עדתיות- לימוד ושיעור מאת אלי ברקת ראש בית המדרש ממזרח שמש

לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי. דף המקורות שלפניכם מעמיק בנושא האדישות במסורת היהודית ובכלל.


פרקי קרית שמונה, תשכ"ה, עמ' 152. מובא בתוך: אברהם שטאל, מיזוג תרבותי בישראל, עמ' 15

עליזה לבנברג, ששימשה כמורה בקרית שמונה בראשית שנות השישים, מספרת בזיכרונותיה על שרה, ילידת פרס:

יום אחד, סיפרה שרה, החליטה לעבוד, נוסף על עבודתה בבית-החרושת, כעוזרת בית אצל זוג ותיקים... "למה עשית זאת"? שאלתי. "בגלל הכסף?" "בוודאי שלא", השיבה שרה. "בשביל הכסף יכולתי לעבוד שעות נוספות בבית החרושת. זה משתלם יותר. פשוט רציתי לקבל ערכים ישראליים". "ערכים ישראליים"? חזרתי והשתוממתי. "כן", השיבה שרה וקולה אמר ביטחון ונשמע בהיר וצלול. "ילדי לעולם לא יאכלו את האוכל המזרחי הזה. אני כבר לא אבשל כמו אמי. אף פעם לא". שוב הרגשתי שאינני מבינה. "טוב, אבל מה בנוגע לערכים?" "נו, טוב. קודם כל יהיו אטריות". היא ביטאה את המלה כמאוהבת כמעט. באיטיות ובגאווה. עכשיו נראתה שבעת רצון, כאדם שמצא תשובה לכל השאלות המטרידות אותו. "אטריות?" אמרתי, הפעם מופתעת כליל. "נו, ברור" אמרה שרה. "ילדי יאכלו אטריות. זה ברור. גמרנו עם הטחינה וכל שאר הדברים".

שאלות הבנה

מהם ה"ערכים" עליהם מבקשת שרה לגדל את ילדיה? מה יחסה ל"ערכים" עליהם גדלה?

שאלות העמקה

מה מוביל את שרה למחוק את התרבות המזרחית עליה גדלה ולהתאהב בתרבות ה"ישראלית"?

מה היתרונות והחסרונות בגישה כזו לצמצום הפער הבין עדתי?


הרב אברהם חזן, מובא בתוך: אבינעם רוזנק, בין אשכנז לצפון אפריקה: הלכה, מטא- הלכה וחינוך בכתביו של הרב אברהם חזן

מגדלי השן מתרבים ומזדקפים מתחת לשמיים היהודיים. הם עולבים את הוד הנוף, ופוגעים בראות העוברים. וממרומי המגדל השומר מודיע: 'הנה יהודי ממקום אחר, הוא נטה את אוהלו ליד ביתנו. הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, האלך לקרוא לו?' - 'הנח לו', עונה בעל מגדל השן, 'הנח לו, הוא איננו מתפלל כמונו, הנוסח שלו שונה. הוא אינו מבטא מילים כמונו...'

ובאוהלו, האורח מתכונן לסעודתו: 'אלך להזמין את בעל המקום לשולחני, הלא הוא אחי ובשר מבשרי'. צוהר מגדל השן נפתח כדי לענות, אך התשובה שלילית: 'לא, אין זו אותה שחיטה. אין זו אותה קדרה, ולא אותו בשר. לא נתפלל יחד ולא נאכל יחד"...

מגדלי השן מגיפים את תריסיהם ומורידים את מסכיהם, ורק יהודי האוהלים מדברים ומשוחחים. מי הם בכלל יהודי האוהלים האלה, שאין להם אפילו מגדלים? באיזה זכות הם מדברים? האם הם נשענים על סמכות רבנית כלשהי?

שאלות הבנה

"הוא איננו מתפלל כמונו... אין זו אותה שחיטה..." – איזה הבדל בין "מגדלי השן" ל"יהודי האוהלים" מתבטא בטענות אלו?

