הערכים החברתיים בשמיטה וביובל

מצוות השמיטה היא מהקשות ממצוות התורה. בוודאי בתקופה הקדומה, כשהאדם יכול לאכול רק מה שגידל בשדה. חכמים הכירו בקושי זה וראו את הפסוק "גִּבֹּרֵי כֹחַ, עֹשֵׂי דְבָרוֹ..." (תהילים קג, כ) כמיוחס לאלו ששומרי שביעית, כלומר את מצוות השמיטה.

כיום כשרוב תושבי מדינת ישראל אינם חקלאים, קיום מצווה זו מסובך אף יותר. אבל בשמיטה יש יסוד יהודי - חברתי מרכזי, לפני העיסוק בהיבטים ההלכתיים המפורטים, יש חשיבות ללימוד העוסק בטעמים החברתיים העמוקים של מצווה זו.


כתבו: כל ישראל חברים, מאגר מורשה

(א) מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ (ב) וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כׇּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַיהֹוָֽה׃
(1) Every seventh year you shall practice remission of debts. (2) This shall be the nature of the remission: every creditor shall remit the due that he claims from his fellow; he shall not dun his fellow or kinsman, for the remission proclaimed is of the LORD.

שמיטת קרקעות: בכל שנה שביעית אסור לחקלאים לעבד את האדמה, והפירות הצומחים הם הפקר וכל אדם יכול לאכלם.

שמיטת כספים: בסוף שנת השמיטה מתבטלים כל החובות ואין צורך להחזירם.

יובל: שנת החמישים.

  • משוחררים כל העבדים העברים.
  • כל הקרקעות המכורות חוזרות לבעליהן הראשונים

שמיטת כספים/ מקור חיים פרק ה'

...שמצות השמיטה בכללותה קשורה ושזורה במכלול מצוות אחרות

שנועדו לתת לעם ישראל ולמדינתו יציבות כלכלית ע"י הבטחת קיומה של השכבה הענייה.

ביארנו שהארץ נחלקה לשבטים, איש לפי פיקודיו ניתנה נחלתו, לרב הרבו ולמעט המעיטו.

עני שמאיזו סיבה שהיא מטה ידו, יכול היה להתפרנס, מלקט שכחה פאה ומעשר עני,

וכן ממצות הצדקה: "פתוח תפתח את ידך לאחיך".

נזקק להלוואה, אל תיקח מאיתו נשך ותרבית - "וחי אחיך עימך".

"קרבה שנת השבע שנת השמיטה" - ניפטר העני מדאגת פרנסה, כל פרי האדמה עומד לרשותו לפרנסת ביתו,

ואם לא הצליח לסלק את חובותיו באה השמיטה ומשמטת הכל - "לא יגוש את רעהו ואת אחיו".

אם גם זה לא עזר לו ומכר אדמותיו, או הגרוע מכל מכר עצמו לעבד

באה שנת היובל ושחררה עבדים והחזירה אדמות לבעליהן, וחוזר אדם ומתחיל חייו מחדש.

שאלות לדיון:

  • למה נועדה מצוות השמיטה?
  • כיצד פועל מנגנון התיקון?

.... ואחר כך פירש דין השמיטה, לפי שדיבר לפניכן על מתנות עניים (דברים יד,כט),

והשמיטה היא תקנת עניים,

כפי שנאמר בפסוק "וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה... לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַה'." (דברים טו,ב)

ולפי שהשמיטה נראה שהיא בשורת עניים, לזה אמר: לא תירא מזה,

"כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן" אם תעשה המצוות.

שאלות לדיון:

  • מהו עיקר השמיטה לפי הרב סבע?
  • אלו חששות מעוררת השמיטה?
  • מהי תשובתו לחששות?

לשמיטה מספר טעמים. האחד: להראות לבני אדם כי לא להם הארץ, כי לה' היא, וזהו שנאמר: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם", שתדעו ותזכרו תמיד שאני הנותן לכם הארץ, ושלי היא ואין הארץ שלכם... וכי תאמר אם אינה שלי לא אעבוד בה מלאכה, על זה נאמר: "שש שנים תזרע שדך". אני מרשה לך לעבד את אדמתי: "ואספת את תבואתה". (...) ובשנה השביעית "שבת שבתון", למען תדע כי לי הארץ ומלואה. וכולם שווים בה בשנה זו.

טעם שני, שילמדו לעמוד בניסיון ולהאמין באלוקים, שידאג לנו לפרנסה, שגם אם ישבות האיכר מעבודת האדמה, יצווה ה' יתברך את הברכה לו... ובזה ירגיל האדם את עצמו לבטוח בה' ... וגם ללמוד מזה, שלא יתנשא העשיר על העני – אמרה תורה שבשנה השביעית כולם שווים, יחד עשיר ואביון יש להם רשות לאסוף פירות בשדות ולאכול לשבעה.

ועוד טעם: שלא לעולם יהיו בני האדם טרודים בעבודת האדמה לשם פרנסה, אלא שנה אחת יהיה כל אדם חופשי לנפשו. ובזמן המתפנה מעבודה יעסוק בתורה וחוכמה (לימודים אחרים). והאנשים אשר לא ידעו ללמוד יעסקו במלאכת אומנויות שונות ובניין בתים, למען גם זה לא יחסר מארץ ישראל; ובעלי כושר המצאה – ימציאו חידושים בעת החופש לצורך העולם וקידומו, ומי שיש בו דעת תורה – יעסוק רק בתורה ויראה, כי זה האושר האמיתי.

(רבי צבי קאלישר, פירוש על התורה, פרשת בהר)

שאלות לדיון:

  • מהן שלוש הסיבות למצוות השמיטה ,לפי הרב קאלישר?
  • איך ישנה קיום השמיטה את העולם?
  • הרב קאלישר נחשב כאחד מ"מבשרי הציונות". על פי דבריו המצוטטים, האם תואר זה הולם אותו?

תורת משה - פרשת ראה, הרב משה אלשייך

אמנם אמר חלקתי לך (בעל השדות) שש שנים של יבול בשדות לעשות צדקה ללוי לגר ליתום ולאלמנה,

כי בשנה הראשונה תיתן תרומות ומעשרות ומתנות עניים, וכן בשנה השנית,

נוסף עליהם בשלישית מעשר עני וגם לבער המעשרות של שלוש שנים להשביע ללוי לגר וכו'.

וכך בשלוש השנים הבאות אחריהן.

אך בשנה השביעית הנה בעל הבית (=השדות) יאכל מהנמצא איתו מהשנים הקודמות,

אך הלוי והגר והיתום והאלמנה עלולים לרעוב, כי בשנת השמיטה אין תרומות ומעשרות ומתנות עניים,

כי הספיחים (גידולי הבר בשדות) מעט המה, ולא יספיקו לכלכל את כולם,

וגם בעל השדות בעצמו, איזו זכות תהיה לו בשנת השמיטה, כי לא יתן מאומה לצדקה.

לכן נאמר בתורה: הנה גם בשנה השביעית תעשה צדקה, כשתשמוט את חובות העני:

"מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ".

ושמא תאמר: הלא אין זה רק ב'שב ואל תעשה', כלומר בהימנעות מגבית החוב,

ואיך אמרת "תעשה שמיטה" - שמורה שיש מעשה בדבר?

וגם כדי להיות במקום של צדקה צריך מעשה.

שאלות לדיון:

  • איך נותנים צדקה בשש השנים שקדמו לשמיטה
  • מה אוכל בעל השדות בשנת השמיטה?
  • מה יאכלו העניים?
  • איזה צדקה יכול לעשות העשיר בשנת השמיטה?

מהפכת היובל - זאב ז'בוטינסקי

על פי התוכנית שבמקרא, ישמרו חיי הכלכלה וגם לאחר היובל על חופש מלא של שינויים נוספים. בני אדם יוסיפו לבקש עצות, לחבל תחבולות, להאבק, להתחרות; חלק מהם יתעשרו, וחלק מהם יתרוששו; החיים ימשיכו להתנהל כמו זירת התגוששות, ששם אפשר לנחול מפלה ונצחון, להראות יזמה ולהכשל בה או להצליח.

חופש זה יוגבל על ידי שני סייגים בלבד: הסייג האחד (או ביתר דיוק: מערכת סייגים שלמה) פועל בכל עת ובלא הפסק: יום אחד בשבוע אסור לעבוד, את פאת שדהו ואת עוללות כרמו יעזוב אדם לעניים, ייגבה מעשר כ"קודש לה'".

... הסייג השני, או ביתר דיוק: הסם - שכנגד, למשטר החופש הכלכלי, הוא היובל. דומה, גרזן ענקי חולף כסופה מפרק לפרק מעל ליער בני האדם, וכורת את כל אותן הצמרות שגבהו מן הרמה הממוצעת; בטלים החובות, אדם שנתרושש מחזירים לו את רכושו, המשועבד נעשה בן חורין; שוב מתכונן שיווי משקל;
התחילו במשחק מראשיתו, עד להפיכה חדשה...לו הייתי מלך, מחדש הייתי את פני ממלכתי על פי תורת היובל, ולא על פי תורת הסוציאליזם.

(זאב ז'בוטינסקי, כתבים, חלק ט', אומה וחברה, עמ' 173-180)

שאלות לדיון:

  • מהו החופש הכלכלי המלא שמבקש זאב ז'בוטינסקי לשמור? כיצד יוגבל חופש זה?
  • על איזה יסוד מקראי ומסורתי נשען זאב ז'בוטינסקי?
  • מדוע לא נשען ז'בוטינסקי על מוטיבים מדתות אחרות?

הרב ניסנבוים/ קנייני קדם

עיקר העיקרים בפרשה זו הוא היובל, הבא לשמור על השוויון הכלכלי של העם העברי בארצו. הארץ נתחלקה לכל בני ישראל בשווה, כדי שיעבוד כל אחד את חלקו וישבע לחם בעבודתו ולא יהיה זקוק לעזרת אחרים. אולם מסיבות שונות נמצאו יהודים שהיו מוכרחים למכור את אחוזותיהם לאחרים, וכתוצאה מכך השוויון הכלכלי הופר, ובאה התורה בחוק היובל להחזיר את האחוזות לבעליהן הראשונים ולהחזיר את השוויון בין האנשים.

אבל שוויון כלכלי זה בא רק פעם אחת לחמישים שנה, ובינתיים יכולים להתפתח בעם שני מעמדות: מעמד עשירים בעלי אחוזות רבות ומעמד עניים בלי כל שדה, ובלי אמצעי פרנסה, ודבר זה יכול להביא גם לרגשות אדנות ועריצות אצל הראשונים ורגשות התרפסות ושפלות הרוח אצל האחרונים; וכדי לשמור על השוויון הפסיכולוגי של העם העברי- באה השמיטה. פעם לשבע שנים, אין בעלות על האדמה. האדמה שבה אל יוצרה (אלוקים). "ושבתה הארץ שבת לה'". בכל השנה הזאת –האדמה היא הפקר לכולם, וירגיש העשיר כי עשירותו אינה בת קיימא, וירגיש העני כי עניותו אינה מתמדת. את השמיטות סופרים "שבע שנים שבע פעמים", למען יזכרו כולם את היובל הבא אחריהן, אשר יחזיר את השוויון האקונומי (הכלכלי) לקדמותו.

שאלות לדיון:

  • מהי משמעותו של היובל לדעת הרב ניסנבוים?
  • על פי דברי הרב ניסנבוים, האם התורה חותרת לשוויון מעמדות באופן מוחלט? נמקו.
  • מהו ההיבט הרעיוני בשמיטה, לדעתו של הרב ניסנבוים?
  • מה הקשר בין יום השבת לבין "שבת הארץ"?
  • האם השמיטה מבטלת את מעמד העניים?

הרב יעקב איפרגאן/ מנחה חדשה פרשת ראה

ובעבור כי בשנה השביעית תסתלק ההנהגה מהנמצאים, ואין חריש ואין קציר ויד הכל שווה בה כמלך כחלך,

הרי גם כן תהיה יד הלווה בה כמלווה ולא יגוש את רעהו.

וזהו אומרו - "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו" וכו'

רוצה לומר: דבר השמיטה ודאי. וגזירתה ומצוותה הוא שישמוט כל בעל הלוואה ידו מהנתבע ולא יגוש את רעהו כלל,

והטעם - "כי קרא שמיטה לה' ", פירוש כי הנתבע יש לו כוח, לאמור -שמיטה לה',

רוצה לומר כי גזירת המלך יתברך היא שמיטת כספים.

הרב איפרגאן, מחכמי תארודאנת - מרוקו (נולד 1586)

שאלות לדיון:

  • מה היחסים בין הלווה והמלווה בדרך כלל?
  • מה משתנה בשנת השמיטה?

הרב שמשון רפאל הירש/ על ויקרא כ"ה

בקיום מצוות השמיטה מודיעה אומה שלימה לעולם כי ארצה לה', והוא אדונה האחד והיחיד והאמיתי; בשנה השביעית היא מושכת את ידה מלהשתמש בזכות בעלותה על האדמה, וברגש של כניעה היא מחזירה את אדמתה לאדון הארץ. בעשותה כן היא מכריזה על עצמה כעל "גרים ותושבים" על אדמתה שלה, ומיד ירכינו גאים ראשם. גסי הרוח שהיו יושבים בטח על אחוזותיהם, והיו נוהגים במחוסרי רכוש באטימות הלב ובהרמת ידיים, - עתה ינהגו דרך חסד ואהבה בגרים ובעניים, וגם חיית השדה תיחשב כיצור בעל זכויות, כי אכן אחת היא אדמת ה', שעליה כולם יושבים יחד. ​​​​​​​

שאלות לדיון:

  • מה מודיעה מצוות השמיטה לעולם?
  • כיצד מודיעה האומה היהודית את הודעתה?
  • מהן ההשלכות של הודעה זו על בני העם היהודי?
  • האם השמיטה היא עניין יהודי בלבד?