Toldos-תולדות Tapping into the Wellsprings

(יח) וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו (יט) ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים (כ) ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו (כא) ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה (כב) ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ

Genesis 26:18-22

(18) Isaac dug anew the wells which had been dug in the days of his father Abraham and which the Philistines had stopped up after Abraham’s death; and he gave them the same names that his father had given them. (19) But when Isaac’s servants, digging in the wadi, found there a well of spring water, (20) the herdsmen of Gerar quarreled with Isaac’s herdsmen, saying, “The water is ours.” He named that well Esek, because they contended with him. (21) And when they dug another well, they disputed over that one also; so he named it Sitnah. (22) He moved from there and dug yet another well, and they did not quarrel over it; so he called it Rehoboth, saying, “Now at last the LORD has granted us ample space to increase in the land.”

מלבי"ם על בראשית כ״ו:י״ח:א׳

וישב יצחק. ... ומבואר במדרש שהיה לאברהם בבארות האלה גם ענין נעלם, כי כל מעשה האבות והליכתם בקודש ממדרגה למדרגה, עשו נגדם ציונים למטה בעולם התחתון, ובהורידם השפע הרוחניית מנהר היוצא מעדן אל נחלי עדנים, חפרו בארות למטה ויקראו להם שמות, מורים על דברים עליונים שנעשו בעולם העליון, וכמ"ש הרמב"ן, ...

Malbim on Genesis 26:18:1

...

עולמות אבי"ע

Connection of Realms

Process of Construction

רמד"ו - אור עולם

ויהי יצחק בן ארבעים שנה ב׳קחתו א׳ת ר׳בקה. ואם תדקדק במלות האלו תראה שהם ר״ת בא״ר, כי היתה ממש רזא דה׳ תתאה שהיא באר מים חיים,

רבי מ"מ משקלוב -

שלושת הבארות עֵ'שֶׂק שִׂ'טְנָה רְ'חֹבוֹת, ראשי תיבות 'שער'

שפת אמת, בראשית, תולדות י״ד:ג׳

...וע"ד הרמז י"ל ענין הג' בארות עשק שטנה ורחובות. ושמעתי מפי מו"ז ז"ל כי ימי המעשה בחי' עשק ושטנה. ורחובות הוא ש"ק. יום מנוחה... ולכן נזכרו בתורה גם אלו הבארות. הגם כי רבו עלי'. רק שע"י אלו בא לרחובות. וכאמרם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין...

Sefat Emet, Genesis, Toldot 14:3

...

רבנו בחיי, בראשית כ״ו:ט״ו:א׳-ב׳

וכל הבארות אשר חפרו....וממה שהתורה הודיעה זה נראה שנחשב לו לזכות ויש בזה התעוררות וק"ו שאל ישנה אדם מדרך אבותיו, שהרי יצחק אפילו שמות הבארות שקרא אותן אביו לא רצה לשנותן וזה ק"ו לדרכי האבות ומנהגותיהם ומוסר שלהם,..ויש שפי' כי הבארות הללו רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם כי הם קלים לקבלת האמונה כמו הבארות שהם קלים לקבלת המים ופתיחת הלב הסתום באמונה יכנה הכתוב חפירה, ולכך...סתמום פלשתים...כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם,..ואח"כ נתגבר עליהם יצחק והחזירן למוטב, הוא שכתוב וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות וגו', כי כן דרך המתגיירים, וכענין שכתוב (ישעיהו ס״ה:ט״ו) ולעבדיו יקרא שם אחר.

