Tircha D'Tzibura

חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא בְּאַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה

Yoma 68b:13

The synagogue attendant takes a Torah scroll and gives it to the head of the synagogue that stood on the Temple Mount; and the head of the synagogue gives it to the deputy High Priest, and the Deputy gives it to the High Priest, and the High Priest stands and receives the scroll from his hands. And he reads from the scroll the Torah portion beginning with the verse: “After the death” (Leviticus 16:1) and the portion beginning with the verse: “But on the tenth” (Leviticus 23:26), and furls the Torah scroll and places it on his bosom and says: More than what I have read before you is written here. The Torah portion beginning with the verse: “And on the tenth,” from the book of Numbers (29:7), he then reads by heart.

יומא ע׳ א:ב׳-ג׳

וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְכוּ׳ וְכׇל כָּךְ לָמָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל סֵפֶר תּוֹרָה וּבֶעָשׂוֹר שֶׁל חוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה אַמַּאי נִגְלוֹל וְנִיקְרֵי אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְפִי שֶׁאֵין גּוֹלְלִין סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִיבּוּר מִפְּנֵי כְּבוֹד צִיבּוּר

Yoma 70a:2-3

§ It was taught in the mishna: The High Priest furls the Torah scroll and places it on his bosom and says: More than what I have read before you is written here. The Gemara comments: And why must he say all this? It is so as not to cast aspersions on the Torah scroll, because people might think that the portion he read by heart is not written there. § It was further taught in the mishna: The Torah portion beginning with the verse: “And on the tenth,” from the book of Numbers (29:7), he reads by heart. The Gemara asks: Why does he read it by heart? Let him furl the scroll to that portion and read it from the text. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said that Rav Sheshet said: It is because one may not furl a Torah scroll in public, out of respect for the community. It is inappropriate to make the community wait until they have reached the next section.

רש"י על יומא ע׳ א

מפני כבוד ציבור - שיהו מצפין ודוממין לכך: ונייתי אחרינא - שיהא נגלל לפרשה שלישית:,משום פגמו וכו' - שלא יאמרו חסר הוא

Rashi on Yoma 70a

On account of the congregation’s honor - For they would have to wait in passive silence [while the Torah was rolled].

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב:כ״ג

אֵין קוֹרְאִין בְּחֻמָּשִׁין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת מִשּׁוּם כְּבוֹד צִבּוּר. וְאֵין גּוֹלְלִין סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹתָן עוֹמְדִין עַד שֶׁיִּגְלל סֵפֶר תּוֹרָה. לְפִיכָךְ אִם יִצְטָרְכוּ לִקְרוֹת שְׁנֵי עִנְיָנִים מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה.

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:23

Scrolls of single books of the Pentateuch are not used for reading at services in synagogues, out of respect to the congregation. Nor is the scroll of the Law rolled at a public service, out of regard to the convenience of the congregants so that they should not have the trouble of standing while the scroll is being rolled. Hence, if two sections in different parts of the text are to be read, two scrolls are taken out. One person must not read one section in two scrolls, lest it will be said that the first scroll was defective and therefore he read out of the second.

אורח חיים קמ״ד:ג׳

(ג) אין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד הצבור ואם אין להם אלא ס"ת אחד והם צריכים לקרות בשני עניינים גוללים וידחה כבוד הצבו':

Shulchan Arukh, Orach Chayim 144:3

(3) It is not proper to roll the Torah scroll in the presence of the congregation, so as to honor the congregation. And if they only have a single Torah scroll and they have to read two portions they may roll, and they defer the honor of the congregation

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים קמ״ד:י״ד:א׳

שם מפני כבוד הצבור, פי' שיהיו מצפים ודוממים לכך ב"י בשם רש"י, לבוש, ואם יכולין למחול על כבודם עיין בדברינו לעיל סי' ג"ן אות ל"ז וסי' קמ"ג אות יו"ד:

Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 144:14:1

...

