Hasidic Masters: The Degel Machane Ephraim October 21, 2021 | Marcheshvan 15, 5782

(א) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יי בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃ (ב) וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃ (ג) וַיֹּאמַ֑ר אדושם אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃ (ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃ (ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ (ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃ (ז) וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃ (ח) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃

(1) The LORD appeared to him by the terebinths of Mamre; he was sitting at the entrance of the tent as the day grew hot. (2) Looking up, he saw three men standing near him. As soon as he saw them, he ran from the entrance of the tent to greet them and, bowing to the ground, (3) he said, “My lords, if it please you, do not go on past your servant. (4) Let a little water be brought; bathe your feet and recline under the tree. (5) And let me fetch a morsel of bread that you may refresh yourselves; then go on—seeing that you have come your servant’s way.” They replied, “Do as you have said.” (6) Abraham hastened into the tent to Sarah, and said, “Quick, three seahs of choice flour! Knead and make cakes!” (7) Then Abraham ran to the herd, took a calf, tender and choice, and gave it to a servant-boy, who hastened to prepare it. (8) He took curds and milk and the calf that had been prepared and set these before them; and he waited on them under the tree as they ate.

(יא) יוקח נא מעט מים וכו': והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת והנה רבו בכאן הדיקדוקים א' תחת העץ דכתיב בה"א הידוע ע"כ לרמוז מה בא ב' קישית הבעה"ט ואקחה קחו היה ראוי לומר שהיה רוצה ליתן להם והם יקחו אבל ואקחה משמע שהוא יקח מהם ואינו מובן כלל ג' כי על כן עברתם וכו' צרי' להבין ענינו ד' ויאמרו כן תעשה היה ראוי לו' כן נעשה יי כאשר דברת מיותר לגמרי והנה האוה"ח פירש בזה מים היינו התורה פשטיות פת לחם היינו התורה פנימיות מענין דקות רוחניות המלאכים וכו' עיי"ש שהארי' וגם אני אלך לדר' זה לפי מה שחנני יי ברוב רחמיו וברו"ח ע"פ מה שקבלתי מאא"ז נ"ע זלל"הה על הענין פתח באכסניא של תורה שהאורח הבא הוא המביא תורה לבעה"ב ולפי האורח כך הוא ענין התורה נתגלה לבעה"ב ע"כ דבריו הקדושים והבן וזש"ה והשענו תחת העץ בה"א הידוע היינו בהתורה שהיא עץ חיים למחזיקי' בה כמ"ש האוה"ח שבשביל תורה באו המלאכים ע"ש והוא שאמר והשענו וכו' שהיה אומר להם תורה והוא מה שאיתא בזוה"ק באילנא הוי בדיק אורחים היינו ע"י התורה שהוא האילן והעץ היה יודע ענינם של האורחים ומה טיבם כי לפי האורח כך הוא התגלות התורה לבעה"ב כנ"ל וזהו ואקחה פת לחם שהוא יקח התורה הפנימית מן המלאכים כמ"ש באוה"ח וכנ"ל שהם היו מביאים תורה לאברהם לפי דקות רוחניותם כי על כן עברתם על עבדיכם כן מספר סוד והיינו שבשביל לקבל תורה פנימיות ג"כ עברתם על עבדיכם כי באברהם היה כלול כל התורה ע"ד בהבראם באברהם שבשבילו נברא כל העולם ואפי' עולם המלאכים כמ"ש בזוהר על ולאמר לציון עמי אתה אל תקרא עמי אלא עמי בחיריק היינו עמי בשותפות מה אנא במילולא עבידנא שמיא וארעא אף אתה ג"כ במילולך עבדת שמיא וארעא חדתא עיי"ש נמצא ע"י דבורם של ישראל בוראים שמים חדשים ועולם המלאכים כולם תלוים על מאמרו של אדם ובפרט באברהם שהיה כלול בו כל התורה כי אברהם מספר רמ"ח שהוא נגד רמ"ח מצות עשה וממילא יש בכללן שס"ה מצות ל"ת כי כל הל"ת כלולים בולא יהיה לך וכל זה הוא כדי לבא למצות אנכי יי אלקיך שהוא כולל כל מצות עשה והיה כלול באברהם כל התורה פשטיות ופנימיות וסוד וזהו כי על כן עברתם על עבדכם כן הוא מספר סוד שבשביל פנימיות התורה ג"כ באו המלאכים אל אברהם שהיה בו כלול כל התורה ויאמרו כן תעשה כאשר דברת היינו שתעשה ע' פנים לתורה כמנין כן כאשר דברת שאנו רוצים לשמוע תורה שהיא ע' אנפין שיש בכללם פשטיות וגם פנימיות והבן: