(14) O my dove, that art in the clefts of the rock, in the covert of the cliff, Show me your visage, let me hear your voice; For your voice is lovely and your visage is beautiful.
__ = Hidden in the sea
__ = "Stand forth and see the salvation of the Lord" (Exodus 14:13)
__ = "Then Moses sang" (Exodus 15:1) and then the song
__ = "This is my God and I will beautify Him." (Exodus 15:2) - as if Israel was pointing out God.
The rabbis claim that the above refers to the passage through the Red Sea. In the Song of Songs, the beloved calls to his lover to come out of hiding and show her face. The Song of Songs, according to the rabbis, is a text which describes the very events that Pesach celebrates and commemorates.
(10) My beloved spoke, and said unto me: ‘Rise up, my love, my fair one, and come away. (11) For, lo, the winter is past, The rain is over and gone; (12) The flowers appear on the earth; The time of singing is come, And the voice of the turtle is heard in our land; (13) The fig-tree putteth forth her green figs, And the vines in blossom give forth their fragrance. Arise, my love, my fair one, and come away.
Connection to the ideas of Israelites returning to God
There are those that believe that Song of Songs provides a notion that the love expressed in the Song of Songs is an allegory for the love between God and Israel. In more modern commentaries, the text is, instead, understood as a metaphor of human love.
(א) אנה הלך דודך היפה בנשים אומות העולם אומרים לישראל: אנה הלך דודך, ממצרים לים לסיני?! אנה פנה דודך? מה כנסת ישראל משיבה לאומות העולם? מה טיבכם שואלים עליו ואין לכם חלק בו, מאחר שנדבקתי בו יכולה אני לפרוש ממנו, מאחר שנדבק בי יכול הוא לפרוש ממני, כל הן דהוא לגבי הוא אתי ליה:
Whither has your beloved gone, O fairest among women? (Song of Songs 6:1) The nations of the world [here] speak to Israel: “Whither has your beloved gone? From Egypt to the Sea, to Sinai. Whither has your beloved turned?” And Israel answers the nations of the world.... “Once I had cleaved to Him, can I be apart from Him? Once He had cleaved to me, can He depart from me? Wherever He may be, he comes to me.”
(ט) דבר אחר: דומה דודי לצבי אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! את אמרת לי דיו דיו, דיאו דיאו, את לגבן תחלה. דומה דודי לצבי מה צבי זה, מדלג מהר להר, מבקעה לבקעה, מאילן לאילן, ומסוכה לסוכה, מגדר לגדר. כך, הקדוש ברוך הוא מקפץ מבית הכנסת זה, לבית הכנסת זה, מבית מדרש זה, לבית מדרש זה. כל כך למה? כדי לברך ישראל. ובאיזו זכות? בזכותו של אברהם, הדא הוא דכתיב: (בראשית יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחום היום. רבי ברכיה בשם ר' לוי: יושב - 'ישֵׁב' כתיב: בא אברהם לעמוד, אמר לו הקדוש ברוך הוא: שב אברהם, את סימן לבניך, מה את יושב ואני עומד, כך יהיו בניך, בשעה שיכנסו לבית הכנסת ובית המדרש וקורין קריאת שמע, הם יושבין וכבודי עומד ביניהם. מה טעמא? (תהילים פ"ב) אלוהים ניצב בעדת אל. רבי חגי בשם רבי יצחק אמר: אלהים עומד אין כתיב, אלא נצב. מהו נצב? איטימוס, היך מה דאת אמר: (שמות ל"ד) ונצבת לי שם על ראש ההר. וכתיב: (ישעיה ס"ה) והיה טרם יקראו וגו'. ר' שמואל משום ר' חנינא: כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא יושב ביניהם. הדא הוא דכתיב: (תהילים כ"ב) ואתה קדוש יושב תהילות ישראל . או לעופר האילים ר' יוסי בר' חנינא: לעורזליהון דאיילתא. הנה זה עומד אחר כתלנו אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות. משגיח מן החלונות מבין כתפיהם של כהנים. מציץ מן החרכים מבין אצבעותיהם של כהנים. ענה דודי ואמר לי מה אמר לי? יברכך ה' וישמרך.
My beloved is like a gazelle. (Song of Songs 2:9) Just as a gazelle leaps from mountain to mountain, from hill to hill, tree to tree, thicket to thicket, fence to fence, so the Holy One, blessed be He, leaps from one synagogue to another synagogue....
In the first passage, the nations are saying to the Jewish people: “Where is your God? You’re downtrodden and He’s off somewhere doing miracles. He used to do miracles for you at the Red Sea and Sinai, but what has He done for you lately?” The Jewish response is: He’s on His way. And where is God coming? In very simple fashion, the second passage says that He’s going from shul to shul, looking for those who have felt separated from Him. The picture here is of a Jewish person, sitting in shul, trying to find God again. You don’t go wander all over the world to find God; you go to shul. And it doesn’t really matter which one. He’s going from synagogue to synagogue, looking for us. That picture, of God leaping like a gazelle, of God as a lover searching for His beloved, is poignant. It is not just, to slightly change Heschel’s formulation, human beings in search of God but God in search of human beings who have felt separated from Him.
-From "Why Do We Sing the Song of Songs on Passover?" by Benjamin Edidin Scolnic
Whether or not we believe this individually, we see that God came to Moses in a burning bush and spoke to him. God encouraged Moses to go and lead the Israelites out of Egypt. God came looking for the Israelites and helped them because God saw they felt separated. It allows for another connection between Passover and the Song of Songs. How do you feel about this interpretation?