2. Tzahal Soldier can get out for Rosh HaShana or Yom Kippur or Sukkot
3. Russian Soldier can get out on Friday or Shabbos
4. Prisoner can get out of jail for one day
5. HaShavas Aveida
6. Drink the wine or pass the wine
רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַסֵּפֶר נִכְתָּבִין:
Rabbi Said: which is the straight path that a man should choose for himself? One which is an honor to the person adopting it, and [on account of which] honor [accrues] to him from others. And be careful with a light commandment as with a grave one, for you did know not the reward for the fulfillment of the commandments. Also, reckon the loss [that may be sustained through the fulfillment] of a commandment against the reward [accruing] thereby, and the gain [that may be obtained through the committing] of a transgression against the loss [entailed] thereby. Apply your mind to three things and you will not come into the clutches of sin: Know what there is above you: an eye that sees, an ear that hears, and all your deeds are written in a book.
שצריך ליזהר במצוה שיחשב בה שהיא קלה כשמחת הרגל ולמידת לשון הקדש כמצוה שהתבאר לך חומרתה שהיא גדולה כמילה וציצית ושחיטת הפסח ושם סיבת זה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות ובאור זה הענין כאשר אומר והוא שהתורה כולה ממנה מצות עשה וממנה מצות לא תעשה. ואמנם מצות לא תעשה באר הכתוב העונש על כל אחת מהן מלבד המעט מהן אבל מצות עשה לא התבאר שכר כל אחת מהן מה היא אצל השי"ת וכל זה כדי שלא נדע איזו מצוה צריך מאד לשמרה ואיזו מצוה למטה הימנה אבל צוה לעשות ענין פלוני ופלוני ולא הודיע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל הש"י ומפני זה צריך להזהר עליהם כולם ומפני זה העיקר אמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה מבלתי הקשה בין המצות אשר הוא מתעסק בה ובין האחרת אשר תבצר ממנו ולזה ג"כ אמרו אין מעבירין על המצות ר"ל כשיזדמן לך מעשה מצוה לא תעבירהו ותניחהו לעשות מצוה אחרת
Be careful with a commandment that he thinks is light - like rejoicing in the holiday, and study of the Holy Tongue - as with a commandment the great weightiness of which is clear to you - like circumcision and tsitsit (fringes) and slaughtering of the Pesach sacrifice. And there the reason for this is for you do not know the reward given [for the fulfillment] of [the respective] commandments. And the elucidation of this matter is as I will say. And it is that the entire Torah has positive commandments and negative commandments. It is true that Scripture elucidated the punishment of each negative commandment except for a few of them. But what is the reward from God, may He be blessed, of each of the positive commandments is not elucidated. And all of this is so that we do not know which commandment requires that we keep it much and which commandment is below it. Rather He commanded to do matter x and y and He did not make known the reward of which one of them is greater from God, may He be blessed. And because of this one needs to be careful about all of them. And because of this principle, they said (Sukkah 25a), "One who is engaged in a commandment is exempt from [another] commandment," without comparing [the weight of] the commandment that he is involved in to the other one from which he is refraining. And for this, they also said (Pesachim 64b et. al.), "We do not skip over commandments," meaning to say that when you chance upon the performance of a commandment, do not skip over it and leave it to do another commandment.
וגם זאת צריך למודעי כל איש הרוצה לגשתאל התור' והעבודה זה תפלה להיות לו התחזקות לבל ישמע לדבר היצר המסיתו ומקרר חמימות תשוקתו להראות לו אז גודל שפלותו מי אתה הרוצה לגשת אל עבודת הקודש ואתה מלא פשע ועון. ובכל היום הוא הולך ברום לבב ובגיאות כי מי כמוהו. אך האדם צריך להשליך אז בשעת העבוד' כל השפלות והעצבות כמ"ש אין מעבירין על המצות. ר"ל אין להזכיר העבירו' בשעת קיום המצות ויעשה המצוה בחשק נמרץ ועת לכל חפץ לתקן בפעם אחרת הפגמים שלו ולא עתה בשעת העבודה.
