(ב) וַתָּ֣מׇת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃
בקרית ארבע. על שם ארבע ענקים שהיו שם, אחימן ששי ותלמי ואביהם. ד"א על שם ארבע זוגות שנקברו שם איש ואשתו, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה (בראשית רבה):
(א) על שם ארבע ענקים שהיו שם כו'. כ' הרא"ם אבל לא ידעתי מי הכריחם למדרש קרית ארבע על שם ארבע ענקים וכו' כי אחר שמצאנו שנקרא מושל העיר ארבע כדכתיב (יהושע יד טו) ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם גדול בענקים היה ראוי לומר קרית ארבע קרית האדם הנקרא ארבע ויפרשו למה נקרא ארבע ולא למה נקרא שם העיר ארבע ושמא י"ל משום שמצאו הטעם לקריאת העיר למה נקרא שמה ארבע ולא לקריאת אדון העיר בשם ארבע משום הכי פירשו שהעיר נקרא על שם ארבע זוגות וכו' ומושל העיר ג"כ נקרא ארבע על שם עירו עכ"ל:
(ב) דבר אחר על שם ארבע זוגות שנקברו כו'. הוצרך לב' טעמים כי כל אחד מהטעמים לבדו קשה דהי"ל לקרות העיר ע"ש הענין עצמו שהוא סבה לשם העיר לפי' ד' ענקים היל"ל קרית ענקים ולפי' ב' היל"ל קרית זוגות ולא קרית ארבע דאין שייך לקרות שם העיר אחר המספר שאינו סבה לשם העיר דאין בו נפקותא אם היו ד' או פחות או יותר וכן בזוגות ל"פ שניהם ור"ל דקרית ארבע נקרא על שם שיש בה איזה דברים של מספר ארבע ארבע והיינו ד' ענקים וד' זוגות ולא ע"ש ענין אחד לבדו ותו אפי' את"ל שסבת שם העיר הוא הענין עצמו משום הכי קראו ע"ש המספר כדי לקצר לכלול ולרמוז שמלת ארבע ב' עניינים שהיה שם כל אחד של מספר ד' דהי מינייהו מפקת ודו"ק. [ממ"ש]:
ארבע וכו'. ... לפיכך צריך לומר אף על גב ששם אדון העיר היה ארבע כדמוכח קרא (יהושע יד, טו) - צריך לומר שגם שם העיר היה 'ארבע'. ואין לומר שהיה שם העיר 'ארבע' על שם האדון שהיה שמו ארבע, דאם כן אכתי תיקשי שלא יתכן לקרות שם אדם ארבע או חמשה בלא טעם, כמו שנתבאר בפרשת נח אצל "להבים", ואם כן צריך לומר שהעיר היתה נקרא כך על שם ד' ענקים שהיו בה, והיה המושל נקרא על שם עירו, והשתא אתי שפיר. וקשה דלמה הוצרך לכתוב כאן "קרית ארבע" ולא כתב כן למעלה, דכתב שם האדון לחוד, ואין שם אחר עמו, ויראה לומר שהכתוב מגיד על שם חשיבות המקום ומעלתו ששם מתה שרה - שהיו בה ד' ענקים, ולפי ענין ומדריגת הארץ היא מגדלת אנשים, יש מקום מגדלת גבורים (רש"י במדבר יג, יח),
- ולפיכך מה שהיו שם ד' ענקים מפני שהארץ ההיא גורמת. ובודאי מעלת המקום בעולם הזה מעיד על מעלת המקום שהוא כנגדו בעולם הבא,
- וכמו שהמקום בעולם הזה היה מיוחד לארבע ענקים שהם גבורים בכח הגוף - כך המקום הוא מיוחד לאחר מיתה לד' אנשים גבורים במעשיהם בנשמה, והם ד' זוגות שנקברו שם. ולפיכך פירש אחריו 'דבר אחר על שם ד' זוגות וכו'', וזה שרמזו רז"ל במדרש הזה (ב"ר נח, ד).
- וענין מספר ד' הוא מגלה לנו טעם הזה, כי המקום מיוחד לארבע, לפי שהמקום הזה היה דבק בעולם העליון אשר הוא מתפשט לד', כדכתיב (ר' בראשית ב, י) "ונהר יוצא מעדן ומשם יפרד לארבע ראשים":
... כשנגלו עליו המלאכים .. ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה ונכנס אברהם אחריו ומצא שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות וישינים ונירות דולקות עליהן וריח טוב עליהם כריח ניחוח לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר...
