מה נשמט?

לרגל שנת השמיטה תשפ״ב – סדרת לימוד חוויתי בהנחיית הרב עמיחי לאו-לביא וקהילת Lab/Shul, הכוללת ארבעה מפגשי לימוד, עיבוד מחודש ותרגום יצירתי של ערכי השמיטה למציאות חיים מודרנית ומאתגרת, גלובלית ודיגיטלית.

מפגש ראשון: היכרות עם מושגי יסוד בסוגיית השמיטה ושייכותם למאה ה 21. מה ההזמנה המיתית, הרגשית, הרוחנית והחברתית של יישום עקרונות השמיטה בעולם שאיננו מחויב להלכה במשמעותה המקורית?
מורה אורחת: עינט קרמר, מייסדת ״שמיטה ישראלית״

א. סבב היכרות בסיסית. נעים מאד, שמיטה.
(לאחר צפיה במקור #1)
מה אנחנו יודעים על מושג השמיטה?

זלמן זה לא אתה

שאל את עצמו "מי אני ובכלל?
אני חקלאי יש לי שטח גדול
ואני מנהל את הכל
אני מגדל פירות וירקות
ומקפיד לדשן לעבד להשקות
אני המושל על חלקת אדמה!
ואז יצתה בת קול ואמרה:
"זלמן זה לא אתה!"
הנה תראה, שנת שמיטה
השדה מלבלב בלי עזרתך
אתה לא אדמתך
אתה פשוט
זלמן.
קובי אוז
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

ב. מה ערך קדושת הזמן בחיינו?
(סבב שיחה קצר, אחרי קריאת מקורות 2+3)
האם יש זמנים מקודשים משמעותיים בחיינו הפרטיים והציבוריים? מה הופך זמן למקודש? אילו אפשרויות נפתחות כשיש זמן מקודש?

2. "הם [היהודים] בחרו ביום השביעי לשבות בו ממלאכה כיוון שבֹו הוּשם קץ לנדודיהם, אולם לאחר מכן נמשך לבם אחר העצלוּת וגם את השנה השביעית הפרישו לבטלה".
טאקיטוס, דברי הימים, ספר חמישי, פרק ד

3. "בחיי היום יום שלנו אנו שמים לב ראשית לכל מה שמכתיבים לנו חושינו: מה שרואות העיניים, מה שחשות האצבעות. לגבינו 'מציאות' היא עצמים התופסים מקום ממש במרחב [...]. היהדות היא דת של זמן, והיא מכוונת לקידוש הזמן. היהדות מלמדת אותנו להידבק אל קדושה בזמן, אל מאורעות קדושים, ללמוד כיצד לקדש 'מקומות מקלט' המזדקרים מתוך הזרם האדיר של השנה. [...] רוב המצוות כמו שבת, ראש חודש, חגים, שנת שמיטה ושנת יובל – תלויות בשעה מסוימת של היום או עונת השנה".
אברהם יהושע השל, 'השבת' – משמעותה לאדם המודרני

ג. שמיטה עכשיו - מה חשיבותה המתחדשת ב2021 לבריאות אישית וציבורית (קריאה ודיון - מקורות 4+5)

4. ״קשה להתעלם מהדמיון הרב בין שנת השמיטה ובין מבנה השבוע היהודי: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוהיך, לא תעשה בו כל מלאכה…" (שמות כ, ח). מחזורית המתבססת על המספר 7, אשר בה החלק השביעי מהווה מנוחה והפסקה שכולם שותפים להן. שתי המצוות הללו, מבססות את ה"יחס היהודי" לקניין ולזמן. הקניין – נתחם בתוך גבולות של זמן, והזמן –מקודש ומעצב את המימד הערכי בחיינו. אלוהים, האדם והאדמה – עוצרים אחת לשבע, ויוצרים פסק זמן קוסמי.
השמיטה בתורה נגעה במגוון רחב של תחומי חיים. הפסקת העבודה החקלאית לשנה, בעידן שבו החקלאות הייתה העיסוק המרכזי, השפיעה על כל תחומי החיים הנוגעים לקניין ולביטחון הכלכלי. כתוצאה מכך, מתחזקת ההבנה כי האדמה (ומשאבי הטבע) אינם שייכים לאדם באופן בלעדי וכי כל חלקי החברה צריכים להתנהל באופן שוויוני. ניתן לשער כי מבחינה רוחנית אפשרה שנה זו גם לאנשי העמל להתפנות לחיי רוח, לחינוך ומשפחה ועודדה ערבות הדדית בקהילה. מבחינה סביבתית, גם האדמה קיבלה מנוחה, "זמן התאוששות" מהעיבוד המאסיבי. השילוב של שמיטת הקרקעות עם שמיטת הכספים יצר אפשרות אמיתית "להתחיל מחדש" במישור הכלכלי...מחזוריות שנת השמיטה – אחת לשבע שנים, אפשרה לתפיסות העומדות בבסיסה לחלחל אל חיי החברה גם בשש השנים הנותרות. בכך הפכה השמיטה לאחד היסודות שעליהם נבנו חיי החברה והקהילה היהודיים.״
אילנה ביטון, שמיטה כפסק זמן בחיים, 2014