Rabbeinu Bahya, Bereshit 26:15:1-2

וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו, “and all the wells which the servants of his father had dug, etc.” The Torah simply tells us that the Philistines were so jealous of Yitzchak’s success that they closed down wells which Avraham had dug in order to deny Yitzchak the opportunity of benefiting from his father’s foresight. They wanted to deny Yitzchak the water he needed to sustain his herds and flocks. Eventually, Yitzchak bestirred himself and he redug the same wells making sure he kept the names his father had given to these wells. The Torah reports this seemingly insignificant detail to acquaint us with the meticulous way Yitzchak adhered to the norms his father had taught him. Perhaps, this is even the reason why the Torah never reports that Yitzchak’s own name was changed, as distinct from the names of both his father and his son Yaakov. This would be a further illustration of the principle of מדה כנגד מדה, that G’d responds in kind. [Yitzchak had been named already prior to his birth and never needed to have his name adjusted in order to encourage him to become more perfect. Ed.] Some commentators claim that the wells are allusions to converts who had been converted in Avraham’s time to monotheism. The allusion would symbolise that conversion was as easy as accepting a source of water which the earth provides for free. Opening a heart which had been closed to belief in G’d is compared to “digging.” This is why the Torah describes the Philistines as having stopped up the hearts of these converts, i.e. filled them with dust. Allegorically speaking, whereas Avraham had filled the mouths of these converts with “water,” i.e. life-giving Torah knowledge, their pagan compatriots filled them with earth. The expression עפר, “earth, dust” to describe pagan religious concepts is not novel; we find it in Baba Batra 16 as describing someone like Job who used specious arguments to decry G’d’s system of Justice. The Torah reports that after a while Yitzchak made the effort to reconvert these converts his father had made. It is the nature of people who engage in missionary activity to place a great deal of emphasis on the names they give to their converts. Yitzchak did just this and named the people with whom he succeeded with the very same names his father had given them when they converted to monotheism. The source for this is Isaiah 65,15: “He calls His servants by another name.”

הכתב והקבלה, בראשית כ״ו:י״ח:א׳

ויקרא להן שמות...ויתכן דקריאת שמות לבארות היו דומה לשאר קריאת שמות שהיו לזכרון חסדי ה' ופעולותיו, כענין ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, ויקרא שם המקום ההוא בית אל, ויקרא שמו ה' נסי, על כן קרא לבאר באר לחי רואי, ככה עשה אברהם בבארות אשר חפר, שקרא את שמם בשם ה', ולפי שהיתה מדתו של אברהם להשתדל בכל מאמצי כחו להשיב רבים מעון ללמדם דעת את ה' ולהורות להם שאין ממשות באלילם שהיו מוטעים לעבדם, וכדי להמציא מציאות רוחני למכחישי אל, המציא תחבולה נפלאה להכניס ע"י את המוטעים אל תחת כנפי השכינה, כל באר אשר קרא אותה בשם אשר יורה על אמתת מציאת ה', עד"מ לפי שהיו הטועים לומר שהנהגת העולם תלוי רק במערכת השמים, וכל הצלחת אדם איננה רק מהשפעת הככבים והמזלות, לכן חשבו אלו לאלקים ועבדו אותם, לבטל מהם הדעה המוטעת, קרא שם דבאר, ה' אל עולם, או ה' אלקי צבאות, בזה הרגיל בפי הבריות הבאים לשאוב מים מבארו, באמרם נלכה נא לשאוב מים מבאר הנקרא כך, שנתעוררו על דעתם המשובשת ויתנו לבם אל השגה אמתית, ההוי' ב"ה לבדו הוא אלקי עולם ותחת ממשלתו לבד יתנהג העולם...ככה עשה אברהם בכל באר ובאר אשר חפר, לפי שבארות מים הם צרכי רבים וכל המון עם הורגלו בזה לדעת ידיעות אמתיות ולהכיר את אל העליון ית', ודבר גדול עשה אברהם אהוב ה',..והודיע הכתוב שבעודנו חי והי' נשיא אלקים בתוכם היה מוראו על אנשי הארץ הניחו את הבארות והיה שמותן עליהן. אמנם אחרי מותו חזרו לגלוליהם, וכדי לבטל מפי הבריות שמות הבארות האלה, לפי שהיו כלם מורים הפך דעתם המשובשת, לכן סתמו הבארות, ובהתבטל הבאר נתבטל שמותן. ובא הכתוב להודיע כי יצחק אחז במעשי אברהם אביו והתאמץ לחפור אותן הבארות ולהחזיר שמותן עליהן כדי להחזיר עטרת אמונה אמתית למקומה ומצאתי במכדרשב"י בתוספות ח"ג דש"ב ב' שכתב: כיון דמליוה פלשתים עפרא, דאהדרו בני עלמא לע"ז והוה עלמא שמם דלית דידע לקב"ה כיון דאתא יצחק מה כתיב וישב יצחק ויחפור וגו' מאי וישב אלא דאתיב עלמא לתיקוני' ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקב"ה וגומר:

HaKtav VeHaKabalah, Genesis 26:18:1

...

רמב"ן על בראשית כ״ו:כ׳:א׳

ויקרא שם הבאר עשק יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק והוא ואביו עשו אותם בשוה אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו כי בא להודיע דבר עתיד כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק ולכן הזכיר באר מים חיים כמו שאמר (ירמיהו יז יג) מקור מים חיים את ה' וקרא הראשון עשק ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו והשני קרא שמה שטנה שם קשה מן הראשון והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב בו (עזרא ד ו) ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה והשלישי קרא רחובות הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה והאל ירחיב את גבולנו ...

Ramban on Genesis 26:20:1

AND HE CALLED THE NAME OF THE WELL ESEK. Scripture gives a lengthy account of the matter of the wells when in the literal interpretation of the story there would seem to be no benefit nor any great honor to Isaac in that he and his father did the identical thing. However, there is a hidden matter involved here since Scripture’s purpose is to make known a future matter. A well of living water alludes to the House of G-d which the children of Isaac will build. This is why Scripture mentions a well of living waters, even as it says, A fountain of living waters, the Eternal. He called the first well Esek (Contention), which is an allusion to the First House, concerning which the nations contended with us and instigated quarrels and wars with us until they destroyed it. The second well he called Sitnah (Enmity), a name harsher than the first. This alludes to the Second House, which has indeed been referred to by this very name, in the beginning of his reign, they wrote ‘sitnah’ against the inhabitants of Judah and Jerusalem. And during its entire existence they were a source of enmity unto us until they destroyed it and drove us from it into bitter exile. The third well he called Rechovoth (Spacious). This is a reference to the Future House, which will be speedily built in our days, and it will be done without quarrel and feud, and G-d will enlarge our borders, even as it says, And if the Eternal thy G-d enlarge thy border, as He hath sworn, etc., which refers to the future. And concerning the Third House of the future it is written, Broader and winding about higher and higher. [The concluding statement in the present narrative, concerning the naming of the third well], And we shall be fruitful in the land, signifies that all peoples will come to worship G-d with one consent.

