חיי שרה Me'aras Hamachpaila -A Double Portion

(ב) וַתָּ֣מׇת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃

Genesis 23:2

(2) Sarah died in Kiriath-arba—now Hebron—in the land of Canaan; and Abraham proceeded to mourn for Sarah and to bewail her.

רש"י על בראשית כ״ג:ב׳:א׳

בקרית ארבע. על שם ארבע ענקים שהיו שם, אחימן ששי ותלמי ואביהם. ד"א על שם ארבע זוגות שנקברו שם איש ואשתו, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה (בראשית רבה):

Rashi on Genesis 23:2:1

בקרית ארבע literally, the city of the Four, and it was so called because of the four giants who lived there: Ahiman, Sheshai, Talmai and their father (Numbers 13:22). Another explanation is that it was so called because of the four couples who were buried there, man and wife — Adam and Eve, Abraham and Sarah, Isaac and Rebecca, Jacob and Leah (Genesis Rabbah 58:4). ויבא אברהם AND ABRAHAM CAME from Beer-Sheba.

שפתי חכמים, בראשית כ״ג:ב׳:א׳-ב׳

(א) על שם ארבע ענקים שהיו שם כו'. כ' הרא"ם אבל לא ידעתי מי הכריחם למדרש קרית ארבע על שם ארבע ענקים וכו' כי אחר שמצאנו שנקרא מושל העיר ארבע כדכתיב (יהושע יד טו) ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם גדול בענקים היה ראוי לומר קרית ארבע קרית האדם הנקרא ארבע ויפרשו למה נקרא ארבע ולא למה נקרא שם העיר ארבע ושמא י"ל משום שמצאו הטעם לקריאת העיר למה נקרא שמה ארבע ולא לקריאת אדון העיר בשם ארבע משום הכי פירשו שהעיר נקרא על שם ארבע זוגות וכו' ומושל העיר ג"כ נקרא ארבע על שם עירו עכ"ל:

(ב) דבר אחר על שם ארבע זוגות שנקברו כו'. הוצרך לב' טעמים כי כל אחד מהטעמים לבדו קשה דהי"ל לקרות העיר ע"ש הענין עצמו שהוא סבה לשם העיר לפי' ד' ענקים היל"ל קרית ענקים ולפי' ב' היל"ל קרית זוגות ולא קרית ארבע דאין שייך לקרות שם העיר אחר המספר שאינו סבה לשם העיר דאין בו נפקותא אם היו ד' או פחות או יותר וכן בזוגות ל"פ שניהם ור"ל דקרית ארבע נקרא על שם שיש בה איזה דברים של מספר ארבע ארבע והיינו ד' ענקים וד' זוגות ולא ע"ש ענין אחד לבדו ותו אפי' את"ל שסבת שם העיר הוא הענין עצמו משום הכי קראו ע"ש המספר כדי לקצר לכלול ולרמוז שמלת ארבע ב' עניינים שהיה שם כל אחד של מספר ד' דהי מינייהו מפקת ודו"ק. [ממ"ש]:

Siftei Chakhamim, Genesis 23:2:1-2

(1) So called because of the four giants that were there... Re’m writes: However, I do not know what brought Chazal to say that Kiryas Arba was named after the four giants [or the four couples], when the city’s ruler was himself named Arba! It is written: “And the name of Hebron previously was Kiryas Arba; he was the greatest man among the giants” (Yehoshua 14:15). Chazal should have said that Kiryas Arba means “the city of the man named Arba,” and then explain why he was named Arba, rather than why the city was named Arba. The Re’m answers: Perhaps it is because Chazal found a reason for the city to be called Arba, but not for its ruler to be called Arba. Therefore they explained that the city was so called because of [the four giants or] the four couples — and the city’s ruler was also called Arba, after his city’s name. (2) Another explanation: So called because of the four couples that were buried there... Both explanations are needed, because each on its own raises the question: Why does the city’s name not reflect the reason for its origin? If after the four giants, it should be named Kiryas Anakim, and if after the four couples, it should be named Kiryas Zugos — but not Kiryas Arba. Since it makes no difference that there were exactly four giants, or couples, the city should not be called after a number which is not the reason for its name. That is why Rashi uses both explanations — to say that Kiryas Arba is called after the fact that it contains certain things which relate to the number four. E.g., it has four giants and four couples. But it was not called after one thing alone. Furthermore, we could even say it was called after the thing itself, but was called a number for the sake of brevity. The word “Arba,” alludes to two things the city has, both related to the number four. And since both are equally alluded to, both are included. (R. Meir Stern)

