לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃
I will not execute the fierceness of Mine anger, I will not return to destroy Ephraim; For I am God, and not man, The Holy One in the midst of thee; And I will not come in fury.
בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר. אחרת כבר הבטחתי להשרות שכינתי בקרבך בירושלים ולא אשרה אותה עוד על עיר אחרת ויש מפרש בעיר ל' שנאה כמו (שמואל א כה) ויהי ערך:
In your midst is the Holy One, and I will not enter a city – Into any other city, because I have already promised to cause my Presence to dwell in your midst in Jerusalem and not to bring it to rest anymore in another city. There are those who translate b’ir as a language of hatred, as in “and has become your adversary (arecha)” (Samuel I 28:16)
רד"ק הושע פרק יא פסוק ט
ולא אבא בעיר - פי' הגאון רב סעדיה ז"ל ולא אבא בעיר אחרת אלא בירושלם, ועל הדרך הזה ת"י ולא אחליף בקרתא אוחרי עוד ית ירושלם והחכם ר' אברהם ן' עזרא פי' בקרבך קדוש אף על פי שלא אבא בעיר כמו שאמר האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ ורז"ל פירשו ואמרו משום דבקרבך קדוש לא אבא בעיר אלא שלא אבא בירושלים של מעלה עד שאבנה ירושלם של מטה ומי איכא ירושלם למעלה אין דכתיב ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו:
Radak Hoshea 11:9
and I will not enter a city – Rav Saadia Gaon explained this ‘I will not enter any city other than Jerusalem.’ In a similar manner Yonatan translated it into Aramaic as ‘I will not exchange Jerusalem for another city.’ The wise R’ Avraham ibn Ezra explained the verse as ‘the Holy One is in your midst, even though I will not enter the city’, as it says elsewhere “But will God indeed dwell with man on the earth?” (Chronicles II 6:18) And our Rabbis explained it as ‘because the Holy One is in your midst, I will not enter the city?! Rather, I will not come into Jerusalem above until I build Jerusalem below. And is there a Jerusalem above? Yes, as it is written “The built-up Jerusalem is like a city that was joined together within itself.” (Psalms 122:3):
וא"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (הושע יא, ט) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר א"ל הכי א"ר יוחנן אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב (תהלים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו
R’ Nachman said to R’ Yitzchak: What does this verse mean? “In your midst is the Holy One, and I will not enter a city.” (Hoshea 11:9) Because the Holy One is in your midst, I will not enter a city?! He replied, this is what R’ Yochanan said: The Holy One said ‘I will not enter Jerusalem above until I can enter Jerusalem below. And is there a Jerusalem above? Yes, it is written “The built-up Jerusalem is like a city that was joined together within itself.” (Psalms 122:3)
וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט כִּ֠י בְּהַר־צִיּ֨וֹן וּבִירוּשָׁלִַ֜ם תִּֽהְיֶ֣ה פְלֵיטָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה קֹרֵֽא׃
And it shall come to pass, that whosoever shall call on the name of the LORD shall be delivered; For in mount Zion and in Jerusalem there shall be those that escape, As the LORD hath said, And among the remnant those whom the LORD shall call.
רד"ק יואל פרק ג פסוק ה
(ה) והיה כל אשר יקרא - כי אז במלחמת גוג ומגוג תהיה צרה גדולה לישראל זמן מועד, כמו שאמר על אותו הזמן חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, ואז יכלו רבי' מישראל והקדושי' ויראי האל באמת ימלטו, כמו שאמר בנבואת ישעיה והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם, וכן אמר, כל אשר יקרא בשם ה' והוא שיקראוהו באמת, כמו שאמר קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת והם שרידי' אשר ה' קורא כי הם יקראוהו באמת והוא יקרא אותם עבדי ואוהבי: כי בהר ציון - כי שם יעלו הגוים:
Radak Yoel 3:5
And it shall come to pass that whoever shall call – Because at the time of the war of Gog and Magog Israel will be in great distress, as it says about that time “…hide for but a moment, until the wrath passes.” (Isaiah 26:20) Many from Israel will be consumed and the holy ones and those who truly fear God will escape, as it says in the prophecy of Isaiah “And it shall come to pass that every survivor shall be in Zion, and everyone who is left, in Jerusalem "holy" shall be said of him, everyone inscribed for life in Jerusalem.” (Isaiah 4:3) And thus it says ‘whoever shall call in the name of the Lord,’ that is if they call on Him in truth, as it says “The Lord is near to all who call Him, to all who call Him in truth.” (Psalms 145:18) These are the survivors whom the Lord calls because they call upon Him in truth and He will call them ‘My servants and those that love Me’: for on Mount Zion – because there the nations will go up:
וַיהוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלִַ֙ם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהוָה֙ מַֽחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד׃ (ס) וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים׃ מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃ וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃ וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיהוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן׃
And the LORD shall roar from Zion, And utter His voice from Jerusalem, And the heavens and the earth shall shake; But the LORD will be a refuge unto His people, And a stronghold to the children of Israel. So shall ye know that I am the LORD your God, Dwelling in Zion My holy mountain; Then shall Jerusalem be holy, And there shall no strangers pass through her any more. And it shall come to pass in that day, That the mountains shall drop down sweet wine, And the hills shall flow with milk, And all the brooks of Judah shall flow with waters; And a fountain shall come forth of the house of the LORD, And shall water the valley of Shittim. Egypt shall be a desolation, And Edom shall be a desolate wilderness, For the violence against the children of Judah, Because they have shed innocent blood in their land. But Judah shall be inhabited for ever, And Jerusalem from generation to generation. And I will hold as innocent their blood that I have not held as innocent; And the LORD dwelleth in Zion.
רד"ק יואל פרק ד פסוק טז
(טז) וה' מציון ישאג - כי שם שכינתו בירושלם וכאלו משם ישאג ויתן קולו עליהם ולקולו ירעשו שמים וארץ, והכל דרך משל, אמר גם רעש יהיה ביום ההוא בארץ ישראל כמו שנאמר בנבואת יחזקאל ובנבואת זכריה:
Radak Yoel 4:16
And the Lord shall roar from Zion – because His Presence is there in Jerusalem, and it is as if He roars from there and gives forth His voice on them, and at the sound of His voice the heavens and earth quake. This is all by way of metaphor, it says that there will quaking in the land of Israel on that day just as it says in the prophecies of Ezekiel and Zechariah.
מלבי"ם יואל פרק ד פסוק טז
(טז) וה' מציון ישאג. שמשם תצא הנהגה והמשפט, והנה השאגה הוא קול גדול הפך קול נמוך, והנתינת קול אינו מציין קול גדול רק שלא ידום ויתן קולו, ובציון ששם עקר שכינתו ישאג בקול גדול עד שיתפרסם לכולם, ובירושלים שאינה קדושה כציון הגם שלא ישאג בקול גדול בכ"ז לא ידום רק יתן קולו שהוא ההנהגה האלהית, וע"י השאגה הזאת ירעשו שמים וארץ ותתבטל הנהגת הטבע אשר בארץ והנהגת מערכת השמים, וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל מצד שהם עמו יהיה להם מחסה להצילם מכל רע שלא תבא עליהם, ומצד שהם בני ישראל ששם זה מורה שהם למעלה מן הטבע כמ"ש כי שרית עם אלהים, יהיה להם מעוז שהם יתגברו בעז ה' שזה יותר ממחסה:
Malbim Yoel 4:16
And the Lord shall roar from Zion – Because providence and judgment come out from there. A roar is a great voice, the opposite of a soft voice, and the giving of voice doesn’t indicate a great voice but rather that one gives voice and does not fall silent. In Zion, where the primary Presence is found, He will roar with a great voice until it is known to everyone. And in Jerusalem, which isn’t as holy as Zion, even though He doesn’t roar in a great voice nevertheless He does not fall silent but rather gives voice which indicates Divine providence. Through this roar heaven and earth will quake and the natural order will be nullified from the earth and so too the order of the heavens. The Lord who is a shelter for His people and a stronghold to the Children of Israel - because they are his people, He will be a shelter to save them from any evil which looks to come upon them. And because they are the Children of Israel, which name indicates that they are above the natural order as it says “you have struggled with God” (Genesis 32:29), He will be to them a stronghold (ma’oz), that they will strengthen themselves in the might (oz) of the Lord which is more than a shelter:
רד"ק יואל פרק ד פסוק יז
(יז) וידעתם - והיתה ירושלם קדש, כמו הקדש שאסור לזרים: וזרים לא יעברו בה עוד - להרע להם כמו שעשו עד היום, גם אפשר שלא יכנסו זרים בירושלם כי תגדול קדושתה לעתיד, וכמו שההיכל אסור להכניס שם ואפילו ישראל כן תהיה כל העיר קדש שלא יכנסו בה זרים מאומות העולם:
Radak Yoel 4:17
And you shall know – and then Jerusalem will be holy, in the sense of devoted property which is forbidden to non-priests: and strangers shall no longer pass through there – to do evil to them as they have done until now. It is also possible that strangers will not enter Jerusalem at all because in the future its holiness will be so great. Just as an ordinary Israelite is forbidden to enter the Sanctuary itself, so too the whole city will be come so holy that none of the nations will be allowed to enter:
מלבי"ם ביאור המילות יואל פרק ד פסוק כ
(כ) לעולם, לדור ודור, לעולם הוא הזמן הנצחי הבלתי מתחלק, ולדור ודור הוא הזמן הנצחי המתחלק לפי שנות הדורות (כמ"ש ישעיה י"ג כ', ל"ד י' ובכ"מ), ישיבת יהודה יהיה בלי שינוי, וישיבת ירושלים תשתנה לפי הדורות שבכל דור יבואו דיורים חדשים וגם תתעלה בהדרה ותפארתה בכל דור לכן אמר לדור ודור:
Malbim biur milot Yoel 4:20
Forever…throughout all generations – Forever is eternity as indivisible time and throughout all generations is eternity divided into years and generations (as in Isaiah 13:20, 20:34). The settlement of Yehudah will be unchanging, but the settlement of Jerusalem will change according to the generations. This is because in each generation new inhabitants will come, and its beauty and glory will increase in generation, thus it says ‘throughout all generations.’
מלבי"ם יואל פרק ד פסוק כא
(כא) ונקיתי דמם לא נקיתי. מפני שבמלחמת גוג ומגוג לא נכללו רק אומות אדום וישמעאל וכל השייכים לאמונתם, והלא יש כמה עמים שאין שייכים להם והם ג"כ שפכו דמם של ישראל, אומר שאח"כ אנקה גם את דמם אשר לא נקיתי עדיין במפלת גוג, שהוא הדם ששפכו האומות שלא ישתתפו במלחמת גוג ומגוג, וזה יהיה אחר שה' שוכן בציון שאז ינקה גם דמים האחרים ויעשה בהם משפט:
Malbim 4:21
Now should I cleanse, their blood I will not cleanse – Only the Edom, Yishamel and the nations connected to their religions will be involved in the war of Gog and Magog, butwere there not many peoples not related to them who spilled the blood of Israel? Therefore the prophet says afterwards ‘I will cleanse also the blood of those whom I did not cleanse through the fall of Gog.’ This refers to the blood spilled by the nations who will not participate in the war of Gog and Magog. This will occur after ‘the Lord dwells in Zion,’ because then He will cleanse other blood and execute judgment upon them.
וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָה֙ מִצִיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃ (פ)
And he said: The LORD roareth from Zion, And uttereth His voice from Jerusalem; and the pastures of the shepherds shall mourn, and the top of Carmel shall wither.
מציון ישאג. מבית קדשי הקדשים הדיבור יוצא: ואבלו נאות הרועים. ויצדון מדורי מלכיא ויחרוב תקיף כרכיהון:
Shall roar from Zion – communication comes out from the Holy of Holies:
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בִּֽיהוּדָ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ (פ)
So will I send a fire upon Judah, And it shall devour the palaces of Jerusalem.
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק ה ד"ה שמעון הצדיק
שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה הוא היה אומר על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים: וכן את מוצא שלא גלו עשרת השבטים אלא בעון בטול תורה שנאמר לכן גלה עמי מבלי דעת וגו' לכן כאכול קש לשון אש וגו' (ישעי' ה' י"ג וכ"ד). וכן את מוצא שלא (גלה) [גלו] שבט יהודה ובנימין אלא בעון בטול תורה שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי (ישראל) [יהודה] ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס ב' ד') מפני מה על מאסם [את תורת ה'] (שם) וכן [הוא אומר] ושלחתי אש ביהודה (שם ה'). וכן את מוצא שלא חרבה ירושלים אלא בעון בטול תורה שנאמר מי נתן למשיסה יעקב וגו' (ישעי' מ"ב כ"ד) [ומפני מה] ולא (אבוא) [אבו] בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו (שם) [לפיכך] וישפוך עליו חמה אפו (שם כ"ה). וכן את מוצא שלא גלת הארץ אלא בעון בטול תורה [שנאמר לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם הנה אנכי וגו' ותורתי וימאסו בה] (ירמי' ו' י"ח וי"ט). וכה"א מי האיש החכם ויבן זאת (שם ט' י"א) [וכתיב בתריה] ויאמר ה' על עזבם את תורתי (שם שם י"ב):
Avot d’Rabbi Natan version 2 ch.5
Shimon the Righteous was among the remnants of the Great Assembly. He used to say ‘the world stands on three things: on the Torah, on the Service and on acts of loving kindness.’ So you find that that ten tribes were only exiled because of the sin of neglecting Torah study, as it says “Therefore, My people shall go into exile because of lack of knowledge… Therefore, as a flame of fire consumes stubble, and a flame shrivels straw…” (Isaiah 5:13,24) So too you find that Yehudah and Benyamin were only exiled because of the sin of neglecting Torah study, as it says “So said the Lord: For three transgressions of Judah, yea for four, I will not return them…” For what? “…for they rejected the Law of the Lord…” (Amos 2:4) And it also says “And I will send a fire into Judah…” (Amos 2:5) So too you find that Jerusalem was only destroyed because of the sin of neglecting Torah study, as it says “Who subjected Jacob to plunder…” And why? “…and they did not want to go in His way and did not hearken to His Torah.” (Isaiah 42:24) Therefore “And He poured out upon them the fury of His anger…” (Isaiah 42:25) So too you find that the land was only exiled because of the sin of neglecting Torah study, as it says “Therefore, hearken, O nations, and know, O congregation, what is within them…behold, I…and they rejected My instruction.” (Jeremiah 6:18-19) And so too it says “Who is the man so wise that he can understand this?” (Jeremiah 9:11) And it is written after this “And the Lord said: because they have forsaken My Law…” (Jeremiah 9:12)
נִשְׁבַּע֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה בְּנַפְשׁ֗וֹ נְאֻם־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת מְתָאֵ֤ב אָֽנֹכִי֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב וְאַרְמְנֹתָ֖יו שָׂנֵ֑אתִי וְהִסְגַּרְתִּ֖י עִ֥יר וּמְלֹאָֽהּ׃
The Lord GOD hath sworn by Himself, Saith the LORD, the God of hosts: I abhor the pride of Jacob, And hate his palaces; And I will deliver up the city with all that is therein.