כלי יקר על בראשית כ״ו:י״ט:א׳-ד׳

(א) ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. כתב הרמב״ן...ואוסיף אני משלי,....כי ידוע מ״ש רז״ל (יומא ט:) שבבית ראשון היה מצה ומריבה ושנאת חנם בין נשיאי ישראל שנקראו רועים, כמ״ש (ירמיה כג ד) והקימותי עליהם רועים. ונחרב הבית בסיבת המריבה שהיתה בין מלכי ישראל ומלכי יהודה...ועל כן כתיב בבאר ראשון ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק, לרמוז גם לעתיד שתהיה מריבה בין רועי ישראל, ואגב גררה רבו גם רועי האומות עם ישראל. על כן קרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו,...וזה ההבדל בין בית ראשון לשני כי השנאה שהיתה בין רועי ישראל בבית ראשון היתה על עסק המלכות, כי נחלקה מלכות ישראל,..אבל השנאת חנם של בית שני, היה בחנם על לא דבר, כי אפילו הפחותים היו שונאים זה לזה על לא דבר,...ואין זה כי אם רוע לב והשטן היה מרקד ביניהם להכשילם זה בזה, כי מצא אלקים עונם ממקום אחר על כן הסיתם זה בזה למצוא עונו לשנוא לכך ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה לא הזכיר במריבה זו הרועים, רמז למריבת בית שני שהיתה בכל ישראל ע״כ קראוה שטנה כי לא מצאו סבה אל דברי ריבותם, כ״א מה שהיה ודאי השטן מרקד בין קרניהם אשר בהם ינגחו זה לזה...ובבאר השלישי לא רבו עליה, כי בית המקדש השלישי יבנה ע״י מלך המשיח, שנאמר בו (ישעיה ט ו) למרבה המשרה ולשלום אין קץ, כי אך שלום ואמת יהיה בימיו. על כן נקרא רחובות כי אז ירחיב ה' את גבולם, כי בזמן שהמריבה מצוייה או שני עברים נצים, אף בהיותם בעיר גדולה כאנטוכיא לא נשא אותם לשבת יחדיו, ואף במקום רחבת ידים מאוד צר להם המקום ולא יסבלם, כאשר בעונינו עוד היום מנהג זה מצוי בינינו. ובהפך זה בזמן ששלום על ישראל אע״פ שפרינו בארץ, ויהיו הדרים עליה רבים עד מאוד, מ״מ רחבת ידים להם ואין צר להם כדמסיק במס' (סנהדרין ז.) ... ע״כ נאמר כי הרחיב ה' לנו,...

Kli Yakar on Genesis 26:19:1-4

(2) He named the well Eisek [Quarrel]. This well foreshadowed the First Holy Temple, in the time of which the kings of Judah and Israel, Israel’s “shepherds,” quarreled over the kingship and as an offshoot of their quarrel the shepherds of the nations also joined the fray. (3) Sitnah [Obstruction] (or “Hatred”). This foreshadowed the Second Holy Temple, in the time of which baseless hatred became rampant. Eisek implies strife over a specific issue, whereas sitnah implies hatred for no reason. (4) Rechovos [Wide Spaces]. This foreshadowed the Third Holy Temple, in the time of which the land will seem spacious because peace will reign among Israel.

רבנו בחיי, בראשית כ״ו:י״ט:א׳-ד׳

ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים... וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב ה' לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ ...ומה שהזכיר את ה' בבאר השלישי, ולא עשה כן בשתים הראשונות יתכן לומר טעם מפני שהראשונים היו בנין בשר ודם ע"י שלמה וכורש אבל השלישי יהיה מעשה ה' ובנין שמים ולא ישלוט בו חרבן לכך הזכיר בו הש"י...

