Shmot Midterm Sources

(יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃

(יב) וַיִּפֶן כֹּה֙ וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַֽיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל׃

(יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי־אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָֽרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ׃

(יד) וַיֹּאמֶר מִי שָֽׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהׇרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר׃

(טו) וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל־הַבְּאֵר׃

(טז) וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָ֣רְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן׃

(יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקׇם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם׃

(יח) וַתָּבֹאנָה אֶל־רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם׃

(יט) וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן׃

(כ) וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת־הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם׃

(כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת־צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה׃

(כב) וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נׇכְרִיָּה׃

Exodus 2:11-22

(11) Some time after that, when Moses had grown up, he went out to his kinsfolk and witnessed their labors. He saw an Egyptian beating a Hebrew, one of his kinsmen. (12) He turned this way and that and, seeing no one about, he struck down the Egyptian and hid him in the sand. (13) When he went out the next day, he found two Hebrews fighting; so he said to the offender, “Why do you strike your fellow?” (14) He retorted, “Who made you chief and ruler over us? Do you mean to kill me as you killed the Egyptian?” Moses was frightened, and thought: Then the matter is known! (15) When Pharaoh learned of the matter, he sought to kill Moses; but Moses fled from Pharaoh. He arrived in the land of Midian, and sat down beside a well. (16) Now the priest of Midian had seven daughters. They came to draw water, and filled the troughs to water their father’s flock; (17) but shepherds came and drove them off. Moses rose to their defense, and he watered their flock. (18) When they returned to their father Reuel, he said, “How is it that you have come back so soon today?” (19) They answered, “An Egyptian rescued us from the shepherds; he even drew water for us and watered the flock.” (20) He said to his daughters, “Where is he then? Why did you leave the man? Ask him in to break bread.” (21) Moses consented to stay with the man, and he gave Moses his daughter Zipporah as wife. (22) She bore a son whom he named Gershom, for he said, “I have been a stranger in a foreign land.”

משנה אבות ב׳:ה׳

(ה) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:

Pirkei Avot 2:5

(5) He used to say: A brute is not sin-fearing, nor is an ignorant person pious; nor can a timid person learn, nor can an impatient person teach; nor will someone who engages too much in business become wise. In a place where there are no men, strive to be a man.

העמק דבר על שמות ב׳:י״ב:א׳

ויפן כה וכה. חפש עצות לקבול על המצרי שהכהו חנם:

Haamek Davar on Exodus 2:12:1

...

העמק דבר על שמות ב׳:י״א:ה׳

מכה איש עברי. הכהו לא בשביל איזה עצלות וכדומה אלא בשביל שהוא עברי. אבל הוא מאחיו:

Haamek Davar on Exodus 2:11:5

...

העמק דבר על שמות ב׳:י״ב:ב׳

וירא כי אין איש. להגיד לפניו את העול. כי כולם עצרת בוגדים ושונאי ישראל:

Haamek Davar on Exodus 2:12:2

...

העמק דבר על שמות ב׳:י״א:ד׳

וירא איש מצרי. ביום א׳ ראה עוד:

Haamek Davar on Exodus 2:11:4

...

רש"י על שמות ב׳:י״א:א׳

ויגדל משה. וַהֲלֹא כְּבָר כָּתַב וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי, הָרִאשׁוֹן לְקוֹמָה וְהַשֵּׁנִי לִגְדֻלָּה, שֶׁמִּנָּהוּ פַּרְעֹה עַל בֵּיתוֹ (ילקוט שמעוני):

Rashi on Exodus 2:11:1

ויגדל משה AND MOSES WAS GROWN — But has it not already been written, (Exodus 2:10) “And the child grew”? Rabbi Judah the son of Eloai said: the first time it refers to growth in stature, the second time to greatness, — that Pharaoh appointed him to have charge over his palace (Tanchuma Yashan 2.2:17; cf. also Yalkut Shimoni on Torah 166:11).

רש"י על שמות ב׳:י״א:ד׳

מכה איש עברי. מַלְקֵהוּ וְרוֹדֵהוּ. וּבַעְלָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי הָיָה וְנָתַן עֵינָיו בָּהּ, וּבַלַּיְלָה הֶעֱמִידוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ, וְהוּא חָזַר וְנִכְנַס לַבַּיִת וּבָא עַל אִשְׁתּוֹ, כִּסְבוּרָה שֶׁהוּא בַעְלָהּ, וְחָזַר הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וְהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ מִצְרִי שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, הָיָה מַכֵּהוּ וְרוֹדֵהוּ כָּל הַיּוֹם (שם):

Rashi on Exodus 2:11:4

מכה איש עברי SMITING A HEBREW MAN — beating and flogging him. The latter was the husband of Shelomith, the daughter of Dibri (see Leviticus 24:11), and the Egyptian taskmaster had set his fancy upon her. During the night he compelled him (her husband) to rise and made him leave the house. He, however, returned, entered the house and forced his attentions upon the woman, she believing it was her husband. The man returned and became aware of what had happened, and when the Egyptian perceived that he was aware of it he beat him and flogged him the whole day long (Exodus Rabbah 1:28).