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אַבְרָהָם יָדַע בְּהַהִיא מְעַרְתָּא סִימָנָא, וְלִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ תַּמָּן הֲוָה, בְּגִין דְּמִקַדְּמַת דְּנָא עָאל לְתַמָּן וְחָמָא לְאָדָם וְחַוָּה טְמִירִין תַּמָּן. וּמְנָא הֲוָה יָדַע דְּאִינוּן הֲוו? אֶלָּא חָמָא דִּיוּקְנֵיהּ, וְאִסְתַּכַּל וְאִתְפַּתַּח לֵיהּ חַד פִּתְחָא דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן תַּמָּן וְהַהוּא דִּיוּקְנָא דְאָדָם הֲוָה קָאִים לְגַבֵּיהּ.
This occurs when he is being told of the birth of Yitzchok, whose descendants would carry on his mission
(א) ותמת שרה. והגם שאברהם ישב בבאר שבע נזדמן ששרה תהיה בעת מיתתה בחברון מצד ג' טעמים, א] בקרית ארבע, שהיא מוכנת לקבורת הד' זוגות. ב] שהיא חברון, ששם יתחברו הרוח עם הגוף עולם העליון והתחתון. ג] בארץ כנען הקדושה ורגלוהי דבר אינש אינון ערבין לי' שבאה למות כדי שתקבר שם.
וְאַבְרָהָם זָקֵן. ... זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה מְקוֹנֵן עַל שָׂרָה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַתָּמָת שָׂרָה וְגוֹ'. הִתְחִיל אַבְרָהָם לִבְכּוֹת עָלֶיהָ וְלוֹמַר, אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ...... (משלי יב לא)... זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ, זָמְמָה וְנָטְלָה שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וְשָׁם נִקְבְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה. ....
(א) בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה ה' צבאות ... וברא את עולמו ...
(ב) עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות ...
The Number 8 - בני חת
ויקם...ובמדרש אמר ר' אלעזר כמה דיות מושפכות כמה קולמוסין משתברין, כדי לכתוב עשרה פעמים בני חת,... כי מה שהאריכה התורה בקניה זו ובפרטיה, הוא כי אברהם השתדל בזה לנטוע בלב העמים פנה גדולה מפנות הדת, שהיא האמונה בהשארת הנפש אחר המות ובגמול העתיד שיהיה בין לנפש בין לגוף, כי גם הגופים ישני אדמת עפר יקיצו ביום הדין הגדול, אלה לחיי עולם ואלה לדראון עולם, ועתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהם היינו בגופים הגשמיים שהיו לבושים בהם בחיים הראשונים, וע"כ צריך להכין לגוף המת מקום שם קבר במקום נבחר,...וכ"ז היה כדבר זר לבני חת שחשבו כי מתים בל יחיו ואין עוד דין וחשבון בשאול,...וע"י מעשה זו שהיה בפרסום ואברהם נתן בעד המערה הון רב נתיסד אצלם אמונה,... לכן הוסיף לבקש דוקא מערת המכפלה שהיה בית ועליה והוא ציון ומשל להוית האדם בעוה"ז במערה השפלה שיש ע"ג עליה הוא העולם העליון, ... וכ"ז ברר אברהם בעת המקח הזה ולמד ודרש והקים פנות האמונה, וברר המקח הזה דומה כעשרת הדברות שבררו האמונה והשכר והעונש:
במדרש תנחומא זממה שדה ותקחהו זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר ואחרי כן קבר אברהם את שרה ויש לדקדק שקניית מערת המכפלה מפורש שהי' לאחר מיתתה, ונראה דהנה יש להתבונן בענין מערת המכפלה מהו,... בזוה"ק (קכט.) תו רזא דמלה שדה המכפלה ודאי מאן מכפלה ה' דבשמא קדישא דאיהי מכפלה וכלא קיימי כחד ובגיני' קאמר בארח סתום ה' מכפלא דלא הוי בשמא קדישא את אחרא מכפלא בר איהי עכ"ל, הנה מבואר שהיא דוגמא להתחברות שני ההין שבשם הוי' ב"ה יחד וידוע דהא ראשונה נקראת עלמא עלאה והתחתונה נקראת עלמא תתאה, וטעם הענין דמערת המכפלה יש לומר משום דבזוה"ק (קכ"ז.) שפתח יש לה למערה לג"ע,...
ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דצורת האדם שיהי' מחבר העולמות,...ויש לפרש הדברים כי צורת האדם לחבר את עולם התחתון להעליון ולזככו וכמו שהגיד אדמו"ר זצללה"ה הרי"ם מגור השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם שיעשה מהם שמים,...איש כזה הוא שלימות צורת האדם, ובאשר הוא עולם קטן דוגמת עולם הגדול, כמו שהוא מחובר מכל צד חלק הפחות בטל להנכבד כן נמי מחבר את עולם הגדול מכל צד תחתונים לעליונים עלמא תתאה לעלמא עלאה ואיש כזה יש לו שייכות למערת המכפלה והיא קולטתו, וזהו הפירוש שכרו כפול ומכופל היינו בעלמא תתאה ובעלמא עלאה:
...ובזה יש לפרש מה שאבות נקראו ישני חברון, היינו שלשון חברון מלשון חיבור ויש לומר שנקראת כן בשביל מערת המכפלה שבה הוא תכלית החיבור כנ"ל, וע"כ הקבור בה נמי איננו נפרד מנשמתו רק כמו אדם הישן שנשמתו עדיין מקושרת בו באמצעות קיסטא דחיותא דאשתאר בגוי':
והנה בזוה"ק שאברהם ושרה הם נשמה וגוף והיינו אף ששניהם היו שלמים בגוף ונשמה, מ"מ עיקר עבודת אברהם הי' להמשיך חסדים מלמעלה למטה...ושרה הי' עיקר עבודתה מלמטה למעלה להמשיך את תשוקת התחתונים לעליונים,...הצד השוה שבהם שהיו מחברים את העליונים ותחתונים יחד, ושניהם זכו למערת המכפלה שהוא מקום החיבור, אך באשר הוא פתח ג"ע שהחיבור מלמטה למעלה,...ובמערת המכפלה מצינו רק חיבור מלמטה למעלה וכל הנשמות העולים לעולם העליון עולים דרך מערת המכפלה, ע"כ מתיחס מקום זה ביותר לשרה שזה היא מדתה ביותר, ..וזה מאמר המדר"ת זממה שדה ותקחהו ששרה בכל ימי' הי' עבודתה בחד קטורא לחבר תחתונים לעליונים זה שדה אשר ברכו ה' להתחבר לעלמא עלאה, וזה הי' כל מחשבתה וזה הוא זממה מלשון מחשבה, ע"כ זכתה להקבר בה כנ"ל וזה ותקחהו, וזהו שמאריך בלשון כפול זממה ונטלה שדה המכפלה כי נטלה הוא לשון הגבהה כמ"ש וינטלם וינשאם...:
תורה עבודה מצוה אכילה שינה ביאה
וכסף מנא לן גמר קיחה קיחה משדה עפרון כתיב הכא (דברים כב,יג) כי יקח איש אשה וכתיב התם (בראשית כג,יג) נתתי כסף השדה קח ממני
The symbolism of the cave defines what true marriage is
לעיני בני חת. א"ר אלעזר כמה דיות משתפכות. כמה קולמוסין משתברין. כדי לכתוב בני חת בני חת. עשרה פעמים כתיב בני חת. כנגד עשרת הדברות...
...ואם כן לפי דברי המלבי״ם אברהם היה משתדל להורות ענין השארת הנפש אחר המות בקניית מערת המכפלה, ולפי דברי האבני נזר האמונה בהשארת הנפש גורמת חיבור בין בני אדם. ומזה יהיה מקום נאה ללמוד קנין של קידושין. שאיש שאינו נשוי הוא חצי נשמה ובקידושין נעשה נשמה שלמה בחיבור עם האשה. ולומדים חיבורי נשמות מחיבורי נשמות.
...ולפי דברי המלבי״ם יכולים לומר...כי רצה לפרסם הענין הזה בכל בני חת. ומזה בא העשרה פעמים שנזכרו בני חת שהם כנגד העשרת הדברות. שענין עשרת הדברות לא היה רק ענין הגדת עשרה מצוות לכלל ישראל אלא היה מציאות של השייכות היותר גדולה שאפשר בין נבראים והבורא. ובדברי חז״ל נמשלו לחתן וכלה