Rabbeinu Bahya, Bereshit 26:19:1-4

.ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים , “Yitzchak’s servants dug in the valley and they discovered there a well of living water.” Nachmanides comments on this as follows: “The reason the Torah devotes so much space to the digging of wells is not because the knowledge of these facts is so useful to us, nor is the reason that the Torah wished to publicly honour Yitzchak for his activities in developing the area agriculturally. Rather, the reason is hat these details are allusions to what would happen to the Jewish people in their history long after Yitzchak had died. The words באר מים חיים, “a well of living water,” is an allusion to the Holy Temple of which it is written in Jeremiah 17,13: מקור מים חיים את ה', ”The Fount of living waters.” The first well which was called עשק is an allusion to the first Temple which became the object of contention (התעשקו) between the Jewish people and its adversaries until, in the end, they managed to destroy it. The second well, named שטנה, hatred, illustrates an even greater hatred than that which surrounded the first Temple and is an allusion to the second Temple, concerning which it has been written: “during the reign of Achashverosh, at the beginning of his reign, they issued letters of hate against all the inhabitants of Yehudah and Yerushalayim” (Ezra 4,6). This hatred continued throughout the existence of that Temple. Eventually, our opponents succeeded in destroying it and the Jewish people were exiled under very adverse conditions. The name of this well reminds you that this is where the source of Satan is to be found. Satan is none other than the spiritual representative of Esau in the celestial regions. Satan’s preoccupation in this world is to always oppose the Jewish people with a display of hatred. Yitzchak named the third well רחובות, the Torah mentioning ויעתק משם, that he had previously moved from the sites of the first two wells. The meaning of these words is that Yitzchak freed himself from the mentality surrounding the second Temple and he was able to concentrate and look forward to the idyllic conditions which would exist once the third Temple would be built. Concerning that Temple it has been written in Ezekiel 41,7 ורחבה ונסבה למעלה, למעלה, “and the passage will become wider and wind its way upwards and upwards.” When that time arrives there will be no strife and hatred and G’d will expand the boundaries of our country as is written: (Deut. 12,20) “it will be when G’d will expand your boundaries as He has said to you.” This verse was written concerning a time in the distant future, the time envisaged in greater detail in the prophecies of the latter chapters of the Book of Ezekiel. Thus far Nachmanides. The fact that in connection with the digging of that third well the Torah associates G’d’s name with it, i.e. כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ, “for G’d has granted us ample space and we can be fruitful in the land,” was a prediction applicable to the future. Seeing that the first two Temples were constructed by human hands by the instructions of Solomon and Coresh respectively, they did not endure. The third Temple which will be constructed by G’d Himself (compare Rashi in Rosh Hashanah 30,1 צריכא), will no longer be subject to destruction. This is why G’d’s name is associated here with the digging of the third well. I have found a Midrash which supports this. Our sages commented on Samuel II 5,7 where we read וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד, “David captured the citadel of David which became the city of David.” The Midrash asks why the city was called after a mortal, i.e. after King David? The answer provided is that G’d knew perfectly well that the city would initially be built and subsequently destroyed by mortal human beings. This is why during the periods preceding the final Temple, Jerusalem was known as the city of David, i.e. the city of a mortal human being. However, in the future, it will bear the name of G’d Himself seeing that it would then no longer be subject to destruction. This is the meaning of Isaiah 60,14 והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו....וקראו לך עיר ה' ציון קדוש ישראל, “they shall come before you, the children of those who have tormented you....and you will be called ‘city of the Lord, Zion, the Holy One of Israel.”

בראשית רבה ס״ד:ח׳

וישב יצחק ויחפר וגו' (בראשית כו, יח), כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע, רבי יהודה אמר ארבע, כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר. ורבנן אמרי חמש, כנגד חמשה ספרי תורה. (בראשית כו, כ):...

Bereshit Rabbah 64:8

...

שם משמואל, תולדות ט׳:ט״ז-כ״ג

(טז) וישב יצחק ויחפור את בארות המים... ובהרמב"ן יספר הכתוב...' עכ"ל, ועדיין יש להבין למה נצרך לשנות חפירות הבארות פעמים הוא ואביו בשוה? ..

(יז) ונראה דהנה במדרש כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע ר"י אומר ארבע כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר ורבנן אמרי חמש כנגד חמשה ספרי תורה ...דהנה כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד בענין הבארות עפ"י דברי חובת הלבבות בפסוק מים עמוקים עצה בלב איש, שכמו שמים מציאותם בבטן הארץ מאז מעולם אלא האדמה מכסה עליהם וצריכין רק לסלק את האדמה ויתגלה המים ממילא, כן עצה תמיד מצוי' בלב איש אלא שהחומר מכסה בפני העצה ובסילוק החומר מתגלה העצה שבלבבם ממילא, וזה עצמו הי' ענין חפירת הבארות לפועל דמיוני לזרעם אחריהם שיהו בכחם לסלק החומר ויתגלה העצה שבלבבם ממילא עכ"ד:

(יח) ויש להוסיף בה דברים עפ"י סיום הכתוב ואיש תבונות ידלנה, היינו אף שהמים היו מצוים בבטן הארץ אף מקודם מ"מ מקומם הי' בשפל המקום, ולאחר סילוק האדמה שעל גביהן לא לבד שנתגלו במקומם אלא שנובעים ונגבהים למעלה מהמקום שהיו קודם, ...כן העצה שבלב איש שבסילוק החומר נתגלה העצה, ולא עוד אלא שהעצה עצמה נתוספת בתוספת מעלה, ...