What are the parameters of the prohibition of tircha d’tzibura?
To what extent must we be careful concerning this matter?
When is it permitted to burden the congregation?
When is the Tzibbur allowed to be mochel on it's Kovod?

K'rias Shema: - pesukim from Balak NOT included because of Tircha D'tzibbur

ברכות י״ב ב:י״ד-ט״ז

בִּקְּשׁוּ לִקְבּוֹעַ פָּרָשַׁת בָּלָק בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּמִפְּנֵי מָה לֹא קְבָעוּהָ — מִשּׁוּם טוֹרַח צִבּוּר. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ: ״אֵל מֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם״ — לֵימָא פָּרָשַׁת רִבִּית וּפָרָשַׁת מִשְׁקָלוֹת דִּכְתִיב בָּהֶן יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ הַאי קְרָא: ״כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ״

Berakhot 12b:14-16

Rabbi Abbahu ben Zutarti said that Rabbi Yehuda bar Zevida said: The Sages sought to establish the blessings of Balaam that appear in the Torah portion of Balak, as part of the twice-daily recitation of Shema. And why did they not establish it there? Because extending Shema would place an encumbrance on the congregation, from which the Sages sought to refrain. The Gemara seeks: Why did the Sages seek to add the blessings of Balaam in the first place? If you say that they did so because the exodus from Egypt is mentioned, as it is written therein: “God, who brought them forth out of Egypt, is like the horns of the wild ram” (Numbers 23:22), certainly mention of the Exodus is not unique to this Torah portion. Many other portions mention the exodus as well. Let us say the portion of usury (Leviticus 25:35–38) or the portion of weights (Leviticus 19:35–37), as the exodus from Egypt is written therein as well. In addition, they are brief and would not constitute an encumbrance on the congregation. Rather, Rabbi Yosei bar Avin said: The reason the Sages sought to establish the portion of Balak as part of the recitation of Shema is because it is written therein: “He couched, He lay down like a lion and a lioness; who shall rouse Him? Those who bless You are blessed and those who curse You are cursed” (Numbers 24:9). This is reminiscent of what is said in Shema: When you lie down, and when you rise.

Primary Halachos and other examples:

אורח חיים קכ״ו:ד׳

אם טעה ש"ץ כשהתפלל בלחש לעולם אינו חוזר ומתפלל שנית מפני טורח הצבור אלא סומך על התפל' שיתפלל בקול רם והוא שלא טעה בג' ראשונות שאם טעה בהם לעולם חוזר כמו שהיחיד חוזר:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 126:4

4. If a sheliach tzibbur erred in his recitation of the whispered Shemoneh Esreh he is never required to repeat it in a whisper, because [waiting for him] would inconvenience the congregation. Instead, he should rely on the Tefila that he will say out loud. [The above applies] provided he did not err in the first three blessings, because if he errs in those, he must return [to the beginning], just as an individual must do.

אורח חיים מ״ט

(א) שיכול לומר ק"ש בעל פה. ובו סעיף אחד:
אע"ג דקיימא לן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל כגון ק"ש וברכת כהנים ופרשת התמיד וכיוצא בהן מותר:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 49

(1) Even though we have established that things [from the Torah] which were written, you have no permission to recite them by heart, any thing that is routine and fluent in everyone's mouth, ofr example, the recitation of the Sh'ma and the Priestly Blessing and the section of the daily offering, and similar things to them is permitted.

משנה ברורה מ״ט:ג׳

(ג) לאומרם ע"פ - מי שדורש ברבים בהרבה פסוקים שבתורה וקשה לו לחפש בכל שעה בחומש מפני כבוד הצבור אפשר שיש להקל. עיין ביומא (דף ע) בתוספות ישנים ד"ה ובעשור בתירוץ ראשון ובתירוץ בתרא ובביאור הגר"א הסכים לדינא לתירוץ בתרא:

Mishnah Berurah 49:3

...

