Der Name unserer Parascha sagt schon alles.
Es ist die Geschichte eines gewalttätigen, eifersüchtigen und eifernden Mannes.
Am Ende der Parascha von letzter Woche, als einer der Israeliten eine Midianiterin öffentlich zu seinen Gefährten brachte, nahm Pinchhas, einen Speer, folgte dem Israeliten und stach dem Israeliten und der Frau durch den Bauch.
Und obwohl am Anfang dieser Parascha, G"tt ihm beriti shalom, "seinen Bund des Friedens" gibt, bleibt uns als Lesern das Unbehagen über diese gewalttätige, aussergerichtliche Tötung.
Im Namen der Ehre G"ttes, veranstaltet Elijahu am Berg Karmel eine Konfrontation zwischen den Propheten der Götzen Baal und Aschera und sich selber, als Prophet Haschems. Es soll eine Machtprobe sein, die dem ganzen Volk zeigen soll, wer der wahre G"tt ist.
Und obwohl seine Absichten gut gewesen sein mögen, wird er von G"tt streng getadelt, weil er eine Dürre herbeiführte, die vermutlich viele Tote zur Folge hatte. Und weil er die böse Königin Izewel dazu brachte, Hunderte von Propheten G"ttes zu verfolgen.
Sind die Toraabschnitte dieser Woche also hauptsächlich eine Geschichte von Gewalt und Eiferer?
(א) וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה {פ}
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ב) שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
(1) When the plague was over, the LORD said to Moses and to Eleazar son of Aaron the priest, (2) “Take a census of the whole Israelite community from the age of twenty years up, by their ancestral houses, all Israelites able to bear arms.”
Aber der aufmerksame Leser wird zwei überraschende Perlen unter diesen Listen von Männern entdecken. Die erste ist ziemlich berühmt: Unter den scheinbar nicht enden wollenden Listen von Männern, lesen wir die Namen der Töchter Zlofchads, Machla, Noa, Chogla, Milka, und Tirza.
(לג) וּצְלׇפְחָ֣ד בֶּן־חֵ֗פֶר לֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וְשֵׁם֙ בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חׇגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃
(33) Now Zelophehad son of Hepher had no sons, only daughters. The names of Zelophehad’s daughters were Mahlah, Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah.—
Wenn wir aber noch ein bisschen weiter lesen, stossen wir auf eine weitere unerwartete Frau in dieser genealogischen Liste, unter den Kindern Aschers, Sohn von Jaakow:
(מד) בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃ (מה) לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃ (מו) וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃ (מז) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ {ס}
44 Die Söhne Assers nach ihren Geschlechtern waren: Jimna, von ihm kommt das Geschlecht der Jimnaiter; Jischwi, von ihm kommt das Geschlecht der Jischwiter; Beria, von ihm kommt das Geschlecht der Beriiter.
45 Aber die Söhne Berias waren: Heber, von ihm kommt das Geschlecht der Heberiter; Malchiel, von ihm kommt das Geschlecht der Malchieliter.
(46) Und die Tochter Assers hiess Serach.
Und wer war denn überhaupt Serach bat Ascher?
Von der Torah her wissen wir sehr wenig über sie... sie wird ja nur zweimal in den ganzen 5 Bücherns Mose erwähnt: einmal in unserer Parascha, und ein Mal im Buch Bereschit.
(יז) וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃
(17) Asher’s sons: Imnah, Ishvah, Ishvi, and Beriah, and their sister Serah. Beriah’s sons: Heber and Malchiel.
Der wohl berühmteste Midrasch über sie, ist wahrscheinlich dieser:
Als die Söhne Jaakows von Ägypten zurück in das Land Kanaan reisten, hatten sie Angst, ihm zu verkünden, dass ihr Bruder Jossef doch noch am Leben war. Was, wenn er in seinem hohen Alter durch diese plötzliche schockierende Nachricht einen Herzinfarkt bekommen würde?
Sie stiessen auf dem Weg auf Serach und baten sie, Jaakow die Nachricht sanft zu überbringen, mit leiser, singender Stimme, während sie ihm die Harfe spielte. Das tat sie, und Jaakow segnete Serach dafür, dass sie diese Worte vor ihm sang, und er sagte:
בתי אל ימשול מות בך עד עולם כי החיית את רוחי
Meine Tochter, möge der Tod nie über dich siegen, denn du hast meinen Geist wiederbelebt.
ויכל יוסף לצוות אותם ויפן וישב מצרימה, ובני יעקב הלכו ארצה כנען בשמחה ובטובה אל יעקב אביהם. ויבואו עד גבול הארץ ויאמרו איש אל רעהו, מה נעשה בדבר הזה לפני אבינו. כי אם נבוא אליו פתאום ונגד לו הדבר ויבהל מאוד מדברינו, ולא יאבה לשמוע אלינו. וילכו להם עד קרבם אל בתיהם וימצאו את שרח בת אשר אשר יוצאת לקראתם, והנערה טובה עד מאוד וחכמה ויודעת לנגן בכינור. ויקראו אליה ותבוא אליהם ותשק להם, ויקחוה ויתנו לה כינור אחד לאמור. בואי נא לפני אבינו וישבת לפניו, והך בכינור ודיברת ואמרת כדברים האלה לפניו. ויצוו אותה ללכת אל ביתם, ותיקח הכינור ותמהר ותלך לפניהם ותשב אצל יעקב. ותיטיב הכינור ותנגן ותאמר בנועם דבריה, יוסף דודי חי הוא וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ולא מת. ותוסף ותנגן ותדבר כדברים האלה, וישמע יעקב את דבריה ויערב לו. וישמע עוד בדברה פעמיים ושלוש, ותבוא השמחה בלב יעקב מנועם דבריה ותהי עליו רוח אלוקים וידע כי כל דבריה נכונה. ויברך יעקב את שרח בדברה הדברים האלה לפניו ויאמר אליה, בתי אל ימשול מות בך עד עולם כי החיית את רוחי. אך דברי נא עוד לפניי כאשר דיברת, כי שמחתני בכל דברייך. ותוסף ותנגן כדברים האלה ויעקב שומע ויערב לו וישמח, ותהי עליו רוח אלוקים. עודנו מדבר עמה והנה בניו באו אליו בסוסים ומרכבות ובגדי מלכות, ועבדים רצים לפניהם. ויקם יעקב לקראתם וירא את בניו מלובשים בלבוש מלכות, וירא את כל הטובה אשר שלח יוסף אליהם. ויאמרו אליו, התבשר כי יוסף אחינו חי והוא המושל בכל ארץ מצרים, והוא אשר דיבר אלינו ככל אשר דיברנו אליך. וישמע יעקב את כל דברי בניו ויפג לבו אל דבריהם, כי לא האמין להם עד ראותו את כל אשר נתן להם יוסף ואשר שלח לו ואת כל האותות אשר דיבר יוסף אליהם. ויפתחו לפניו את שקיהם ויראוהו את כל אשר שלח יוסף, וידע יעקב כי נכונה דיברו וישמח מאוד על בנו. ויאמר יעקב, רב לי אשר עוד יוסף בני חי, עתה אלכה ואראנו בטרם אמות. ויגידו לו בניו את כל הקורות אותם.
And when Joseph had finished giving them his orders, he turned: and went back into Egypt, and the sons of Jacob went to the land of Canaan, in joy and happiness to their father. And when they came to the boundaries of the land, they said to one another: What shall we do in bringing this matter before our father? For if we impart it to him suddenly, and tell him all about it, he will be greatly astounded at our words and he will refuse to listen to us. And when they went on until they approached their houses they met Serach coming towards them, and the damsel was exceedingly beautiful and wise, and a skilled player on the harp; and they called her and she came unto them and she kissed them. And they took her and gave her a harp saying unto her: Go, we pray thee, before our father and sit down before him and strike this harp and speak unto him according to these words. And they instructed her concerning what she had to say, and she hastened unto Jacob and she sat down before him. And she sang and she played beautifully upon the harp, and she sang in the sweetness of her voice: Joseph my uncle is alive and he reigneth over all the land of Egypt; he is not dead. And she often repeated these words. And Jacob heard her words and it pleased him greatly, and when he heard her sing it twice and three times, the heart of Jacob was possessed by joy, through the sweet ness of her voice, and the spirit of God came over him, and he knew that all her words were true. And Jacob blessed Serach for singing these words before him, and he said: My daughter, may death never prevail against thee forever, for thou hast reviled my spirit, only repeat thou this song once more before me, for thou hast caused me gladness with thy words. And she sang once more the same words and Jacob listened, and he was pleased and he rejoiced, and the spirit of God came over him. And while he was yet speaking with her, his sons came before him with horses and chariots and royal garments and servants running before them. And Jacob arose and went to meet them, and he saw his sons dressed in royal garments and all the good things that Joseph sent unto them. And they said unto him: Be thou informed that our brother Joseph liveth, and that he ruleth over the whole land of Egypt, and it is he who hath spoken unto us all we have told unto thee. And Jacob heard all the words of his sons and his heart fainted, for he believed them not, until he saw all that Joseph had given unto them and all that Joseph had sent along with them, and all the signs he had spoken of unto them. And they unpacked all the things before him, and they displayed all that Joseph had sent, and they gave to every one of them what Joseph had sent him. And Jaco-b knew that they have spoken the truth, and Jacob was greatly rejoiced on account of his son. And he said: It is enough, Joseph, my son, is yet alive. I will go and see him before I die. And his sons told unto him all that had befallen them, and Jacob said: I will go down into Egypt, to see my son and my children. | And Jacob rose up and he put on the garments which Joseph had sent unto him, and he put a turban upon his head which Joseph had sent him after having washed and shaved himself. And all the men of the house of Jacob and their wives dressed themselves with the things that Joseph had sent them. And they rejoiced greatly on account of Joseph that he was still alive and that he was the ruler over Egypt. And all the inhabitants of Canaan heard the news, and they came and rejoiced with Jacob on account of Joseph that he was still alive. And Jacob prepared for them a feast of three days, and all the kings of Canaan, and all the great men of the land ate and drank and made merry in Jacob’s house.
Und Raschi erklärt, dass dies der Grund ist, warum sie in der genealogischen Auflistung unserer Parascha erscheint. Jahre nach dem Abstieg der Familie Jaakows nach Ägypten war sie die einzige aus der Generationen der Enkelkinder Jaakows, die jetzt, als das Volk Israel in der Wüste wandert, noch lebte!
ושם בת אשר שרח. לְפִי שֶׁהָיְתָה קַיֶּמֶת בְּחַיֶּיהָ מְנָאָהּ כָּאן (סדר עולם):
ושם בת אשר שרח AND THE NAME OF THE DAUGHTER OF ASHER WAS SERAH — Because she still remained alive after all these long years (Sotah 13a) it exceptionally mentions her here (Seder Olam 9).
In der Geschichte des Auszugs aus Ägypten spielt sie, laut dem Midrasch, eine Schlüsselrolle, indem sie Mosche als Leiter der Erlösung aus der Sklaverei identifiziert. Laut dem Midrasch gab es wie es eine Art Kennwort, den Jossef seinen Brüdern verriet, und den Ascher, der Bruder Jossefs, wiederum an seine Tochter Serach weitergab. Das Kennwort hiess 'pakod ifkod', und als Mosche diese Wörter sprach, erkannte sie ihn und sagte:
הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים
Er ist der Mann, der Israel in der Zukunft aus Ägypten erlösen wird
ר' אליעזר אומר, חמשה אותיות שנכפלו בכל האותיות שבתורה כלם לסוד גאולות כ"ף כ"ף אברהם אבינו נגאל מאור כשדים שנ' לך לך מארצך מ"ם מ"ם נגאל בו יצחק אבינו מיד פלשתים שנ' לך מעמנו נו"ן נו"ן נגאל בו יעקב אבינו שנ' הצילני נא מיד אחי פ"א פ"א בו נגאלו אבותינו ממצרים שנ' פקוד פקדתי צד"י צד"י בו עתיד הב"ה לגאול את ישראל משעבוד ארבע מלכיות ולאמר להם צמח צמחתי לכם שנ' ואמרת אליו כה אמר ה' צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח וכלם לא נמסרו אלא לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף שנ' ואלהים פקוד יפקוד אתכם ויוסף בנו מסר סוד הגאולה לאחיו ואמ' להם פקוד יפקוד אלהים אתכם ואשר מסר סוד הגאולה לסרח בתו. וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם, הלכו אצל סרח בת אשר. אמרו לה, בא אדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם, אין באותות האלו ממש. אמרו לה, והרי אמר פקוד יפקוד אלהים אתכם. אמרה להם, הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא פ"ה ופ"ה פקוד יפקוד, מיד האמינו העם באלהיהם ובשלוחו, שנ' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו.
Rabbi Eliezer said: The five letters of the Torah, which alone of all the letters in the Torah are of double (shape), all appertain to the mystery of the Redemption. With "Khaph" "Khaph" our father Abraham was redeemed from Ur of the Chaldees, as it is said, (Lekh Lekha) "Get thee out of thy country, and from thy kindred… unto the land that I will shew thee" (Gen. 12:1). With "Mem" "Mem" our father Isaac was redeemed from the land of the Philistines, as it is said, "Go from us: for thou art much mightier (Memennu M'ôd) than we" (Gen. 26:16). With "Nun" "Nun" our father Jacob was redeemed from the hand of Esau, as it is said, "Deliver me, I pray thee, (Hazilêne na) from the hand of my brother, from the hand of Esau" (Gen. 32:11). With "Pê" "Pê" Israel was redeemed from Egypt, as it is said, "I have surely visited you, (Paḳôd Paḳadti) and (seen) that which is done to you in Egypt, and I have said, I will bring you up out of the affliction of Egypt" (Ex. 3:16, 17). With "Zaddi" "Zaddi" the Holy One, blessed be He, in the future will redeem Israel from the oppression of the kingdoms, and He will say to them, I have caused a branch to spring forth for you, as it is said, "Behold, the man whose name is (Zemach) the Branch; and he shall grow up (yizmach) || out of his place, and he shall build the temple of the Lord" (Zech. 6:12). These letters were delivered only to our father Abraham. Our father Abraham delivered them to Isaac, and Isaac (delivered them) to Jacob, and Jacob delivered the mystery of the Redemption to Joseph, as it is said, "But God will surely visit (Paḳôd yiphḳôd) you" (Gen. 1. 24). Joseph his son delivered the secret of the Redemption to his brethren. Asher, the son of Jacob, delivered the mystery of the Redemption to Serach his daughter. When Moses and Aaron came to the elders of Israel and performed the signs in their sight, the elders of Israel went to Serach, the daughter of Asher, and they said to her: A certain man has come, and he has performed signs in our sight, thus and thus. She said to them: There is no reality in the signs. They said to her: He said "Paḳôd yiphḳôd"—"God will surely visit you" (ibid.). She said to them: He is the man who will redeem Israel in the future from Egypt, for thus did I hear, ("Paḳôd Paḳadti") "I have surely visited you" (Ex. 3:16). Forthwith the people believed in their God and in His messenger, as it is said, "And the people believed, and when they heard that the Lord had visited the children of Israel" (Ex. 4:31).
ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה אמר לה כלום את יודעת היכן יוסף קבור אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו הלך משה ועמד על שפת נילוס אמר לו יוסף יוסף הגיע העת שנשבע הקב"ה שאני גואל אתכם והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל אם אתה מראה עצמך מוטב אם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך מיד צף ארונו של יוסף
The Gemara asks: And from where did Moses our teacher know where Joseph was buried? The Sages said: Serah, the daughter of Asher, remained from that generation that initially descended to Egypt with Jacob. Moses went to her and said to her: Do you know anything about where Joseph is buried? She said to him: The Egyptians fashioned a metal casket for him and set it in the Nile [Nilus] River as an augury so that its water would be blessed. Moses went and stood on the bank of the Nile. He said to Joseph: Joseph, Joseph, the time has arrived about which the Holy One, Blessed be He, took an oath saying that I, i.e., God, will redeem you. And the time for fulfillment of the oath that you administered to the Jewish people that they will bury you in Eretz Yisrael has arrived. If you show yourself, it is good, but if not, we are clear from your oath. Immediately, the casket of Joseph floated to the top of the water.
אנכי שלומי אמוני ישראל. אני מבני העיר, ששלמים ונאמנים לישראל ולמלך ומדרש אגדה (בראשית רבה צד ט, ובילקוט שמעוני כא): סרח בת אשר היתה, אני השלמתי נאמן לנאמן, על ידי נגלה ארונו של יוסף למשה, אני הגדתי ליעקב כי יוסף חי:
I am [from the people of the city] that are loyal and trustworthy to Yisroel. I am from the people of the city that are loyal and trustworthy to Yisroel and to the king. An Aggadic Midrash [states:] this was Serach, the daughter of Asher. I faithfully rewarded those who faithful [to God]: Through me, the location of Yosef's coffin was revealed to Moshe. I told Yakov that Yosef was alive.
[יג] ר' יוחנן הוה יתיב דרש כיצד היו המים עשויין לישר' כחומה. דרש ר' יוחנן כאילין קנקילייא. אדיקת שרח בת אשר ואמרת תמן הוינא ולא הוון אלא כאילין אמפומטא.
Rabbi Jochanan sass und erklärte, wie das Wasser [waehrend der Spaltung des Roten Meeres] wie eine Mauer für Israel wurde. Noch während Rabbi Jochanan erklärte, dass die Wasserwand wie ein Gitterwerk aussah, blickte Serach bat Asher hinunter und sagte: "Ich war dort, und die Wasser waren vielmehr wie glänzende Fenster."
Dank ihres sehr langen Lebens, ihres Gedächtnisses und ihrer Fähigkeit, Dinge zur richtigen Zeit und auf die richtige Art und Weise mitzuteilen, bewahrt sie wertvolles Wissen und offenbart es genau im richtigen Moment - und garantiert so Kontinuität und Weitergabe über die Generationen hinweg.
Es gibt eine Tradition, die besagt, dass Serach nicht nur ein aussergewöhnlich langes Leben gelebt hat, sondern dass sie tatsächlich eine der 7 Menschen ist, die überhaupt nie gestorben sind und lebendig den Gan Eden betreten sind.
ט׳ נכנסו בחייהם בג״ע. ואלו הן חנוך בן ירד ואליהו ומשיח ואליעזר עבד אברהם וחירם מלך צור ועבד מלך הכושי ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא ובתיה בת פרעה וסרח בת אשר ויש אומרים אף ר׳ יהושע בן לוי:
There were nine who entered the Garden of Eden alive, viz.: Enoch the son of Yered, Elijah, the Messiah, Eliezer the servant of Abraham, Hiram, king of Tyre, Ebed-melech the Cushite, Jabeẓ the son of R. Judah the Prince, Bithiah the daughter of Pharaoh, and Seraḥ the daughter of Asher. Some say: Also R. Joshua b. Levi.
Es ist ein bisschen seltsam, den harten, feurigen und demonstrativen Propheten Elijahu zusammen mit der diskreten und in Ruhe operierenden Serach aufzuführen. Was hat Elijahu getan, um es zu verdienen, den Gan Eden lebend zu betreten?
נגלה עליו הקב"ה ואמר לו, מה לך פה אליהו קנא קנאתי. אמר לו הקב"ה, לעולם אתה מקנא. [...] חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך.
(יח) מכאן התקינו חכמים שיהיו עושין מושב כבוד למלאך הברית, (שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית), שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא וגו'. אלהי ישראל יחיש ויביא בחיינו משיח לנחמנו ויחדש לבבנו, שנא' והשיב לב אבות על בנים.
There the Holy One, blessed be He, was revealed unto him, and He said to him: "What doest thou here, Elijah?" (1 Kings 19:9). He answered Him, saying: "I have been very zealous" (1 Kings 19:10). (The Holy One, blessed be) He, said to him: Thou art always zealous ! [...] By thy life ! They shall not observe the covenant of circumcision until thou seest it (done) with thine eyes.
(18) Hence the sages instituted (the custom) that people should have a seat of honour for the Messenger of the Covenant; for Elijah, may he be remembered for good, is called the Messenger of the Covenant, as it is said, "And the messenger of the covenant, whom ye delight in, behold, he cometh" (Mal. 3:1).
Als Antwort darauf verfügte Haschem, dass Elijahu bei jeder Brit Milah anwesend sein würde, um zu sehen, dass die Juden tatsächlich Brit Milah erfüllen. Unsere gelehrten führten daher den Brauch ein, dass es bei jeder Brit einen Ehrenplatz für Elijahu geben sollte.
Diese midraschische Beschreibung ist so weit entfernt von dem Propheten, von dem im Buch der Könige erzählt wird - er ist anwesend und wacht über zerbrechliche und verletzliche Neugeborene, fast beschützend.
Diese Rolle des Elijahu ist viel näher an dem volkstümlichen Elijahu haNavi, den wir kennen, der den Mittellosen hilft, der durch die Generationen hindurch präsent ist, um die Menschen aus Gefahren zu retten, und der schliesslich, nach dieser Tradition, das Kommen des Maschiachs ankündigen wird.
Serach bat Asher und Elijahu haNawi, obwohl sie sich höchstwahrscheinlich nie begegnet sind, treffen sich hier in den Toraabschnitten, die wir diese Woche lesen - und es scheint mir fast eine Einladung zu sein, diese zwei Figuren besser kennenzulernen. Was ist ihre Geschichte in der Tora? Und im Midrasch? Hier habe ich euch eine sehr kurze Einleitung gegeben aber es gibt viel mehr spannende, bezaubernde und lesenswerten Geschichten.
Schabbat Schalom!