Bezalel ABM

(א) וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאׇהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה חׇכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־כׇּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהֹוָֽה׃ (ב) וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֮ וְאֶל־אׇֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כׇּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה חׇכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקׇרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃

Exodus 36:1-19

(1) Let, then, Bezalel and Oholiab and all the skilled persons whom the LORD has endowed with skill and ability to perform expertly all the tasks connected with the service of the sanctuary carry out all that the LORD has commanded. (2) Moses then called Bezalel and Oholiab, and every skilled person whom the LORD had endowed with skill, everyone who excelled in ability, to undertake the task and carry it out.

Sitting in shul on Shabbat my eyes wander from the familiar mosaic of stained glass -- white doves against a techelet-blue background. I critique the paint color, which has never landed quite right on my eyes and admire the parochet, ark curtain, which with the signs of the 12 tribes embroidered in shimmering golden thread against a royal purple background. The visual familiarity of the sanctuary, this haven, mingles with the familiar words of liturgy, the sounds of voices I know so well, so that the sanctuary is not merely a space but a holding place for a sacred community that looks, sounds and feels holy week after week.

The aesthetics of our Jewish spaces, whether our sanctuaries or our homes are expressions, our own embodied interpretations, of how Jewish life should look, feel and be lived. -Rachel Jacoby Rosenfield

ברכות נ״ה א:י״ג

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כְּתִיב הָכָא: ״וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת״, וּכְתִיב הָתָם: ״ה׳ בְּחׇכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה״. וּכְתִיב: ״בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ״.

Berakhot 55a:13

Rav Yehuda said that Rav said: Bezalel knew how to join the letters with which heaven and earth were created. From where do we derive this? It is written here in praise of Bezalel: “And I have filled him with the spirit of God, in wisdom, and in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship” (Exodus 31:3); and it is written there with regard to creation of heaven and earth: “The Lord, by wisdom, founded the earth; by understanding He established the heavens” (Proverbs 3:19), and it is written: “By His knowledge the depths were broken up and the skies drop down the dew” (Proverbs 3:20). We see that wisdom, understanding, and knowledge, the qualities with which the heavens and earth were created, are all found in Bezalel.

רמב"ן על שמות ל״ה:כ״א:א׳

ויבאו כל איש אשר נשאו לבו על החכמים העושים במלאכה יאמר כן, כי לא מצינו על המתנדבים נשיאות לב, אבל יזכיר בהם נדיבות. וטעם אשר נשאו לבו, לקרבה אל המלאכה, כי לא היה בהם שלמד את המלאכות האלה ממלמד, או מי שאימן בהן ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה' (דה''ב יז ו) לבא לפני משה לאמר לו אני אעשה כל אשר אדני דובר וכבר הזכרתי זה בסדר האחר (רמב"ן על שמות ל״א:ב׳). והנה אמר שבאו לפני משה כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה, וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו התרומה והנה משה אמר לכולם כי קרא ה' בשם בצלאל ואהליאב (שמות ל״ה:ל׳), ואחרי כן קרא להם משה ואל כל חכם לב (שמות ל״ו:ב׳) שיבואו לפניו ונתן להם הנדבה:

Ramban on Exodus 35:21:1

AND THEY CAME, EVERY ONE WHOSE HEART STIRRED HIM UP. This is said with reference to the wise men who did the work, for we do not find the use of this phrase, “the stirring up of the heart,” in connection with those who merely brought the donations; Scripture rather mentions “generosity of heart” with reference to them. Now the reason for using such a phrase, whose heart stirred him up, is because they undertook to do the work, although there was no one amongst them who had learned these crafts from an instructor, or had trained his hands at all to do them. Rather, a person who felt in his nature that he knew how to do such skills, his heart was lifted up in the ways of the Eternal to come before Moses and say to him, “I will do all that my lord speaks.” I have already mentioned this in another section. Thus Scripture is stating that there came before Moses every one whose heart stirred him up to undertake the work, and every one whom his spirit made willing brought the offering. Then Moses said to all of them that G-d had called by name Bezalel, and Oholiab. Afterwards Moses called them and every wise-hearted man to come before him, and he gave them the whole donation [brought by the people so that they could proceed to do the work].