"מי הם בכלל יהודי האוהלים האלה... באיזה זכות הם מדברים" – איזה הבדל מתבטא בטענות אלו?

שאלות העמקה

מה מאפיין את מי שגר ב"מגדלי השן" לעומת מי שגר ב"אוהלים" לפי הרב חזן? האם זה מאפיין עדה ספציפית?

מהי הסיבה שהריחוק בין "מגדלי השן" לבין "יהודי האוהלים" נשמר? האם זהו השוני במנהגים, או שמא סיבה אחרת? לו היו "מגדלי השן" נפגשים ביהודי "מגדלים" אחרים, כיצד הם היו מגיבים?


מֵשֹּוּׂאָה לדור – ספר זכרון לגאון הרב צבי פסח פראנק, עמוד פו

בישיבה אחת של מועצת הרבנות הראשית לישראל דנו בענין השחיטה ובדיקות בבית המטבחים בארץ ישראל, והציע הראשון לציון (=כינוי לרב הראשי הספרדי) הרב עוזיאל ז"ל, מתוך רוב אהבתו לאחדות האומה, והסרת מחיצות ההבדלים שבין העדות, לוותר על השחיטה הספרדית, ולאחד את השחיטות בירושלים, והסכים שגם הספרדים יקבלו עליהם מנהגי האשכנזים. ברם הרב פראנק ז"ל התנגד לכך בתוקף, ואמר: אף אם הרבנים יסכימו לביטול שחיטתם, אקום אני ואארגן שחיטה ספרדית בירושלים, לפי שלדעתנו על כל עדה להמשיך לנהוג כמסורת אבותיה, ובמנהגיהם המקובלים מדורי דורות.

שאלות הבנה

מדוע הרב עוזיאל רוצה לוותר על מנהג השחיטה שלו? מדוע הרב פראנק מתנגד לכך שמנהגו יהיה מנהגם של כל ישראל? (למקורות נוספים בדבר "אהבת האחדות" של הרב עוזיאל ראו דף הרחבות מקור ב)

שאלות העמקה

מה ההבדל בין יחסו של הרב פראנק למנהגי הספרדים לבין יחסם של יהודי "מגדלי השן"? האם הבדל זה מקל על צמצום הפער בין העדות, או שהוא דווקא מנציח אותו?

שאלות לדיון

האם העובדה שדווקא הרב עוזיאל הציע לוותר על מנהגו ולא הרב פראנק קשורה לעדות השונות שלהם?

האם ישנה דרך אחרת לגשר על הפער בין העדות השונות, דרך שלא דורשת התבטלות של אחד הצדדים? האם יש בכלל צורך בגישור על פער זה?

לפניכם שתי תשובות לשאלה זו: (תשובה מעניינת נוספת נמצאת בדף ההרחבות מקור 3)


הרב יהודה אלקלעי, כתבי הרב יהודה אלקלעי ,עמ' 570

(...) והם ישימו לבם על כל הדברים המפרידים אגודתנו והם ישוו אותנו בכתב ולשון ותורה ומנהג, שאין אהבה אלא בדומים (...) ולא תהיה תורתנו ועבודת א-להינו מנהג ספרד אשכנז פולין צרפת איטליה וכדומה, כי אם מנהג ישראל תורה אחת ומשפט אחד (...) ובאורך הגלות נתהוו שינוי המנהגים לפי שינוי המדינות. זהו שאמר הכתוב: "ה' א-להינו בעלונו אדונים זולתך לבד בך נזכיר שמך". רוצה לומר בעלונו אדונינו ואנו מתייחסים אליהם מצד ארץ מגורינו ספרדים אשכנזים וכדומה, "לבד בך", מה שהוא עבודתך נזכיר שמך – מנהג ישראל, ולא מנהג ספרד אשכנז. זהו שאמר הכתוב: "והסירותי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם", ספרדים אשכנזים וכדומה, כי אם בשם ישראל יכונו ישראלים למען יתנהגו באהבה ואחוה

זאב ז'בוטינסקי, "יהודי המזרח", בתוך: עקרונות מנחים לבעיות השעה, עמ' 122-124

אלה שיודעים כי דרשתי התקרבות הדדית בין ספרדים ואשכנזים יתפלאו, אולי, כשאומר להם כי אינני שואף להתבוללות פנימית, ליצירת טיפוס יהודי משותף, לו גם בעתיד היותר רחוק. יש גוונים שונים בכל אומה גדולה, לכל אחד מחלקיה יש יתרונותיו המיוחדים לו, ואת אלה, כמדומני, צריך לפתח בלי להשקיע ולהטמיע את ה"למינהו" שבכל אחד בתוך איזה כיור כללי. אין רצוני להתעמק פה בפסיכולוגיה של עדות ישראל, אבל רואה ומרגיש אני כי יש נימין בכינורו של ספרדי שאינם בפסנתרו של אשכנזי, ולהיפך... אינני רואה כל ערך בהתמזגות מלאכותית, שממנה, אולי, תסבולנה ולא תרווחנה שתי התבניות הללו... טוב לנו, להיפך, כי ישארו כל אחד "למינהו" וישפיעו זה על זה וישלימו זה את זה;

שפה אחת לכולנו, יחס של אחים, שוויון בכל, וקואופרציה לאומית, אבל לא טמיעה שאין אנו יודעים מה יצא ממנה – אולי עם גאוני ואולי גזע מטומטם. אומה למה היא דומה? לתזמורת שיש בה תפקיד מיוחד לחליל ותפקיד מיוחד לנבל...

את האמת הזאת, את תפקידו הנצחי להיות לכלי זמר מובדל בתזמורת האומה... צריך להבין, קודם כל, היהודי המזרחי עצמו. הוא צריך להבין שחובה מוטלת עליו להילחם בעד מעמדו והשפעתו בקהל העברי, שאין בזה משום "ספאראטיסמוס" (=בדלנות) אם יתארגן בתור ספרדי וידרוש את מקומו המיוחד לו. כי אם, להיפך, דווקא בזה הוא עוזר לשכלול האומה, לסיום תבניתה, למלוא תוכנה הרוחני.

שאלות הבנה

מה נגרם כתוצאה מכך ש"בעלונו אדונים" לפי הרב אלקלעי? כיצד נגיע למצב ש"בך לבד נזכיר שמך"?

מה באה ללמד ההשוואה בין העדות השונות לבין תזמורת לפי ז'בוטינסקי?

כיצד מתייחסים הרב אלקלעי וז'בוטנסקי למציאות של פערים עדתיים? מהי המציאות האידאלית לפי כל אחד מהם?

שאלות העמקה

"שאין אהבה אלא בדומים" – מה יגיד על כך ז'בוטינסקי?

הרב אלקלעי רואה במנהגים השונים "תאונה היסטורית" שגרמה הגלות. כיצד בכל זאת ניתן לראות בהם דבר מהותי? (עיינו גם בדבריו של הרב אליהו בקשי דורון, דף ההרחבות מקור ד)?


האר"י, שער הכוונות דף נ, ד

קבלה בידינו כי יש ברקיע שנים עשר חלונות כנגד שנים עשר שבטי ישראל, וכל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער אחד המיוחד לו, והוא סוד שנים עשר שערים הנזכרים בסוף ספר יחזקאל.

שאלות לדיון

האם לפי האר"י השונות בין שבטי ישראל היא מצב רצוי? (להרחבה עיינו בדבריו של הראי"ה קוק, דף ההרחבות מקור ה)

האם ניתן ללמוד מהשונות המהותית בין שבטי ישראל על שונות מהותית בין העדות השונות? (עיינו בדף ההרחבות מקור ו-ח)