(במדבר יג, כב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון ויבאו מבעי ליה אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים
It is also stated with regard to the spies: “And they went up into the south, and he came to Hebron” (Numbers 13:22). Why is the phrase “and he came” written in the singular form? The verse should have said: And they came. Rava says: This teaches that Caleb separated himself from the counsel of the other spies and went and prostrated himself on the graves of the forefathers in Hebron. He said to them: My forefathers, pray for mercy for me so that I will be saved from the counsel of the spies.
עוד ראיתי תשובה ע"ש מהר"ר חיים פלטיאל על הנודרים לילך לב"ה קצת היה נראה כדורש אל המתים דכלב שנשתטח על קברי אבות התפלל לשם במקום קדושה כדי שתהא תפילתו נשמעת
Furthermore, I have seen a responsum from our teacher Rabbi Chaim Paltiel regarding those who are accustomed to go to a cemetery, that it seems close to doresh el hameitim (inquiring of the dead). When Calev prostrated at our forefathers' tombs he prayed there due to the holiness of the place so that his prayers would be heard.
דביה"ק הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר אך אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחנות. ואין לילך על קבר אחד ב"פ ביום אחד:
For a cemetery is the resting place of tzadikim (righteous people), and prayers are better accepted there. But don't aim your intentions towards the dead, but rather request of the Holy One, May He be Blessed, to have mercy on you in the merit of the tzadikim in the earth there. And encircle the cemetery, and give tzedakah (charity) before you make your pleas. And do not go to a grave twice in a single day.
(ג) מַכְנִיסֵי רַחֲמִים. הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל־הָרַחֲמִים. מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה. הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה. הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה: מַכְנִיסֵי דִּמְעָה. הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת: הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא: הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי־עָפָר: יִזְכֹּר אַהֲבָתָם, וִיחַיֶּה זַרְעָם שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית־יַעֲקֹב: כִּי־צֹאן רוֹעֶה־נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי־אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה: מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וּפְדֵנוּ מִכָּל־גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ:
(3) Angels of mercy! Bring our plea for compassion before the Presence of the Lord of mercy. Angels of prayer! Cause our prayers to be heard before Him Who hears prayer. Angels of weeping! Cause our cries to be heard before Him Who listens to cries. Angels of tears! bring our tears before the King Who is appeased by tears. Intercede for us and amplify supplication and entreaty before the King, Almighty, Who is exalted and uplifted. Mention before Him, cause Him to hear of the Torah learning and good deeds of our ancestors who repose in the dust. May He remember their love and give life to their descendants so that the remnant of Jacob will not perish; for the flock of the faithful shepherd has become a disgrace; Israel the unique nation [has become] an example and a byword [of humiliation]. Hasten and answer us, God of our deliverance, and redeem us from all harsh decrees, deliver in Your abundant mercy Your righteous annointed and Your people.
אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד.
But the Holy One Blessed Be He is not like that. If a person is in need, he should not cry out to [the angels] Michael and Gabriel. He should cry out to Me and I will answer him immediately.
(כ) היסוד החמישי
שהוא יתברך הוא הראוי לעבדו ולגדלו ולהודיעו גדולתו ולעשות מצותיו ושלא יעשו כזה למי שהוא תחתיו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות ומה שהורכב מהם לפי שכולם מוטבעים ועל פעולתם אין משפט ולא בחירה אלא לו לבדו הש"י וכן אין ראוי לעבדם כדי להיותם אמצעים לקרבם אליו אלא אליו בלבד יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו וזה היסוד החמישי הוא שהזהיר על ע"ז ורוב התורה מזהרת עליו:
(20) The fifth principle That He is the One that is fitting to serve and to exalt and to make His greatness known and to do His commandments; and not to do this to that which is below Him in existence - from the angels and the stars and the spheres and the elements and what which is composed of them. As they are all designed and there is no judgement and no free choice in their actions - only to Him, may He be blessed. And so [too], it is not fitting to serve them in order that they be intermediaries to bring them closer to Him, but rather to Him alone should they direct their thoughts and leave everything besides Him. And this fifth principle is that idolatry (worship of others) is prohibited, and most of the Torah prohibits this.
אבל אנו נוהגים לומר מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים וגו', ואין זה ראוי כי דבר זה כאילו מתפלל אל מלאכים שיכניסו רחמינו ולא מצאנו זה. והא דאמרינן במסכת תענית (ט"ז, ע"א) שכאשר גזרו תענית היו יוצאים לבית הקברות כדי שיתפללו עלינו המתים רחמים, אין זה שאנו מבקשים מן המתים שיתפללו עלינו רק שאנו הולכים לבה"ק ומתחברים למתים שגם המתים יתחברו לחיים ויבקשו רחמים על ישראל, כי המתים ג"כ ישראל והם אוהבים ישראל ומבקשים רחמים על ישראל, אבל לומר למלאכים הכניסו רחמינו זה אין ראוי. ואפי' אם מותר לומר לאדם אחר התפלל עלי, זהו אצל האדם שהוא עושה חסד עם חבירו ולפיכך יכול לומר עשה אתי חסד זה והתפלל עלי, אבל במלאכים לא שייך לומר כך רק היא דרך תפלה ובקשה וח"ו שיתפלל כך. וי"ל כי מה שאנו אומרים מכניסי רחמים הכניסו וכו' אין זה בקשה כלל רק שהאדם מצוה כך למלאכים שהם מכניסים התפלה להכניס התפלה לפני הש"י, ויש כח לאדם לצוות למלאכים שהם ממונים על זה שיביאו תפלתו לפני הש"י. ועם כל זה הוא דבר שאין ראוי רק שיהיה מכניסי רחמים תפלה על דרך שאמרו ז"ל שיתפלל האדם שיהיו הכל מאמצים את כחו ולא יהיה לו צרים, ויהיה מתפלל אצל הש"י ע"ז, ולכך מה שמבקש מכניסי רחמים הוא תפלתו אל הש"י כי מכניסי רחמים יכניסו רחמינו.
We have the custom of saying "Machnisei Rachamim...", and this is not appropriate, as this is similar to praying to the angels that they will bring our prayers for compassion before God, and we don't do things like this. Regarding that which is said in the Gemara in Taanit (16a) that when the rabbis decreed a fast, they would go to the cemetery so that the dead might pray for compassion upon us, it's not that we are asking the dead to pray for us, rather we are going to the cemetery and connecting ourselves to the deceased, as the dead too are connected to life and have the ability to request compassion upon us. For the deceased are still considered to be Jews, and they still love their fellow Jews and request compassion for them, but to say to the angels "pray for compassion for us" is not appropriate. Even if it is permissible to ask another person to pray for you, this is done by another person who is trying to help their fellow out, and therefore he can ask his friend, "do me a favor and pray for me". This is not appropriate to do towards angels, though, as it appears to be like prayer and request, and God forbid you might come to pray to them.
There are those who say that when we say "Machnisei Rachamim", it's not a request at all, rather a person is commanding the angels to bring these requests before God, and people do have the power to command the angels assigned to such a purpose to bring his prayer before God. Nevertheless it's something that isn't appropriate, as a person should only be praying directly before God.