Save " (ר נחמן) שמחה בחסידות
"
(ר נחמן) שמחה בחסידות

(א) א. כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, זֶה סִימָן שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם לֵאלקָיו.

(ב) ב. מֵחֲמַת שִׂמְחָה נִפְתָּח הַלֵּב.

(ג) ג. בִּרְבוֹת הַשִּׂמְחָה נִתְחַזֵּק כּחַ הַשִּׂכְלִי, וְהַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה הֵם סִבָּה גְּדוֹלָה לְשִׂמְחַת. הַלֵּב וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וּדְאָגוֹת.

(ד) ד. עַל יְדֵי צְדָקָה בְּלֵב שָׁלֵם בָּא לִידֵי שִׂמְחָה.

(ז) ז. עַל יְדֵי עֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁתִּתֵּן, תִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה.

(ח) ח. עַל יְדֵי הָרִקּוּדִין וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּגּוּף, נִתְעוֹרֵר לְךָ שִׂמְחָה.

(י) י. עַל יְדֵי יִרְאָה בָּא הִתְלַהֲבוּת.

(יא) יא. מִי שֶׁמְּבֻזֶּה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, עַל יְדֵי זֶה יָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת.

(יב) יב. עַל יְדֵי כַּוָּנוֹת הַלֵּב בָּא שִׂמְחָה.

(יג) יג. מִי שֶׁהוּא רָגִיל בִּשְׂחוֹק, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מִגְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

(יד) יד. עַל יְדֵי זֶמֶר תָּבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה וְהִתְלַהֲבוּת.

(טו) טו. כְּשֶׁתְּשַׂמַּח אֶת הַצַּדִּיק, תּוּכַל לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה.

(יז) יז. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן בָּא שִׂמְחָה.

(יח) יח. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הַגּוּף בָּא הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב.

(יט) יט. עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה תָּבוֹא לְמַדְרֵגָה שֶׁתִּתְאַוֶּה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

(כ) כ. מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם, יִזְכֶּה לְהִתְלַהֲבוּת.

(כא) כא. עַל יְדֵי שִׂמְחָה תְּפִיסַת הַמּחַ נִתְגַּדֵּל.

(כג) כג. הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה.

(כה) כה. עַל יְדֵי שִׂמְחָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה זוֹכֶה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה.

(1) 1. When a person does a mitzva joyfully, it is a sign that his heart is whole with G-d.

(2) 2. Due to joy, the heart becomes opened.

(3) 3. Through an increase in joy, the intellect is strengthened, and food and drink are powerful causes for joy in the heart, and distancing sadness and worry.

(4) 4. Through giving charity with a full heart, one comes to joy.

(5) 5. Joy of [performing] mitzvot is strength for a man.

(6) 6. When you see that an evildoer suddenly becomes lighthearted [t.n. -- or laughs], it is certain that he came upon some idea to commit a sin.

(7) 7. Through the good advice that you give, you merit happiness.

(8) 8. Through the dancing and movements that you do with your body, you are aroused to joy.

(9) 9. When joy suddenly enters your heart, this is because some tzaddik has just been born (t.n. See also below #26).

(10) 10. Through fear comes fiery enthusiasm (t.n. The commentators do not provide a citation, so I suggest a hint from the verse in Beraishis 28:17 'and he was fearful and he exclaimed how awesome this place is'. See also Likutay Moharan Torah 156).

(11) 11. One who is denigrated in his own eyes comes, through this, to enthusiasm.

(12) 12. Through intentions of the heart comes joy.

(13) 13. One who is accustomed to lightheartedness, it is certain that he is far from the greatness of G-d.

(14) 14. Through music you will come to joy and enthusiasm.

(15) 15. When you give joy to the Tzaddik, you can serve G-d with joy (t.n. See also Psalm 105:3).

(16) 16. One who publicizes the Tzaddik merits joy.

(17) 17. Through trust [in G-d] one comes to joy.

(18) 18. Through movements of the body comes enthusiasm of the heart.

(19) 19. Through complete faith you will come to a level that you will desire, with body and soul, to serve G-d.

(20) 20. One who makes himself insignificant (lit. like leftovers) will merit enthusiasm.

(21) 21. Through joy, one's mental capacity expands.

(22) 22. Joy is a sign that a person is of stock blessed by G-d.

(23) 23. Rain falls in the merit of the joy of bride and groom.

(24) 24. Through joy of the mitzvot, G-d spreads over a person.

(25) 25. Through the joy one has on the holiday of Simchah Torah, one merits to serve G-d with love (t.n. The Arizal revealed in Shaar Hakavanot on Succos 9, that the reason why it is called the Simcha -- Joy of the Torah, because there is a unification with the Supernal Partzuf of Rachel, who was the desired wife, it follows therefore that one who does have this joy will merit the love that is also associated to Rachel -- Beraishis 29:18).

(26) 26. When joy comes to a person suddenly, it is certain that kindness and salvation will come to him (t.n. See also 9).

(27) 27. Through joy, the honor of a person is revealed, and he also merits knowledge.

The Chassidic Stress on Joy
The Baal Shem Tov said: "The ability to be joyous, by discerning the good and joyous within every experience, is considered by chassidim as a biblical command!"
More Advantages of Being Happy:
1) Rebbe Nachman Says (153)
“G-d refuses to send messages to a sad person. G-d is ready to let you know what to do, but if you walk around with a long face, G-d is not interested in talking to you.
But if you are filled with joy, G-d lets you know what to do.”
The Greatest Vessel
2) Rebbe Nachman says, every light needs a vessel.
God’s great light in order to shine into us needs a vessel. The name of that vessel is joy. There is no other vessel.
Rebbe Nachman Says 90
R’ Nachman
You can only overcome the challenges of life, when you are happy.
You can’t live without Simcha. You can exist, but you can’t live. You can’t serve Hashem without Simcha.
You need to grab on to joy like your life depended on it.

(א) שִׂמְחָה
א. עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק זוֹכִין לְשִׂמְחָה וּזְרִיזוּת: (לק"א סי' ד' אות ח')

(ב) ב. צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ, אֶלָּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לֵידַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עַל הָעוֹלָם, אִם הוּא קֹדֶם גְּזַר דִּין וְאִם הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין, וְעַל מִי וָמִי נִגְזַר הַדִּין חַ"ו.

(ג) ג. לִזְכּוֹת לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחוֹת וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבְאַהֲבָה וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּתְפִלָּה אוֹת יו"ד י"א): (שם אות ג')

(ד) ד. עַל־יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף נַעֲשָׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים: (לק"א סי' י' אות א')

(ה) [ה]. צָרִיךְ לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָעַזֵּי פָּנִים הַמּוֹנְעִים. וְעִקַּר הָעַזּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת כִּי חֶדְוַת ה' הוּא מָעֻזְּכֶם: (לק"א סי' כ"ב אות ט')

(ו) [ו]. לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְהָעִקָּר הִיא תְּפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכָל פַּעַם לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיֵּלֵךְ בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְעַל־יְדֵי דֶּרֶךְ זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה.

(ז) [ז]. שִׂמְחָה הִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. וּלְהֵפֶךְ, עַצְבוּת הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מִיתָה. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה זוֹכִין כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שִׂמְחַת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזוֹכֶה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', וּמֵאִיר עַל עַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים: (לק"א סי' כ"ג אות א' ב')

(ט) [ט]. עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה נִשְׁלָם הַקְּדֻשָּׁה, וּמַעֲלֶה הַחִיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּקְּלִפּוֹת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת: (שם אות ב')

(י) [י]. צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵעַצְבוּת מְאֹד מְאֹד, כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם בְּחִינַת עַצְבוּת וְהֵם תֻּקְפָּא דְּדִינָא. וּכְשֶׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֶּרֶת, הִיא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וַעֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ"ל: (שם)

(יא) [יא]. עַל־יְדֵי קְטֹרֶת מַעֲלִין מֵהַקְּלִפּוֹת חִיּוּתָם וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר קְטֹרֶת בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת הוּא עַל יְדֵי קְטֹרֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל: (שם)

(יב) [יב]. רִקּוּדִין שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אוֹ בַּחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ בִּשְׁאָרֵי סְעוּדַת מִצְוָה, וְשׁוֹתֶה בְּמִדָּה וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, לִזְכּוֹת לְשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְכוּ', וְנִתְעוֹרֵר לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי זֶה עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה לְתוֹךְ הָרַגְלִין, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים הַנֶּאֱחָזִין בְּהָרַגְלִין, וּמַמְתִּיק וּמְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת. וְהַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שֶׁל הַרִקּוּדִין הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'. אֲבָל מִי שֶׁמְּרַקֵּד בְּהִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר, הִיא בְּחִינַת אֵשׁ זָרָה, וְהַיַּיִן שֶׁשָּׁתָה הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים חַ"ו. נִמְצָא, רִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים כְּמוֹ פִּדְיוֹן: (לק"א סי' מ"א)

(יג) [יג]. כָּל הַתַּאֲווֹת בָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת שֶׁהוּא רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, וְעַל־יְדֵי זֶה הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׁכְחָה, שֶׁשּׁוֹכֵחַ תַּכְלִיתוֹ וְאֵינוֹ זוֹכֵר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כָּרָאוּי לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזִכָּרוֹן בְּאוֹת ד'). וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּכָל יוֹם כַּנַּ"ל: (לק"א סי' נ"ד אות ה')

(יד) [יד]. שְׁמִיעַת קוֹל נִגּוּן עַל כְּלִי זֶמֶר מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר לְשֵׁם שָׁמַיִם הוּא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְשִׂמְחָה, וּלְהַכְנִיעַ וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְזִכָּרוֹן, לְאַדְבָּקָא מַחְשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּלְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. גַּם עַל־יְדֵי נִגּוּן וְשִׂמְחָה הַנַּ"ל יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (שם אות ו')

(טו) [טו]. עַל־יְדֵי נִגּוּן וְשִׂמְחָה יְכוֹלִין לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'. עַל־כֵּן עַל יְדֵי שֶׁשְּׂמֵחִין בְּכָל הַיּוֹם יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת כָּרָאוּי: (שם אות ו' ד"ה "אזכרה" וכו')

(טז) [טז]. עַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא. כִּי שִׂמְחָה הוּא כְּלִי לִשְׁאֹב וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל עַל יָדָהּ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא: (לק"א סי' ס"ה אות ד')

(יח) [יח]. כְּשֶׁאָדָם שׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, עַל־יְדֵי זֶה מְבַטֵּל הַדִּינִים שֶׁעָלָיו לְמַעְלָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין חַ"ו, אֲזַי קָשֶׁה לְרַקֵּד: (לק"א סי' קס"ט)

(יט) [יט]. עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הִיא עַל־יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲזֹר לוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ: (שם)

(כ) [כ]. עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה הוּא כְּשֶׁהַבְּכִיָּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְגִילָה. וַאֲפִלּוּ הַחֲרָטָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה: (לק"א סי' קע"ה)

(כא) [כא]. צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, כִּי צְרִיכִין דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים, לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בִּפְרָטִיּוּת. אֲבָל יֵשׁ לָזֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ שְׁאָר מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיְּרַקֵּד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים, וְעַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן פְּגַם חֲטָאָיו: (לק"א סי' קע"ח)

(כב) [כב]. עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית זוֹכִין לְשִׂמְחָה, וּכְפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן זוֹכֶה לְשִׂמְחָה: (לק"א סי' קע"ט)

(כג) [כג]. צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כִּי עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הִיא עַצְבוּת וְעַצְלוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"א סי' קפ"ט)

(כד) [כד]. עַל־יְדֵי שִׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק לְהַמַּלְאָכִים הַמְקַבְּלִין אֶת שֶׁפַע הַמַּאֲכָלִים, וּמַכְנִיעִין אֶת הַשֵּׁדִים, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מֵהַשֶּׁפַע בְּיוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת הַמִּקְרֶה חַ"ו, שֶׁבָּא לִפְעָמִים עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָכִים. כִּי עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָכִים הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה: (לק"ת סי' ה' אות ט' י')

