ערוך השולחן אורח חיים סימן תקיח סעיף ח
וכתב רבינו הרמ"א דמותר לשחוק בכדור אפילו ברשות הרבים אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא עכ"ל ויש מתרעמים על זה שאין זה שמחה וטיול רק לקטנים ולא לגדולים [שם ומג"א סק"ד בשם יש"ש] ובאמת אין זה תרעומות דכיון דחביב עליו לפי דעתו השפלה איך נמנע ממנו עוד כתב דאם הניח עירוב מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי אף על פי שאינן לצורך היום כלל עכ"ל דלא עדיף יום טוב משבת אבל בלא עירוב אפילו מחצר לחצר אסור שלא לצורך כלל
Orach HaShulchan O:H 518:8
Our teacher, the Rama, wrote that, "It is permissible to play with a ball even in public domain, even though it is only general pleasure." There are those who object to this on the grounds that this is not (religious) joy or pleasure except to children, but not for adults. In truth this is not a valid objection for since it is precious to him within his own undeveloped (religious) consciousness, how can we withhold this from him? Additionally, he (himself, MaHarShaL) wrote that if he had set up an eruv, then it would be permissible to move and to carry out anything which is considered a utensil, even if it is for "no need" related to the day (of the holy day) at all.
(14) (ישעיהו נח, יג) וכבדתו מעשות דרכיך וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי מעשות דרכיך שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול ממצוא חפצך חפציך אסורין
Shabbat 113.
(14) (Isaiah 58:13). The Rabbis derived from the words “and you honor it” that your dress on Shabbat should not be like your dress during the week, as Rabbi Yoḥanan would refer to his clothing as my honor, indicating that appropriate clothing is a form of deference. The words “going your own way” mean that your walking on Shabbat should not be like your walking during the week. “From attending to your affairs” means it is prohibited to deal with your weekday affairs and to speak about them on Shabbat. However, affairs of Heaven, i.e., those pertaining to mitzvot, are permitted. “And speaking idle words”