Can I talk yet?

We're in shul and we see a friend. We don't want to be disruptive, but at the very least we have to be friendly, and sometimes we just want to spend a few minutes catching up.
At the same time, is it possible that through our actions and speech we might be undermining ourselves and what we accomplish by being in shul to daven? When and how is it appropriate and permissible to talk in shul?
These are the question I wanted to answer for myself as I delved into Shulchan Aruch and the Mishneh Berurah. Following are questions I posed to myself and the answers I found:

When I walk into shul in the morning I see a friend or an acquaintance I want to say hello to. Is this a problem?

אורח חיים נ״א:ד׳

צריך ליזהר מלהפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"ח: ואפילו לצורך מצוה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח [ב"י בשם כל בו] [וע"ל סי' נ"ג ונ"ד]:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 51:4

One must be cautious to refrain from talking from the moment he begins Baruch She'amar until after he concludes the Eighteen Benedictions (The Amidah). Rem"a: And even if it is for the sake of performing a mitzvah one may not talk between Baruch Sheamar and Yishtabach [Beit Yosef quoting the Kol Bo][see below 53 and 54].

The Shulchan Aruch tells us we have to be careful about speaking to others from the beginning of Baruch She'amar until after we complete the Amidah. The Rema adds that this is true even when the issue is for the sake of a mitzvah.

אורח חיים נ״א:ה׳

בין המזמורים האלו שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע המזמור שואל מפני הירא' ומשיב מפני הכבוד:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 51:5

In between these psalms one may ask [of another's welfare] out of respect [for that person] and may reply greetings to any person. And in the middle of [one of] the psalms he may ask [of another's welfare] out of fear and he may reply out of respect.

However, it seems the Shulchan Aruch is giving us an opening here. He says that between paragraphs in Pesukai Dezimrah, one may initiate and say say hello to someone who is deserving of respect and respond when anyone says hello to you. While in the middle of a paragraph, we are more limited and can only initiate to someone we fear and we can respond to someone deserving of respect.

משנה ברורה נ״א:י״ב

(יב) מפני הכבוד - בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום. בפסוק ד' מלך ד' מלך ד' ימלוך לעולם ועד לא יפסיק באמצע כמו בין ד' אלהיכם לאמת [א"ר]. כתב בדרך החיים כשצריך להפסיק והוא עומד סמוך לפרק יש לו ליזהר ולמהר לסיים עד הפרק כי טוב יותר להפסיק בין הפרקים מבאמצע הפרק ועיין לקמן בסימן ס"ו במ"א סק"א שכהיום שאין אנו רגילין לשאול בשלום בבהכ"נ בעת התפלה חלילה לשאול או להשיב לא בין הפרקים דק"ש ולא בפסוקי דזמרה:

Mishnah Berurah 51:12

...

But the Mishneh Berurah on the spot quotes the Magen Avraham who says today we don't have this situation and we're not accustomed to initiate conversation in shul during davening, and therefore we should not do so! Personally, I don't think the Magen Avraham was ignorant (chalila) of people chatting in shul. After all, he was a contemporary of the Tosafos Yom Tov who wrote the famous Misheberach prayer for those who refrain from talking in shul. So clearly, this was an issue in his time as well.

מגן אברהם ס״ו:א׳

כתבו התוס' רפ"ב דברכות כל מה שאסור לדבר אפי' בלה"ק אסור: שואל בשלום. אפי' בל' לע"ז (תר"י) ומהר"ם טיקטין כתב בגליון הרי"ף בשם נימוקי מהרא"ש דוקא בפנים חדשות שואל ומשיב שאם לא ישאל יבא לידי שנאה ובב"ה שאין אנו שואלין בשלום חלילה לשאול או להשיב אפי' מד"ת לא בין הפרקים ולא בפסוקי דזמרה עכ"ל, ובס' החינוך כתב ומי שלא ראינו שיקפיד על חבירו כלל לא יפסיק אפי' בין הפרקים עמ"ש סי' ר"ז וסי' ק"ד ס"ה:

Magen Avraham 66:1

...

Another idea the Magen Avraham notes here is what if someone initiates a conversation with you, and you don't respond? If they will be upset or angry, then you should respond. But that's a judgement call you would have to make.

What if I finish Pesukei Dezimra before the chazan does? I have a couple of minutes, can I say hello or chat with someone?

אורח חיים נ״ד:ג׳

המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה ויש מי שאומר שלצרכי ציבור או לפסוק צדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה מותר להפסיק: הגה ומזה נתפשט מה שנהגו בהרבה מקומות לברך חולה או לקבול בב"ה שיעשו לו דין בין ישתבח ליוצר דכל זה מקרי לצורך מצוה ולאחר כך כשחוזרין להתפלל יאמר השליח צבור מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש עליהם כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה שלפניו ולכן מתחילין ערבית בלא קדיש [כל בו] וכן מי שלא היה לו ציצית או תפילין והביאו לו בין ישתבח לקדיש יכול להניחם ולברך עליהם אבל בין קדיש לברכו לא יפסיק בשום דבר [א"ז פרק תפלת והשחר] וכ"ש שלא יפסיק לאחר שאמר הש"צ ברכו קודם שמתחילין ברכת יוצר: [ב"י סוף סי' נ"ז בשם המנהיג וע"ל סוף סי' נ"ו]:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 54:3

One who speaks between Yishtabah and Yotzer - it is a sin in his hand, and would be required to return from the battlefield [due to fear of sin leading to death] (see Deut. 24, Sotah 44b). But there are those who say that it is permitted to interrupt at that point for communal needs or to bestow charity to those who come to be provided for from charity. Gloss: From this stems the custom in many places to say a blessing for the sick or for a claimant to ask for judgement between Yishtabah and Yotzer, because these are instances of (interruptions for) the purpose of a mitzvah. And after that, when they resume praying, the leader says a bit of pesukei dezimra and then kaddish on those verses, since we do not say kaddish without a psalm before it. This is why the evening service begins without a kaddish (Kol Bo), and why one who did not have a tallit or tefillin at the start of the (morning) service and one was brought to them between Yishtabah and kaddish, can put them on and say the blessings. But between kaddish and Barkhu, one must not stop for any purpose (Or Zarua), and all the more so not stop after the leader has said Barkhu and before they begin saying the Yotzer blessing (Beit Yosef).

The Shulchan Aruch uses strong language in describing one who talks between Yishtabach and the following beracha (Yotzer Ohr).

משנה ברורה נ״ד:ה׳

(ה) מעורכי המלחמה - ר"ל דכתיב בקרא מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ואחז"ל הירא מעבירות שבידו וזו ג"כ בכלל עבירה היא והא"ר כתב בשם מטה משה שהקליפות מבטלים לעלות התפלה וע"י פסוקי דזמרה מכריתים אותם וכששח חוזרין עליה בשביל העבירה הזאת אותם הגדודים שהם מעריכים מלחמה בינינו בעו"ה ע"כ ראוי שלא לספר:

Mishnah Berurah 54:5

...

The Mishneh Berurah on this spot describes the issue in more detail. Quoting the Eliyahu Rabah, he describes a person's inclinations that try to prevent the person from getting up to go to shul. And through reciting Pesukei Dezimra, we are able to utterly destroy those inclinations. But when we talk, those inclinations return and cause even more destruction as a result of our talking in shul.

What about during Kadish? There are several of them during davening. Can I use those moments when I'm just listening and shmooze a bit as well?

אורח חיים נ״ו:א׳

דין עניית הקדיש על ידי הקהל. ובו ה סעיפים:
יש לכוין בעניית הקדיש: הגה ולא יפסיק בין יהא שמיה רבא למברך [הגהות אשר"י בשם א"ז כתב דלפי' ראשון לא יפסיק בין שמיה לרבא ולפירוש ר"י אין להפסיק בין רבא למברך] ולענות אותו בקול רם ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש: הגה ויש לעמוד כשעונין קדיש וכל דבר שבקדושה ומי שבא לב"ה ושומע הקהל עונין קדיש עונ' עמהם אע"פ שלא שמע ש"צ שאמר יתגדל וכו' [הגהות חדשים במרדכי דברכות] וגם הש"צ צריך לומר יהא שמיה רבא וכשמתחיל יתגדל י"ל ועתה יגדל נא כח וגו' זכור רחמיך וגו':

Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:1

Laws of the Congregation's responding to the Kaddish (5 sections): One should have concentration when answering the Kaddish. Rem"a: And one does not interrupt between "Y'hei Sh'meih Rabbah" ("May the Great Name") and "M'varakh" ("be blessed") [Hagahot Asheri in the name of Or Zarua wrote regarding the first explanation: "One should not interrupt between "Sh'meih" and "Rabbah" and according to the explanation of the Ri: one should not interrupt between "Rabbah" and "M'varakh"]. and one should answer loudly and strive to run to hear Kaddish. Rem"a: And one should stand when answering Kaddish and any davar she-bikdushah ("matter in which there is holiness" - a recitation which requires a minyan). And one who comes to synagogue and hears the congregation answering Kaddish answers along with them even though he did not hear the prayer-leader saying "Yitgadal etc." [Hagahot Chadashim on the Mordechai on Brakhot]. And the prayer-leader also needs to say "Y'hei Sh'meih Rabbah...". And when he begins "Yitgadal...", one should say "And now, let power [of YHVH] be magnified..." (Numbers 14:17) and "Remember Your mercy..." (Psalms 25:6).

The Shulchan Aruch says we have to pay attention during Kadish and answer in a loud voice. He goes on to say we should even run to shul in order to catch Kadish.

משנה ברורה נ״ו:א׳

(א) יש לכוין - כי אחז"ל כל העונה איש"ר מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו ופירשו הראשונים דר"ל בכל כחו בכל כונתו ובכל איבריו דהיינו שיאמרנה בלב ונפש ולא רק כמוציא שפתיו ולבו בל עמו. גם יכוין לשמוע הקדיש מפי הש"ץ כדי שידע על מה הוא עונה איש"ר ואמן שאחר דאמירן בעלמא. וכ"ש שצריך ליזהר מאד ומאד שלא להשיח באמצע קדיש או קדושה וכדאיתא במסכת דרך ארץ דר' חמא אשכחיה לאליהו בכמה אלפי גמלים טעונים אף וחימה לשלם לאלו וכל המדבר באלו המקומות עליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב [הובא בב"י סימן קכ"ה] וכתוב בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות א"ל למה פניך מוריקות א"ל מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ויכולו וברכת מגן אבות וביתגדל. ובספר מטה משה סימן תי"א הביא בשם מדרש שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו וא"ל מפני מה אירע לך כך א"ל מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש. ואפי' להרהר בד"ת אסור בשעה שהחזן אומר קדיש מפני שצריך לכוין הרבה בעניית הקדיש [פרי חדש]. ואין חילוק בין קדיש על תנ"ך או אגדה או משניות [פמ"ג]:

Mishnah Berurah 56:1

...

But the Mishneh Berurah goes further. He implores us to be very careful during Kadish and Kedushah not to talk. The Mishneh Berurah then quotes a few different ideas and stories that discuss the gravity of talking in shul. For example, he quotes the Sefer Chasidim (Rabbi Yehudah Hachasid) who relates a story of one friend seeing another friend in a dream after the friend had died. And in the dream, the man's friend looked terrible. His friend asked him why he looked so terrible, and the man replied that it is a direct result of his having talked during the time the Chazan would start Vayechulu on Friday nights and during the repetition of the Amidah and during Kadish.

What about just before Krias Shema in the morning? Is that an opportunity to say hello to someone?

