Tevilas Keilim Parshas Matos

(כא) וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (כב) אַ֥ךְ אֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכָּ֑סֶף אֶֽת־הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֶת־הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־הַבְּדִ֖יל וְאֶת־הָעֹפָֽרֶת׃ (כג) כׇּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃

Numbers 31:21-23

(21) Eleazar the priest said to the troops who had taken part in the fighting, “This is the ritual law that the LORD has enjoined upon Moses: (22) Gold and silver, copper, iron, tin, and lead— (23) any article that can withstand fire—these you shall pass through fire and they shall be clean, except that they must be cleansed with water of lustration; and anything that cannot withstand fire you must pass through water.

רש"י על במדבר ל״א:כ״ג:ג׳

(ג) אך במי נדה יתחטא. לְפִי פְשׁוּטוֹ חִטּוּי זֶה לְטַהֲרוֹ מִטֻּמְאַת מֵת, אָמַר לָהֶם צְרִיכִין הַכֵּלִים גִּעוּל לְטַהֲרָם מִן הָאִסּוּר וְחִטּוּי לְטַהֲרָן מִן הַטֻּמְאָה; וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מִכָּאן שֶׁאַף לְהַכְשִׁירָן מִן הָאִסּוּר הִטְעִין טְבִילָה לִכְלֵי מַתָּכוֹת, וּמֵי נִדָּה הַכְּתוּבִין כָּאן דָּרְשׁוּ מַיִם הָרְאוּיִם לִטְבֹּל בָּהֶם נִדָּה, וְכַמָּה הֵם? אַרְבָּעִים סְאָה (שם ע"ה):

Rashi on Numbers 31:23:3

(3) אך מי נדה יתחטא NEVERTHELESS IT SHALL BE PURIFIED WITH THE WATERS OF SPRINKLING — According to its plain sense this purification is to cleanse it from the uncleanness caused by a corpse. He said to them: the vessels require גיעול (the ceremony by which whatever has been absorbed will be given up) to cleanse them from the effect of having contained forbidden food, and also purification to cleanse them from the uncleanness caused by a corpse. But our Rabbis derived from here the law that in order to make them fit for use (to cleanse them entirely) from being forbidden, it (Scripture) made immersion in a ritual bath a requirement for metal vessels, and they explained the words מי נדה which are written here as denoting “waters that are proper for a נדה to immerse herself in”. And how much is that? Forty Seahs (Avodah Zarah 75b).

Note: The Passuk only lists vessels made of different types of metal.

עבודה זרה ע״ה ב:ו׳-ט״ו

מתני׳ הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן באור השפוד והאסכלא מלבנן באור הסכין שפה והיא טהורה: גמ׳ תנא וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (במדבר לא, כג) כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת תני בר קפרא מתוך שנאמר (במדבר לא, כג) במי נדה שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי ת"ל אך חלק א"כ מה ת"ל במי נדה מים שנדה טובלת בהן הוי אומר ארבעים סאה איצטריך למיכתב וטהר ואיצטריך למיכתב במי נדה אי כתב וטהר ה"א וטהר כל דהו כתב רחמנא במי נדה ואי כתב רחמנא במי נדה הוה אמינא הערב שמש כנדה כתב רחמנא וטהר לאלתר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' כלים חדשים במשמע דהא ישנים וליבנן כחדשים דמו ואפילו הכי בעי טבילה מתקיף לה רב ששת אי הכי אפי' זוזא דסרבלא נמי א"ל כלי סעודה אמורין בפרשה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בלקוחין וכמעשה שהיה אבל שאולין לא רב יצחק בר יוסף זבן מנא דמרדא מעובד כוכבים סבר להטבילה א"ל ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן כלי מתכות אמורין בפרשה אמר רב אשי הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה ככלי מתכות דמו קוניא פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר כתחלתו וחד אמר כסופו והלכתא כסופו