תרגום יונתן על שמות ל״ו:א׳

וַעֲבַד בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכָל גְּבַר חַכִּים לִבָּא דִּיהַב יְיָ חוּכְמָתָא וְסוּכְלְתָנוּתָא בְּהוֹן לְמִידַע וּלְמֶעֱבַד יַת כָּל עִיבִידַת פּוּלְחַן קוּדְשָׁא לְכָל מַה דְּפַקֵּיד יְיָ

Targum Jonathan on Exodus 36:1

And Bezalel and Ahaliab wrought, and every man wise in heart, to whom the Lord had given wisdom and intelligence to understand and to make all the work for the service of the sanctuary, according to all that the Lord had commanded.

תרגום יונתן על שמות ל״ו:ב׳

וּקְרָא משֶׁה לִבְצַלְאֵל וּלְאָהֳלִיאָב וּלְכָל גְּבַר חַכִּים לִבָּא דִיהַב יְיָ חָכְמְתָא בְּלִבֵּיהּ כָּל מַאן דְּאִתְרְעֵי לִבֵּיהּ לְמִקְרַב לְעִיבִידְתָּא לְמֶעֱבַד יָתָהּ

Targum Jonathan on Exodus 36:2

And Mosheh called Bezalel and Ahaliab, and every man wise in heart, to whose heart the Lord had given wisdom, every one whose heart was moved, to draw near, and do the work itself.

משלי ב׳:י׳

כִּֽי־תָב֣וֹא חָכְמָ֣ה בְלִבֶּ֑ךָ וְ֝דַ֗עַת לְֽנַפְשְׁךָ֥ יִנְעָֽם׃

Proverbs 2:10

For wisdom will enter your mind
And knowledge will delight you.

ברכות נ״ה א:י״ב

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: בְּצַלְאֵל עַל שֵׁם חׇכְמָתוֹ נִקְרָא. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ אֱמוֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל ״עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים״. הָלַךְ מֹשֶׁה וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ: ״עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן״. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים, וְאַתָּה אוֹמֵר ״עֲשֵׂה לִי אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן״, כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם? שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים״?! אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ וְיָדַעְתָּ?

Berakhot 55a:12

Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: Bezalel was called by that name on account of his wisdom. When the Holy One, Blessed be He, said to Moses: Go say to Bezalel, “Make a tabernacle, an ark, and vessels” (see Exodus 31:7–11), Moses went and reversed the order and told Bezalel: “Make an ark, and vessels, and a tabernacle” (see Exodus 25–26). He said to Moses: Moses, our teacher, the standard practice throughout the world is that a person builds a house and only afterward places the vessels in the house, and you say to me: Make an ark, and vessels, and a tabernacle. If I do so in the order you have commanded, the vessels that I make, where shall I put them? Perhaps God told you the following: “Make a tabernacle, ark, and vessels” (see Exodus 36). Moses said to Bezalel: Perhaps you were in God’s shadow [betzel El], and you knew precisely what He said. You intuited God’s commands just as He stated them, as if you were there.

מדרש תנחומא, ויקהל ז׳:ב׳

וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מָשָׁל לִמְעָרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל שְׂפַת הַיָּם, גָּעַשׁ הַיָּם, נִתְמַלֵּאת הַמְּעָרָה וְהַיָּם לֹא חָסַר כְּלוּם. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ זִכְרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן (שמות מ, לד), אַף עַל פִּי כֵן, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם (תהלים קמח, יג). וְלֹא תֹאמַר, שֶׁצִּמְצֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא אַף בְּתוֹךְ הָאָרוֹן שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל, צִמְצֵם שְׁכִינָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ (יהושע ג, יא), זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּחַ הוּא שֶׁהָיָה בְתוֹכוֹ. וּמִי עֲשָׂאוֹ. בְּצַלְאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל.