אורח חיים ס״ו:א׳

באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק ובו י' סעיפים:
בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה וכ"ש מלך או אנס ומשיב שלום לאדם נכבד ואפי' באמצע הפסוק חוץ מפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו שלא יפסיק בהם כלל אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 66:1

[The Laws Regarding] In Which Place One May Interrupt and in Which Place One May Not Interrupt. Containing 10 Se-ifim
Between the sections [of Shema or it's blessings], one may greet an honored person and respond to a greeting from any person. And in the middle [of a section], one may greet someone that one reveres, such as one's father, one's teacher, or one greater than oneself in wisdom, and all the more so a king or one who compels. And one may respond to a greeting from an honored person, even in the middle of a verse, except for the verse of "Sh'ma Yisrael" and "Baruch shem kavod malchuto l'olam va-ed", during which one may not interrupt at all unless it is out of fear that he will be killed.

Similar to what we saw above for Pesukai Dezimrah, the Shulchan Aruch states that between paragraphs we can initiate and say say hello to someone who is deserving of respect and respond when anyone says hello to you. While in the middle of a paragraph, we are more limited and can only initiate to someone we fear and we can respond to someone deserving of respect.

משנה ברורה ס״ו:א׳

כל מה שאסור לדבר אפילו בלשון הקודש אסור לדבר. ואפי' תיבה אחת אסור [פמ"ג]:
(א) בין הפרקים - דוקא בשפגעו זה את זה ממילא אבל במשכים לפתחו או לילך בבהכ"נ ממקום הקבוע לו למקום חבירו ליתן לו שלום ואפילו לאביו ורבו אסור ואפילו קודם שהתחיל ברוך שאמר כיון שהוא קודם התפלה [פמ"ג בסימן פ"ט עי"ש בפרש"י וכן מוכח לפי הטעם האמור בגמרא י"ד דבמה חשבתו לזה וכו' עי"ש בפרש"י ועיין בקידושין ל"ג ע"ב שלא יהא כבודו חמור מכבוד שמים]:

Mishnah Berurah 66:1

...

But the Mishneh Berurah clarifies that this is only when we meet our friend as they come to us. He states unequivocally that we cannot get up and walk over to someone in order to say hello. Even if that person is his father or rav. Moreover, he says this is true even before we start Baruch She'amar since we have not yet said the Amidah.
This one line in the Mishneh Brerurah was eye-opening to me as we commonly walk over to a friend as we walk into shul thinking it's a good time to chat before we get started.

I finished my Shemona Esrei. This seems like the obvious time to chat. I've already finished, I don't need to pay attention to the Chazan's repetition, right?

אורח חיים קכ״ד:ז׳

לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפל' ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערים בו: הגה וילמד בניו הקטנים שיענו אמן כי מיד שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעולם הבא [כלבו]:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 124:7

...

The Shulchan Aruch is very plain about not talking during the repetition of the Amidah. And he goes out of his way to use strong language about anyone who does talk during this time.

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים קכ״ד:י״ב

[יב] והשח גוערין בו וכו'. כתב הכלבו דף ט' אוי להם למדברים דברים בטילים או שחוק בשעת התפילה כי ראינו בעוונינו כמה בתי כנסיות שנחרבו על שנהגו בהם קלות ראש, עד כאן. כתב בספר ווי העמודים מן הראוי שכל קהילה וקהילה יעמידו אנשים על זה, אשר ישגיחו בעונשים רבים על המדברים ויבושו אותו ברבים. וכתב של"ה דף רנ"ה ראיתי מהחרדים על דבר ה' שמשימין הסידור בפניהם בשעת חזרת התפילה ועיניהם ולבם שם ולא יראה חוצה ואז מכוונים על כל מלה ומלה, עד כאן. וכתב עולת תמיד בשם תשובת מנחם עזריה סימן ק"ב דמי שעסק בתורה אף שלא יאות עבודה מכל מקום לא נקרא חוטא, עד כאן. ויש ליזהר בזה דהא כתב מנחם עזריה הטעם דאנו מחזיקים עצמן בקיאים, וסיים וראה שנפסק בעצמינו כבלתי בקיאין שאם לא כיוונו כל הצורך נכון לצאת בשעה ששליח ציבור יורד, עד כאן, וכבר נתבאר בריש סימן ק"א דמחזיקין עצמינו האידנא למתפללין שלא בכוונה, וכן לעיל סימן א' כתבתי שאין לומר תפילות ותחנונים בשעה ששליח ציבור חוזר התפילה, וכן משמע בשל"ה שם, וכן בספר ווי העמודים קורא תגר על זה, ועיין סימן צ' סעיף י"ח:

Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 124:12

...

The Mishneh Berurah adds to the Shulchan Aruch by quoting a very scary Kolbo saying that this type of levity in shul is what has caused many shuls to be destroyed.

Torah reading offers many opportunities for talking: while the Torah is going to and from the Aron, or during a Misheberach, etc. Isn't that a good time to catch up with a friend?

אורח חיים קמ״ו:ב׳

כיון שהתחיל הקורא לקרות בספ' תורה אסור לספר אפי' בד"ת אפי' בין גברא לגברא ואפי' אם השלי' הוא הפרשה ויש מתירים לגרוס [פירוש ללמוד] בלחש ויש אומרים שאם יש עשרה דצייתי (פירוש שמשימין לבם) לספ' תורה מות' לספ' [בדברי תורה] (ב"י בשם מהרי"א) ויש מתירין למי שתורתו אומנתו ויש מתירין למי שקוד' שנפתח ס"ת מחזיר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע ס"ת אלא לקרות ומתחיל לקרות ולקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה שרי וכל זה אינו ענין לפרש' זכור ופרשת פרה שהם בעשר' מדאוריית' שצריך לכוין ולשמעם מפי הקורא והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשמעם מפי הקורא:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 146:2

...

So the Shulchan Aruch tells us that once Torah reading begins, it's not permitted to talk (even divrei Torah) even between aliyas.

משנה ברורה קמ״ו:ד׳

(ד) כיון שהתחיל - והמ"א מצדד לומר דמשעה שנפתח הס"ת אפילו לא התחיל עדיין הקורא לקרות ג"כ אסור וכן משמע דעת הגר"א בביאורו דמשעה שפתחו הס"ת כדי לברך אסור לספר:

Mishnah Berurah 146:4

...

The Mishneh Berurah quotes the Magen Avraham who says from the time the Torah is opened on the bima it is already not permitted to talk.

משנה ברורה קמ״ו:ו׳

(ו) אפילו בין גברא לגברא - שמא ימשך הלמוד בעת הקריאה והב"ח מיקל בלמוד בין גברא לגברא ובא"ר מצדד דעם אחרים אין להקל שמא ימשך [ובבינו לבין עצמו המיקל ללמוד אז אין למחות בידו] אך להורות אז הוראה לפי שעה אין להחמיר דלא שכיח כ"כ בזה שמא ימשך:

Mishnah Berurah 146:6

...

Why can't we talk between aliyas? Because, let's face it, once we start it's hard to stop the conversation as soon as the Torah reading continues.

משנה ברורה קמ״ו:ז׳

(ז) אם השלים וכו' - שנים מקרא ואחד תרגום וע' בפמ"ג שמצדד לומר דאפי' אם כבר שמע קריאת התורה בעשרה ג"כ אסור וכן משמע בביאור הגר"א:

Mishnah Berurah 146:7

...

The Mishnah Berurah adds that even if you've already heard Torah reading and completed your twice through in Torah and once through with the Targum, you still can't talk.

משנה ברורה קמ״ו:ח׳

(ח) ויש מתירים וכו' - מיירי דאיכא עשרה דצייתי לס"ת מבלעדו ואפ"ה אינו מותר בקול רם לדעה זו כדי שלא יטריד שאר השומעים:

Mishnah Berurah 146:8

...

However, if there are 10 other men who haven't yet heard Torah reading, you are permitted to learn quietly as long as you don't disturb others.