רש"י על שמות ב׳:י״א:ב׳

וירא בסבלתם. נָתַן עֵינָיו וְלִבּוֹ לִהְיוֹת מֵצֵר עֲלֵיהֶם (שמות רבה א'):

Rashi on Exodus 2:11:2

וירא בסבלתם AND HE SAW THEIR BURDENS — he set his eyes and mind to share in their distress. (Exodus Rabbah 1:27)

העמק דבר על שמות ב׳:י״ב:ג׳

ויך את המצרי וגו׳. במקום שאין שם איש השתדל הוא להיות איש:

Haamek Davar on Exodus 2:12:3

...

רש"י על שמות ב׳:י״ב:א׳

ויפן כה וכה. רָאָה מֶה עָשָׂה לוֹ בַּבַּיִת וּמֶה עָשָׂה לוֹ בַשָּׂדֶה (שם). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ:

Rashi on Exodus 2:12:1

ויפן כה וכה AND HE TURNED THIS WAY AND THAT WAY — he saw what he had done to him in the house and what he had done to him in the field (outside the house. viz., the beating to which he had subjected him) (Exodus Rabbah 1.28). But according to the literal meaning it must be explained in its ordinary sense: he turned this way and that way.

רש"י על שמות ב׳:י״א:ג׳

איש מצרי. נוֹגֵשׂ הָיָה מְמֻנֶּה עַל שׁוֹטְרֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיָה מַעֲמִידָם מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר לִמְלַאכְתָּם (שם):

Rashi on Exodus 2:11:3

איש מצרי AN EGYPTIAN MAN — This was one of the taskmasters appointed over the Israelite officers and he used to rouse them from their beds at cock-crow that they might proceed to their work (Exodus Rabbah 1:28 and Leviticus Rabbah 32:4).

רש"י על שמות ב׳:י״ב:ב׳

וירא כי אין איש. עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְגַּיֵּר (ת"י):

Rashi on Exodus 2:12:2

וירא כי אין איש AND HE SAW THAT THERE WAS NO MAN destined to issue from him, who would become an adherent of Israel’s religion (Exodus Rabbah 1:29; cf. Targum Jonathan on Exodus 2:12) .

רש"י על שמות ב׳:י״ג:ב׳

נצים. מְרִיבִים:

Rashi on Exodus 2:13:2

נצים means quarelling.

רש"י על שמות ב׳:י״ג:א׳

שני אנשים עברים. דָּתָן וַאֲבִירָם, הֵם שֶׁהוֹתִירוּ מִן הַמָּן (נדרים ס"ד):

Rashi on Exodus 2:13:1

שני אנשים עברים TWO MEN OF THE HEBREWS — viz., Dathan and Abiram (Nedarim 64b); it was they, too, who left over some of the manna (Exodus Rabbah 1:29).

רש"י על שמות ב׳:י״ג:ג׳

למה תכה. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע בַּהֲרָמַת יָד (סנהדרין נ"ח):

Rashi on Exodus 2:13:3

למה תכה lit., WHEREFORE WILT THOU SMITE — Although he had not yet smitten him he is termed here רשע wicked, because he had merely raised his hand against him (Sanhedrin 58b).

רש"י על שמות ב׳:י״ג:ד׳

רעך. רָשָׁע כְּמוֹתְךָ (תנחומא):

Rashi on Exodus 2:13:4

רעך THY FELLOW (the word denotes one who is the equal of another) — who is as wicked as yourself (Exodus Rabbah 1:29).

רש"י על שמות ב׳:י״ד:א׳

מי שמך לאיש. וְהִנֵה עוֹדְךָ נַעַר:

Rashi on Exodus 2:14:1

מי שמך לאיש WHO MADE THEE A PERSONAGE (lit., a man), and you are yet only a boy (Midrash Tanchuma, Shemot 10).

רש"י על שמות ב׳:י״ד:ב׳

הלהרגני אתה אמר. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁהֲרָגוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ (שמות רבה א'):

Rashi on Exodus 2:14:2

הלהרגני אתה אמר lit. WILT THOU SPEAK IN ORDER TO SLAY ME — From this we may learn that he had killed him by the mere utterance of the “Shem Hamephorash” (Midrash Tanchuma, Shemot 10; Exodus Rabbah 1:30).

רש"י על שמות ב׳:י״ד:ג׳

ויירא משה. כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: דָּאַג לוֹ עַל שֶׁרָאָה בְיִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים דֵּלָטוֹרִין, אָמַר, מֵעַתָּה שֶׁמָּא אֵינָם רְאוּיִין לְהִגָּאֵל (שמות רבה א'):

Rashi on Exodus 2:14:3

ויירא משה AND MOSES FEARED — Explain it in its literal sense: he was afraid of Pharaoh. A Midrashic explanation is: he felt distressed because he saw that there were wicked men among the Israelites — common informers. He said: Since this is so (מעתה), perhaps they are not worthy to be delivered from bondage (Midrash Tanchuma, Shemot 10).

רש"י על שמות ב׳:י״ד:ד׳

אכן נודע הדבר. כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, נוֹדַע לִי הַדָּבָר שֶׁהָיִיתִי תָּמֵהַּ עָלָיו, מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מִכָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לִהְיוֹת נִרְדִּים בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם רְאוּיִים לְכָךְ (שמות רבה א'):

Rashi on Exodus 2:14:4

אכן נדע הדבר SURELY THE THING IS KNOWN — Explain it in its literal sense: the fact that I have killed the Egyptian is known. A Midrashic explanation is: now there is known to me that matter about which I have been puzzled — how has Israel sinned more than all the seventy nations, that they should be oppressed by this crushing servitude? But now I see that they deserve this (Exodus Rabbah 1:30).

רש"י על שמות ב׳:ט״ו:א׳

וישמע פרעה. הֵם הִלְשִׁינוּ עָלָיו (שמות רבה א'):

Rashi on Exodus 2:15:1

וישמע פרעה AND PHARAOH HEARD IT — they (Dathan and Abiram) slandered (denounced) him (Exodus Rabbah 1:31).

רש"י על שמות ב׳:ט״ו:ב׳

ויבקש להרג את משה. מְסָרוֹ לַקּוּסְטִינָר לְהָרְגוֹ וְלֹא שָׁלְטָה בוֹ הַחֶרֶב (שם), הוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה" (שמות י״ח:ד׳):

Rashi on Exodus 2:15:2

ויבקש להרג את משה AND HE SOUGHT TO SLAY MOSES — He handed him over to the executioner to slay him, but the sword proved powerless against him. It is to this that Moses referred when he said, (18:4) “And He delivered me from Pharaoh’s sword” (see Mechilta יתרו and Exodus Rabbah 1:31).

רש"י על שמות ב׳:ט״ו:ג׳

(וישב בארץ מדין. נִתְעַכֵּב שָׁם; כְּמוֹ: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" (בראשית ל"ז):

Rashi on Exodus 2:15:3

[וישב בארץ מדין AND HE ABODE IN THE LAND OF MIDIAN — the word וישב means he stayed there, as (Genesis 37:1) “And Jacob abode (וישב)‎”.]

רש"י על שמות ב׳:ט״ו:ד׳

וישב על הבאר. לְשׁוֹן יְשִׁיבָה. לָמַד מִיַּעֲקֹב שֶׁנִּזְדַּוֵּג לוֹ זִוּוּגוֹ מִן הַבְּאֵר (שמות רבה א'):

Rashi on Exodus 2:15:4

וישב על הבאר — Here the word וישב has the meaning of sitting down. He learnt to sit at the well from Jacob whose marriage had been brought about by means of a well (Exodus Rabbah 1:32).

חזקוני, שמות ב׳:י״ב:א׳

ויך את המצרי מצא בו חטא משפט מות לבן נח, שהיה מאנס את אשתו של זה דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חברו ולא היה צריך התראה כדנפקא לן מהנך מת על האשה וגו'.

Chizkuni, Exodus 2:12:1

וין את המצרי, “he struck the Egyptian (dead).” He found that he had committed a capital offence according to the seven laws that all of mankind must obey. His offence was that he had raped someone else’s wife, and the Torah had forbidden this when writing in Genesis 2,24: ודבק באשתו, “he is to cleave to his wife,” and not to the wife of another man. (According to Tossaphot, Kidushin 21.) There was no need to warn that Egyptian beforehand in order to make him culpable for the death penalty as we derive from Genesis 20,3: “you are going to die on account of the woman (Sarah whom you have taken captive)”, and Avimelech had not first received warning.

חזקוני, שמות ב׳:י״ב:ב׳

ויטמנהו בחול שהיה שם לצורך הבניין.

Chizkuni, Exodus 2:12:2

ויטמנהו בחול, “he buried him in the sand.” Apparently there was sand at hand which was meant to be used in construction of houses.

ספורנו על שמות ב׳:י״ז:א׳

ויקם משה ויושיען בהיות שני בעלי הריב נכרים לא התעורר להנקם, גם. לא הקפיד לישר ארחותם בתוכחות מוסר, רק קם להושיע את העשוקים מיד עושקיהם:

Sforno on Exodus 2:17:1

ויקם משה ויושיען, seeing that both parties to this argument were well known, Moses did not intervene by avenging the wronged party but only made sure that he would redress the injustice done to the innocent party.