5. באופן מפתיע כל ההיבטים הרעיוניים של השמיטה שעליהם עמדנו באו לידי ביטוי בתקופה שבה תקפה מגפת הקורונה את העולם. בתקופת הקורונה חשנו היטב את מוגבלות המין האנושי ותלותו בבורא עולם, כאשר כל היכולות המדעיות והטכנולוגיות עמדו לאורך זמן רב בחוסר יכולת להביס נגיף זעיר, בלתי נראה ובלתי נלאה. הקורונה, כמו השמיטה, הנחתה אותנו לשמוט מעט מהרכושנות ומהאחיזה בענייני החומר, אנשים התכנסו יותר אל חיק המשפחה הגרעינית, ומצאו עצמם עוסקים בלמידה מקוונת ומגוונת.
תקופת הקורונה הביאה את החברה האזרחית לחשוב באינטנסביות על סולידריות ועל ערבות הדדית, והכריחה את מדינות העולם, ובתוכן ישראל, לשמוט את האתוס הקפיטליסטי, וליישם מדיניות כלכלית שיטתית ומסועפת בעלת אופי סוציאליסטי יותר של תמיכה באזרחיהן, בהיקפים שלא היו זה שנים רבות.
הרב ד"ר רונן לוביץ, מה עניין שמיטה אצל קורונה וסביבה, גליון 19 בית הלל

ד. מקור השמיטה וייעודה המודרני:
לימוד בחברותות: (מקורות 6-10) - מה המשמעויות, היישומים, וההישגים האפשריים של מימוש השמיטה בחיינו המודרניים שמסקרן או מלהיב אותך ביותר?

דברים ל״א:ט׳-י״ג

(ט) וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְהֹוָ֑ה וְאֶל־כׇּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (י) וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ (יא) בְּב֣וֹא כׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאׇזְנֵיהֶֽם׃ (יב) הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ (יג) וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כׇּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {פ}

Deuteronomy 31:9-13

(9) Moses wrote down this Teaching and gave it to the priests, sons of Levi, who carried the Ark of the LORD’s Covenant, and to all the elders of Israel. (10) And Moses instructed them as follows: Every seventh year, the year set for remission, at the Feast of Booths, (11) when all Israel comes to appear before the LORD your God in the place that He will choose, you shall read this Teaching aloud in the presence of all Israel. (12) Gather the people—men, women, children, and the strangers in your communities—that they may hear and so learn to revere the LORD your God and to observe faithfully every word of this Teaching. (13) Their children, too, who have not had the experience, shall hear and learn to revere the LORD your God as long as they live in the land that you are about to cross the Jordan to possess.

שמות כ״ג:י׳-י״א

(י) וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ (יא) וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃

Exodus 23:10-11

(10) Six years you shall sow your land and gather in its yield; (11) but in the seventh you shall let it rest and lie fallow. Let the needy among your people eat of it, and what they leave let the wild beasts eat. You shall do the same with your vineyards and your olive groves.

דברים ט״ו:א׳-י״ב

(א) מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. (ב) וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַה'. (ג) אֶת-הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת-אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ.

(יב) כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה--וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ.

Deuteronomy 15:1-12

(1) Every seventh year^-a you shall practice remission of debts. (2) This shall be the nature of the remission: every creditor shall remit the due that he claims from his fellow; he shall not dun his fellow or kinsman, for the remission proclaimed is of the LORD. (3) You may dun the foreigner; but you must remit whatever is due you from your kinsmen. (4) There shall be no needy among you—since the LORD your God will bless you in the land that the LORD your God is giving you as a hereditary portion— (5) if only you heed the LORD your God and take care to keep all this Instruction that I enjoin upon you this day. (6) For the LORD your God will bless you as He has promised you: you will extend loans to many nations, but require none yourself; you will dominate many nations, but they will not dominate you. (7) If, however, there is a needy person among you, one of your kinsmen in any of your settlements in the land that the LORD your God is giving you, do not harden your heart and shut your hand against your needy kinsman. (8) Rather, you must open your hand and lend him sufficient for whatever he needs. (9) Beware lest you harbor the base thought, “The seventh year, the year of remission, is approaching,” so that you are mean to your needy kinsman and give him nothing. He will cry out to the LORD against you, and you will incur guilt. (10) Give to him readily and have no regrets when you do so, for in return the LORD your God will bless you in all your efforts and in all your undertakings. (11) For there will never cease to be needy ones in your land, which is why I command you: open your hand to the poor and needy kinsman in your land. (12) If a fellow Hebrew, man or woman, is sold to you, he shall serve you six years, and in the seventh year you shall set him free.

