נשא תשפ"א (בר מצוה ישראל הלוי פכמאן)

(כג) מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כׇּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

Numbers 4:23

(23) Record them from the age of thirty years up to the age of fifty, all who are subject to service in the performance of tasks for the Tent of Meeting.

במדבר ד׳:מ״ז

מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל־הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

Numbers 4:47

from the age of thirty years up to the age of fifty, all who were subject to duties of service and porterage relating to the Tent of Meeting—

רש"י על במדבר ד׳:מ״ז:א׳

עבדת עבדה. הִיא הַשִּׁיר בִּמְצִלְתַּיִם וְכִנּוֹרוֹת, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת (ערכין י"א):

Rashi on Numbers 4:47:1

עבדת עבדה THE SERVICE OF THE MINISTRY — (lit., a service of a service). This is the song of the Levites with accompaniment of cymbals and harps, this being the service attached to another service (the sacrificial service) (Arakhin 11a).

רבנו בחיי, במדבר ד׳:מ״ז:א׳

לעבוד עבודת עבודה. זה השיר שהיה עבודה לעבודה אחרת והיא הקרבנות, וכן הוא אומר (תהילים ק׳:ב׳) עבדו את ה' בשמחה ופסוק מלא הוא שקורא עבודה לשיר, הוא שכתוב בדברי הימים (ב לה) והמשוררים בני אסף על מעמדם אין להם לסור מעל עבודתם, והשיר הזה היה בכנורות ומצלתים והיו אומרים שירות וזמירות להקב"ה בשעת הקרבן. ...

Rabbeinu Bahya, Bamidbar 4:47:1

לעבוד עבודת עבודה, “to perform the work of service.” This is a reference to the song which in itself was a service to support another “service,” namely the sacrificial offerings (Erchin 11). This reflects what David said in Psalms 100,5: “serve the Lord in joy.” We have a clear verse that the offerings were accompanied by song in Chronicles Ii 35,15: “the Asaphite singers were at their stations, by command of David and Asaph and Heman and Jeduthun, the seer of the king; they did not have to leave their tasks.” The “song” referred to was accompanied by music played with harps and percussion instruments. They used to sing the praises of the Lord at the times the daily public sacrifices were being offered on the Altar.

מגילה ל״ב א:י״ב

וְאָמַר רַבִּי שְׁפַטְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַקּוֹרֵא בְּלֹא נְעִימָה וְשׁוֹנֶה בְּלֹא זִמְרָה עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חוּקִּים לֹא טוֹבִים וְגוֹ׳

Megillah 32a:12

And Rabbi Shefatya said that Rabbi Yoḥanan said: Concerning anyone who reads from the Torah without a melody or studies the Mishna without a song, the verse states: “So too I gave them statutes that were not good, and judgments whereby they should not live” (Ezekiel 20:25), as one who studies Torah through song demonstrates that he is fond of his learning. Furthermore, the tune helps him remember what he has learned.

כלי יקר על במדבר ד׳:כ״ב:א׳

נשא את ראש בני גרשון. היה לו למנות תחילה את בני גרשון הבכור, ומה שרצו לתקן זה במדרש הרבתי (ו א) לומר שלפי שנמסר משא הארון אל קהת ע"כ מנאו תחילה לכבוד הארון היא גופא קשיא למה לא מסר משא הארון אל הבכור לכבדו ביתר שאת ועוז התורה אשר לה משפט הבכורה.

והקרוב אלי לומר בזה, שרצה הקב"ה להראות שכבוד חכמים ינחלו כדי ללמד דעת את העם שיכבדו את לומדי התורה ולקרא לקדוש ה' מכובד לקדשו בכל דבר שבקדושה, כדרך שמנה את קהת תחילה בעבור משא דבר ה' אשר אתו ואילו היה נותן הארון לגרשון הבכור הייתי אומר שבעבור הבכורה מנאו תחילה ולא הייתי תולה החשיבות במשא הארון ע"כ מסר הארון אל קהת ומנאו תחילה וידעו הכל ליתן כבוד לתורה וללומדיה. אך מדסמך בעל המדרש ענין זה לפסוק יקרה היא מפנינים (משלי ג טו) כדאיתא ברבתי ודאי כוונתו להורות שכתר תורה הפקר לכל וע"כ לא ניתן הארון אל הבכור שלא יהיה תפארתו לומר אני ראוי לכתר תורה יתר מזולתי אלא הכל שוין בה לכך נאמר יקרה היא מפנינים. היינו מכ"ג שנכנס לפני ולפנים כי לכתר כהונה אין זוכה כ"א מי שהוא מזרע אהרן אבל כתר תורה הפקר לכל והכל זוכין אליו, ויקרה היא מפנינים, מכתר מלכות שיש לו זהב ורב פנינים ואין זוכה בו כ"א מי שהוא מזרע דוד אבל לכתר תורה הכל זוכין ומטעם זה דרש ברבתי יקרה היא מפנינים מן הבכורה כד"א וזאת לפנים בישראל, (רות ד ז) כי אל הבכורה אין זוכה כ"א מי שנולד ראשונה אבל לתורה הכל זוכין...

גם הם. בב' תיבות אלו חתם הענין לומר שעל כל פנים יספור תחילה את בני קהת ואח"כ יספור וימנה את בני גרשון גם הם, ואלמלא מקרא זה כתוב היה אפשר לומר שרצונו ית' למנות בני גרשון תחילה כי הוא הבכור ומה שצוה תחילה שימנה את בני קהת לא כדי להקדימו במספר אלא בעבור חשיבת הארון הזכירו תחילה, שכן מצינו במשכן וכליו שבראש כל אמר ועשו ארון עצי שיטים (שמות כה י). ואחר כך הזכיר המשכן, ובעשייתם עשה בצלאל תחילה משכן ואח"כ כלים, א"כ ודאי מה שהזכיר הארון תחילה לא כדי להקדימו בעשייה אלא לכבוד הארון וחשיבתו הקדימו, כך הייתי אומר שלכבוד הארון שהיה משא בני קהת הקדים תחילה מינוי של בני קהת אבל לעולם כשיבא משה לישא את ראשם ימנה הבכור כבכורתו תחילה, ת"ל נשא את ראש בני גרשון גם הם. משמע שמתחילה תשא את ראש בני קהת ואחר כך ראש בני גרשון כי כל גם מוסיף על ענין ראשון בא.

Kli Yakar on Numbers 4:22:1

...

מנחות ק״י א:ו׳

בכל מקום מוקטר מוגש לשמי בכל מקום סלקא דעתך אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי

Menachot 110a:6

§ The verse states: “And in every place offerings are presented to My name, and a pure meal offering; for My name is great among the nations, says the Lord of hosts.” Does it enter your mind to say that it is permitted to sacrifice offerings in every place? Rather, Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: These are Torah scholars, who engage in Torah study in every place. God says: I ascribe them credit as though they burn and present offerings to My name.