Is Tircha D'tzibbur a mitzvah D'orysa or D'Rabanan?

ויקרא י״ט:י״ח

(יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה'׃

Leviticus 19:18

(18) You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen. Love your fellow as yourself: I am the LORD.

Rav Yisrael Algazi (Shalmei Tzibbur page 2b) writes that the concept of k’vod ha-tzibbur involves a Torah mitzvah, and therefore as a general rule overrides rabbinic prohibitions (he even discusses the possibility that the honour of the congregation should defer Torah mitzvos).
His position is rejected by the Sdei Chemed and many others and the general consesus among poskim is that although the underlying concept of kevod ha-tzibbur is a Torah mitzvah, the specific applications mentioned by Chazal (such as not rolling the Sefer Torah in public) are M'drabanan.

A possible Torah source for this Mitzvah - a Chidush of R'Osher Weiss

קידושין ל״ב ב:י״ב

רבי שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת

Kiddushin 32b:12

The baraita continues: Rabbi Shimon ben Elazar says: From where is it derived that an elder should not trouble others to honor him? The verse states: “And you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God.” The phrase “an elder, and you shall fear,” read by itself, without the rest of the verse, indicates that an elder is also commanded to fear God, and not purposefully act in a manner to cause others to have to honor him. In conclusion, the baraita cites another opinion. Isi ben Yehuda says that the verse: “Before the hoary head you shall stand,” indicates that even any person of hoary head is included in this mitzva, not only a Sage.

רש"י על קידושין ל״ב ב:י״ב:א׳

שלא יטריח - אם יכול לילך דרך אחרת שלא יעמיד את הציבור:

Rashi on Kiddushin 32b:12:1

...

When is the Tzibbur allowed to be mochel on it's Kovod?

אורח חיים קמ״ד:ג׳

Shulchan Arukh, Orach Chayim 144:3

This halachah seems difficult. On Yom Kippur, the Gemara we saw earlier (Yoma 68b) is that rather than rolling the Torah to the appropriate leigning (and causing the people to wait) the kohen gadol reads from Parshas Pinchas by heart. Surely this should also be the practice where only one Sefer Torah is available?
The Magen Avraham asks and answers:

מגן אברהם קמ״ד:ז׳

(ז) וידחה כבוד הצבור. צ"ע דהא בכ"ג התירו לקרות ע"פ ולא התירו לגלול בצבור ש"מ דלא אמרי' ידחה כבוד הצבור אפי' היכא דלא אפשר בענין אחר וא"כ ה"נ יקרא ע"פ כמ"ש ב"י בשם הרשב"א וצ"ל דבשלמא במקדש היו כל ישראל ולא מחלו משא"כ בבה"כ דיש מתי מעט ומסתמא מוחלין על כבודם כדי לקיים קריאת המפטיר דשבת ור"ח ומפטיר די"ט דהוא תקנת הגאונים וע' במ"ס פי"א ומ"ש סי' קמ"ג ס"ד ועיין ב"ח שדבריו צ"ע וטעה בין ובעשור לאך בעשור דהא אנן קורין ובעשור ובזה אין מדלגין לעולם ע"ש ועב"י סימן קמ"ג וסי' נ"ג ס"ו מ"ש:

Magen Avraham 144:7

...

The question of 3 Sifrei Torah - Parshas Mishpatim, Shekalim & Rosh Chodesh
There is only one sefer Torah - Tadir v Ein Mavirin Al Hamitzvos v Tircha D'tzibbur
Competing priorities: 1) Weekly Sedra 2) Special Shabbos 3) Rosh Chodesh

Waiting for the Rov to finish

אורח חיים קכ״ד:ג׳

קהל שהתפללו וכלם בקיאים בתפלה אעפ"כ ירד ש"צ וחוזר להתפלל כדי לקיים תקנת חכמים: הגה ואם יש יחידים בקהל שמאריכים בתפלתם אין לש"צ להמתין עליהם ואפי' היו חשובי העיר וכן אם היה מנין בב"ה אין להמתין על אדם חשוב או גדול שעדיין לא בא [בנימין זאב סי' קס"ח]:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 124:3

...