9. אין ספק כי ראוי ששנת השמיטה תיתן השראה ותוביל לעשייה של ממש בישראל בת ימינו, המופרטת ומרובת הפערים. לאור זאת, מפתיע ואף כואב לראות את הצטמצמות המצווה הכבירה הזו והפיכתה לתת־סעיף של דיני כשרות המפריד בין דתיים לחרדים, לא רלוונטי לחילונים, ומשפיע על החברה הישראלית בכללה בעיקר בהעלאת מחירי הפירות והירקות...לשמחתנו, בשנים האחרונות מתחיל תהליך של פתיחות לרעיונות חברתיים וסביבתיים בכלל ובמיוחד לכאלו היונקים מרוח היהדות. המאבק החברתי של הקיץ שעבר עורר גל תודעה חברתית־כלכלית בחברה הישראלית, ותוצאות הבחירות האחרונות מספרות גם הן סיפור דומה.
מתוך כך ישנה תחושה כי אם בתקופה הקרובה יושקעו הכוחות הנכונים בבניית תוכנית אב לשנת "שמיטה ישראלית" משמעותית (מבלי להיכנס לדיון ב"לב ההלכתי" של השמיטה, שגם הוא כאוב, אך מורכב מדי לשלב זה), ישנו סיכוי טוב להפיכת שנה זו לשנה של השראה ועשייה כאחד.
עינט קרמר, פעם בשבע שנים

"החברה האנושית בת זמננו מטולטלת זה מכבר בשאלה של הדרך הנכונה, שבה צריכה להתנהל חברת בני האדם. יש מתח בין הזרם הסוציאליסטי המבקש לצמצם את הפערים הכלכליים ולבסס את הסולידריות החברתית, לבין הזרם הקפיטליסטי, המבקש להוציא מהאדם את כל הפוטנציאל שנתן לו הבורא, ולאפשר לו להמריא לשגשוג ולהצלחה. ייתכן שהשמיטה מושכת אותנו לכיוון חדש - להבנה מלאה יותר בשאלת היחס שבין האדם בכלל וישראל בפרט עם הבריאה וממילא עם הבורא.
...השמיטה נעשית אתגר רוחני לכל אחד מאתנו החי בחברה שבה האדם מאיים להשתלט על העולם, והאדם בכלל העולם. מצוות השמיטה היא המציאות הרוחנית שבה האדם מחדד לעומק את מקומו הנכון בסיפור .., מצמצם את בעלותו ומפנה מקום לכל ההוויה כולה.
הרב בנימין לאו, 'הרמוניה גמורה בין האדם לבין הטבע', הארץ, מוסף ספרים, 16.5.2008

ה. סיכום מפגש: מעיין מים זכים
סבב אחרי קריאת מקור 11: והזמנה לכל משתתפ/ת בקבוצה לחלוק מילה אחת בלבד - מה מזמינה השמיטה לחיי?

11. "בוקר טוב", אמר הנסיך הקטן. "בוקר טוב", אמר הסוחר. סוחר זה היה מוכר גלולות משוכללות לשיכוך הצמאון. יש לבלוע גלולה אחת בשבוע, ואין צורך לשתות כלל. "מדוע אתה מוכר את אלה?" שאל הנסיך הקטן.
"זה חסכון משמעותי בזמן", אמר הסוחר. "חישובים שנעשו על ידי מומחים מראים שבעזרת גלולות אלה ניתן לחסוך 53 דקות בכל שבוע".
"ומה עושים בחמישים ושלוש דקות אלה?" "עושים כל דבר שרוצים..." "אני", חשב הנסיך הקטן, "אם היו לי חמישים ושלוש דקות פנויות כאלה, הייתי הולך בשלווה אל מעין של מים זכים".
אנטואן דה סנט־אכזופרי, הנסיך הקטן

למיטיבי לכת: קריאה וצפיה נוספת: