מלך המשיח

(ג) וְשָׁ֨ב ה' אֱלֹקֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ ה' אֱלֹקֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ (ד) אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ ה' אֱלֹקֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ (ה) וֶהֱבִיאֲךָ֞ ה' אֱלֹקֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃

Deuteronomy 30:3-5

(3) then the LORD your God will restore your fortunes and take you back in love. He will bring you together again from all the peoples where the LORD your God has scattered you. (4) Even if your outcasts are at the ends of the world, from there the LORD your God will gather you, from there He will fetch you. (5) And the LORD your God will bring you to the land that your fathers possessed, and you shall possess it; and He will make you more prosperous and more numerous than your fathers.

משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א:א׳

הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחְזִיר מַלכוּת דָּוִד לְיָשְׁנָהּ לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם. מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת. וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ.

Mishneh Torah, Kings and Wars 11:1

The King Messiah will arise and re-establish the monarchy of David as it was in former times. He will build the Sanctuary and gather in the dispersed of Israel. All the earlier statutes will be restored as they once were. Sacrifices will be offered, the Sabbatical and Jubilee years will be observed, as commanded in the Torah. Anyone who does not believe in him or one who does not anticipate his coming not only denies the Prophets, but also the Torah and Moses our Teacher. For the Torah has given testimony about him saying, “And the Lord your G-d will turn your captivity and have compassion with you. He will return and gather you from all the peoples…If any of you should be dispersed at the ends of Heaven, from there G-d will gather you, from there He will fetch you. And the Lord, your G-d will bring you…” (Deut. 30:3-4). These matters are explicit in the Torah and include everything said by all the Prophets. It is even written in the Chapter of Balaam who prophesized about both the Messiahs. The first Messiah was David who saved Israel from her adversities. The final Messiah will be from his sons and will deliver Israel from the hands of the descendants of Esau. There it says, “I shall see him, but not now” (Numbers 24:17) - this refers to David; “I behold him, and not soon” (ibid.) - this is the King Messiah; “A star from Jacob shall step forth” (ibid.) - this is David; “and a scepter shall arise out of Israel” (ibid.) - this the King Messiah; “and shall smite through the corners of Moab” - this is David; and so it says, “And he smote Moab and measured them with a rope” (II Samuel 8:2); “and break down all the sons of Seth” (Numbers 24:17) - this is King Messiah of whom it says, “and his dominion shall be from sea to sea” (Zechariah 9:10); “and Edom shall be a possession” (Numbers 24:18) - this is David, as it says, “And Edom shall become slaves to David” (see II Samuel 8:6 and II Samuel 8:14); “Seir also, even his enemies, shall be a possession” (Numbers 24:18) - this is King Messiah, as it says, “And the saviors shall come upon Mount Zion to judge the mount of Esau…” (Obadiah 1:21).

ישעיהו י״א:א׳-י׳

(א) וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשׇּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה׃ (ב) וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ ה' ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת ה'׃ (ג) וַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת ה' וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹא־לְמִשְׁמַ֥ע אׇזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ׃ (ד) וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֙דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה אֶ֙רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע׃ (ה) וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מׇתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו׃ (ו) וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃ (ז) וּפָרָ֤ה וָדֹב֙ תִּרְעֶ֔ינָה יַחְדָּ֖ו יִרְבְּצ֣וּ יַלְדֵיהֶ֑ן וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹאכַל תֶּֽבֶן׃ (ח) וְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יוֹנֵ֖ק עַל־חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעוֹנִ֔י גָּמ֖וּל יָד֥וֹ הָדָֽה׃ (ט) לֹא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י כִּֽי מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־ה' כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים׃ (י) וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֤ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד׃

Isaiah 11:1-10

(1) But a shoot shall grow out of the stump of Jesse, A twig shall sprout from his stock. (2) The spirit of the LORD shall alight upon him: A spirit of wisdom and insight, A spirit of counsel and valor, A spirit of devotion and reverence for the LORD. (3) He shall sense the truth by his reverence for the LORD: He shall not judge by what his eyes behold, Nor decide by what his ears perceive. (4) Thus he shall judge the poor with equity And decide with justice for the lowly of the land. He shall strike down a land with the rod of his mouth And slay the wicked with the breath of his lips. (5) Justice shall be the girdle of his loins, And faithfulness the girdle of his waist. (6) The wolf shall dwell with the lamb, The leopard lie down with the kid; The calf, the beast of prey, and the fatling together, With a little boy to herd them. (7) The cow and the bear shall graze, Their young shall lie down together; And the lion, like the ox, shall eat straw. (8) A babe shall play Over a viper’s hole, And an infant pass his hand Over an adder’s den. (9) In all of My sacred mount Nothing evil or vile shall be done; For the land shall be filled with devotion to the LORD As water covers the sea. (10) In that day, The stock of Jesse that has remained standing Shall become a standard to peoples— Nations shall seek his counsel And his abode shall be honored.

רמב"ם על משנה סנהדרין י׳:א׳:כ״ט

היסוד שנים עשר - ימות המשיח . והוא להאמין ולאמת שיבא ולא יחשב שיתאחר אם יתמהמה חכה לו ולא ישים לו זמן ולא יעשה. ... ושיאמין שיהיה לו יתרון ומעלה וכבוד על כל המלכים שהיו מעולם כפי מה שנבאו עליו כל הנביאים ממשה רבינו ע"ה עד מלאכי ע"ה ומי שהסתפק בו או נתמעט אצלו מעלתו כפר בתורה... ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם הש"י ובדברי נביאיו:

Rambam on Mishnah Sanhedrin 10:1:29

The twelfth principle The Messianic era and that is to believe and to confirm that he will come and not to think that he is late. 'If the tarries, wait for him' and do not give him a [set] time and do not create analyses from the verses to extrapolate the time of his coming. And the sages said (Sanhedrin 97b), "The spirit of those that calculate the end should blow up." And [from this principle is] that he believes that [the Messiah] will have great advantage and stature and honor above all of the kings that ever were; according to that which all of the prophets prophesied about him; from Moshe, our teacher, - peace be upon him - to Malachi, peace be upon him. And one who doubts him or for whom his stature is diminished denies the Torah, as the Torah testifies about him in Parshat Bilaam and in Parshat Atem Netsavim. And included in this principle is that there should not be a king in Israel except from the House of David alone. And anyone who disputes [the status] of this family, denies the name of God, may He be blessed, and the words of His prophets.

בראשית כ״ה:כ״ו

וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וגו': רש'י - בעקב עשו. סִימָן שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק לִגְמֹר מַלְכוּתוֹ עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ:

Genesis 25:26

Then his brother emerged, holding on to the heel of Esau; so they named him Jacob. Isaac was sixty years old when they were born.

בראשית כ״ז:ל״ו

וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם:

Genesis 27:36

[Esau] said, “Was he, then, named Jacob that he might supplant me these two times? First he took away my birthright and now he has taken away my blessing!” And he added, “Have you not reserved a blessing for me?”

תקנת השבין ו׳:א׳

וכנודע (מספר גלי רזיא) דתחלת יצירה הי' ראוי לצאת דוד המע"ה עם יעקב שהי' גם הוא אדמוני, רק עם יפה עינים ... והי' התיקון הגמור לאלתר, אלא שלכל זמן ועת לכל חפץ מצד מדת העולם הזה שהוא תחת הזמן ... על כן לא יצאה אז נשמת דוד עדיין מהטיקלא ונתהפך לעשו, ומכל מקום בעקבו יבוא מלך המשיח שיתפוס המלכות אחריו כמו שאמרו ז"ל (בבראשית רבה) על פסוק ידו אוחזת, והיינו דשם בעקב גנוז תחלת המחשבה ושורש דוד ... ומצד זה הוא אחיזת עשו דפושט טלפיו כחזיר דהיינו עקיבו.

והרבה דברי תורה מתחדשים על ידי ההתערבות בין האומות באופנים שונים ובדרך זה הוא קליטת הניצוצות מהם, והם רמוזים כולם במשנה בדרכים שונים ... ועל כל פנים זה אמת דרך כלל דכל תורה שבע"פ כלולה במשנה, אלא שהוא בה בכח ויוצאת לפועל במשך הדורות עד ימות המשיח,

Takanat HaShavin 6:1

...

בראשית רבה ס״ה:א׳

וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה (בראשית כו, לד), ... הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, לָמָּה הוּא מוֹשְׁלָהּ בַּחֲזִיר, אֶלָּא מָה חֲזִיר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ הוּא מְפַשֵׁט אֶת טְלָפָיו כְּלוֹמַר שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת הַזֹּאת הָרְשָׁעָה גּוֹזֶלֶת וְחוֹמֶסֶת נִרְאֵת כְּאִלּוּ מַצַּעַת אֶת הַבִּימָה. כָּךְ עֵשָׂו...

Bereshit Rabbah 65:1

...

אור החיים על ויקרא י״א:ז׳

(א) והוא גרה לא יגר. פירש תנאי הוא הדבר לזמן שהוא לא יגר אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר, ולא שישאר בלא גרה ויותר כי תורה לא תשונה:

Or HaChaim on Leviticus 11:7

(1) והוא גדה לא יגר, but it does not chew the cud, etc. The Torah uses these words as a condition, i.e. as long as the pig has not reverted to chewing the cud it may not be eaten. In the future, when it undergoes evolutionary changes so that it will become a ruminant, it will again be fit to be eaten by Jews. It is not the Torah which will adapt to "realities," but "reality" which will adapt to Torah; the laws of the Torah are immutable, the nature of the pig is not.

ליקוטי מוהר"ן מ״ט:ד׳:ט׳

וְעִקַּר תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיָה בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעוֹלָמוֹת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם.

Likutei Moharan 49:4:9

Now, the essential purpose for creating the worlds was for the sake of Malkhut —i.e., in order to reveal His Kingship. This is possible only by means of the worlds, for there can be no king without a nation. Because of this there was a contraction of the Chalal Hapanuy, so that there would be a place for the creation of the worlds, so that God’s Kingship might be revealed.

משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א:ט׳

וּכְשֶׁיַּעֲמוֹד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בֶּאֱמֶת, וְיַצְלִיחַ וְיָרוּם וְיִינָשֵׂא, מִיַּד הֵם כּוּלָן חוֹזְרִין וְיוֹדְעִים שֶׁשֶּׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵיהֶם, וְשֶׁנְּבִיאֵיהֶם וַאֲבוֹתֵיהֶם הִטְעוּם.

Mishneh Torah, Kings and Wars 11:9

But when the true King Messiah will rise and succeed, and he will be lifted up and raised aloft, they all will immediately return and will know that their fathers left them an erroneous legacy, and their fathers and prophets led them astray.

זכריה י״ד:ט׳

וְהָיָ֧ה ה' לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה ה' אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃

Zechariah 14:9

And the LORD shall be king over all the earth; in that day there shall be one LORD with one name.