בנפשו. מדעת וכוונה: מתאב. כמו מתעב וכן תירגם יונתן מנבל אנא ית בית מקדש' רבותיה דיעקב שהמקדש נקרא גאון עוזם שנאמר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם (יחזקאל כד) : עיר ומלואה. ירושלים ויושביה:
swore by Himself – consciously and with intention: I abhor – This means abhor (even though it is written with an aleph and not an ayin.) This is how Yonatan translated it into Aramaic ‘I despise the great Holy Temple of Yaakov.’ He calls it this because the Temple is called the pride of their strength, as it says “Behold I am profaning My sanctuary, the pride of your strength…” (Ezekiel 24:21): the city and the fullness thereof - Jerusalem and its inhabitants:
וּבְהַ֥ר צִיּ֛וֹן תִּהְיֶ֥ה פְלֵיטָ֖ה וְהָ֣יָה קֹ֑דֶשׁ וְיָֽרְשׁוּ֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת מוֹרָֽשֵׁיהֶם׃
But in mount Zion there shall be those that escape, And it shall be holy; And the house of Jacob shall possess their possessions.
מלבי"ם עובדיה פרק א פסוק יז
(יז) ובהר ציון. אחר שכמה אומות שהיו ממחריבי הארץ יכלו ויאבד זכרם אז תהיה פליטה בהר ציון ונדחי ישראל יתקבצו שם מעט מעט, (כמ"ש בפי' ישעיה סס"ה על בטרם תחיל ילדה): והיה קדש ובית יעקב יירשו את ירושתם:
(יז) ובהר ציון. אחר שכמה אומות שהיו ממחריבי הארץ יכלו ויאבד זכרם אז תהיה פליטה בהר ציון ונדחי ישראל יתקבצו שם מעט מעט, (כמ"ש בפי' ישעיה סס"ה על בטרם תחיל ילדה): והיה קדש ובית יעקב יירשו את ירושתם:
And on Mount Zion – after many of the nations who were among those that ruined the land have been consumed and their memory wiped out, then there will be a surviving remnant on Mount Zion. The scattered of Israel will gather there little by little (as I wrote in explanation of Isaiah 66:7 “When she has not yet travailed, she has given birth”): and it shall be holy, and the house of Jacob shall inherit – their inheritance:
וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽיהוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה׃
And saviours shall come up on mount Zion To judge the mount of Esau; And the kingdom shall be the LORD’S.
מלבי"ם עובדיה פרק א פסוק כא
And the saviors shall ascend – and then the war of God and Magog will begin and the the two messiahs, the son of Yosef and the son of David, will be revealed; and also the seven shepherds who will save Israel. They will ascend to judge the mountain of Esau and then the Lord shall have the kingdom and everyone will accept upon themselves the yoke of the kingdom of heaven. Speedily in our day!
Malbim Ovadiah 1:21
x
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת וישלח פרשה עח ד"ה עד אשר אבוא
“…until I come to my master, to Seir.” (Genesis 33:14) R’ Abahu said: we have gone over all of the Torah and we have not found that Yaakov we to Esau at Mount Seir any time in his life. Is it possible that Yaakov the honest was deceiving him?! Rather, when will he come to him? In the time to come “And saviors shall ascend Mt. Zion to judge the mountain of Esau…” (Ovadiah 1:21)
Bereshit Raba parshat Vayishlach 78
x
מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים - הוספה סימן ו
[ו] אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל (דברים ב ה). ר' מאיר אומר עד שיעמדו רגליו ביום ההוא, ר' שמואל אומר עד שיבא אותו שכתיב בו דרך כוכב מיעקב (במדבר כד יז), זה מלך המשיח, אמר להם הקדוש ברוך הוא בעולם הזה אין לך רשות בהר הזה, אבל לעולם הבא אתם נגאלין ודורשין ויורשין אותו, שנאמר וירשו הנגב את הר עשו (עובדיה א יט), וכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (שם שם /עובדיה א'/ כא).
