The Controversy Surrounding Geirus Standards

(טז) וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעׇזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃

Ruth 1:16

(16) But Ruth replied, “Do not urge me to leave you, to turn back and not follow you. For wherever you go, I will go; wherever you lodge, I will lodge; your people shall be my people, and your God my God.

רות ב׳:י״ב

(יב) יְשַׁלֵּ֥ם יְהֹוָ֖ה פׇּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־בָּ֖את לַחֲס֥וֹת תַּֽחַת־כְּנָפָֽיו׃

Ruth 2:12

(12) May the LORD reward your deeds. May you have a full recompense from the LORD, the God of Israel, under whose wings you have sought refuge!”

יבמות מ״ז א:י״ג-מ״ז ב:ג׳

תנו רבנן גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם אם אומר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני ומודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה ענוש סקילה ועכשיו אכלת חלב ענוש כרת חללת שבת ענוש סקילה וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות כך מודיעין אותו מתן שכרן אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו קיבל מלין אותו מיד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה חוזרים ומלין אותו שניה נתרפא מטבילין אותו מיד ושני ת"ח עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני ת"ח עומדים לה מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות

Yevamot 47a:13-47b:3

§ The Sages taught in a baraita: With regard to a potential convert who comes to a court in order to convert, at the present time, when the Jews are in exile, the judges of the court say to him: What did you see that motivated you to come to convert? Don’t you know that the Jewish people at the present time are anguished, suppressed, despised, and harassed, and hardships are frequently visited upon them? If he says: I know, and although I am unworthy of joining the Jewish people and sharing in their sorrow, I nevertheless desire to do so, then the court accepts him immediately to begin the conversion process. And the judges of the court inform him of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot, and they inform him of the sin of neglecting the mitzva to allow the poor to take gleanings, forgotten sheaves, and produce in the corner of one’s field, and about the poor man’s tithe. And they inform him of the punishment for transgressing the mitzvot, as follows: They say to him: Be aware that before you came to this status and converted, had you eaten forbidden fat, you would not be punished by karet, and had you profaned Shabbat, you would not be punished by stoning, since these prohibitions do not apply to gentiles. But now, once converted, if you have eaten forbidden fat you are punished by karet, and if you have profaned Shabbat, you are punished by stoning. And just as they inform him about the punishment for transgressing the mitzvot, so too, they inform him about the reward granted for fulfilling them. They say to him: Be aware that the World-to-Come is made only for the righteous, and if you observe the mitzvot you will merit it, and be aware that the Jewish people, at the present time, are unable to receive their full reward in this world; they are not able to receive either an abundance of good nor an abundance of calamities, since the primary place for reward and punishment is in the World-to-Come. And they do not overwhelm him with threats, and they are not exacting with him about the details of the mitzvot. If he accepts upon himself all of these ramifications, then they circumcise him immediately. If there still remain on him shreds of flesh from the foreskin that invalidate the circumcision, they circumcise him again a second time to remove them. When he is healed from the circumcision, they immerse him immediately, and two Torah scholars stand over him at the time of his immersion and inform him of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot. Once he has immersed and emerged, he is like a born Jew in every sense. For the immersion of a woman: Women appointed by the court seat her in the water of the ritual bath up to her neck, and two Torah scholars stand outside the bath house so as not to compromise her modesty, and from there they inform her of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot.

יבמות מ״ז ב:ה׳-י׳

אמר מר גר שבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות מ"ט דאי פריש נפרוש דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב (ישעיהו יד, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב: ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני: מ"ט א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון (ומודיעים אותו עון שכחה ופאה): ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו: אמר רבי אלעזר מאי קראה דכתיב (רות א, יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה אמרה לה אסיר לן תחום שבת (רות א, טז) באשר תלכי אלך אסיר לן יחוד (רות א, טז) באשר תליני אלין מפקדינן שש מאות וי"ג מצות (רות א, טז) עמך עמי אסיר לן עבודת כוכבים (רות א, טז) ואלהיך אלהי ארבע מיתות נמסרו לב"ד (רות א, יז) באשר תמותי אמות ב' קברים נמסרו לב"ד (רות א, יז) ושם אקבר מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו':

Yevamot 47b:5-10

The Gemara analyzes the baraita. The Master said in the baraita: With regard to a potential convert who comes to a court in order to convert, the judges of the court say to him: What did you see that motivated you to come to convert? And they inform him of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot. The Gemara asks: What is the reason to say this to him? It is so that if he is going to withdraw from the conversion process, let him withdraw already at this stage. He should not be convinced to continue, as Rabbi Ḥelbo said: Converts are as harmful to the Jewish people as a leprous scab [sappaḥat] on the skin, as it is written: “And the convert shall join himself with them, and they shall cleave [venispeḥu] to the house of Jacob” (Isaiah 14:1). This alludes to the fact that the cleaving of the convert to the Jewish people is like a scab. The baraita continues: And they inform him of the sin of neglecting the mitzva to allow the poor to take gleanings, forgotten sheaves, and produce in the corner of one’s field, and about the poor man’s tithe. The Gemara asks: What is the reason to specifically mention these mitzvot? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Because a gentile is executed even on account of stealing less than the value of a peruta, since gentiles are particular about even such a small loss, and an item that a gentile steals is not subject to being returned, i.e., he is not obligated to return it to its owner. Since gentiles are unwilling to separate even from items of little value, a potential convert must be made aware that he if converts, he will be required to relinquish some of his property to others. The baraita continues: And they inform him of the sin of neglecting the mitzva to allow the poor to take gleanings, forgotten sheaves, and produce in the corner of one’s field. And they do not overwhelm him with threats, and they are not exacting with him about the details of the mitzvot, i.e., the court should not overly dissuade the convert from converting. Rabbi Elazar said: What is the verse from which this ruling is derived? As it is written: “And when she saw that she was steadfastly minded to go with her, she left off speaking with her” (Ruth 1:18). When Naomi set out to return to Eretz Yisrael, Ruth insisted on joining her. The Gemara understands this to mean that Ruth wished to convert. Naomi attempted to dissuade her, but Ruth persisted. The verse states that once Naomi saw Ruth’s resolve to convert, she desisted from her attempts to dissuade her. The Gemara infers from here that the same approach should be taken by a court in all cases of conversion. The Gemara reconstructs the original dialogue in which Naomi attempted to dissuade Ruth from converting: Naomi said to her: On Shabbat, it is prohibited for us to go beyond the Shabbat limit. Ruth responded: “Where you go, I shall go” (Ruth 1:16), and no further. Naomi said to her: It is forbidden for us to be alone together with a man with whom it is forbidden to engage in relations. Ruth responded: “Where you lodge, I shall lodge” (Ruth 1:16), and in the same manner. Naomi said to her: We are commanded to observe six hundred and thirteen mitzvot. Ruth responded: “Your people are my people” (Ruth 1:16). Naomi said to her: Idolatrous worship is forbidden to us. Ruth responded: “Your God is my God” (Ruth 1:16). Naomi said to her: Four types of capital punishment were handed over to a court with which to punish those who transgress the mitzvot. Ruth responded: “Where you die, I shall die” (Ruth 1:17). Naomi said to her: Two burial grounds were handed over to the court, one for those executed for more severe crimes and another for those executed for less severe crimes. Ruth responded: “And there I shall be buried” (Ruth 1:17). Immediately following this dialogue, the verse states: “And when she saw that she was steadfastly minded she left off speaking with her” (Ruth 1:18). Once Naomi saw Ruth’s resolve to convert, she desisted from her attempts to dissuade her.

משנה תורה, הלכות איסורי ביאה י״ג:ד׳

(ד) וְכֵן לְדוֹרוֹת כְּשֶׁיִּרְצֶה הָעַכּוּ''ם לְהִכָּנֵס לִבְרִית וּלְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וִיקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן. וְאִם נְקֵבָה הִיא טְבִילָה וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו טו) "כָּכֶם כַּגֵּר". מָה אַתֶּם בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן אַף הַגֵּר לְדוֹרוֹת בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן:

Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 13:4

(4) Throughout the generations, any non-Jew who wants to enter the covenant and come in under the 'wings of the Presence of God' accepts upon him or herself the yoke of Torah - he needs circumcision, immersion and a Temple offering. If female, she needs only immersion and an offering, as is said "As for you, so for the foreigner." That's to say, just as you (entered via) circumcision, immersion and an offering, so too the foreigner (shall enter via) circumcision, immersion and an offering.

אורח חיים ק״א:א׳

(א) שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון. ובו ד סעיפים:
המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות אם לא כיון באבות אע"פ שכיון בכל השאר יחזור ויתפלל: הגה (והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין אם כן למה יחזור) (טור):

Shulchan Arukh, Orach Chayim 101:1

(1) That one must have the proper intent for all the blessings and that one can pray in any language. And within this chapter, there are four points.
1. One who prays [the Amidah] needs to have the proper intent for all the blessings, but if he is not able to concentrate on all of them, he should at least concentrate on the blessing of the forefathers (the first blessing of the Amidah aka Shemonah Esrei). If he didn't have the proper intent while saying the blessing of the forefathers, even if he has the right intent for the rest [of the blessings], he needs to return [to the beginning of the Amidah/Shemonah Esrei] and pray. RAMA's gloss: Nowadays we do not return [to repeat the prayer] in a case where one didn't pray with intent, because there's a fair chance that even when he returns [to the beginning of Shemonah Esrei] he will not have the right intent; if so, why should he return (Tur)? ‏And one should not solely pray in his heart, but rather one must enunciate the words with his lips, and make it heard of his own ears but not make it heard in general

תוספות על פסחים ז׳ ב:ז׳

לצאת יצא מיבעי ליה - לצאת משמע שלא יצא עדיין באותה נטילה ומשכחת לה כשהפכו כדאמרי' בסוכה (ד' מב.) דאינו יוצא אלא דרך גדילתו או שנטלו שלא לצאת בו באותה נטילה וכשאדם נוטל לולב אין צריך להופכו כדפי' ר"י כיון שצריך לנענע בהלל או משום שאינו רוצה לצאת באותה נטילה:

Tosafot on Pesachim 7b:7

...

יבמות ק״ט ב:ג׳

דא"ר יצחק מאי דכתיב (משלי יא, טו) רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים ולערבי שלציון ולתוקע עצמו לדבר הלכה מקבלי גרים כר' חלבו דאמר ר' חלבו קשים גרים לישראל כספחת בעור

Yevamot 109b:3

As Rabbi Yitzḥak said: What is the meaning of that which is written: “He who serves as a guarantor for a stranger shall suffer evil; but he who hates those who shake hands is secure” (Proverbs 11:15)? This means: Evil after evil will befall those who accept converts, and Sheltziyyon guarantors, and one who confounds himself in matters of halakha. The Gemara clarifies. Evil will befall those who accept converts: This is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥelbo. As Rabbi Ḥelbo says: Converts are difficult for the Jewish people like a leprous sore on the skin.

תוספות על יבמות ק״ט ב:ג׳

רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים - אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט:) וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה ובריש פרק במה מדליקין (שבת לא.) שגייר הלל אותו שאמר גיירני על מנת שתשימני כ"ג ואותו דעל מנת שתלמדני כל התורה כולה ואע"פ שלא היו מתאמצין להתגייר יודע היה הלל בהן שסופם להיות גרים גמורים כמו שעשה לבסוף:

Tosafot on Yevamot 109b:3

...

בכורות ל׳ ב:ד׳

ת"ר הבא לקבל דברי חבירות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ר' יוסי בר' יהודה אומר אפי' דקדוק אחד מדברי סופרים

Bekhorot 30b:4

The Sages taught in a baraita: In the case of one who comes to accept upon himself the commitment to observe the matters associated with ḥaver status except for one matter, which he does not wish to observe, he is not accepted, and he is not trustworthy even with regard to those matters that he does wish to accept upon himself. Likewise, in the case of a gentile who comes to convert and takes upon himself to accept the words of Torah except for one matter, he is not accepted as a convert. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Even if he refuses to accept one detail of rabbinic law, he is not accepted.

יורה דעה רס״ח:י״ב

(יב) כשיבא הגר להתגייר בודקים אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא ליכנס לדת ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא בודקין אחריה שמא עיניה נתנה בבחורי ישראל ואם לא נמצאת להם עילה מודיעים להם כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרשו אם קבלו ולא פירשו וראו אותם שחזרו מאהבה מקבלים אותם ואם לא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר אפי' נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו ואפילו חזר ועבד אלילים הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין. (ישראל מומר שעשה תשובה א"צ לטבול רק מדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי חבירות בפני ג') (נ"י פ' החולץ) :

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 268:12

(12) When a [potential] convert comes to convert check after him, perhaps it is because of money he took, or because of power she will gain, or because of fear that [the pontential convert] is coming to enter the religion. And if he is a man, check after him perhaps he placed his eyes on a Jewish woman. And if she is a woman, check after her perhaps she placed her eyes on the single men of Israel. And if you do not find to them [such] a cause, inform them of the weight of the yoke of the Torah, and the difficulty of fulfilling it on the nations of the world in order that [the potential converts] leave. If they accept and do not leave, and you see them that they are returning out of love, accept them. And if you did not check after him or you did not inform him of the rewards of the commandments and their punishments, and he was circumcised and immersed before three ordinary people, this is a convert. Even if you are informed that it is because of some thing (like those discussed above) that he converted, since he was circumcised and immersed he has left the category of Idol Worshippers (i.e. Non-Jews), and we are worried for him until his righteousness is clarified. And even if he returns and serves Idols, he is like an apostate Israelite that his marriages are marriages. [Rama]: An apostate Israelite that repents does not need to immerse. Just that rabbinically he should immerse and accept words of joining (strict observance) before three.

יבמות מ״ז ב:ה׳

Yevamot 47b:5

שו"ת מלמד להועיל חלק ג (אבן העזר וחושן משפט) סימן ח
שאלה: כהן נשא נכרית בציפילעהע וילדה ממנו בן ונימול ומת הבן. ועתה הנכרית לבה נוקפה שאיננה באותו דת כבנה, ורוצה להתגייר ולישא את הכהן כדת משה וישראל, ויש לחוש שאם לא יאבה ב"ד לגייר את הנכרית שתחלה ותשתגע, איך יעשו.
תשובה: תחלה יש לחקור איזו איסור גדול יותר אם הכהן נושא גיורת או אם נושא נכרית ונ"ל פשוט דיותר יש איסור בנכרית, ואין לי להאריך בזה חדא דיש הפסד דכל זרעו נכרים ועוד כבר העלה מו"ר מהר"ם שיק בתשובותיו אה"ע סי' ל"ז וסי' קנ"ה דיש בנישואי נכרית איסור דאורייתא וחייב כרת משא"כ בכהן שנשא גיורת שאינו לכל היותר אלא איסור לאו. וא"כ כדי להציל את הישראל מאיסור חמור בודאי טוב שיגיירו האשה הנכרית..............
אמנם אף שמקבלין אותה לגיורת אין לסדר לה קידושין עם הכהן דיותר יש איסור אם נושא גיורת שהיא כזונה ע"י קידושין משלא ע"י קידושין ע' מה שהבאתי לעיל בשם נובי"ת סי' כ"ז. וא"כ טוב שתהי' אצל בעלה בציפילעהע משתתקדש לו. ואי דאסור משום קדשה עי' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' ט"ו ומהר"ם פדוא סי' י"ט. וצריכה פרישה צ' יום כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה כמ"ש לעיל. גם מתחלה יאמרו לה שאם רק רוצה להתגייר מפני שבנה יהודי היא טועה שבנה אפילו נימול אינו יהודי אם לא נתגייר בב"ד ונטבל כדין. ואם בכל זאת רוצה להתגייר מפני שמאמינה באלקי ישראל יכולין לגייר אותה.
והנה השואל סבר למצוא צד היתר מפני שהכהן בעל מום וזה טעות דאין חילוק בין בעל מום לאינו בעל מום לענין נשים אסורות כדאיתא בהדיא בת"כ פ' אמור כמה פעמים, ורק בחלל יש היתר מפני שאינו כהן כלל כדאיתא באה"ע סי' ז' סעיף כ'.
ויש להזהיר את האיש (ואת האשה) שיזהרו היטב בדיני נדה וטבילה, כי בלא"ה יפסיד ע"י הגירות יותר ממה שירויח. גם בניהם יהיו חללים, ולא יעלו לדוכן ובנותיהם חללות כמבואר באה"ע סי' ז'.

שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן ד
בענין לגייר נכרית שכבר נשואה לכהן בערכאות כדי שישאנה מצד שאומר דאם לא יתירו ישתמד ח"ו בעה"י ט"ו כסלו תשכ"ב. מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהר"ר אליעזר לעווין שליט"א רב ואב"ד בדעטראיט. הנה בדבר אחד ממשפחה חשובה שנשא נכרית ויש לו כבר בנים ממנה ורחקוהו מהם ועתה בא ואמר שהיא רוצה להתגייר וגם לגייר את הילדים ואם לא יקרבוהו מפחיד אותם שהוא ישתמד והוא כהן שאסור בגיורת אם יש לגיירה כדי שלא ישתמד, לע"ד איני רואה בזה מקום להתיר דבשלמא אם היה הוא יכול לגיירה בעצמו ולישאנה והנידון היה אם ירחקוהו בשביל חטא זה שנושא גיורת כשיש לחוש שישתמד היה תלוי זה בהדין שהביא הט"ז יו"ד סימן של"ד סק"א שלפסקי מהרא"י שפסק כן הרמ"א מנדין למי שחייב נדוי אפי' כשיש לחוש שע"י כן יצא לתרבות רעה והט"ז חולק שם והחת"ס סימן שכ"ב מסיק כהרמ"א וכן משמע שסובר הגר"א שציין לגמ' דקידושין ולא הזכיר שיש חולקין, אבל הכא אפשר שכו"ע יודו דאין להמשפחה לרחקו כי טעם פסקי מהרא"י והרמ"א הוא כדאיתא בנה"כ דהוא מכיון דדין ב"ד הוא שמנדין אותו אין לחוש דאל"כ בטלה דין ישראל וזה לא שייך בקרוב ורחוק של בני המשפחה שאינו דין ב"ד. אבל הא צריך לגרות שיזדקקו ב"ד לזה והם אין להם לחטא אף חטא קטן שהוא לסייע שישא כהן גיורת בשביל שלא ישתמד דהא אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברו שלא יעשה איסור חמור כשפשע כדאיתא בתוס' שבת דף ג' ונפסק כן במג"א סימן רנ"ד ס"ק כ"א עיי"ש. ורק בישראל שמותר לישא גיורת יש להקל לב"ד לגייר אף שהוא לשם אישות משום שאין זה איסור ברור שהרי ב"ד הדיוטות היו מקבלין כדאיתא ברמב"ם פי"ג מאי"ב הט"ו עיין במ"מ וגם הכ"מ לא פליג אלא שהוא הבין שהמ"מ מתיר למי שאינן סמוכין לקבלם וע"ז כתב שאף שאנן הדיוטות אנן אין מקבלין......
והנה לבד זה הא אף שהמתגייר לשם אישות נפסק הלכה ביבמות דף כ"ד שהוא גר וכן הוא ברמב"ם וש"ע מ"מ ודאי בעינן שיקבל מצות דהא גר שלא קבל עליו איזה מצוה אף שקבל עליו שאר כל המצות אינו גר כדאיתא בבכורות דף ל' ואע"ג דאיתא שם רק אין מקבלין אותו וכן הוא ברמב"ם פי"ד ה"ח, מ"מ משמע דאף בדיעבד אינו גר כמו בחבר וכהן השנויין בברייתא זו ג"כ בלשון אין מקבלין והוא דין דבדיעבד כדאיתא שם כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה.....ונמצא שמפרש"י ראיה שבלא קבלת כל המצות אף רק חוץ מדבר אחד אינו גר כדכתבתי.....וא"כ אף אם גיורת זו תקבל עליה כל המצות ממש נמי הא לא קבלה עליה איסור זו מלהנשא לכהן שהרי האיסור איכא גם על האשה כדאיתא ביבמות דף פ"ד אמר רבא כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת.........ומה שהביא כתר"ה מספר מלמד להועיל שכדאי לגייר להציל הכהן מאיסור חמור דאורייתא וחיי"כ וישאר באיסור לאו, לא מובן לי הא אדרבה כשיגיירנה ולא תשמור המצות יעבור על איסור נדה דהוא חיוב כרת וכשלא נתגיירה אין בה איסור נדה דאורייתא אלא מדרבנן משום נשג"ז, ורק שאיכא הלאו דלא תתחתן כיון שהוא דרך חתנות אך אם דר בקרב יהודים יש להחשיב זה כבפרהסיא שקנאין פוגעין בו שיש בזה גם חומר נגד כרת וגם יש כרת דדברי קבלה שאמר בסנהדרין דף פ"ב ואם דר בקרב נכרים אין זה פרהסיא והוי רק הלאו דלא תתחתן. אך אולי דבלא נתגיירה שאיכא תרי לאוין לאו דלא תתחתן ולאו דזונה והרמב"ם כתב בפי"ב מאי"ב ה"ז שיש בו הפסד שאין בכל עריות כמותו אולי חמיר מגיורת אף שיש בה איסור זונה וגם כרת דנדה. וגם הא בארתי שגרותה לא יהיה כלום ומה שהביא כתר"ה שבמלמד להועיל כתב שאין זה עכוב בקבלת מצות אין זה לע"ד כדכתבתי. וספר מלמד להועלי /להועיל/ אין אצלי לעיין בו. סוף דבר לע"ד אין כדאי להזדקק לזה. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן קנז
בגר שאנן סהדי שלא קבל מצות אף שאמר בפיו שמקבל ז' דעשי"ת תרפ"ט ליובאן. מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם מהר"ר שמעון טרעבניק שליט"א הגאב"ד האדיאץ.
במה שנסתפק כתר"ה אם גר שלא קבל עליו מצות אם נחשב גר, פשוט וברור שאינו גר כלל אף בדיעבד וכן הורה אבא מארי הגאון זצלה"ה הלכה למעשה בסטראבין בעובדא כזו שאינו גר כלל בין לקולא בין לחומרא שקבלת מצות בגר מעכב כדאיתא ביו"ד סי' רס"ח סעי' ג'. ואף אם אמר בפיו שמקבל מצות אם אנן סהדי שאינו מקבל עליו באמת אינו כלום. וגר שמהני לשם אישות בדיעבד, איירי שבשביל האישות קבל עליו מצות באמת והוא ברור ופשוט וכל זה אמר אבא מארי הגאון בפירוש אז כשהורה. ובכלל איני יודע טעם הרבנים הטועים בזה דאף לדידהו עכ"פ איזה תועלת הם מביאין בזה לכלל ישראל שמקבלין גרים כאלו דודאי לא ניחא ליה להקב"ה ולעם ישראל שיתערבו גרים כאלו בישראל. ולדינא פשוט שאין זה גר כלל. ידידו, משה פיינשטיין

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן קס
בגרות שלא כדין ולענין קבורה בקברות ישראל ו' אייר תש"י. מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם מוהר"ר חיים אלעזרי שליט"א הגאב"ד קענטאן, אהיא.
בדבר הגרות שהיה אצל ראביי קאנסעוואטיווער שלא היה בקבלת מצות כראוי והטבילה לא היתה לפני הב"ד אלא לפני נשיהם. הנה פשוט שהגרות אינה כלום דהא קבלת מצות מעכב הגרות ואפילו קבל כל דיני התורה חוץ מדבר אחד מעכב כדאיתא בבכורות דף ל'. וגם צריך שתהיה קבלת המצות בפני ג' ומעכב אפילו בדיעבד כדאיתא בש"ך /יו"ד/ סי' רס"ח סק"ט. ולכן בעצם יש לפקפק על הגרות שיש רבנים שמקבלין הא אנן סהדי ברובן שאין מקבלות המצות כדהוכיח סופן וגם שלא תהא עדיפא מבעלה היהודי שנתגיירה בשבילו שהיא רואה שגם הוא מחלל שבת ומופקר להרבה איסורין. אך עכ"ז יש מקום לומר שהוא גרות בדיעבד מאחר שאמרה לפני הבית דין שמקבלת מצות התורה ואירע גם כזו שמקבלת באמת לכן אולי דנין אף באלו שאין שומרת אח"כ דיני התורה שברור לנו שאף בעת הגרות לא קבלה בלבה, רק כדברים שבלב. אף שלדידי לא מסתבר שבשביל איזו יחידות לסלק האנן סהדי ולהחשיב לדברים שבלב אבל אולי זהו טעמייהו ויש עכ"פ מקום לזה.
ועוד יש מקום לומר טעם גדול דמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כ"כ לשמור המצות וא"כ הוא כגר שנתגייר בין העכו"ם שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדין עובד ע"ז עיי"ש והטעם משום שקבל עליו להיות ככל היהודים שנחשבה קבלה אף שלא ידע כלום מהמצות דידיעת המצות אינה מעכבת הגרות ורק בידע ולא רצה לקבל הוא עכוב בגרות דהא א"צ ללמד כל התורה כולה קודם שנתגייר דרק מקצת מודיעין. ולכן אף שהב"ד אמרו לה שצריך לשמור שבת חושבת שהוא רק הדור בעלמא אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר שהוא יהודי כשר נמצא שלטעותה קבלה כל המצות שיהודי מחוייב שהוא גרות אף שמחמת זה לא תקיים עכ"פ המצות וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת והוא למוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא יחשבו עוד גריעי מהדיוטות.