ויקרא רבה ל״ב:ד
וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רָאָה שֶׁאֵין מִי יַעֲמֹד וִיקַנֵּא לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַיַּהַרְגֵּהוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר רָאָה שֶׁאֵין מִי יַעֲמֹד וְיַזְכִּיר עָלָיו אֶת הַשֵּׁם, וַיַּהַרְגֵּהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרִין רָאָה שֶׁאֵין תּוֹחֶלֶת עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, מִיָּד (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי.

ויקרא רבה ל״ב:ה׳

(ה) דָּבָר אַחֵר, וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס גַּל נָעוּל אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, גַּן נָעוּל אֵלּוּ הַבְּעוּלוֹת, מַעְיָן חָתוּם אֵלּוּ הַזְּכָרִים. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן גַּן נָעוּל, גַּל נָעוּל, אֵלּוּ שְׁתֵּי בְּעִילוֹת כְּדַרְכָּהּ וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא גַּן נָעוּל, עַל יְדֵי שֶׁגָּדְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ כָּךְ (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ, שְׁלוּחַיִךְ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יג, יז): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר שָׂרָה אִמֵּנוּ יָרְדָה לְמִצְרַיִם וְגָדְרָה עַצְמָהּ מִן הָעֶרְוָה, וְנִגְדְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים בִּזְכוּתָהּ. יוֹסֵף יָרַד לְמִצְרַיִם וְגָדַר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה, וְנִגְדְּרוּ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּדַאי הָיָה גְּדוּר עֶרְוָה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ. רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְאֶת לְשׁוֹנָם וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע, וְלֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אֶחָד מֵהֶן פָּרוּץ בְּעֶרְוָה. לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָן רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נָחֲתִין, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סָלְקִין, לֹא הָיוּ קוֹרִין לִיהוּדָה רוּפָּא וְלֹא לִרְאוּבֵן לוּלְיָאנִי וְלֹא לְיוֹסֵף לֵיסְטֵיס וְלֹא לְבִנְיָמִין אֲלֶכְּסַנְדְּרִי. לֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָהָם הָעִבְרִי, וְכָאן (שמות ה, ג): וַיֹּאמְרוּ אֱלֹקֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, וּכְתִיב (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ב): דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיָה הַדָּבָר מוּפְקָד אֶצְלָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא הִלְשִׁין אֶחָד עַל חֲבֵירוֹ. וְלֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם פָּרוּץ בְּעֶרְוָה, תֵּדַע לְךָ שֶׁהָיָה כֵּן אַחַת הָיְתָה וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, יא): וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן, שְׁלֹמִית, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי דַּהֲוַת פַּטָּטָא בִּשְׁלָמָא, שְׁלָם לָךְ שְׁלָם לְכוֹן. בַּת דִּבְרִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁהֵבִיאָה דֶּבֶר עַל בְּנָהּ. לְמַטֵּה דָן, גְּנַאי לְאִמּוֹ, גְּנַאי לוֹ, גְּנַאי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, גְּנַאי לְשִׁבְטוֹ שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ.

Vayikra Rabbah 32:5

(5) Rabbi Hun stated in the name of Bar Kappara: Israel were redeemed from Egypt on account of four things; because they did not change their names, they did not change their language, they did not go tale-bearing, and none of them was found to have been immoral. 'They did not change their name', having gone down as Reuben and Simeon, and having come up as Reuben and Simeon. They did not call Reuben 'Rufus' nor Judah 'Leon', nor Joseph 'Lestes', nor Benjamin 'Alexander'. 'They did not change their language', as may be inferred from the fact that it is written elsewhere, 'And there came one that had escaped, and told Abram the Hebrew' (Genesis 14:13), while here it is written, 'The God of the Hebrews has met with us' (Exodus 15:3), and it is written 'It is my mouth that speaks unto you' (Genesis 45:12), which means that he spoke in Hebrew.

העמק דבר על שמות ב׳:י״א:א׳

ויהי בימים ההם. בכמה ימים היה מנהגו כך. מש״ה לא כתיב ויהי ביום ההוא:

Haamek Davar on Exodus 2:11:1

...

העמק דבר על שמות ב׳:י״א:ב׳

ויצא אל אחיו. לא היה דרכו לצאת מן הפלטין ובית לימודו בחכמות. אך אל אחיו יצא:

Haamek Davar on Exodus 2:11:2

...

העמק דבר על שמות ב׳:י״א:ג׳

וירא בסבלתם. הסתכל הרבה באופן הסבלה שהיה לא לתכלית עבודת המלך כ״א לענותם. וברבה איתא במשמעות וירא שהיה מיישב להם סבלותיהם. וא״כ פי׳ וירא שראה עצה לסבלותם מה לעשות:

Haamek Davar on Exodus 2:11:3

...