Midrash Tanchuma (Buber) parshat Devarim 6
“You shall not provoke them, for I will not give you any of their land not so much as a foot step…” (Deuteronomy 2:5) R’ Meir says: until ‘his feet stand on that day’ (comp. Zechariah 14:4), R’ Shmuel says: until the one comes of whom it is written “A star has gone forth from Jacob…” (Bamidbar 24:17) This refers to the King Messiah. The Holy One said to them: in this world you have to have no authority over this mountain, but in the world to come you will be redeemed, and you will seek and inherit it, as it says “And the southland shall inherit the mountain of Esau…” (Ovadiah 1:19) and it is written “And saviors shall ascend Mt. Zion to judge the mountain of Esau, and the Lord shall have the kingdom.” (Ovadiah 1:21)
אלה תולדות נח נח, יתברך שמו של ממ"ה הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים ל"ב) ונתן לנו את התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות ופרשום בתורה שבע"פ וגלה אותם לישראל, ולא עוד אלא שתורה שבכתב כללות ותורה שבע"פ פרטות ותורה שבע"פ הרבה ותורה שבכתב מעט ועל שבע"פ נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (איוב י"א) וכתיב ולא תמצא בארץ החיים (שם כ"ח), ומאי לא תמצא בארץ החיים וכי בארץ המתים תמצא אלא שלא תמצא תורה שבע"פ אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל (במדבר י"ט) וכך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על התורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות ל"ד) ואמרו חז"ל לא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה למען הדברים האלה ולא בעבור הדברים האלה ולא בגלל הדברים אלא ע"פ הדברים וזו היא תורה שבע"פ שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהוא משולה לחשך שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול (ישעיה ט) אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והתר בטמא ובטהור, ולעתיד לבא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה), ולא קבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקדוש ברוך הוא את ההר כגיגית שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר (שמות י"ט) ואמר רב דימי בר חמא א"ל הקב"ה לישראל אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה, ענו כלם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט אלא אמר להן על התורה שבע"פ שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקדוש ברוך הוא בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו שנא' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך (דברים ו'), ומנין אתה למד שאין אהבה זו אלא לשון תלמוד, ראה מה כתיב אחריו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ואי זה זה תלמוד שהוא על הלב הוי אומר ושננתם לבניך זו תלמוד שצריך שנון, ללמדך שפרשה ראשונה שבק"ש אין בה פירוש מתן שכרה בעוה"ז כמ"ש בפרשה שנייה והיה אם שמוע תשמעו וגו' ונתתי מטר ארצכם, זה מתן שכר עוסקי מצות (ס"א תורה שבכתב) שאין עוסקין בתלמוד, ובפ' שנייה כתיב בה בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא כתב בכל מאדכם ללמדך שכל מי שאוהב עושר ותענוג אינו יכול ללמוד תורה שבע"פ לפי שיש בה צער גדול ונדוד שינה ויש מבלה ומנבל עצמו עליה לפיכך מתן שכרה לעה"ב שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול, אור גדול אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לעמלי תורה שבע"פ ביום ובלילה שבזכותן העולם עומד שנאמר (ירמיה נ"ג) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי אי זה הוא ברית שנוהג ביום ובלילה זו תלמוד וכן הוא אומר (שם ) כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תפר את דוד עבדי וגו', ואומר (תהלים א) כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, ואף הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם ישראל שלא תשכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות שנא' (ישעיה נט) ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו וגו' ולא כתיב ממך אלא מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה ומתקבצין שתי פעמים בשנה באדר ובאלול מכל המקומות ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמתה ומביאין ראיה ומן המקרא ומן המשנה ומן התלמיד כדי שלא יכשלו ישראל בד"ת, שנא' (תהלים קיט) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, (שם כ"ט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, ואותן ב' ישיבות לא ראו שבי ולא שמד ולא שלל ולא שלט בהן לא יון ולא אדום והוציאן הקדוש ברוך הוא י"ב שנה קודם חרבן ירושלים בתורתן ובתלמודן שכך כתיב והגלה את כל ירושלים ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרת אלפים גולה וכל החרש והמסגר ולא נשאר זולת דלת עם הארץ (מלכים ב כד), וכי מה גבורה יש בבני אדם ההולכים בגולה, אלא אלו גבורי תורה שכך נאמר בה על כן יאמר בספר מלחמות ה' (במדבר כ"א) ומתוכן החרש והמסגר, חרש שבשעה שאחד מהן מדבר נעשו הכל כחרשין, מסגר כיון שאחד מהן סוגר דברי טומאה וטהרה או איסור והתר אין בעולם שיכול לפתוח לטהר ולהתיר לקיים מה שנאמר (ישעיה כב) ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח, ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז) אלו חורי יהודה ובנימן שעליהן נאמר (ירמיה כד) כה אמר ה' וגו' כתאנים הטובות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים לטובה, וכתיב (דניאל ט) וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, וכי משום דצדיק וישקד ה' על הרעה ויבא את הרעה, אלא צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהקדים והגלה את גלות יכניה לגלות צדקיה כדי שלא תשתכח מהן תורה שבע"פ וישבו בתורתן בבבל מן אותה שעה עד היום ולא שלט בהן לא אדום ולא יון ולא גזרו עליהם שמד, ואף לימות המשיח אין חבלי של משיח רואין שנא' (זכריה ב) הוי ציון המלטי, מאדום ומיון מגזרותיהן, וכתיב (מיכה ד) חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ושכנתי כתיב בשדה שאע"פ שאדם גולה בשדה שכינתי לא זזה ממך, ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך (שם ) שם ללמדך שמשם מתחלת הגאולה משם עולין לירושלים שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו' (עובדיה א') אותה שעה והיתה לה' המלוכה, וכי"ר:
... the Holy One treated Am Yisrael righteously be preceding the exile of Tzidkiya with that of Yochanya in order that the oral Torah should not be forgotten from among them. They were settled in their Torah in Babylon from that time unti today and neither Edom nor Greece ruled over them, or declared destruction upon then. Even when the Messiah comes they will not see the birthpangs of the Messiah, as it says “Ho, Zion! Flee…” (Zechariah 2:11) From Edom and Greece, from their decrees. And it is written “Be in pain and kneel, O daughter of Zion, like a woman in confinement, for now you shall go forth from the city; and you shall dwell in the field…” (Micah 4:10) And it is written ‘and I shall dwell (shachanti),’ ‘in the field’ because even though one is exiled into the field my Presence (shechinati) will not move from you. “…and you shall come up to Babylon; there you shall be saved; there the Lord shall redeem you from the hand of your enemies.” (ibid.) This comes to teach you that the redemption begins from there, from there they will go up to Jerusalem ““And saviors shall ascend Mt. Zion…” and at that time “…the Lord shall have the kingdom.” (Ovadiah 1:21)
בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלִָֽם׃
For the transgression of Jacob is all this, And for the sins of the house of Israel. What is the transgression of Jacob? Is it not Samaria? And what are the high places of Judah? are they not Jerusalem?
רד"ק מיכה פרק א פסוק ה
ומי במות יהודה הלא ירושלם - מי גרם שיעשו במות בערי יהודה הלא מלכי ירושלים כי ירושלים היתה ראש הממלכה והוצרכנו לפרש כן כי מלת מי לא תפול אלא על בעל שכל כמו מי האיש ולא יאמר מי השור מי החמור:
Radak Micah 1:5
And who is the high places of Judah? Is it not Jerusalem? – Meaning, who caused high places to be made in the cities of Yehudah – was it not the kings of Jerusalem? Because Jerusalem was the head of the government. One must explain the verse this way because the word ‘who’ can only refer to a conscious being, as in ‘who is the man?’ One does not say ‘who is the ox’ or ‘who is the donkey’.
אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח ד"ה בוא וראה שלא
...בוא וראה כמה גדול פשיעה של תורה, שלא חרב העולם בראשונה אלא בפשעה של תורה, ולא חרבה ירושלים ולא חרב בית המקדש אלא בפשעה של תורה, שנאמר בפשע יעקב כל זאת (מיכה א' ה'), ואין זאת אלא תורה, שנאמר מי האיש החכם ויבן את זאת [וגו'] ויאמר ה' על עזבם את תורתי (ירמיה ט' י"א וי"ב). ברוך המקום ברוך הוא שבחר בכם מתוך שבעים לשונות, ונתן בכם חכמה ובינה ודיעה והשכל שתהיו בטוחין בו בכל שעה ושעה.
Eliyahu Raba parsha 18
…come and see how great is transgression against Torah, because the world was not destroyed at first except for transgression against Torah and Jerusalem was not destroyed, nor was the Holy Temple destroyed, except for transgression against Torah, as it says “All this is because of the transgression of Jacob…” (Micah 1:5) And ‘this’ means Torah, as it says “Who is the man so wise that he can understand this?... And the Lord said: (It is) because they have forsaken My Law…” (Jeremiah 9:11-12) Blessed is God (HaMakom), blessed by He who chose you from amongst seventy languages and gave you wisdom, understanding, knowledge and intellect that you would trust in Him at every moment.
כִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּי־בָ֙אָה֙ עַד־יְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַד־שַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃
For her wound is incurable; For it is come even unto Judah; It reacheth unto the gate of my people, even to Jerusalem.
רד"ק מיכה פרק א פסוק ט
נגע עד שער עמי - וזהו עד שער ירושלם כי מלך אשור שלכד ארץ עשרת השבטים עלה על כל ערי יהודה ויתפשם ובא עד שערי ירושלם והיא הנקרא שער עמי כי היא מיוחדת בכל ארץ ישראל לכבוד האל ית' השוכן בה:
Radak Micah 1:9
It has reached the gate of My people – This means to the gate of Jerusalem. The king of Ashur, who conquered the land of the ten tribes, came against all the cities of Yehudah and took them and reached all the way to the gates of Jerusalem. They are called the gate of My people because they are unique within all of the land of Israel in being devoted to the glory of blessed God who dwells there:
לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֙ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ (פ)
Therefore shall Zion for your sake be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of a forest.
רד"ק מיכה פרק ג פסוק יב
(יב) לכן בגללכם - פי' בעבור עונותיכם שרבו ולא יפנה אל כבודו ואל ביתו כאשר אמרתם וציון שבניתם בדמים שדה תחרש כלומר כשדה תחרש שלא ישאר בה בנין ותהיה כמו השדה הנחרש וירושלם שבניתם בעולה עיין תהיה גלי אבנים שיהרסו האויבים ויתנו אבן על אבן ויהיו אבני הבנין לגלים וכן אמר שמו את ירושלם לעיים וכת"י ליגרין ותרגום והיתה בבל לגלים ליגרין לעי השדה ליגרי חקלא:
Radak Micah 3:12
Therefore, because of you – Meaning, because of your many sins and He will be concerned for His honor or His house as you said. And Zion which you built with blood ‘will be plowed as a field,’ that is to say, like no building remains in plowed field, it will be as a plowed field. And Jerusalem, which you built with iniquity, ‘shall become heaps’ – it will be piles of stones because the enemy will destroy it and pile up the stones of the buildings into heaps. So too it says “…they have made Jerusalem into heaps.” (Psalms 79:1) Yonatan translated it into Aramaic as ‘piles,’ and he translated “Babylon will become heaps” (Jeremiah 51:37) ‘piles’ and “a heap in the field” (Micah 1:6) as a pile in the field.
מלבי"ם מיכה פרק ג פסוק יב
(יב) לכן. תראו בהפך כי בגללכם ציון שדה תחרש, כי בדמים לא תבנה ציון רק תחרב, ומצייר שכל המקודש יותר יגדל חורבנו יותר, שציון תחרש עד שתהיה כשדה, וירושלים לא תחרש רק תהיה לעיים ע"י מפולת הבתים, והר הבית ששם היה המקדש והמזבח ונשאר ממנו כותל המערבי ידמה כבמות הנמצאים ביער שאין איש בא לתוכם רק שועלים ופריצי חיות ילכו בם:
Malbim Micah 3:12
Therefore – You will see the opposite (of what was stated in the preceding verse) because Zion will be plowed as a field for your sake because Zion will not be built through blood but rather destroyed. This description indicates that anything which is more sanctified, its destruction will be greater - Zion will be plowed until it is as a field, Jerusalem will not be plowed. Rather it will be reduced to piles when its houses collapse. The Temple Mount, where the Sanctuary and the altar stood and of which the western wall remains, is compared to the high places of a forest where no man ever goes but are the haunts of foxed and wild beasts.
מסכת שמחות פרק ח
ראוין היו ירושלים ליחרב ובית המקדש לישרף, אילולי עמדו נבוכדנצר וחביריו, שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער.
Masechet Semachot ch.8
Jerusalem was fit to be destroyed and the Holy Temple burnt even if Nevuchadnezzar and his companions had not arisen, as it says “…because of you, Zion shall be plowed as a field; Jerusalem shall become heaps, and the Temple Mount like the high places of a forest.” (Micah 3:12)
וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אתת כמה וכמה שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק דכתיב (ישעיהו ח, ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה באוריה כתיב (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו'] בזכריה כתיב (זכריה ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו:
Once R’ Gamliel, R’ Elazar ben Azaryah, R’ Yehoshua and R’ Akiva were walking on the way and they heard the noise of the multitudes of Rome from Pleita, a hundred and twenty miles away. They began to weep, and R’ Akiva laughed. They said to him: why are you laughing? He said to them: and you, why are you weeping? They said to him: these heathen who bow to idols and offer incense to the stars are sitting quiet and secure, while us - the House which is the footstool of our Gd is burnt with fire, shouldn’t we weep?! He said to them: this is exactly why I am laughing. If this is how He treats those that transgress His will, how much more He will do for those who do His will. Another time they were going up to Jerusalem, and once they reached Mount Scopus they tore their clothes. When they reached the Temple Mount they saw a fox come out of the place of the Holy of Holies - they began to weep and R’ Akiva began to laugh. They said to him: why are you laughing? He said to them: and you, why are you weeping? They said to him: the place of which it is said “any outsider who approaches shall be put to death” (Bamidbar 1:51) has become the haunt of foxes, shouldn’t we weep?! He said to them: this is exactly why I laugh. It is written “And I will call to testify for Myself trustworthy witnesses, Uriah the priest and Zechariah the son of Jeberechiah.” (Isaiah 8:2) What is Uriah doing together with Zechariah? Uriah was during the First Temple and Zechariah during the Second Temple! Rather, the Scripture linked the prophecy of Zechariah to the prophecy of Uriah. In (the prophecy from the days of) Uriah it says “Therefore, because of you, Zion shall be plowed as a field…” (Micah 3:12) and in Zechariah it says “Old men and old women shall once again sit in the broad places of Jerusalem…” (Zechariah 8:4) So long as Uriah’s prophecy was not fulfilled – I was afraid that Zechariah’s prophecy would not be fulfilled. Now that Uriah’s prophecy was fulfilled – it is certain that Zechariah’s will be fulfilled. They said to him: Akiva you have comforted us! Akiva you have comforted us!
ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו'. על מה היו מדיינים? אמרו: בואו ונחלוק את העולם, אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר ארעא, דאת קאים עליה דידי! ודין אמר מה דאת לביש, דידי! דין אמר: חלוץ! ודין אמר: פרח! מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין. ועל מה היו מדיינין? אלא, זה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה. וזה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק. היך מה דאת אמר (מיכה ג): ציון שדה תחרש. ומתוך כך (בראשית ד): ויקם קין אל הבל אחיו וגו'. יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין. אמר רבי איבו: חוה הראשונה חזרה לעפרה. ועל מה היו מדיינין? אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה, שאני בכור. וזה אומר: אני נוטלה, שנולדה עמי.