Avodah Zarah 75b:6-15

MISHNA: One who purchases cooking utensils from the gentiles must prepare them for use by Jews in the following manner: With regard to those utensils whose manner of preparation is to immerse them in a ritual bath, as they require no further preparation, he must immerse them accordingly. With regard to those utensils whose manner of preparation is to purge them with boiling water, as those utensils are used with boiling water, e.g., pots, he must purge them accordingly. With regard to those whose manner of preparation is to heat until white-hot in the fire, as they are used for grilling, he must heat them until white-hot in the fire. Therefore, with regard to the spit [hashappud] and the grill [veha’askela], he must heat them until white-hot in the fire. With regard to the knife, he must polish it and it is rendered pure. GEMARA: The Sages taught: And they all require immersion in forty se’a of water, including utensils that must first be purged in boiling water or heated until white-hot. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rava says: It is derived from that which the verse states with regard to utensils captured in the battle against the Midianites: “Anything that may tolerate the fire, you shall make to go through the fire, and it shall be pure” (Numbers 31:23). By stating: “And it shall be pure,” the verse added to the process another required act of purification in addition to heating the utensil with fire, which is understood to be immersion. Bar Kappara teaches an additional source for this halakha: From that which is stated the continuation of the verse: “Nevertheless it shall be purified with the water of sprinkling [nidda],” I would derive that the utensils require sprinkling of purification water on the third and the seventh day of their purification process, as is the halakha in the case of one who is impure with impurity imparted by a corpse. Therefore, the verse states “nevertheless,” indicating that the Torah makes a distinction in this case, and that sprinkling on the third and seventh day are not required. If that is so, what is the meaning when the verse states: “With the water of sprinkling [nidda]”? Clearly, the term nidda is referring not to sprinkling but to a menstruating woman, who is also called a nidda. Accordingly, the verse means that the utensils must be immersed in water in which a menstruating woman can immerse in order to become pure; and you must say that this is referring to a ritual bath that contains forty se’a of water. The Gemara explains that both sources for this halakha are necessary: It was necessary for the Torah to write “and it shall be pure,” and it was necessary for the Torah to write “with the water of sprinkling,” because if the Torah had written only “and it shall be pure,” I would say that the verse means: “And it shall be pure” by immersion in any amount of water. Therefore the Merciful One writes: “With the water of sprinkling.” And if the Merciful One had written only “with the water of sprinkling,” I would say that the process requires the setting of the sun, as is the halakha with regard to a menstruating woman, whose immersion renders her pure only after sunset. Therefore, the Merciful One writes: “And it shall be pure,” indicating that the utensils can be purified immediately. § Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Even new utensils that were never used that are bought from gentiles are meant to be included in the requirement of immersion, as old utensils that one heated until white-hot are similar to new utensils, as they do not contain the flavor of non-kosher food, and nevertheless they require immersion. Rav Sheshet objects to this: If so, then even scissors for cutting clothing [zuza desarbela] should require immersion as well. Rav Naḥman said to him: Only utensils used in the preparation of meals are mentioned in the passage in the Torah, and only those require immersion. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The Sages taught this only with regard to utensils that were purchased from gentiles and are therefore comparable to the utensils mentioned in the incident that was related in the passage; but the requirement does not apply to borrowed utensils. Rav Yitzḥak bar Yosef bought a utensil of marda, a mixture of earth and dung, from a gentile. He thought he was required to immerse it. One of the Sages, and Rabbi Ya’akov was his name, said to him: It was explained to me personally by Rabbi Yoḥanan himself that this requirement applies to metal utensils alone, as those are the utensils mentioned in the passage. Rav Ashi says: With regard to those glass utensils, since when broken they can be fixed, i.e., remade, if one melts them down and fashions the material into new utensils, they are similar to metal utensils and also require immersion. With regard to lead-glazed earthenware utensils, Rav Aḥa and Ravina disagree. One says: The halakha is in accordance with its initial state; since it was initially an earthenware utensil, it does not require immersion. And one says: The halakha is in accordance with its ultimate state; since it is coated with metal, it requires immersion. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with its ultimate state.

תוספות על עבודה זרה ע״ה ב:ט׳

מים שהנדה טובלת - אע"ג דרביעית סגי להטביל מחטין וצינוריות מדאורייתא היינו טבילת טומאה אבל טבילת כלי מדין חידוש הוא ובעי מ' סאה:

Tosafot on Avodah Zarah 75b:9

...

2 points from this Tosfos:

a) The idea that Toiveling vessels bought from a non-Jew requires a Mikveh of 40 Seah, is a Chiddush of the Torah.

b) It seems clear that Tosfos holds that Toiveling vessels is d'Oraysah (Biblical) obligation.

תוספות על עבודה זרה ע״ה ב:ט״ו

והלכתא כסופו - היינו כלים שמחופין באבר מבפנים אבל אם מחופין מבחוץ וכן כלי עץ המחושקין סביב ברזל מבחוץ אפילו למ"ד הכל הולך אחר המעמיד אין צריכין טבילה כיון דאין משתמשין בהן דרך המתכת דכלי סעודה האמורים בפרשה היינו שמשתמשין בהן:

Tosafot on Avodah Zarah 75b:15

...

"Ma'amid" is a term and a concept that refers to something that supports another item (in Tosfos' case, metal around a wooden vessel).

טור, יורה דעה ק״כ

(א) הכשר כלים הנקחין מן הנכרים. ... ומטעם זה נמי כלי של עץ שיש לו חשוקים של ברזל שמעמידים אותו א"צ טבילה אפי' למי שהולך אחר המעמיד כתב בספר המצות כוס של כסף מחובר בכלי עץ צריך טבילה כיון שמשתמש בשל כסף אבל מבחוץ לא אע"ג דמעמיד ויש מחמירים להטבילו בלא ברכה ...

Tur, Yoreh De'ah 120

...

בית יוסף, יורה דעה ק״כ:ח׳

(א) ומ"ש וה"מ במצופה בפנים וכו' ... ובענין כלי של עץ שיש לו חשוקים של ברזל כתב המרדכי כסברת התוספת שאין צריכין טבילה ואח"כ כתב שר"מ מצריך טבילה דאזלינן בתר המעמיד לענין טבילה כמו לענין טומאה וצורת כלי זה שכתבו הפוסקים היינו שלוקחין כמה דפין של עץ ועושין להם שולים של עץ ומעמידין הכל ע"י שמקיפין הדפים שבצדדין סביב בחתיכות ברזל אחת למטה סביב לשוליים ואחת סמוך לפה ואחת באמצע:

Beit Yosef, Yoreh De'ah 120:8

...

בית יוסף, יורה דעה ק״כ:י׳

(א) ומ"ש ויש מחמירים להטבילו בלא ברכה נראה דאתרווייהו קאי בין הוא של כסף ומעמידיו של עץ בין הוא של עץ ומעמידיו של מתכת דמספקא להו אי נקטינן כר"מ דאמר בתר מעמיד אזלינן אי כדברי התוס' והרא"ש דסברי דלא אזלינן בתר מעמיד ולפיכך מחמירין להטבילו בלא ברכה מספק והכי נקיטינן :

Beit Yosef, Yoreh De'ah 120:10

...

יורה דעה ק״כ:ו׳

(ו) כלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל מבחוץ שמעמידים אותו אינו טעון טבילה:

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 120:6

(6) A wooden vessel which has iron hoops on the outside for holding it up does not require dunking.

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה ק״כ:י״ב

(א) אינו טעון טבילה. צ"ע דבב"י פסק הלכתא דיש לטובלו בלא ברכה דמספקא לן אי אזלינן בתר המעמיד או לא ומביאו ד"מ במסקנתו וכ"כ בסוף הלכות טבילות של מהרי"ל דיש לטובלו בלא ברכה וכ"כ האו"ה כלל נ"ח דין מ"ט דיש להטבילן בלא ברכה או עם כלים אחרים:

Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 120:12

...

פרי חדש (שם:טז)

The P'ri Chadash says (to address the Shach's question on the Shulchan Aruch) that R' Yosef Karo retracted from his original P'sak Din in the Beis Yosef (because of the reasoning of Tosfos and the Rosh - that it is only when the metal is actually being used, that Tevilah is required).

עבודה זרה ע״ה ב:י״ז

ת"ר הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים דברים שלא נשתמש בהן מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן ע"י צונן כגון כוסות וקתוניות וצלוחיות מדיחן ומטבילן והם טהורין דברים שנשתמש בהן ע"י חמין כגון היורות הקומקמוסון ומחמי חמין מגעילן ומטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן ע"י האור כגון השפודין והאסכלאות מלבנן ומטבילן והן טהורין

Avodah Zarah 75b:17

§ The Sages taught: One who purchases utensils from the gentiles must prepare them for use in the following manner: With regard to items that the gentile did not use, one immerses them, and they are pure. With regard to items that the gentile used for cold food or drink, such as cups and jugs and flasks, one rinses them and immerses them, and they are pure. With regard to items that the gentile used for hot food or drink, such as large pots, small kettles [hakumkamusun], and samovars, one purges them with boiling water and immerses them, and they are pure. With regard to items that the gentile used with fire, such as spits and grills, one heats them until white-hot and immerses them, and they are pure.

