנותיו איסור חתנות וא"כ ה"ה במומר לחלל שבת בפרהסיא. וכ"כ הרשב"א בשו"ת הביאו הב"י (סי' קי"ט) דמומר לחלל שבת בפרהסיא יינו יי"נ. והנה עד כה דברנו מעיקר הדין איך לדון מחלל שבת בפרהסיא אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם אחר שבעו"ה פשתה הבהרת לרוב עד שברובם חלול שבת נעשה כהיתר אם לא יש להם דין אומר מותר שרק קרוב למזיד הוא ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואח"כ מחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא וזה מודה ע"י תפילה וקידוש ומה גם בבניהם אשר קמו תחתיהן אשר לא ידעו ולא שמעו דיני שבת שדומין ממש לצדוקין דלא נחשבו כמומרים אעפ"י שמחללין שבת מפני שמעשה אבותיהן בידיהם והם כתינוק שנשבה לבין עובדי ככבים כמבואר (סי' שפ"ה) וכ"כ גם המבי"ט (סי' ל"ז) ואפשר נמי דצדוקין שלא הורגלו בתוך ישראל ולא ידעו לעיקרי הדת ואינם מעיזין פניהם נגד חכמי הדור לא חשבי מזידין וכו' יע"ש. והרבה מפושעי הדור דומין להם ועדיפי מהם שמה שמחמיר הר"ש בקראים להחשיב יינם יי"נ אינו מפני חילול מועדות שדומה לשבת בלבד אלא מפני שכפרו גם בעיקרי הדת שמלין ולא פורעין ואין להם דיני גיטין וקדושין שעי"ז בניהם ממזרים. ובזה רוב הפושעים שבזמנינו לא פרצו. ולכן לענ"ד המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם תבוא עליו ברכה. אכן גם למקילים יש להם על מה שיסמכו אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד שזה ודאי כמומר גמור ונגיעת יינו אסור. כנלענ"ד הקטן יעקב.