גור אריה על בראשית כ״ג:ב׳:א׳

ארבע וכו'. ... לפיכך צריך לומר אף על גב ששם אדון העיר היה ארבע כדמוכח קרא (יהושע יד, טו) - צריך לומר שגם שם העיר היה 'ארבע'. ואין לומר שהיה שם העיר 'ארבע' על שם האדון שהיה שמו ארבע, דאם כן אכתי תיקשי שלא יתכן לקרות שם אדם ארבע או חמשה בלא טעם, כמו שנתבאר בפרשת נח אצל "להבים", ואם כן צריך לומר שהעיר היתה נקרא כך על שם ד' ענקים שהיו בה, והיה המושל נקרא על שם עירו, והשתא אתי שפיר. וקשה דלמה הוצרך לכתוב כאן "קרית ארבע" ולא כתב כן למעלה, דכתב שם האדון לחוד, ואין שם אחר עמו, ויראה לומר שהכתוב מגיד על שם חשיבות המקום ומעלתו ששם מתה שרה - שהיו בה ד' ענקים, ולפי ענין ומדריגת הארץ היא מגדלת אנשים, יש מקום מגדלת גבורים (רש"י במדבר יג, יח),

ולפיכך מה שהיו שם ד' ענקים מפני שהארץ ההיא גורמת. ובודאי מעלת המקום בעולם הזה מעיד על מעלת המקום שהוא כנגדו בעולם הבא,
וכמו שהמקום בעולם הזה היה מיוחד לארבע ענקים שהם גבורים בכח הגוף - כך המקום הוא מיוחד לאחר מיתה לד' אנשים גבורים במעשיהם בנשמה, והם ד' זוגות שנקברו שם. ולפיכך פירש אחריו 'דבר אחר על שם ד' זוגות וכו'', וזה שרמזו רז"ל במדרש הזה (ב"ר נח, ד).
וענין מספר ד' הוא מגלה לנו טעם הזה, כי המקום מיוחד לארבע, לפי שהמקום הזה היה דבק בעולם העליון אשר הוא מתפשט לד', כדכתיב (ר' בראשית ב, י) "ונהר יוצא מעדן ומשם יפרד לארבע ראשים":

Gur Aryeh on Bereishit 23:2:1

...

פרקי דרבי אליעזר ל״ו:ט״ז

... כשנגלו עליו המלאכים .. ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה ונכנס אברהם אחריו ומצא שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות וישינים ונירות דולקות עליהן וריח טוב עליהם כריח ניחוח לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר...

Pirkei DeRabbi Eliezer 36:16

Rabbi Jehudah said: Three forefathers made covenants with the people of the land. (With reference to) Abraham (the circumstances were as follows). When the angels were revealed unto him, he thought that they were travellers (from among) the people of the land, and he ran to meet them, and he wished to prepare for them a great banquet, and he told Sarah to prepare cakes for them. When Sarah was kneading, she perceived that the manner of women was upon her, therefore he did not hand them any of the cakes. He ran to fetch a calf. But the calf fled from before him, and went into the Cave of Machpelah, and he went in there after it, and he found Adam and his help-meet lying there upon their beds, and they slept, and lights were kindled above them, and a sweet scent was upon them like a sweet savour, therefore he desired to have the Cave of Machpelah as a burial possession. He spoke to the sons of Jebus, in order to purchase from them the Cave of || Machpelah by a purchase with gold, and by a perpetual deed for a possession of a burying-place. Were they Jebusites? Were they not Hittites? But they were called Jebusites according to the name of the city of Jebus. The men did not accept (this request). He began to bow down and prostrate himself unto them, as it is said, "And Abraham bowed himself down before the people of the land" (Gen. 23:12).

ספר הזהר, חיי שרה י״ד

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אַבְרָהָם יָדַע בְּהַהִיא מְעַרְתָּא סִימָנָא, וְלִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ תַּמָּן הֲוָה, בְּגִין דְּמִקַדְּמַת דְּנָא עָאל לְתַמָּן וְחָמָא לְאָדָם וְחַוָּה טְמִירִין תַּמָּן. וּמְנָא הֲוָה יָדַע דְּאִינוּן הֲוו? אֶלָּא חָמָא דִּיוּקְנֵיהּ, וְאִסְתַּכַּל וְאִתְפַּתַּח לֵיהּ חַד פִּתְחָא דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן תַּמָּן וְהַהוּא דִּיוּקְנָא דְאָדָם הֲוָה קָאִים לְגַבֵּיהּ.

Zohar, Chayei Sara 14

Rabbi Yehuda said, Abraham recognized a sign in that cave and his heart and desire were there. For he had entered it before and seen Adam and Eve interred there. How did he know it was they? He saw the shape (of Adam) and looked at it. Then a door to the Garden of Eden opened before him (and he knew) that this was the shape of Adam before him. (He understood that he deserved to be buried in the gate of the Garden of Eden because he had been in the Garden of Eden during his lifetime).

This occurs when he is being told of the birth of Yitzchok, whose descendants would carry on his mission

מלבי"ם על בראשית כ״ג:ב׳:א׳

(א) ותמת שרה. והגם שאברהם ישב בבאר שבע נזדמן ששרה תהיה בעת מיתתה בחברון מצד ג' טעמים, א] בקרית ארבע, שהיא מוכנת לקבורת הד' זוגות. ב] שהיא חברון, ששם יתחברו הרוח עם הגוף עולם העליון והתחתון. ג] בארץ כנען הקדושה ורגלוהי דבר אינש אינון ערבין לי' שבאה למות כדי שתקבר שם.

Malbim on Genesis 23:2:1

...

מדרש תנחומא, חיי שרה ד׳:א׳

‎וְאַבְרָהָם זָקֵן. ... זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה מְקוֹנֵן עַל שָׂרָה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַתָּמָת שָׂרָה וְגוֹ'. הִתְחִיל אַבְרָהָם לִבְכּוֹת עָלֶיהָ וְלוֹמַר, אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ...... (משלי יב לא)... זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ, זָמְמָה וְנָטְלָה שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וְשָׁם נִקְבְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה. ....

Midrash Tanchuma, Chayei Sara 4:1

And Abraham was old, and well stricken in years (Gen. 24:1). Scripture states elsewhere in reference to this verse: A virtuous woman is a crown to her husband (Prov. 12:4). This verse alludes to Abraham, who mourned for Sarah, for it was written previously: And Sarah died (Gen. 23:2). Abraham began to weep for her, saying: A woman of valor who can find? For her price is far above rubies. The heart of her husband doth safely trust in her (Prov. 31:10). When did he demonstrate his trust in her? When he said to her: Say, I pray thee, thou art my sister (Gen. 12:13). She doeth him good and not evil all the days of her life (Prov. 31:12). She seeketh between wool and flax (ibid., v. 13) alludes to her decision to separate Isaac and Ishmael when she said to her husband: Cast out this bondwoman and her son (Gen. 21:10). She is like the merchant ships (Prov. 31:14); For the woman was taken to Pharaoh’s house (Gen. 12:15), and later Abimelech sent her away. She riseth also while it is yet night (Prov. 31:15). When did that happen? At the time Abraham arose early in the morning (Gen. 22:3). She considereth a field and buyeth it (Prov. 31:16). She thought about the field of Machpelah and acquired it. Ultimately she was buried there, as it is said: And after this, Abraham buried Sarah, his wife (Gen. 23:19). She girdeth her loins with strength (for the birth of Isaac) (Prov. 31:17). When was that? When the angels appeared, as it is said: And Abraham went into the tent unto Sarah (Gen. 18:6).

32 Atomic Elements of the Spiritual World

ספר יצירה א׳:א׳-ב׳

(א) בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה ה' צבאות ... וברא את עולמו ...

(ב) עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות ...