תוספות על עבודה זרה ע״ה ב:י״ז

מגעילן ומטבילן והן טהורין - לאו דוקא מגעיל ואח"כ יטביל אלא אפילו מטביל ברישא דהך טבילה אינה בשביל טומאה דליהוי כטובל ושרץ בידו דאפילו חדשים צריכין טבילה ותנן נמי סכין שפה והיא טהורה אע"ג דלא טהרה לגמרי שהרי צריכה גיעול לחתוך רותח אפי' הכי מטביל לחתוך בה צונן והא דתני בברייתא מגעילן ברישא משום דחמירא מפני האיסור:

Tosafot on Avodah Zarah 75b:17

...

טור, יורה דעה קכ״א

(א) הלוקח כלים ישנים מן הנכרי ... וכתב הרשב"א דווקא מגעילן ואח"כ מטבילן אבל אם הטבילן תחילה הוי כטובל ושרץ בידו אבל ר"י כתב שיכול להטבילן תחילה ואם לא ירצה להשתמש בו אלא צונן יכול להטבילו ולהשתמש בצונן וכשירצה להשתמש בו בחמין יגעילו ויספיק לו טבילה שהטבילו כבר ...

Tur, Yoreh De'ah 121

...

פרישה, יורה דעה קכ״א:ד׳

(א) וכתב הרשב"ם דוקא שמגעילם כו' כצ"ל:

Prisha, Yoreh De'ah 121:4

...

בית יוסף, יורה דעה קכ״א:ד׳

(א) וכתב הרשב"א דוקא מגעילן ואח"כ מטבילן וכו' ז"ל סמ"ג פירש רבינו שמואל דדוקא מגעילן תחילה ואח"כ מטבילן כלשון הברייתא אבל הטביל ואח"כ הגעיל הוי כטובל ושרץ בידו ואין נראה לר"י שהרי אפי' כלים חדשים צריכין טבילה א"כ אין הטבילה בשביל הטומאה כלומר אלא גזירת הכתוב הוא והרא"ש הכריע כדברי ר"י והתוספות כתבו סתם כדברי ר"י:

Beit Yosef, Yoreh De'ah 121:4

...

דרכי משה, יורה דעה קכ״א:ג׳

(א) ובהר"ן פ' השוכר דף שפ"ג ע"ב ובפ' כ"ש דף תרל"ז ע"א דלכתחילה יגעילנו תחילה מיהו אם לא הגעילו תחילה מהני בדיעבד:

Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 121:3

...

יורה דעה קכ״א:ב׳

(ב) לקח מהם כלים שנשתמש בהם בחמין בין שהם של מתכת או של עץ או אבן מגעילן ואחר כך מטבילן אם הם של מתכת והם מותרים ואם הטבילן ואחר כך הגעילן מותרים ויש אומרים שצריך לחזור ולהטבילן: הגה דין כלי עצם עיין בהלכות פסח סי' תנ"א. אין להגעיל שום כלי כל זמן שהוא בן יומו (טור) ואין להשתמש במי הגעלה (ארוך) כל מקום שצריך הגעלה לא מהני אם קלפו לכלי בכלי אומנות (ת"ה סי' ק"ל ובמרדכי והגהת ש"ד) ועיין לעיל סימן ק"ח דין מרדה של איסור:

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 121:2

(2) [He] took from them [the idol-worshipper] vessels which were used with heat, whether they were made of metal, wood or stone, he dunks them in boiling hot water and afterwards dips them in a mikveh (if they are made of metal) and then they and are permitted. If you dipped them [ie metal vessels] in a mikveh [first] and then dunked them in boiling hot water - they are permitted. And there are those who say that they must be dipped in the mikvah again. GLOSS: This is also the rule regarding a vessel made of bones, see the laws of Passover 451. One should not dunk a vessel in boiling water when the vessel has been used within the past 24 hours (see the Tur) and one should not use the water from the boiling (Aruch). Every instance in which dunking in boiling water is required it doesn't help if you scrape them with a tool. And see above 108: The Law of a Bread Paddel which is Issur.

