(יד) בְּי֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְט֔וֹב וּבְי֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה׃
(14) So in a time of good fortune enjoy the good fortune; and in a time of misfortune, reflect: The one no less than the other was God’s doing; consequently, man may find no fault with Him.
(י) כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, תּוֹעַלְתָּא דִּנְהוֹרָא לָא אַתְיָיא (נ''א אתחזיא) אֶלָּא מִן חֲשׁוֹכָא. (ולעולם) תִּקּוּנָא דְּחִוָּורָא מַאי הִיא. אוּכָמָא, אִלְמָלֵא אוּכָמָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע חִוָּורָא, וּבְגִין אוּכָמָא, אִסְתָּלִיק חִוָּורָא וְאִתְיָקָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, דְּלָא יָדַע אֱינָשׁ טַעֲמָא דִּמְתִיקָא, עַד דְּטָעִים מְרִירָא, מַאן עָבִיד לְהַאי מְתִיקָא. הֶוִי אוֹמֵר הַאי מְרִירָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (קהלת ז׳:י״ד) גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים. וּכְתִיב
(א) (קהלת ז׳:י״ח) טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחוֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תָּנַּח יָדֶךָ.
(10) "...As light is superior to darkness." (Kohelet 2:13) The benefit of light only comes from darkness. What is the fixing (tikkun) of white? Black. If it were not for black one would never know white, because blackness causes whiteness to disappear become more precious. R' Yitzchak says, this is like the bitter and the sweet - one does not know what is sweet until they have tasted bitterness. What therefore makes something sweet, wouldn't we say the bitter? This is what is written "...The one no less than the other was God’s doing..." (Kohelet 7:14)
(4) I have also noted that all labor and skillful enterprise come from men’s envy of each other—another futility and pursuit of wind!
(ה) וְכָל אִינּוּן עוֹבָדִין דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהוּ בַּר נָשׁ, דְּלָאו אִינּוּן פּוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא מִלָּה דְּעָבִיד, הַבָל יִתְעֲבִיד מִינֵּיהּ, וְאַזְלָא וְשָׁאטַת בְּעָלְמָא. וְכַד נַפְקַת נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נָשׁ, הַהוּא הֶבֶל מְגַלְגְּלָא לֵיהּ בְּעָלְמָא, כְּאַבְנָא בְּקוּסְפִיתָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (שמואל א כ״ה:כ״ט) וְאֶת נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ יְקַלְעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע.
(ו) מַאי יְקַלְעֶנָּה. הַהוּא הֶבֶל דִּמְגַלְגֵּל לֵיהּ סַחֲרָנֵיהּ בְּעָלְמָא, כְּדֵין כָּל מִלִּין דְּמִתְעַבְּדִין (ואינון דתחות שמשא) דְּלָאו אִינּוּן פּוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֶבֶל יִתְעֲבִיד מִנַּיְיהוּ, אִיהוּ תְּבִירָא דְּרוּחָא, דְּמִתָּבַּר לְרוּחָא דְּסָלִיק וְנָחִית וּמִתְגַּלְגֵּל בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ.
(ז) אֲבָל הַהִיא מִלָּה דְּאִיהִי פּוּלְחָנָא דְּמָרֵיהּ דָּא סָלִיק (אקרי) לְעֵילָּא מִן שִׁמְשָׁא, וְאִתְעָבִיד מִנֵּיהּ הֶבֶל קַדִּישָׁא, וְדָא הוּא זַרְעָא דְּזָרַע בַּר נָשׁ בְּהַהוּא עָלְמָא.
(5) All these deeds that a person is occupied with which are not in the service of the Holy One Blessed be He, become a breath, which goes and flies about the world. And when his soul departs, that breath rolls him through the world, like a stone in a slingshot, as it is written, "And the souls of your enemies, He shall throw out, as out of the hollow of a sling" (I Shmuel 25:29).
(6) What is the meaning of "He shall throw out?" That breath rolls it around in the world. Then all the things that are done (and those that are beneath the sun) and are not in the service of the Holy One, blessed be He, turn into a breath, which is the breaking of spirit, for this breaks the spirit that goes up and down and rolls throughout the world. This is what is meant by, "vanity and a striving after wind."
(7) But those things that are in the service of his Master ascends to a level above the sun and becomes a holy breath. This is the seed that the person sows in that world (to come).
(יד) רָאִ֙יתִי֙ אֶת־כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃
(14) I observed all the deeds beneath the sun, and I found that all is futile and pursuit of wind:
(א) וּרְעוּת רוּחַ. שֶׁבֶר רוּחַ, כְּמוֹ "רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ"... סוֹף הַמַּעֲשֶׂה בָא לִידֵי כְאֵב לֵב:
(1) And vexation of spirit. The breaking of the spirit, as in, “Shatter, O peoples, and be devastated” ... At the end of the deed it becomes heartache.
אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנא' (תהלים קא, ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו לא אוכל
Rav Ḥisda says, and some say that Mar Ukva says: Concerning any person who has arrogance within him, the Holy One, Blessed be He, said: He and I cannot dwell together in the world, as it is stated: “He who slanders his neighbor in secret, him will I destroy; he who is haughty of eye and proud of heart, him will I not suffer [oto lo ukhal]” (Psalms 101:5–6). These verses should be understood as follows: Do not read the verse as: “Oto lo ukhal”; rather, read it as: Itto lo ukhal, meaning, with him, I cannot bear to dwell.
קונטרס ומעיין מאמר ט פרק ב
וְעַל פִּי זֶה מוּבָן מַה שֶּׁבְּסֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יֵשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּהַהַשְׁפָּעָה וּמִלְמַעְלָה מִסֵּדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת נִמְשָׁךְ שֶׁלֹּא עַל פִּי דִין וְחֶשְׁבּוֹן, כִּי הִנֵּה בְּסֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, לִהְיוֹת שֶׁהוּא אוֹר פְּנִימִי הִתְלַבְּשׁוּת אוֹרוֹת בַּכֵּלִים, הֲרֵי צָרִיךְ כְּלִי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְגִילּוּי הָאוֹר, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לְגִילּוּי אוֹר לֹא יוּכַל לְקַבֵּל,
וְהַכְּלִי הָרָאוּי לְגִילּוּי אוֹר הוּא הַבִּיטּוּל, דְּמַה שֶּׁבָּטֵל לֵאלֹקוּת הוּא הַכְּלִי הָרָאוּי לְקַבֵּל גִּילּוּי אוֹר, וּכְיָדוּעַ דְּאוֹר אֵין סוֹף שׁוֹרֶה בִּמְקוֹם הַבִּיטּוּל דַּוְקָא
אֲבָל מַה שֶּׁהוּא בִּבְחִינַת יֵשׁוּת אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִים לָדוּר, שֶׁאֵינוֹ כְּלִי לְגִילּוּי אוֹר וְחַיּוּת אֱלֹקִי
כִּי אִם מִי שֶׁבָּטֵל דַּוְקָא וְהַיְינוּ כָּל סִטְרָא דִקְדוּשָּׁה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בִּיטּוּל שָׁם שׁוֹרֶה קְדוּשָּׁתוֹ יִתְבָּרֵךְ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוֹנִים (חֵלֶק א פֶּרֶק ו) יְעוּיַּן שָׁם.
וְזֶהוּ שֶׁבְּסֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת שָׁם יֵשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, אִם הוּא רָאוּי לְהָאוֹר וְהַחַיּוּת הָאֱלֹקִי, דְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בָּטֵל אֶצְלוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הוּא דָּבָר נִפְרָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל מִקְּדוּשָּׁתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי אִם מִי שֶׁבָּטֵל אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ וּמְקַיֵּים רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ הוּא הָרָאוּי לְהַשְׁפָּעַת הַחַיּוּת מֵאוֹר קְדוּשָּׁתוֹ יִתְבָּרֵךְ.
Kuntres Umaayan 9:2
Hence, within hishtalshelus (the systematic unfolding of creation) there is judgment and reckoning for the flow, while beyond this system, the beneficence bestowed is not by judging and account-taking. (The reason for the difference is that) "downward progression", "inward light", or "lights within vessels", requires an appropriate vessel for the revelation of that light. Whatever is inappropriate for that revelation cannot receive that light.
The vessel fit to reveal G־d is self abnegation, bitid. Whatever is null in the presence of G-d is a vehicle to accept the revelation of the Light. The Infinite lodges only in bitul, utter lack of self-awareness.
But whatever is in a state of "selfhood", meaning consciousness of one’s entity, ‘‘He and I cannot dwell together". He is no vessel for the revelation of the G-dly light and vitality.
Only what has attained to bitul, loss of selfness, can be this instrument, and that includes all the “side of holiness.” They are null; there G-d’s holiness lodges, as Tanya chapter 6 explains.
Thus within the system of hishtalshelus there is judgment and evaluation, to determine if he is fit for the divine light and vitality. Whatever is not null before Him, but is a separate entity, cannot receive from the holiness of G-d. Only he who is null in His presence, who fulfills His will, is fit for the bestowal of life from the Light of His holiness.
...הארץ הזאת חומרית מאד ששם שולטין הקליפה ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם ...לכן כל מעשה עוה"ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו...