(י) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
(10) and the LORD said to Moses, “Go to the people and warn them to stay pure today and tomorrow. Let them wash their clothes.
ת"ר גר שמל ולא טבל ר"א אומר הרי זה גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו טבל ולא מל ר' יהושע אומר הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו וחכמים אומרים טבל ולא מל מל ולא טבל אין גר עד שימול ויטבול ורבי יהושע נמי נילף מאבות ור"א נמי נילף מאמהות וכי תימא אין דנין אפשר משאי אפשר והתניא ר"א אומר מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין א"ל ר' עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר א"ל אע"פ שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמד הימנה אלא בטבל ולא מל כולי עלמא לא פליגי דמהני כי פליגי במל ולא טבל רבי אליעזר יליף מאבות ורבי יהושע באבות נמי טבילה הוה מנא ליה אילימא מדכתיב (שמות יט, י) לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם ומה במקום שאין טעון כבוס טעון טבילה מקום שטעון כבוס אינו דין שטעון טבילה ודלמא נקיות בעלמא אלא מהכא (שמות כד, ח) ויקח משה את הדם ויזרוק על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה ורבי יהושע טבילה באמהות מנלן סברא הוא דאם כן במה נכנסו תחת כנפי השכינה
The Sages taught in a baraita: With regard to a convert who was circumcised but did not immerse, Rabbi Eliezer says that this is a convert, as so we found with our forefathers following the exodus from Egypt that they were circumcised but were not immersed. With regard to one who immersed but was not circumcised, Rabbi Yehoshua says that this is a convert, as so we found with our foremothers that they immersed but were not circumcised. And the Rabbis say: Whether he immersed but was not circumcised or whether he was circumcised but did not immerse, he is not a convert until he is circumcised and he immerses. The Gemara questions the opinions in the baraita: But let Rabbi Yehoshua also derive what is required for conversion from our forefathers; why didn’t he do so? And let Rabbi Eliezer also derive the halakha from our foremothers; why didn’t he do so? And if you would say that Rabbi Eliezer did not derive the halakha from our foremothers because he holds one cannot derive the possible from the impossible, i.e., one cannot derive that men do not require circumcision from the halakha that women do not require it, because for women it is a physical impossibility, that claim may be refuted. It would appear that Rabbi Eliezer does not accept that principle, as isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: From where is it derived with regard to the Paschal lamb brought throughout the generations that it may be brought only from non-sacred animals? A Paschal lamb is stated in the Torah in reference to the lamb that the Jewish people brought prior to the exodus from Egypt, and a Paschal lamb is stated in reference to the yearly obligation throughout the generations. The association between them teaches that just as the Paschal lamb stated in reference to Egypt was only brought from non-sacred animals, since prior to the giving of the Torah there was no possibility to consecrate property, so too, with regard to the Paschal lamb stated in reference to the obligation throughout the generations, it may be brought only from non-sacred animals. Rabbi Akiva said to him: But can one derive the possible, i.e., the halakha for the Paschal lamb throughout the generations, where a possibility exists to bring it from consecrated animals, from the impossible, i.e., from the Paschal lamb in Egypt, where it was not a possibility? Rabbi Eliezer said to him: Although it was impossible to bring the Paschal lamb in Egypt from consecrated animals, nevertheless, it is still a great proof, and we may learn from it. It is apparent, then, that Rabbi Eliezer holds that one can derive the possible from the impossible. Therefore the original question stands: Why didn’t Rabbi Eliezer derive from the foremothers that circumcision is not essential for conversion? The Gemara concedes: Rather, the baraita must be reinterpreted as follows: With regard to one who immersed but was not circumcised, everyone, i.e., both Rabbi Yehoshua and Rabbi Eliezer, agrees that the halakha is derived from the foremothers that immersion alone is effective. Where they disagree is with regard to one who was circumcised but had not immersed; Rabbi Eliezer derives that it is effective from the forefathers, and Rabbi Yehoshua disagrees because he maintains that in the conversion of the forefathers there was also an immersion. The Gemara asks: From where did he derive this? If we say that he derived it from the fact that it is written that in preparation for the revelation at Sinai, God commanded Moses: “Go unto the people and sanctify them today and tomorrow, and let them wash their garments” (Exodus 19:10), as Rabbi Yehoshua understands that the washing mentioned in this verse is the ritual immersion of clothes, this leads to the following a fortiori inference: Just as in a case where one became impure through contact with some source of impurity, washing, i.e., immersion, of clothes is not required but immersion of one’s body is required, then in a case where washing of clothes is required, as in the preparation for the revelation at Sinai, isn’t it logical that immersion of one’s body should also be required? The Gemara rejects the proof: But perhaps when the verse states that they had to wash their clothes, it was merely for cleanliness and not for the sake of ritual purity. If so, no a fortiori inference can be drawn from it to the case of immersion for ritual purity. Rather, Rabbi Yehoshua derived it from here, where the verse states with regard to the formation of the covenant at Sinai: “And Moses took the blood and sprinkled it upon the people” (Exodus 24:8), and it is learned as a tradition that there is no ritual sprinkling without immersion. Therefore, our forefathers also must have immersed at Sinai, and consequently that is also an essential requirement for all conversions. The Gemara asks: And with regard to the opinion of Rabbi Yehoshua, from where do we derive that also in the case of our foremothers there was immersion? The Gemara answers: It is based on logical reasoning, as, if so, that they did not immerse, then with what were they brought under the wings of the Divine Presence? Therefore, they also must have immersed.
באבותינו שמלו - בימי משה כשיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל התורה ולקבל פני השכינה:,באמהות - נשותיהם שטבלו כדמפרש לקמן דאם לא טבלו במה נכנסו תחת כנפי שכינה: משאי אפשר - אמהות אי אפשר למול: אלא מן החולין - ולא מדמי מעשר שני דאכתי מעשר שני לא הוה:,אין בא אלא מן החולין - למעוטי מדמי מעשר שני: ה"ג במנחות בהתודה (מנחות דף פב.) א"ל רבי עקיבא וכי דנין אפשר כו' - ומאן דגריס רבי יהושע קשיא האמר רבי יהושע דנין מאמהות:,משאי אפשר - מפסח מצרים דהאי דלא בא מן המעשר דאי אפשר הוא דאכתי מעשר לא הוה: במקום שאין טעון כיבוס - כגון בעל קרי בעלמא דכתיב ורחץ במים וטמא עד הערב (ויקרא ט״ו:ה׳) ולא כתיב יכבס בגדיו:,מקום שטעון כיבוס - כגון בקבול תורה דכתיב וכבסו שמלותם: דלמא נקיות בעלמא - ההוא כיבוס לאו משום טומאה הוה דלטעון טבילה מק"ו אלא שיהיו בגדיהם לבנים והגונים לקבל פני שכינה: ויזרוק על העם - הזאה הוא:
וּטְבִילָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט י) "וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם". וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד ה) "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עלֹת", עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם:
Immersion was in the desert before receiving the Torah, as is said, "Sanctify yourselves today and tomorrow; wash your clothes." The offering, as is said, "Send the young ones of Israel to bring elevation offerings" - and everyone in Israel brought them.
תוספות מסכת יבמות דף מו עמוד ב
ורבי יהושע טבילה באמהות מנא ליה - אע"ג דאית ליה דאין הזאה בלא טבילה שמא הנשים לא היו בכלל אותה הזאה אי נמי משום רבי אליעזר איצטריך האי טעמא דמסיק משום דאיהו נמי מודה דבטבילה לחוד סגי כדאמר לעיל בטבל ולא מל כולי עלמא לא פליגי דלית ליה דאין הזאה בלא טבילה.
ורבי יהושע טבילה באמהות מנא ליה - אע"ג דאית ליה דאין הזאה בלא טבילה שמא הנשים לא היו בכלל אותה הזאה אי נמי משום רבי אליעזר איצטריך האי טעמא דמסיק משום דאיהו נמי מודה דבטבילה לחוד סגי כדאמר לעיל בטבל ולא מל כולי עלמא לא פליגי דלית ליה דאין הזאה בלא טבילה.
תוספות מסכת יבמות דף מו עמוד ב
כי פליגי במל ולא טבל - תימה דלקמן בריש הערל (דף עא.) ממעט ר"ע גר שמל ולא טבל מפסח מדכתיב תושב ושכיר והשתא כמאן סבר ר"ע אי כר' יהושע למה לי קרא פשיטא דלא אכיל בפסח דעובד כוכבים גמור הוא ואי כר' אליעזר כיון דגר מעליא הוא אין סברא למעטו מפסח כדמשמע התם וי"ל דלעולם כרבי יהושע סבירא לי' ולאו מטעמיה דאיהו סבר דבאבות נמי טבילה הוה ורבי עקיבא סבר מדמעטיה קרא בפסח שמע מינה דאין גר עד שימול ויטבול.
כי פליגי במל ולא טבל - תימה דלקמן בריש הערל (דף עא.) ממעט ר"ע גר שמל ולא טבל מפסח מדכתיב תושב ושכיר והשתא כמאן סבר ר"ע אי כר' יהושע למה לי קרא פשיטא דלא אכיל בפסח דעובד כוכבים גמור הוא ואי כר' אליעזר כיון דגר מעליא הוא אין סברא למעטו מפסח כדמשמע התם וי"ל דלעולם כרבי יהושע סבירא לי' ולאו מטעמיה דאיהו סבר דבאבות נמי טבילה הוה ורבי עקיבא סבר מדמעטיה קרא בפסח שמע מינה דאין גר עד שימול ויטבול.
תוספות ישנים מסכת יבמות דף מו עמוד ב
ב) עוד פירש רבינו נתנאל דודאי ר' עקיבא פליג עלייהו וקמפלגי בגר שבא להתגייר בזמן הזה דר' אליעזר סבר דהוי גר שהרי כשאכלו בפסח אבותינו עדיין לא טבלו ומ"מ נפקו מתורת ערל מדאכלו בפסח א"כ מל ולא טבל הוי גר ור' יהושע סבר דלא הוי גר שהרי טבלו במתן תורה וכיון שנצטוו לטבול לא הוי גר אם לא טבל. ור' עקיבא סבר דמדאכלו בפסח טבלו דאל"ה הוו אסורים בו כדמרבינן מקרא מל ולא טבל שאינו אוכל וכו'. ובזה ניחא מ"ש לקמן בסמוך:
טבל ולא מל כ"ע לא פליגי. ותימה אמאי קאמר לעיל טבל ולא מל ר' יהושע אומר וכו' דמשמע מהאי לישנא דפליגי בטבל ולא מל הול"ל על מלתיה דת"ק ר' יהושע אומר אינו גר ואין עוד וי"ל דניחא לי' להזכיר מילה בלא טבילה וטבילה בלא מילה משום דרבנן פליגי על הכל ואמרי דמצריכינן מילה וטבילה:
ויקח משה את הדם ויזרוק על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה. פי' דהיינו הזאה דקודם מתן תורה שעדיין לא הוו יודעין שמזין ממי חטאת והזו מן הדם על העם. ואליבא דר' אליעזר נימא דהאי קרא אינו ר"ל הזאה. ופי' הפסוק כמו דמתרגמי' וזרק על מדבחא לכפרא על עמא וא"כ אינו ר"ל שהזה על העם כי אם על המזבח לכפר על העם וזה הדוחק אין צ"ל לפי' רבינו נתנאל:
ורבי יהושע טבילה באמהות מנא ליה. תימה לימא מויזרוק משה את הדם על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה ונשים בכלל. וי"ל דפסיקא ליה דעם לא אקרו נשים. עוי"ל דלשיטת רבינו נתנאל ניחא דהכי פריך טבילה באמהות מנא ליה כלומר בשעה שאכלו הפסח מנא ליה שהאמהות עשו טבילה דמסברא כל העם אכלו פסח בין אנשים בין נשים דא"ל דטבלו מדכתיב ויזרוק שהרי אותו הפסוק במתן תורה כתיב אבל בפסח היכי אכלו עדיין כיון שלא טבלו הא אינו גר עד שיטבול. וכיון דבאמהות לא שייכא בהו מילה מהיכא נפקו מתורת ערל דבשלמא באבות אע"ג דלא טבלו עד מתן תורה מ"מ כיון שמלו נפקו מתורת ערל כדי לאכול פסח אע"ג שלא היו יהודים גמורים עד שטבלו כדמשמע ליה לר' יהושע:
ב) עוד פירש רבינו נתנאל דודאי ר' עקיבא פליג עלייהו וקמפלגי בגר שבא להתגייר בזמן הזה דר' אליעזר סבר דהוי גר שהרי כשאכלו בפסח אבותינו עדיין לא טבלו ומ"מ נפקו מתורת ערל מדאכלו בפסח א"כ מל ולא טבל הוי גר ור' יהושע סבר דלא הוי גר שהרי טבלו במתן תורה וכיון שנצטוו לטבול לא הוי גר אם לא טבל. ור' עקיבא סבר דמדאכלו בפסח טבלו דאל"ה הוו אסורים בו כדמרבינן מקרא מל ולא טבל שאינו אוכל וכו'. ובזה ניחא מ"ש לקמן בסמוך:
טבל ולא מל כ"ע לא פליגי. ותימה אמאי קאמר לעיל טבל ולא מל ר' יהושע אומר וכו' דמשמע מהאי לישנא דפליגי בטבל ולא מל הול"ל על מלתיה דת"ק ר' יהושע אומר אינו גר ואין עוד וי"ל דניחא לי' להזכיר מילה בלא טבילה וטבילה בלא מילה משום דרבנן פליגי על הכל ואמרי דמצריכינן מילה וטבילה:
ויקח משה את הדם ויזרוק על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה. פי' דהיינו הזאה דקודם מתן תורה שעדיין לא הוו יודעין שמזין ממי חטאת והזו מן הדם על העם. ואליבא דר' אליעזר נימא דהאי קרא אינו ר"ל הזאה. ופי' הפסוק כמו דמתרגמי' וזרק על מדבחא לכפרא על עמא וא"כ אינו ר"ל שהזה על העם כי אם על המזבח לכפר על העם וזה הדוחק אין צ"ל לפי' רבינו נתנאל:
ורבי יהושע טבילה באמהות מנא ליה. תימה לימא מויזרוק משה את הדם על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה ונשים בכלל. וי"ל דפסיקא ליה דעם לא אקרו נשים. עוי"ל דלשיטת רבינו נתנאל ניחא דהכי פריך טבילה באמהות מנא ליה כלומר בשעה שאכלו הפסח מנא ליה שהאמהות עשו טבילה דמסברא כל העם אכלו פסח בין אנשים בין נשים דא"ל דטבלו מדכתיב ויזרוק שהרי אותו הפסוק במתן תורה כתיב אבל בפסח היכי אכלו עדיין כיון שלא טבלו הא אינו גר עד שיטבול. וכיון דבאמהות לא שייכא בהו מילה מהיכא נפקו מתורת ערל דבשלמא באבות אע"ג דלא טבלו עד מתן תורה מ"מ כיון שמלו נפקו מתורת ערל כדי לאכול פסח אע"ג שלא היו יהודים גמורים עד שטבלו כדמשמע ליה לר' יהושע:
חידושי הריטב"א מסכת יבמות דף מו עמוד ב
ואין הזאה בלא טבילה. פי' וקסבר ר' יהושע דההיא קודם מ"ת הואי דפלוגתא דתנאי היא, ואיכא למ"ד לאחר מ"ת הואי שאין מוקדם ומאוחר בתורה וזו סברת ר' אליעזר
ואין הזאה בלא טבילה. פי' וקסבר ר' יהושע דההיא קודם מ"ת הואי דפלוגתא דתנאי היא, ואיכא למ"ד לאחר מ"ת הואי שאין מוקדם ומאוחר בתורה וזו סברת ר' אליעזר
ואר"ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנא' (בראשית ח, כב) ויום ולילה לא ישבותו ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן אמר רבינא אפי' שני בשבת
And Reish Lakish says: A gentile who observed Shabbat is liable to receive the death penalty, as it is stated: “And day and night shall not cease” (Genesis 8:23), which literally means: And day and night they shall not rest. This is interpreted homiletically to mean that the descendants of Noah may not take a day of rest. And the Master said (57a) that their prohibition is their death penalty, i.e., the punishment for any prohibition with regard to descendants of Noah is execution. Ravina says: If a descendant of Noah observes a day of rest on any day of the week, even one not set aside for religious worship, e.g., on a Monday, he is liable.