“And Cain spoke to Abel his brother, and it came to pass when they were in the field…” (Genesis 4:8) What were they arguing over? They said, come let us divide the world – one will take the land and the other will take the moveable property. This one said: the ground which you are standing on is mine! The other said: the clothes you are wearing are mine! This one said: strip! The other one said: float! As a result “…Cain rose up against Abel his brother and slew him.” (ibid.) R’ Yehoshua of Sachnin said in the name of R’ Levi: they both took the land and the moveable property. Then what was their argument about? One said: the Holy Temple will be built in my portion! The other said: the Holy Temple will be built in my portion! As it says ‘and it came to pass while they were in the field’ and the field refers to the Holy Temple as it says “Zion shall be plowed as a field” (Micah 3:12) As a result “…Cain rose up against Abel his brother and slew him.” Yehudah bar Ami said: they were arguing about the first woman. R’ Ibo said: the first woman had returned to the dust, so what were they arguing about? R’ Huna said: Hevel was born with a twin sister. This one said: I will take her because I am the first born! This one said: I will take her because she was born with me! As a result “Cain rose up…”
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כז סימן כו
ויאמר ראה ריח בני. מלמד שנכנס עם יעקב ריחו של גן עדן, שנאמר כריח שדה אשר ברכו ה': ע"א ראה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי. בנוי ראה ריח בני, המד"א ריח ניחוחי תשמרו (במדבר כח). חרב, כריח שדה, כענין שנאמר ציון שדה תחרש (ירמיה כו יח). בנוי, אשר ברכו ה', כענין שנאמר כי שם צוה את הברכה (תהלים קלג ג), כשם שראה אותו אברהם אביו בנוי וחרב ובנוי, כך ראה יצחק, וכך יעקב:
Pesikta Zutrata (Lekach Tov) Bereshit parshat Toldot 27:26
“…and he said, "Behold, the fragrance of my son…” (Genesis 27:27) This comes to teach that the smell of the Garden of Eden entered with Yaakov, as it says “…like the fragrance of a field, which the Lord has blessed!” (ibid.): Another explanation. He saw the Holy Temple built, destroyed and built. Built: ‘Behold, the fragrance of my son’ as it says “…a satisfying smell for Me, you shall take care to offer to Me…” (Numbers 28:2) Destroyed: ‘like the fragrance of a field’ as it says “…Zion shall be plowed as a field…” (Jeremiah 26:18) Built: ‘which the Lord has blessed’ as it says “…for there the Lord commanded the blessing…” (Psalms 133:3) Just as Avraham his father saw it built, destroyed and built, so too Yitzchak saw it, and Yaakov as well:
בראשית רבתי פרשת תולדות עמוד 109
כז, כז - כח וירח את ריח בגדיו. רב אמר כיון שצפה אביו יצחק שהבוגדים שיצאו מיעקב יתנו ריח טוב שיעשו תשובה, מיד שרתה עליו שכינה וברכו, הה"ד וירח את ריח בגדיו, בוגדיו, כגון יוסף משתיתא ויויקים בן צרורות. ראה ריח בני, גדולה היא התשובה שאפילו הרשעים הבוגדים לפני יוצרם מתקבלים כריח הקטרת שנאמר מר ואהלות וגו' (תהלים מ"ה ט') אל תקרא בגדותיך אלא בוגדותיך. וכן יצחק אמר כשהריח ריח הבגדים, ראה ריח בני כריח שדה, זה ריח הקטרת שמקטירין בבית המקדש שנקרא שדה, כד"א ציון שדה תחרש (ירמיה כ"ו י"ח).
Bereshit Rabati parshat Toldot p.109
27,27-28 “…and he smelled the fragrance of his garments…” (Genesis 27:27) Rav said: since his father Yitzchak foresaw that the betrayers who would descend from Yaakov would ‘give off a good smell,’ meaning that they would repent, the Presence of God immediately came to rest upon him and he blessed him. This is what is written “and he smelled the fragrance of his garments (bgadav)” meaning betrayers (bogdav), like Yosef Meshatita and Yoyakim ben Tzrorot. “Behold, the fragrance of my son…” (ibid.) Repentance is so powerful that even the wicked who betray their creator are accepted like the smell of the incense, as it says “Myrrh and aloes and cassia are all your garments…” (Psalms 45:9) Don’t read it as ‘your garments’ (bigdotecha) but rather as ‘your betrayers’ (bogdtecha). And so Yitzchak said when he smelled the fragrance of the garments “"Behold, the fragrance of my son is like the fragrance of a field…” (Genesis 27:27) This refers to the smell of the incense which they burnt in the Holy Temple that is called a field, as it says “…Zion shall be plowed as a field…” (Jeremiah 26:18)
וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהוָ֗ה וְאֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם׃
And many nations shall go and say: ‘Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, And to the house of the God of Jacob; And He will teach us of His ways, And we will walk in His paths’; For out of Zion shall go forth the law, And the word of the LORD from Jerusalem.
והלכו . גוי אל גוי : ואמרו . אלו לאלו : ויורנו . המקום ילמד אותנו ע''י יודעי התורה : מדרכיו . מה מדרכיו : כי מציון . כי התורה האמיתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעולם :
For out of Zion – because the true Torah is that which comes out from Zion, and there is no other in the world:
מלבי"ם מיכה פרק ד פסוק ב
(ב) והלכו. וגוים רבים ילכו ויאמרו זל"ז לכו אתם ונעלה עמכם אל הר ה' ומן ההר נלך אל הבהמ"ק, ויורנו מדרכיו הגדולים, ונלכה מעצמנו בארחותיו הפרטים. ר"ל שע"י שיראנו שרשי דת האמתיית ויסודותיו נשתדל להשיג גם ענפיה וסעיפיה, כי מציון ששם ישבו הסנהדרין ומורי הדת תצא תורה לכל העולם, ודבר ה' שהוא דבר הנבואה תצא מירושלים שהנביאים ימצאו בכל העיר:
Malbim Micah 4:2
And many nations shall go – And many nations will go, and say one to another: you go, and we will go up with you to the mount of Gd and from the mountain we will go to the Holy Temple and He will teach us of His great ways, and we will of ourselves go in His particular paths. That is to say, through their showing us the roots of true religion and its foundations, we will strive to comprehend also its branches and ramifications. For out of Zion – because there sat the Sanhedrin and the teachers of religion, and Torah came out to the whole world. And the word of the Lord, which is the prophetic word, comes out from Jerusalem because the prophets are found throughout the city.
וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת־יְרוּשָׁלִָֽם׃
And thou, Migdal-eder, the hill of the daughter of Zion, Unto thee shall it come; Yea, the former dominion shall come, The kingdom of the daughter of Jerusalem.