Midrash Tanchuma, Vayakhel 7:2

Has it not already been stated: Do I not fill heaven and the earth (Jer. 23:24)? R. Joshua of Sikhnin said in the name of R. Levi: This may be compared to a cave situated at the edge of the sea. Though the sea rushes forth and fills the cave, the sea lacks nothing. Similarly with the Holy One, blessed be He, may His name be blessed, for though it is written: And the glory of the Lord filled the Tabernacle (Exod. 40:34), nevertheless His glory is above the heaven and the earth (Ps. 148:13). You should not say that the Holy One, blessed be He, compressed His Shekhinah only into the Tabernacle. He likewise compressed His Shekhinah into the ark that Bezalel had made, as it is written: Behold, the ark of the covenant of the Lord of all the earth (Josh. 3:11). This indicates that the Holy One, blessed be He, was within it. Who other than Bezalel could have made it, since it says: And Bezalel made the ark?

שמות רבה נ׳:ה׳

דָּבָר אַחֵר, וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל, וְכִי בְּצַלְאֵל עָשָׂה לְעַצְמוֹ, שֶׁבְּכָל דָּבָר וְדָבָר הוּא אוֹמֵר: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל, אֶלָּא עַל שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלָיו בְּיוֹתֵר, לֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ וּפִרְסְמוֹ הַכָּתוּב עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (עזרא י, טו): אַךְ יוֹנָתָן בֶּן עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן תִּקְוָה עָמְדוּ עַל זֹאת וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם. אֶלָא יוֹנָתָן נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר הַרְבֵּה, וּלְפִי שֶׁבָּאוּ וְסִיְעוּהוּ, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עָשׂוּ הֵם הַמַּעֲשֶׂה. אֲבָל יוֹנָתָן עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ בַּדָּבָר פִּרְסְמוֹ הַכָּתוּב. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשִׂיתֶם יְרִיעוֹת עִזִּים אֲנִי מֵגֵן עֲלֵיכֶם לָעוֹלָם הַבָּא בְּעָנָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ה): וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם. עֲשִׂיתֶם כַּפֹּרֶת, אֲנִי מְכַפֵּר לָכֶם עֲוֹנוֹתֵיכֶם. עֲשִׂיתֶם שֻׁלְחָן, אֲנִי מַצִּיל אֶתְכֶם מִן הָעֲרוּכָה, וְאֶעֱרֹךְ לִפְנֵיכֶם שֻׁלְחָן לֶעָתִיד לָבוֹא. עֲשִׂיתֶם לְפָנַי מְנוֹרָה, אֲנִי מֵאִיר לָכֶם שִׁבְעָתַיִם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם. עֲשִׂיתֶם לְפָנַי אָרוֹן שֶׁהַתּוֹרָה נִתֶּנֶת בְּתוֹכוֹ, אֶתֵּן לָכֶם שָׂכָר טוֹב שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ.

Shemot Rabbah 50:5

...

רמב"ן על שמות ל״א:ב׳:א׳

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור אמר השם למשה ראה קראתי בשם, ומשה אמר לישראל ראו קרא ה' בשם (להלן לה ל). והטעם, כי ישראל במצרים פרוכים בעבודת חומר ולבנים, לא למדו מלאכת כסף וזהב וחרושת אבנים טובות ולא ראו אותם כלל. והנה הוא פלא שימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן ועץ וחושב ורוקם ואורג, כי אף בלומדים לפני חכמים לא ימצא בקי בכל האומניות כלם, והיודעים ורגילים בהם בבא ידיהם תמיד בטיט ורפש לא יוכלו לעשות בהן אומנות דקה ויפה. ועוד, שהוא חכם גדול בחכמה בתבונה ובדעת להבין סוד המשכן וכל כליו למה צוו ואל מה ירמוזו:
ולכן אמר השם למשה שיראה הפלא הזה, וידע כי הוא מלא אותו רוח אלהים לדעת כל אלה בעבור שיעשה המשכן, כי היה רצון מלפניו לעשות המשכן במדבר, ולכבודו בראו, כי הוא קורא הדורות מראש (ישעיה מא ד), כדרך בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך (ירמיה א ה) ובלשון הזה (לעיל טז כט) ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים: ולרבותינו בזה מדרש (שמו''ר מ ב) הראה אותו ספרו של אדם הראשון ואמר לו כל אחד התקנתיו מאותה שעה, ואף בצלאל מאותה שעה התקנתי אותו, שנאמר ראה קראתי בשם בצלאל והוא כענין שפירשתי. ועוד אמרו (ברכות נה.) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. והענין, כי המשכן ירמוז באלו והוא היודע ומבין סודו:

Ramban on Exodus 31:2:1

See that I have designated by name Uri ben Hur:

God said to Moshe, see that I have called by name, and Moshe said to Israel, see that God has called him by name. The reason for this is that the Israelites in Egypt were engaged in hard work with mortar and bricks; they did not learn to work with silver, gold, stone engraving and never even saw these arts. It's therefore miraculous that they would find among them a wise man who can work with all these fine arts and more, because even among those who have studied these arts before the wise, it is not possible to find one who is expert in all of them. Even those who are familiar with these crafts, if they are burdened with the coarse toil of brick and mortar soon lose their dexterity and their ability to execute fine, detailed and beautiful work.

שמות רבה מ׳:ב׳

דָּבָר אַחֵר, קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא רְאֵה קָרָאתִי, אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְאָמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ עֲשֵׂה (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, (שמות כה, כג): וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן, (שמות ל, א): וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ, כָּךְ כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. בָּא משֶׁה לֵירֵד סָבוּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ משֶׁה מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ אֵין דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים עוֹשִׂים, אַף אַתָּה אֵין לְךָ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶלָּא אֱמֹר לָהֶם וְהֵם עוֹשִׂין, וְלֹא אָמַר לוֹ לְמִי יֹאמַר, אָמַר משֶׁה לְמִי אֹמַר, אָמַר לוֹ אֲנִי מַרְאֶה לָךְ, וּמֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא לוֹ סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהֶרְאָה לוֹ כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד מִבְּרֵאשִׁית עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים, דּוֹר וָדוֹר וּמְלָכָיו, דּוֹר וָדוֹר וּמַנְהִיגָיו, דּוֹר וָדוֹר וּנְבִיאָיו. אָמַר לוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הִתְקַנְתִּיו מֵאוֹתָהּ שָׁעָה, וְכֵן בְּצַלְאֵל מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְקַנְתִּיו, הֱוֵי: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל.

Shemot Rabbah 40:2

See that I have singled out Betzalel by name: It doesn't say, "I have singled out", but "see that I have singled out". When Moshe went up to be with God on high, Hakadosh Baruch Hu showed him each of the vessels of the Mishkan, and said, "thus shall you make it: make the menorah, make the table, make the altar, for each of the pieces of the Mishkan. When Moshe was getting ready to go down, he thought that he would make them, but God called to him and said, "I have made you into a king, it's not the way of a king to make anything, rather the king decrees and others create. Similarly for you, you don't have permission to make anything, rather you shall tell them and they will make them."

God didn't tell Moshe who would be responsible for making them, and asked God, "Who will make them?" God responded, "I will show you."

What did God do? God showed him the "the book of Adam Harishon", and showed him the inscriptions for each generation that will arise, from Bereishit until the time of the resurrection of the dead, each generation and its kings, each generation and its leaders, each generation and its prophets. God said to Moshe, "each one I have established from that moment (of creation), including Betzalel who I appointed at that time". This is why it says, "See that I have singled out by name Betzalel".

...

ה "תורתם אומנותם ". האמנות היא מיוסדת בחכמה: "לחשוב מחשבות לעשות בזהב בכסף" וגו'. אלא שהיא צריכה להשלמתה ג"כ הרגל מעשי, ולא די בציור השכלי של הבנת האומנות להוציא אל הפועל המתגשם את הציור האומנותי. אמנם אפשר להיות אדם שלם כ"כ בשלמות ציורו, וכליו המעשיים יהיו כ"כ מוכשרים להיות מושפעים מציורי שכלו, עד שיהיה במדרגת "חזא אומנותא וגמיר", שבציוריו השכליים מיד יושלם ג"כ בכל הענינים המעשיים המתילדים מהם. והנה התורה צריכה שתביא לידי מעשה, ויסוד המעשה הטוב והעבודה האלהית הוא לגשם בפעל ובחיים את ציורי הצדק והיושר האלהיים היותר רמים וקדושים. כדי להוציא אל הפעל המוגשם את הנטיות המוסריות העליונות מוכשרת היא התפלה ההרגשית, שמוציאה אל הפעל את הרגש, שהוא קרוב אל המעשה יותר מהשכל המופשט. ע"י כח התפלה מתרכך הלב להיות האדם מוכן בפעל למעשי הצדק הנלמדים ממנו בתלמוד תורה, ועל פיה הוא נעשה אומן לצדק, כ"אמנותו של אדם בעוה"ז ישים עצמו כאלם " (חולין פ"ט.). אך רשב"י וחבריו (שבת י"א:) כ"כ היתה גדולה עליהם ההשפעה הרוחנית של התורה, וכ"כ היו מוכשרים להיות נפעלים מתלמודם לכל טוב ונעלה, עד שלא הוצרכו לאמצעי של עילוי רגשותיהם ע"י התפלה, כי תורתם בעצמה הספיקה להרשים את ציוריהם הרוחניים עמוק על כליהם המעשיים, כענין "חזא אמנותא וגמיר" ע"י הראיה לבדה, כדרך המופלא שבמצוינים בכשרון האומנותי, וכבצלאל שע"י רוח האלקים שמלאהו כבר הי' בידו להוציא אל הפעל את כל האומניות המעשיות, ולא הי' צריך לאמצעיים הנסיוניים, ע"כ הם בעסקם בתורה היו פטורים מן התפלה, מפני שתורתם היא מספקת כבר להיות גם אומנותם.

Intro to Olat Reiyah 3:

“Their Torah is their craft.” [Shabbat 11a]

Craft is founded in wisdom: “to think thoughts, to work in silver and gold…” (Exodus 31:4) but it requires for its perfection also practice - an intellectual construct of the understanding of art is insufficient for one to give concrete reality to artistic conception. However, it is possible that one could be so whole in the perfection of their conceptions, and their practical abilities so readily influenced by these conceptions, that they reach the level of “learning a skill by seeing it” (Shabbat 103a); that through their intellectual conceptions, they achieve immediate perfection of the practical manifestations born of them as well. And behold, Torah must lead to action, and the foundation of good action and of Divine service is to realize in act and in life the highest, holiest images of Divine righteousness and rectitude. Emotive prayer is the vessel most fit for bringing into concrete action our highest moral inclinations because it actualizes feeling, which is closer to action than disembodied thought. Through the power of prayer, the heart is softened and one is prepared to do the deeds of righteousness which are learned from it (the heart) through Torah study. Through its guidance one becomes a craftsman of righteousness, as in “the craft of a man in this world is to make himself as a mute.” (Chullin 89a) But so great was the spiritual influence of the Torah upon Rabbi Shimon bar Yochai and his companions (Shabbat 11b), and they were so readily moved toward all that is good and lofty by their learning, that they no longer required prayer as a means of elevating their feelings. Their Torah in itself was sufficient to impress their spiritual conceptions deep upon their tools of action, in the sense of “learning a skill by seeing it,” through seeing alone, in the wondrous manner of those who excel in artistic ability, such as Betzalel, who through the Divine spirit which filled him was already able to actualize all practical craft, and had no need for learning by trial; therefore they in their occupation with the Torah were exempt from prayer, because their Torah was sufficient to be their craft as well.

Zebra Question by Shel Silverstein
I asked the zebra
Are you black with white stripes?
Or white with black stripes?
And the zebra asked me,
Or you good with bad habits?
Or are you bad with good habits?
Are you noisy with quiet times?
Or are you quiet with noisy times?
Are you happy with some sad days?
Or are you sad with some happy days?
Are you neat with some sloppy ways?
Or are you sloppy with some neat ways?
And on and on and on and on
And on and on he went.
I'll never ask a zebra
About stripes
Again.