However the Mishna Berura writes....

משנה ברורה קכ״ד:י״ג

(יג) חשובי העיר - מפני טורח הציבור ועכשיו נהגו שהש"ץ ממתין עד שיסיים האב"ד את תפלתו לפי שרוב האנשים מתפללין במרוצה והמתפלל מלה במלה לא יוכל לומר קדושה עם הצבור לכן ממתינים כי הם עושים שלא כדין לפיכך אם אין אב"ד בעיר ה"ה דימתינו על המתפלל מלה במלה אבל כשמאריך אין להמתין עליו וכמ"ש על ר"ע כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה. ומי שצריך להאריך וירא שיתלוצצו עליו יכול לילך לאחוריו בשעה שמתחיל הש"ץ אע"פ שעדיין לא גמר תפלתו ויחזור למקומו ויגמור. ובכל זה אם כונתו לש"ש בזה שפיר דמי [פמ"ג]:

Mishnah Berurah 124:13

...

Rabbi Akiva's custom as quoted by the Mishna Berura - R'Shlomo Zalman would do the same in the Gra shul in Sha'arei Chesed if the Rov of the shul was there

ברכות ל״א א:י״ח

תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּיבּוּר — הָיָה מְקַצֵּר וְעוֹלֶה, מִפְּנֵי טוֹרַח צִבּוּר. וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ — אָדָם מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ, וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי כְּרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת.

Berakhot 31a:18

With regard to one’s intent during prayer, it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda said: This was the custom of Rabbi Akiva, when he would pray with the congregation he would shorten his prayer and go up, due to his desire to avoid being an encumbrance on the congregation by making them wait for him to finish his prayer. But when he prayed by himself he would extend his prayers to an extent that a person would leave Rabbi Akiva alone in one corner of the study hall and later find him still praying in another corner. And why would Rabbi Akiva move about so much? Because of his bows and prostrations. Rabbi Akiva’s enthusiasm in prayer was so great, that as a result of his bows and prostrations, he would unwittingly move from one corner to the other (Rav Hai Gaon).

Making additional Aliyos

אורח חיים רפ״ב:א׳

קריאת התורה והמפטיר בשבת ובו ז סעיפים:
מוציאין ס"ת וקורים בו שבעה ואם רצה להוסיף מוסיף: הגה וה"ה ביו"ט מותר להוסיף על הקרואים (רמב"ם פי"ב מהל' תפלה ותשובת מהר"ם וב"י) ויש אומרים דבי"ט אין להוסיף (ר"ן פרק הקורא) וכן נהגו במדינות אלו מלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה גם בכל יו"ט אין המפטירין ממנין הקרואים כדלקמן:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 282:1

We bring out a Torah scroll and seven read from it. And if one wants to add [to the number of readings], one adds. Gloss: And this is the law: on a Festival, it is permitted to add to the count of readers (Rambam, The Laws of Prayer and Repentence, chapter 12; Maharam; and Beit Yosef). And there are those who say that on a Festival one may not add (Ran, chapter "Ha-Korei"). And thus (i.e. the latter) they practiced in these countries (i.e. Ashkenaz), except for on Simchat Torah when we add many. Also on every Festival, the Maftir is not [included in] the count of readers, as seen below.

באר היטב אורח חיים רפ״ב:ג׳

מוסיף. והרשב''ץ כתב דעכשיו דכולן מברכין אין להוסיף משום ברכה שא''צ וכן ראוי לנהוג. והגאון מהר''ש תיקן בפראג שלא לקרות יותר מעשרה חוץ ממפטיר מפני טורח הציבור.

Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 282:3

...

Altneuschul in Prague - 18 Maximum
Old Synagogue in Rome - Call up cards 24 Hosafos
Additional issues: Mishebeirachs and Chazanim taking too long/singing too much