רד"ק מיכה פרק ד פסוק ח
(ח) ואתה מגדל עדר - הוא מגדל דוד וקראו מגדל עדר כי ישראל נמשלים לעדר הצאן כמו שהמשילם בכמה מקומות וציון וירושלם הוא מקום כל ישראל שהיו נאספים שם שלש פעמים בשנה והיו בה כעדר בתוך הדברו והיא היתה ראש ממלכת ישראל וכפל הענין במ"ש ואמר עופל בת ציון כי עופל כמו מגדל כמו עופל ובחן:
Radak Micah 4:8
And you-tower of the flock – This refers to the Tower of David and it is called tower of the flock because Israel is compared to a flock of sheep as they were so in many places. Zion and Jerusalem are the place of all Israel because they would gather there three times a year, they were there “…as a flock within its stall…” (Micah 2:12) and she was the head of the kingdom of Israel. The prophet repeated the idea by saying ‘the tower (ofel) of the daughter of Zion’ because ofel and migdal both mean tower, as in “…rampart and tower…” (Isaiah 32:14)
ואתה מגדל עדר . על עיר ציון יאמר שהוא המגדל אשר יאספו שם ברגלים כל שבטי ישראל המכונים בהרבה מן המקומות בשם עדר ולתוספת ביאור אמר עופל בת ציון ור''ל אתה ציון הנה אליך תבוא קבוצת הצולעה והנדחה : ובאה . ואז תבוא הממשלה הראשונה וחוזר ומפרש הנה הממלכה ההיא תבוא לעדת ירושלים ר''ל שאז תמשול גם על עשרת השבטים כמו בימי דוד ושלמה לא יחצו עוד לשתי ממלכות :
And you-tower of the flock – This is said of the city of Zion. It is a tower to which all the tribes of Israel, who are called a flock in many places, gather on the festivals. And it says ‘the tower of the daughter of Zion’ for further clarification. That is to say that the limping, driven out masses will come to you Zion.
מלבי"ם מיכה פרק ד פסוק ח
(ח) ואתה מגדל עדר. מסב פניו על הר ציון הנז', אומר אליו, את הר ציון, שאתה מגדל של העדר הלז שהוא עדר הצאן הצולעה והנדחה, תחלה תהיה כמגדל של צאן, ואח"כ תהיה עופל, שהוא מבצר חזק, ומפרש שזה יהיה בשלש מדרגות, תחלה בת ציון עדיך תאתה שהגליות יתחילו להתקבץ וגלות יהודה ובנימין שהם בת ציון שגלו מציון בחורבן בית שני יתקבצו אליך, ואח"כ ובאה הממשלה הראשונה, תבוא ממשלה קטנה, שיהיה להם קצת ממשלה והנהגה כמו שהיו לישראל בימים הראשונים לפני מלך מלך לבני ישראל שהיה להם שופטים מנהיגים אותם, ואח"כ תבא ממלכת לבת ירושלים יהיה להם מלכות קבוע שהוא מלכות ב"ד, שאח"כ ימלוך המלך המשיח בממלכה קבועה, וכן התבאר ביחזקאל סי' ל"ד כ"ג כ"ד, וסי' ל"ו כ"ד כ"ה, ועמוס ט' י"א, שמלכות ב"ד תתגלה בהדרגה, ותחלה לא יהיה רק במדרגת שופט ויתעלה לאט לאט עד שיהיה לה' המלוכה, עיין שם:
Malbim Micah 4:8
And you-tower of the flock – He turned his face toward Mount Zion and said to it ‘you, Mount Zion, who are the tower of this flock, the flock of sheep who are limping and driven out. In the beginning you will be as a tower of sheep and afterwards you will be a rampart, which is a mighty stronghold.’ He states explicitly that this will be in three stages. At first ‘the daughter of Zion-to you it shall come,’ meaning that the exiles will begin to gather and that the exile of Yehudah and Benyamin, who are the daughter of Zion because they were exiled through the destruction of the Second Temple, will gather together in you. Next ‘the former rule shall come,’ a lesser government will come. They will have a small amount of rule and direction as there was to Israel in the first days before a king ruled over the children of Israel, when they had judges leading them. Finally ‘the kingdom shall come to the daughter of Jerusalem,’ they will have an established kingdom, which is the kingdom of the House of David. Afterwards the King Messiah will rule in this established kingship. It is explained in Ezekiel 34:23-24, 36:24-25 and in Amos 9:11 that the kingdom of the House of David will be revealed in stages. The beginning will be on the level of judges and will rise slowly, slowly until the kingdom belongs to the Lord. See there.
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלִַ֖ם אַל־תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ׃
In that day it shall be said to Jerusalem: ‘Fear thou not; O Zion, let not thy hands be slack.
מלבי"ם צפניה פרק ג פסוק טז
(טז) ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי. ובירושלים היה מושב העם וקבוצם המדיני, ובציון היה מושב הסנהדרין והמקדש וענינם הרוחני הנפשי, ובירושלים היו מתיראים מן האויבים אז יאמר להם אל תיראי, וציון רפו ידיה מעסוק בשלמות הנפשי כי חשבה שה' עוזב אותה ע"י חטאתיה, ואז יאמר לציון אל ירפו ידיך, ומפרש.
Malbim Tzefaniah 3:16
On that day it shall be said to Jerusalem, "Have no fear! – Jerusalem was the dwelling place of the nation and their political entity, while Zion was the location of the Sanhedrin, the Sanctuary and their spiritual soul aspects. In Jerusalem they were afraid of the enemies, thus it was said to the ‘have no fear.’ And Zion slackened its hands from involvement in spiritual wholeness because she thought that the Lord had abandoned her because of her sins, then it was said to Zion ‘let not your hands be slack.’
לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה שַׁ֤בְתִּי לִירוּשָׁלִַ֙ם֙ בְּֽרַחֲמִ֔ים בֵּיתִי֙ יִבָּ֣נֶה בָּ֔הּ נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וקוה [וְקָ֥ו] יִנָּטֶ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃
Therefore thus saith the LORD: I return to Jerusalem with compassions: My house shall be built in it, saith the LORD of hosts, and a line shall be stretched forth over Jerusalem.
