וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒
מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃
וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃
וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃
וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃
1. מי שבנה בית חדש ולא הספיק לחנוך אותו.
2. מי שנטע כרם ולא הספיק לחללו.
3. מי שהתארס ולא הספיק להתחתן.
4. ומי שפוחד ממש.
אני חושב שבקלות אפשר לראות ששלוש הסיבות שונות מהסיבה האחרת שהיא גם הסיבה שהכי קל להבין. הרי אם בן אדם שיוצא למלחמה מפחד כל כך הוא עלול לשתף אחרים בפחדו ולהוריד דרמטית את המורל לא רק שלו אלא גם של חבריו. אבל מה לגבי השאר? מה הבעיה שהם יילחמו? והאם זה בגלל התחשבות באדם עצמו או בחבריו?
חנכו. כמו חנכת המזבח וכן חנוך לנער ומזה למדו רבותינו ז״ל מחנכין את הנערים והטעם כי לבו וכל תאותו לחנוך ביתו והנה לבו לביתו לא למלחמה על כן ינוס ויניס אחרים:
והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו ויבטיחם אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם פן ימות במלחמה כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים וצוה על השלשה האלה לשוב כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס:
והענין להיות מחזירים מן המלחמה מי שנטע כרם ולא אכל ממנו או בנה בית ולא שכן בו או ארש אישה ולא לקחה והירא מעבירות שבידו, זהו דבר ראוי וכשר, כי כל אלה בני אדם חלושים מאוד מבוא במלחמה, כי מחשבתם נתפסת על הדברים הנזכרים, ואלו יניאו לב אחיהם... וכל דרכי התורה יושר ואמונה.
ד"ה ואיש אחר יחנכו – ויש לך לחוס על בונה, נוטע ומארס, כי ה' אלהיך הוא הנלחם ואינך צריך לחיל רב, לכן תחמול עליהם.
בעצם ימי המלחמה מדגישה התורה את חשיבותן המכרעת של דרישות השלום ותפקידיו, אחרי שאיננה מבססת את ה"ילך וישוב" ב"פן ימות ויהי הבית שמם, הכרם בלתי נעבד, האשה – אלמנה" אלא בנמקה: "פן ימות ואיש אחר יחנכנו, יחללנו, יקחנה". הרי גלוי לעין כל שהיא – התורה – מחייבת כל יחיד ויחיד למלא בגופו את תפקידי השלום ושעל כן חובת עבודת הצבא נדחית לגבי מי שנכנס למלא את התפקידים באופן קבוע במסיבות חדשות.
...כֹּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹהֵן מֵעֶרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין, וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:
שבת שלום מבארי יחיאלי.