(כה) [כה]. עַל־יְדֵי שֶׁמַּזִּיעִין בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה: (לק"ת סי' ו')

(כח) [כח]. תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וּלְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת חַ"ו, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת: (לק"ת סי' מ"ח)

(כט) [כט]. וְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁיָּבוֹא לְשִׂמְחָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" (וְעַיֵּן בְּהִתְחַזְּקוּת אוֹת כ"ו). וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּמַה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָשָׂהוּ גּוֹי. וְזֹאת הַשִּׂמְחָה הִיא בְּוַדַּאי שִׂמְחָה נִפְלָאָה בְּלִי שִׁעוּר וְאֵין בָּהּ שׁוּם בִּלְבּוּל, מֵאַחַר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה). וְיִהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּפִיו וּבְלִבּוֹ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה: "בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבָּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים" וְכוּ', וּבָזֶה יוּכַל לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו. גַּם כַּמָּה פְּעָמִים צְרִיכִין לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא. וּמֵרִבּוּי צָרוֹת הָאָדָם, שֶׁסּוֹבֵל כָּל אֶחָד בְּגּוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, עַל־כֵּן עַל פִּי רֹב אֵין יְכוֹלִין לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה, שֶׁכָּל הַחִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ תָּלוּי בָּזֶה. גַּם לְמַעְלָה נַעֲשָׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, דְּהַיְנוּ שִׂמְחָה: (שם)

(ל) [ל]. מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה וְלִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וְהוּא רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חוֹלַאַת. כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת בָּאִין מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְצָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת, וְעַל פִּי רֹב עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' כ"ד)

(לא) [לא]. צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לַהֲפֹךְ כָּל הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגוֹת לְשִׂמְחָה. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל לִמְצֹא בְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַדְּאָגוֹת אֵיזֶה הַרְחָבָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לַהֲפֹךְ כָּל הַמָּרָה שְׁחֹרוֹת לְשִׂמְחָה (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, כִּי אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ). וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת וְחוֹטְפִין אוֹתָם לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה בְּעַל כָּרְחָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּהַפְּכִין אוֹתָם לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' כ"ג)

(לב) [לב]. כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ כָּל הַיּוֹם, בְּנָקֵל לוֹ יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה לֵב נִשְׁבָּר לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אַחַר לֵב נִשְׁבָּר בָּא שִׂמְחָה. וְזֶה סִימָן אִם הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, כְּשֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְשִׂמְחָה: (שיחות הר"ן סי' כ' מ"ה)

(לג) [לג]. צָרִיךְ לְכַוֵּן מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁשָּׁם הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשְּׂמָחוֹת יַחַד, וְאָז יוּכַל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד. כִּי כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, אָז נִכְלָלִין כָּל הַטּוֹבוֹת וְכָל הַשְּׂמָחוֹת יַחַד וּמְאִירִין בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד: (לק"ת סי' ל"ד)

(לד) [לד]. כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמַעֲלֶה וּמְתַקֵּן בָּזֶה אֶת הַדִּבּוּרִים רָעִים. גַּם הוּא נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן, וְכָל תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא נִתְעַלִּים. גַּם זוֹכֶה לְבָנִים. גַּם מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה. גַּם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת נִתְעַלִּים עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה: (לק"ת סי' פ"א)

(לה) [לה]. לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת וּבְכָל מִינֵי עֵצוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁעַל פִּי רֹב אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא כַּנַּ"ל בְּאוֹת כ"ט: (שיחות הר"ן סי' כ')

(לו) [לו]. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה. וְכֵן בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. אַךְ גַּם בִּימֵי הַחֹל בְּכָל הַיּוֹם מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד כַּנַּ"ל: (שם סי' קנ"ה רצ"ט)

(לז) [לז]. עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת אֵין יוֹדְעִין מִשְּׁמוֹ: (שם סי' מ"ג)

(לח) [לח]. עַל־יְדֵי שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, עַל־יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְשַׂמֵּחַ לְבַב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וְצָרוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לְשַׂמֵּחַ אֵיזֶה אָדָם, הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מַמָּשׁ: (שם)