דבר אחר: כי ירחיב ה' אלהיך אפשר שהקב"ה מרחיב את א"י?! אמר רבי יצחק: המגילה הזאת, אין אדם יודע כמה ארכה וכמה רחבה, כשהיא נפתחת היא מודעת כמה היא, כך א"י כל רובה הרים וגבעות. מנין? שנא' (שם יא): והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. כשישרה אותה הקב"ה. מנין? שנא' (ישעיה מ) כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה אותה שעה, היא מודעת מה היא. דבר אחר: כי ירחיב רבנן אמרי: מדבר בירושלם. מי יכול לראות שלותה של ירושלם, כשירחיבנה הקב"ה?! אמר רבי שמעון בר נחמן: למה הדבר דומה? למדינה וכו'. (מלאכי ג): וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם ( שם) הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות. (זכריה א) לכן כה אמר ה' שבתי לירושלים ברחמים ביתי יבנה בה נאם ה' צבאות וקו ינטה על ירושלים עוד קרא לאמר כה אמר ה' צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב ונחם ה' עוד את ציון ובחר עוד בירושלים. (שם ט) גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות:
... Another explanation. “When the Lord, your God, expands your boundary…” (Deuteronomy 12:20) The Rabbis say: this is speaking of Jerusalem. Who is able to see the calm of Jerusalem when he expands it? The Holy One. R’ Shimon bar Nachman says: to what is this to be compared? To a country, etc. “And then the offerings of Judah and Jerusalem shall be pleasant to the Lord, as in the days of old and former years.” (Malachi 3:4) “Lo, I will send you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of the Lord, that he may turn the heart of the fathers back through the children, and the heart of the children back through their fathers-lest I come and smite the earth with utter destruction.” (Malachi 3:23-24) Behold I send My angel and he will clear the way before Me. And suddenly the Master whom you desire will come into His palace and the angel of the covenant whom you desire, behold He is coming says the Lord of Hosts. “Therefore, so said the Lord: 'I have returned to Jerusalem with mercy; My house shall be built there,' says the Lord of Hosts. 'And a plumb line shall be stretched out over Jerusalem.' Further, proclaim, saying: so said the Lord of Hosts, 'My cities shall yet spread out with prosperity, and the Lord shall yet console Zion and shall yet choose Jerusalem.'” (Zechariah 1:16-17) “Be exceedingly happy, O daughter of Zion; Shout, O daughter of Jerusalem. Behold! Your king shall come to you. He is just and victorious; humble, and riding a donkey and a foal, the offspring of she-donkeys.” (Zechariah 9:9)
מדרש תהלים (בובר) מזמור עב ד"ה [א] [עב, א
…אמר ר' יוסי ב"ר חנינא בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לשלח משה למצרים, מה אמר משה, ואמרו לי מה שמו (שמות ג יג), אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין אתה יודע שמי, בוא ואומר לך, אהיה אשר אהיה [וגו'] אהיה שלחני אליכם (שם שם /שמות ג'/ יד), אתה מוצא שלש פעמים כתיב אהיה, אמר הקדוש ברוך הוא ברחמים בראתי את עולמי, וברחמים אני עתיד לנהגו, וברחמים אני עתיד לחזור לירושלים, שנאמר שבתי לירושלים ברחמים (זכריה א יו), כיון שהלך משה ואמר להם, אמרו לו מה יש עלינו לומר לצדיקו של עולם שהוא טוב, הוי אמרו צדיק כי טוב, ואף דוד הוא אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו (תהלים קו א).
Midrash Tehillim (Buber) mizmor 72
…R’ Yosi bar R’ Chanina said: at the moment when the Holy One sought to send Moshe to Egypt, what did Moshe say? “…and they say to me, 'What is His name?'” (Exodus 3:13) The Holy One said to Moshe, don’t you know my name? Come and I will tell you “I will be what I will be, and He said, "So shall you say to the children of Israel, 'Ehyeh (I will be) has sent me to you.'” (Exodus 3:14) You find that ‘I will be’ is written three times. The Holy One said: I created My world with mercy, and in the future I will lead it with mercy and in the future I will return to Jerusalem in mercy, as it says “I have returned to Jerusalem with mercy…” (Zechariah 1:16) Once Moshe went and said this to them, they said to him: what can we say to the Righteous One of the world who is good? This is “Praise the righteous man for he is good…” (Isaiah 3:10) And even David says “Give thanks to the Lord for He is good, for His kindness is forever.” (Psalms 106:1)
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁ֚בְתִּי אֶל־צִיּ֔וֹן וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּת֣וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְנִקְרְאָ֤ה יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת וְהַר־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃ (ס)
Thus saith the LORD: I return unto Zion, and will dwell in the midst of Jerusalem; and Jerusalem shall be called The city of truth; and the mountain of the LORD of hosts The holy mountain.
So said the Lord – And Jerusalem will be called the city of truth as He promised “The remnant of Israel shall neither commit injustice nor speak lies…” (Tzefaniah 3:13) The same is true for all of the land of Israel, but the verse specified Jerusalem because she is the head of the kingdom. And furthermore because the mountain of the Lord, the holy mountain which will no longer be profained by strangers:
‘So said the Lord: I will return to Zion,’ My intention is to return to Zion that My Presence be established there as it was before. Also ‘and I will dwell in the midst of Jerusalem’ among the people, that My Presence will be within them and that prophecy, holiness and all the desirable things which they had in days of old will return to them. However, this is on condition – if Jerusalem will be called the city of truth because of the true justice they will administer there between people and the truth and faithfulness with which they speak, and if the mountain of the Lord of Hosts is called the holy mountain because its priests are sanctified to their Gd. I already mentioned above in Zechariah 7:3 in the name of R’ Yitzchak Abravanel that Israel was afraid then that they would be once again sent into exile because of seven things and this prophecy comes to remove them one by one, as the Rav explained. On the first source of concern, which was the fear they felt once they saw that the Divine Presence did not return to the Second Temple, the prophet said that it is possible He will return His Presence to Zion if they improve their actions, to do what is true and to walk in holiness.
כל אלמנה ויתום לא תענון - ר' יוסי אומר: למה אהב אלהים יתומים ואלמנות? אלא, שאין עיניהם תלויות אלא בו, שנאמר (שם סח): אבי יתומים ודיין אלמנות. לכך, כל הגוזלן כאלו גוזל להקב"ה, שהוא אביהם שבשמים והוא כועס עליו, שנאמר (שמות כב): וחרה אפי והרגתי אתכם. משל לבת מלכים, שסרחה על אביה והיו לה בנים וטרפה אותם עליו והלכה לה, כשהוא רואה אותם כאלו רואה את בתו לפניו, ומי שהוא נוגע בהן נפרע ממנו. כך ישראל היו בציון והקב"ה שרוי ביניהן, שנאמר (תהלים קלב): זאת מנוחתי עדי עד, וכיון שחטאו טרפה אף היא, השליכה בניה עליו, שנאמר (איכה ד): יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות, וכשהוא רואה לישראל שעושים מצותיו, מתנחם על מה שעשה בציון ומבקש לה זכות, שנא' (זכריה ח): שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים. וכן דוד אומר (תהלים קכז) שובה ה' את שביתנו:
“You shall not oppress any widow or orphan.” (Exodus 22:21) R’ Yosi says: why does Gd love orphans and widows? Because their eyes look only to Him (for help), as it says “O Father of orphans and Judge of widows…” (Psalms 68:6) therefore anyone who robs them it is as if he robbed the Holy One, who is their Father in Heaven, and He is angry at them as it says “My wrath will be kindled, and I will slay you…” (Exodus 22:23) This is like a king’s daughter who went astray on him. She has children who she cast on him and abandoned. When he sees them it is as if he sees his daughter before him and he will exact retribution from anyone who touches them. So too Israel was in Zion and the Holy One dwelled among them, as it says “This is My resting place forever…” (Psalms 132:14) Once they sinned he declared her unfit and she abandoned her children to Him, as it says “We have become orphans and fatherless, our mothers are like widows.” (Lamentations 5:3) And when He sees Israel doing His commandments He regrets what He did to Zion and seeks her merit, as it says “I will return to Zion, and I will dwell in the midst of Jerusalem…” (Zechariah 8:3) and so too David says “Return, O Lord, our captivity…” (Psalms 126:4)