Sefer Yetzirah 1:1-2

En los treinta y dos senderos más ocultos y maravillosos de la sabiduría grabó Yah el Señor de los Ejércitos su nombre: Dios de los ejércitos de Israel (Tzevaot Elohai Yisrael), Dios eterno (Elohim Hayim) y Rey del Universo (v'Melekh Olam ), compasivo y misericordioso (El Shaddai), que habita la eternidad. Creó este universo mediante las tres derivadas: Escritura (SePHeR) Números (SePHoR) y Habla (SiPuR). Diez son los números, al igual que las Sefirot, y veintidós las letras, estos son el Fundamento de todas las cosas. De estas letras, tres son 'madres', siete son 'dobles' y doce son 'simples'.

The Number 4
The Number 8 - בני חת

מלבי"ם על בראשית כ״ג:כ׳:א׳

ויקם...ובמדרש אמר ר' אלעזר כמה דיות מושפכות כמה קולמוסין משתברין, כדי לכתוב עשרה פעמים בני חת,... כי מה שהאריכה התורה בקניה זו ובפרטיה, הוא כי אברהם השתדל בזה לנטוע בלב העמים פנה גדולה מפנות הדת, שהיא האמונה בהשארת הנפש אחר המות ובגמול העתיד שיהיה בין לנפש בין לגוף, כי גם הגופים ישני אדמת עפר יקיצו ביום הדין הגדול, אלה לחיי עולם ואלה לדראון עולם, ועתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהם היינו בגופים הגשמיים שהיו לבושים בהם בחיים הראשונים, וע"כ צריך להכין לגוף המת מקום שם קבר במקום נבחר,...וכ"ז היה כדבר זר לבני חת שחשבו כי מתים בל יחיו ואין עוד דין וחשבון בשאול,...וע"י מעשה זו שהיה בפרסום ואברהם נתן בעד המערה הון רב נתיסד אצלם אמונה,... לכן הוסיף לבקש דוקא מערת המכפלה שהיה בית ועליה והוא ציון ומשל להוית האדם בעוה"ז במערה השפלה שיש ע"ג עליה הוא העולם העליון, ... וכ"ז ברר אברהם בעת המקח הזה ולמד ודרש והקים פנות האמונה, וברר המקח הזה דומה כעשרת הדברות שבררו האמונה והשכר והעונש:

Malbim on Genesis 23:20:1

...

שם משמואל, חיי שרה ה׳:ב׳

במדרש תנחומא זממה שדה ותקחהו זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר ואחרי כן קבר אברהם את שרה ויש לדקדק שקניית מערת המכפלה מפורש שהי' לאחר מיתתה, ונראה דהנה יש להתבונן בענין מערת המכפלה מהו,... בזוה"ק (קכט.) תו רזא דמלה שדה המכפלה ודאי מאן מכפלה ה' דבשמא קדישא דאיהי מכפלה וכלא קיימי כחד ובגיני' קאמר בארח סתום ה' מכפלא דלא הוי בשמא קדישא את אחרא מכפלא בר איהי עכ"ל, הנה מבואר שהיא דוגמא להתחברות שני ההין שבשם הוי' ב"ה יחד וידוע דהא ראשונה נקראת עלמא עלאה והתחתונה נקראת עלמא תתאה, וטעם הענין דמערת המכפלה יש לומר משום דבזוה"ק (קכ"ז.) שפתח יש לה למערה לג"ע,...

ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דצורת האדם שיהי' מחבר העולמות,...ויש לפרש הדברים כי צורת האדם לחבר את עולם התחתון להעליון ולזככו וכמו שהגיד אדמו"ר זצללה"ה הרי"ם מגור השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם שיעשה מהם שמים,...איש כזה הוא שלימות צורת האדם, ובאשר הוא עולם קטן דוגמת עולם הגדול, כמו שהוא מחובר מכל צד חלק הפחות בטל להנכבד כן נמי מחבר את עולם הגדול מכל צד תחתונים לעליונים עלמא תתאה לעלמא עלאה ואיש כזה יש לו שייכות למערת המכפלה והיא קולטתו, וזהו הפירוש שכרו כפול ומכופל היינו בעלמא תתאה ובעלמא עלאה:

...ובזה יש לפרש מה שאבות נקראו ישני חברון, היינו שלשון חברון מלשון חיבור ויש לומר שנקראת כן בשביל מערת המכפלה שבה הוא תכלית החיבור כנ"ל, וע"כ הקבור בה נמי איננו נפרד מנשמתו רק כמו אדם הישן שנשמתו עדיין מקושרת בו באמצעות קיסטא דחיותא דאשתאר בגוי':

Shem MiShmuel, Chayei Sara 5:2

...