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה קכ״א:ה׳

(א) לחזור ולהטבילן. ונראה דיש לחזור ולהטבילן בלא ברכה וע"ל סימן ק"כ:

Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 121:5

...

דגול מרבבה (שם)

The Dagul Meirvavah says that if the vessel was not a "Ben Yomo" (i.e., it was not used within the past 24 hours), it would be fine according to all opinions to immerse the vessel prior to Kashering it.

D'ORAYSAH OR D'RABBANAN?

שדי חמד (מערכה ט, אות ב)

The S'dei Chemed writes that most Poskim hold that Tevilas Keilim is d'Oraysah. He cites by name the Ra'avad, Ramban, Rashba and the Shulchan Aruch.

The Rambam, however, holds that it is d'Rabbanan.

פרי חדש (קכ:ו)

The Pri Chadash says similar to the S'dei Chemed.

משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י״ז:ה׳

(ה) טְבִילָה זוֹ שֶׁמַּטְבִּילִין כְּלֵי הַסְּעֻדָּה הַנִּלְקָחִים מִן הָעַכּוּ''ם וְאַחַר כָּךְ יֻתְּרוּ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֵינָן לְעִנְיַן טֻמְאָה וְטָהֳרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְרֶמֶז לָהּ (במדבר לא כג) "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר" וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּטָהֳרָתָן מִידֵי גִּעוּלֵי עַכּוּ''ם לֹא מִידֵי טֻמְאָה. שֶׁאֵין לְךָ טֻמְאָה עוֹלָה עַל יְדֵי הָאֵשׁ וְכָל הַטְּמֵאִים בִּטְבִילָה עוֹלִין מִטֻּמְאָתָן. וְטֻמְאַת מֵת בְּהַזָּאָה וּטְבִילָה וְאֵין שָׁם אֵשׁ כְּלָל. אֶלָּא לְעִנְיַן גִּעוּלֵי עַכּוּ''ם. וְכֵיוָן שֶׁכָּתוּב וְטָהֵר אָמְרוּ חֲכָמִים הוֹסֵיף לוֹ טָהֳרָה אַחַר עֲבִירָתוֹ בָּאֵשׁ לְהַתִּירוֹ מִגִּעוּלֵי עַכּוּ''ם:

כסף משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י״ז:ה׳:ב׳

(ב) ובתשובות הרשב''א כתוב בלשון הזה מה שכתבת שהטבלת כלים מדרבנן לא כלם מודים בו ומדברי הרמב''ם יראה שהוא סבור שהיא מדאורייתא ופשטא דשמעתא בשלהי עבודה זרה הכי משמע טפי עכ''ל. ונראה שטעמו מפני שראה שכתב רבינו ומפי השמועה למדו:

Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:5:2

...

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י״ז:ה׳

(א) טבילה זו שמטבילין וכו'. מפשט דבריו משמע דטבילת כלים הוי דרבנן וכן נראה שהבין [הר''ן] ז''ל אבל הרשב''א לא הבין כן כמבואר בב''י ונראה לי שהטעם מפני שקראו דברי סופרים וכל דברי סופרים הוא הל''מ שהוא מה''ת כמו שכלל לנו רבינו בהל' סנהדרין ...

Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 17:5

...

ערוך השולחן, יורה דעה ק״כ:ד׳

(ד) כל רבותינו הסכימו דטבילה זו היא מן התורה ויש כתבו דהרמב"ם ס"ל דהוא דרבנן [רשב"א בתה"ב] דלכאורה ריהטת לשונו משמע כן דקרי לה מד"ס אמנם לפי מה שבארנו א"ש דלפי שבפשטא דקרא אין כאן יתור אלא דרבנן קבלו זה ע"פ השמועה בהכרח דלא מיירי כאן מטומאה וטהרה ולפ"ז הוי מיותר הך וטהר ולכן קרי לה מד"ס כמו שקורא קדושי כסף מד"ס אף שהיא מן התורה כמ"ש בעצמו בשורש שני מס׳ המצות דכן דרכו בכל הדינים והכי קיי"ל דטבילה זו הוי מן התורה :

Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 120:4

...

REASON

תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:ט״ו:ב׳-ד׳

הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי ... שאלון לרבי ירמיה אמר צריך להטביל לפי שיצאו מטומאת הנכרי ונכנסו לקדושת ישראל ...

Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:15:2-4

...