See Chasam Tzvi Siman 106 - Only when the Mitzvos are equal http://www.daat.ac.il/daat/vl/chachamtzvi/chachamtzvi02.pdf
החלפת משמרת בצבא גוי
נשמת אדם (שם) חידש יותר מכך, במקרה שאדם עומד על משמרו בצבא, ולא יכול לקיים מצוות – ויכול לבחור בין יום שישי לשבת, האם יבחר לבטל את המצוות של שבת או של יום שישי, וכתב שכיוון ששבת מקודשת וכיוון שכך גם מצוותיה מקודשות, לא נאמר בזה הכלל של אין מעבירין על המצוות, ויבחר שלא ישמור בשבת. והחידוש הוא, שלמרות שיפסיד הנחת תפילין ביום שישי, הלא תפילין הם 'אות', והרי דם שבת היא 'אות' ולכן אין בה חיוב הנחת תפילין, וע"י שישמור שבת הרי זה כמי שמקיים גם מצוות הנחת תפילין!
על הניסים לעומת קדושה – דאורייתא לעומת דרבנן
הגר"ע יוסף (יביע אומר או"ח ח"ב סי' לד) הביא תשובת צמח צדק, הסובר שמי שמתפלל בחנוכה ורואה שאם יאמר על הניסים, יפסיד אמירת קדושה עם הציבור, ידלג על על הניסים. וטעמו הוא, משום דקדושה דאורייתא ועל הניסים דרבנן. ועפ"י יסוד דבריו של החכם צבי, במקום שישנה מצוה עדיפא על אחרת – המצווה החמורה גוברת, וכן הוא במצווה דרבנן לעומת דאורייתא.
הגר"ע יוסף חלק על דבריו[3]: א) קדושה איננה חיוב דאורייתא. ב) אפי' אם היא היתה דאורייתא, נראה שדרבנן קודם, עיי"ש (וכשיטתו של הרדב"ז).
לפי"ז, יש לדון בחייל שעסקנו בו בשאלה הראשונה, שאם בפניו עומדת שאלה של קיום מצווה דאורייתא של סוכה או של תפילה בציבור מדרבנן, הדבר תלוי במח' אם דאורייתא עדיף על דרבנן.
מצווה שאינה בפנינו
נקודה נוספת שעולה מדברי הגרע"י (והביאה שם בשם כמה פוסקים) היא, שהכלל של אין מעבירין על המצוות שייך כאשר שתי המצוות עומדות בפניו ממש, והשאלה איזה מהם להקדים, אבל בשאלת דחיית מצוה אחת מפני השניה – לא נאמר הכלל של 'אין מעבירין על המצוות'. וכל שכן, כאשר שתי המצות אינן בפנינו, אלא השאלה העומדת היא באיזו מצווה להתחייב. וא"כ בנדון שאלת הרדב"ז, ובשאלתנו לגבי חייל לא נאמר הכלל דאין מעבירין על המצוות.
ונראה, שהדבר תלוי בטעם הדין. ניתן להבין, שהאיסור להעביר על המצוות הוא מחמת 'בזיון המצוה', ולפי"ז כאשר המצווה אינה בפניו, אלא השאלה היא באיזה מהמצוות להתחייב אין כאן ביזוי מצווה. אולם ניתן להבין שהאיסור הוא מחמת כבוד המצווה, ולפי"ז אפשר שהכלל נאמר גם ביחס למצוות שאינן בפנינו.
עצתו של החכם צבי
לאחר שהחכם צבי האריך לחלוק על הרדב"ז, הסכים עמו להלכה מטעם אחר, והוא, שיש לחשוש שמא שר בית הסוהר 'פיו דיבר שוא', וברגע הראשון שהוא יכול לצאת – שיצא. וייתכן שכן הוא בשאלתנו, ביחס לצבא, שעדיף שיצא בזמן שיכול - שמא מאוחר יותר לא יוכל, וצ"ע.
חשש מיתה
סוגיא נוספת בה יש לדון, הוא השיקול של 'חשש מיתה', ונזכיר אותה בקצרה[4]: שיטת הערוך לנר (סוכה כג, ב) שכאשר מגבילים זמן – אין לחשוש למיתה, משא"כ באדם שאומר שלא יפטר מן העולם עד שיהא נזיר – שמחייבים אותו להיות נזיר מיד, כיוון שלא הגביל זאת בזמן. לעומת זאת, דעת התוספות (יח, ב ד"ה דלמא) חלקו בין זמן ארוך לזמן קצר, ולפוסקים רבים למעלה משבוע מוגדר זמן ארוך. לפי"ז, בנדון שאלתנו אודות החייל: לדעת הערוך לנר אין לחשוש למיתה, והשאלה חוזרת למח' רדב"ז וחכ"צ, ואילו לדעת התוס' פרק זמן שבין ראש השנה ליוה"כ ייתכן לומר שהוא נחשב זמן ארוך וא"כ יצטרך לצאת לראש השנה, ולא ליוה"כ.