שם משמואל, חיי שרה ה׳:ז׳

והנה בזוה"ק שאברהם ושרה הם נשמה וגוף והיינו אף ששניהם היו שלמים בגוף ונשמה, מ"מ עיקר עבודת אברהם הי' להמשיך חסדים מלמעלה למטה...ושרה הי' עיקר עבודתה מלמטה למעלה להמשיך את תשוקת התחתונים לעליונים,...הצד השוה שבהם שהיו מחברים את העליונים ותחתונים יחד, ושניהם זכו למערת המכפלה שהוא מקום החיבור, אך באשר הוא פתח ג"ע שהחיבור מלמטה למעלה,...ובמערת המכפלה מצינו רק חיבור מלמטה למעלה וכל הנשמות העולים לעולם העליון עולים דרך מערת המכפלה, ע"כ מתיחס מקום זה ביותר לשרה שזה היא מדתה ביותר, ..וזה מאמר המדר"ת זממה שדה ותקחהו ששרה בכל ימי' הי' עבודתה בחד קטורא לחבר תחתונים לעליונים זה שדה אשר ברכו ה' להתחבר לעלמא עלאה, וזה הי' כל מחשבתה וזה הוא זממה מלשון מחשבה, ע"כ זכתה להקבר בה כנ"ל וזה ותקחהו, וזהו שמאריך בלשון כפול זממה ונטלה שדה המכפלה כי נטלה הוא לשון הגבהה כמ"ש וינטלם וינשאם...:

Shem MiShmuel, Chayei Sara 5:7

...

Vort of Rizhiner
תורה עבודה מצוה אכילה שינה ביאה

קידושין ב׳ א:ד׳

וכסף מנא לן גמר קיחה קיחה משדה עפרון כתיב הכא (דברים כב,יג) כי יקח איש אשה וכתיב התם (בראשית כג,יג) נתתי כסף השדה קח ממני

The symbolism of the cave defines what true marriage is

Kiddushin 2a:4

The Gemara continues its explanation: And from where do we derive that betrothal is accomplished by means of giving money? It is derived by means of a verbal analogy between the term expressing taking stated with regard to betrothal and from the term expressing taking with regard to the field of Ephron. How so? It is written here, with regard to marriage: “When a man takes a woman” (Deuteronomy 24:1), and it is written there, concerning Abraham’s purchase of the field of the Cave of Machpelah from Ephron the Hittite: “I will give money for the field; take it from me” (Genesis 23:13). This verbal analogy teaches that just as Ephron’s field was acquired with money, so too, a woman can be acquired with money.

מדרש לקח טוב, בראשית כ״ג:י״ח:א׳

לעיני בני חת. א"ר אלעזר כמה דיות משתפכות. כמה קולמוסין משתברין. כדי לכתוב בני חת בני חת. עשרה פעמים כתיב בני חת. כנגד עשרת הדברות...

Midrash Lekach Tov, Genesis 23:18:1

...

עדרי צאן, חיי שרה;

...ואם כן לפי דברי המלבי״ם אברהם היה משתדל להורות ענין השארת הנפש אחר המות בקניית מערת המכפלה, ולפי דברי האבני נזר האמונה בהשארת הנפש גורמת חיבור בין בני אדם. ומזה יהיה מקום נאה ללמוד קנין של קידושין. שאיש שאינו נשוי הוא חצי נשמה ובקידושין נעשה נשמה שלמה בחיבור עם האשה. ולומדים חיבורי נשמות מחיבורי נשמות.
...ולפי דברי המלבי״ם יכולים לומר...כי רצה לפרסם הענין הזה בכל בני חת. ומזה בא העשרה פעמים שנזכרו בני חת שהם כנגד העשרת הדברות. שענין עשרת הדברות לא היה רק ענין הגדת עשרה מצוות לכלל ישראל אלא היה מציאות של השייכות היותר גדולה שאפשר בין נבראים והבורא. ובדברי חז״ל נמשלו לחתן וכלה