(יט) ובזה יש לפרש דברי המדרש...

(כ) קיצור הדברים לר"י הי' הבארות לפועל דמיוני לסילוק החומר בכדי שיתגלה עצה שבלב איש, ולרבנן כדי שיתוסף ויתעלה העצה משכל האנושי והטבעי לשכל הנקנה שהוא שכל התורה:

(כא) וי"ל שבודאי אלו ואלו דא"ח, ודוגמתם הוא ההפרש בין אברהם ויצחק, שידוע שאאע"ה ...כן הי' מדתו להגביה ולנשא את שכל האנושי לשכל אלקי, כי בשכל אנושי נשתבשו בע"ז שהוא טעות בשכל, והוא ע"ה הגביה את השכל לעשותו שכל אלקי, מקביל לענין ה' ס"ת כנ"ל, ...ולפועל דמיוני לענין זה, הי' החפירת הבארות של אברהם, והיינו ששפע החכמה ודעת אלקים ואור אלקי דחה את חשכת הבערות ותאות החומר,....

(כב) אך כל זה התמיד בעוד אאע"ה הי' קיים שהי' כ"כ מרובה שפע החסדים ודעת אלקים בארץ ...אך כשנפטר אברהם לא הי' שפע החכמה והדעת מרובה כ"כ,...אך אז הופיע מדת יצחק בעולם שהוא מדת הפחד ויראת אלקים בעולם...ובזה דחה וסלק את כחות החומר כידוע שמדת הגבורות של יצחק הם בבחינת שמאל דוחה את כחות החיצונים ביותר,...שב יצחק וחפר במדתו מדת היראה והפחד ודחה את כחות תאות החומר וכחות החיצונים, ונתגלה מים עמוקים עצה בלב איש, וזה ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו,..

(כג) וי"ל עפ"י דברי הרמב"ן ז"ל שירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק, כי ידוע שבית הראשון הי' בו התגלות אהבה ביותר...שבבית ראשון הי' שפע החכמה מרובה מאד, והוא מקביל להבארות אשר חפר אברהם וכנ"ל והנה סתמום פלשתים וימלאום עפר רומז לחורבן, וישב יצחק ויחפור רומז לבית השני שהי' בזכות כנ"י שכל בנינה מגבורות דיצחק, ומעתה מובן על השנות הפועל דמיוני הזה פעמים:

Shem MiShmuel, Toldot 9:16-23

...

אוהב ישראל, תולדות ט׳:א׳

וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וגו' שמות כשמות גו'. יש להבין מאי משמיענו בזה תוה"ק שקרא להן שמות כשמות שקרא להן אביו. ובהעיר לב י"ל. דידוע שכוונת אבותינו הק' ז"ל בחפירות הבארות היה רק להמשיך התגלות אלהותו ית' ברב טוב ושפע טובה ורחבה והנהגה ישרה בכל העולמות ע"י חסדים טובים ורחמים רבים מים זכים ונובעים חכמות נפלאות. והנה אאע"ה פעל ועשה בחפירות הבארות המשכות והתגלות אלהותו ית'. ע"י מדתו מדת החסד. גם המשיך רב חסד ורחמים רבים לכל העולמות. ע"י צירופי אותיות התורה והם הם השמות אשר קרא להבארות. ויצחק אע"ה חפר ג"כ הבארות להמשיך התגלות אלהותו ית' וחסדים טובים ע"י מדתו מדת הצימצום כנודע. להיות בסוד גומל חסדים טובים...אשר לזה התחכם וקרא להם שמות באותן הצירופי אותיות ממש שקרא להן אביו. היינו שיהיו בחי' כלים להמשיך רב חסד ורחמים רבים וגדולים ויוכלו לקבל ע"י מדתו מדת הצמצום בסוד גומל חסדים טובים. היינו להיותם טובי' והבן:

Ohev Yisrael, Toldot 9:1

...

