(א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי.
(1) And there went a man of the house of Levi, and took to wife a daughter of Levi.
ויקח את בת לוי: פרוש היה ממנה מפני גזירת פרעה (וחזר ולקחה. וזהו וילך, שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזרתך קשה משל פרעה, אם פרעה גזר על הזכרים, ואתה ג"כ על הנקבות). והחזירה ועשה בה לקוחין שניים.
and married a daughter of Levi: He was separated from her because of Pharaoh’s decree (and he remarried her. This is the meaning of went, that he followed [lit., he went after] his daughter’s advice that she said to him, Your decree is harsher than פַּרְעֹה. Whereas Pharaoh issued a decree [only] against the males, you [issued a decree] against the females as well [for none will be born]. This [comment] is found in an old Rashi ), and he took her back and married her a second time.
פועה: זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה. פועה לשון צעקה, כמו (ישעיהו מב יד) כיולדה אפעה:
Puah: This was Miriam, [called Puah] because she cried (פּוֹעָה) and talked and cooed to the newborn infant in the manner of women who soothe a crying infant. פּוֹעָה is an expression of crying out, similar to “Like a travailing woman will I cry (אֶפְעֶה) " (Isa. 42:14).
(י) שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם. (יא) יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ. (יב) יָשִׂימוּ לַיהוָה כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ. (יג) יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. (יד) הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד. (טו) אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ. (טז) וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים. (יז) נָסֹגוּ אָחוֹר יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ.
(10) Sing unto the LORD a new song, And His praise from the end of the earth; Ye that go down to the sea, and all that is therein, The isles, and the inhabitants thereof. (11) Let the wilderness and the cities thereof lift up their voice, The villages that Kedar doth inhabit; Let the inhabitants of Sela exult, Let them shout from the top of the mountains. (12) Let them give glory unto the LORD, And declare His praise in the islands. (13) The LORD will go forth as a mighty man, He will stir up jealousy like a man of war; He will cry, yea, He will shout aloud, He will prove Himself mighty against His enemies. (14) I have long time held My peace, I have been still, and refrained Myself; Now will I cry like a travailing woman, Gasping and panting at once. (15) I will make waste mountains and hills, And dry up all their herbs; And I will make the rivers islands, And will dry up the pools. (16) And I will bring the blind by a way that they knew not, In paths that they knew not will I lead them; I will make darkness light before them, and rugged places plain. These things will I do, And I will not leave them undone. (17) They shall be turned back, greatly ashamed, That trust in graven images, That say unto molten images: ‘Ye are our gods.’
ותקח מרים הנביאה: היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו', כדאיתא בסוטה (דף יג א). דבר אחר אחות אהרן לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה, נקראת על שמו:
Miriam, the prophetess, Aaron’s sister, took: When did she prophesy? When she was [known only as] “Aaron’s sister,” before Moses was born, she said, “My mother is destined to bear a son” [who will save Israel], as is found in Sotah 12b, 13a). Another explanation: [It is written] Aaron’s sister since he [Aaron] risked his life for her when she was afflicted with zara’ath; [thus] she is called by his name (Mechilta).
ותען להם מרים: משה אמר שירה לאנשים, הוא אומר והם עונין אחריו, ומרים אמרה שירה לנשים:
And Miriam called out to them: Moses said the Song to the men, and they answered after him, and Miriam said the song to the women [and they too repeated it]. — [from Mechilta]
ותדבר מרים ואהרן: היא פתחה בדבור תחילה, לפיכך הקדימה הכתוב תחלה, ומנין היתה יודעת מרים שפרש משה מן האשה, רבי נתן אומר, מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה, כיון ששמעה צפורה, אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפרש בעלי ממני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן. ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו, כך נענשה, קל וחומר למספר בגנותו של חבירו:
Miriam and Aaron spoke: She spoke first. Therefore, Scripture mentions her first. How did she know that Moses had separated from his wife? [See below] R. Nathan says: Miriam was beside Zipporah when Moses was told that Eldad and Medad were prophesying in the camp. When Zipporah heard this, she said,“Woe to their wives if they are required to prophesy, for they will separate from their wives just my husband separated from me.” From this, Miriam knew [about it] and told Aaron. Now if Miriam, who did not intend to disparage him [Moses] was punished, all the more so someone who [intentionally] disparages his fellow.
אל נא תהי: אחותנו זו:
| Do not let her be: This sister of ours. |
| רפא נא לה: מפני מה לא האריך משה בתפלה, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה [דבר אחר שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה, אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה]: |
please heal her: Why did Moses not pray at length? So that the Israelites should not say, “His sister is in distress, yet he stands and prolongs his prayer.” [Sifrei Beha’alothecha 1:42:13, Tanchuma Tzav 13] (Another interpretation: So that Israel should not say, “ For his sister he prays at length, but for our sake he does not pray at length.”) - [Midrash Aggadah, Yalkut Shim’oni, Midrash Lekach Tov]
והעם לא נסע: זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור, שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק וגו
the people did not travel: This honor was accorded her by the Omnipresent because of the time she remained with Moses when he was cast into the river, as it says,“His sister stood by from afar to know what would be done to him” (Exod. 2:4). - [Sotah 9b]