בעל שם טוב, תולדות א׳

(א) ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, שמעתי מהרב הבעש"ט זלה"ה פירוש הכתוב, שהוא קושיא ותירוץ, הקושיא הוא מהיכן בא שיצחק שהוא גבורות, בחינת צמצום, יהיה נולד מאברהם דהוא בחינת חסד...

Ba'al Shem Tov, Toldot 1

...

טללי חיים-החלבן

חסד - דין
נותן - מקבל
הרוצה שיעשיר יצפין - עושר מצד שמאל

Lessons for Life

Raising Children

אוהב ישראל, תולדות י׳:א׳

ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו וגו'. יש לרמז כאן סוד עתיק. דהנה ידוע שיש נחל עליון ונחל תחתון. נחל עליון הוא בסוד ר"ת נ"וצר ח"סד ל"אלפים. סוד מזלא עילאה קדישא.(רמד"ו - אור עולם, . כי נח״ל הוא ר״ת..רזא דההוא מזלא עילאה שהוא המקור העליון של כל החסדים.)

ונחל תחתון הוא בסוד בחי' נ"פשנו ח"כתה ל"ה'. היינו ע"י שנפשות ישראל מתאוים בתשוקה רבה ודביקות גדול להש"י ב"ה וב"ש אזי מאתערותא דלתתא זו מעוררים עליהם הנחל העליון בחי' נ"וצר ח"סד ל"אלפים להשפיע להם רב טוב וברכות ישועו' וחסדים עליונים...היינו שהם נוטים זה לזה...והמשכיל יבין כל זה:

Ohev Yisrael, Toldot 10:1

...

דרך חיים א׳:ב׳:ט״ז

(טז) ותדע כי אלו שלשה דברים, שהם התורה והעבודה וגמילת חסדים, כמו שהיו אלו ג' דברים ג' עמודי עולם, נתנו לג' אבות, שהם אברהם יצחק ויעקב, שהם גם כן יסודות ואבות העולם. ולכך ראוי שיהיה להם אלו ג' דברים, שהם יסודות ועמודים לעולם.

וזה כי תמצא גמילת חסדים שהיה מדת אברהם, כמו שמבואר בכתוב שהיה זריז בכל גמילת חסדים, דהיינו קבלת אורחים. וכן ממה שהכתוב אומר (בראשית כא, לג) "ויטע אשל בבאר שבע", ודרשו ז"ל (סוטה י.) פונדק או פרדס, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. וכתיב (ר' מיכה ז, כ) "תתן אמת ליעקב ולאברהם חסד", ודבר זה מבואר, ואין להאריך כלל.

יצחק זכה במדת העבודה, שהרי הקריב עצמו על גבי מזבח (בראשית כב, ט). ובמדרש (ויק"ר ב, יא), אותו היום שהעלה אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח, תקן הקב"ה שני כבשים, אחד בשחרית ואחד בין הערבים, שנאמר (שמות כט, לט) "את הכבש האחד וגו'", וכל כך למה, בשעה שישראל מקריבין תמידים על המזבח, וקוראין את המקרא הזה (ויקרא א, יא) "צפונה לפני ה'", זוכר עקידת יצחק בן אברהם. מעיד אני עלי שמים וארץ, בין גוי ובין ישראל, ובין אשה עבד ושפחה, קורא את המקרא הזה "צפונה לפני ה'", זוכר [הקב"ה] עקידת יצחק, עד כאן. הרי כי בשביל העקידה היה העבודה אל השם יתברך, מפני כי יצחק הקריב עצמו אל השם יתברך, ולפיכך עיקר העבודה היה ליצחק שהקריב עצמו....

יעקב היה לו מדת התורה, כמו שאמר (בראשית כה, כז) "יעקב איש תם יושב אוהלים". וכמו שרמזו חכמינו ז"ל במדרש "עם לבן גרתי ואחר עד עתה" (בראשית לב, ד), אף על פי כן תרי"ג מצות שמרתי, הרי לך כי יעקב היה לו מדת התורה...

Derekh Chayim 1:2:16

...